הפסקה

סרטים ודברים אחרים

1939 – Only Angels have Wings

שווה 1939 – Only Angels have Wings רק למלאכים יש כנפיים Howard Hawks

 

חברת תובלה אווירית פועלת בדרום אמריקה ומעבירה סחורות ברמה משתנה של סיכון מעל להרי האנדים. החברה היא לא עשירה במיוחד ותלויה בכספי כל משלוח ומשלוח – וכך הם טסים בכל מזג אוויר ונוחתים בלילות. מדובר בשנות השלושים כשטיסה בכל מזג אוויר ונחיתה בלילה היו מסוכנים מאוד (צריך להדגיש את זה כי זה לא מובן מאליו לדור של ימינו) – וכך אנחנו חווים חיי יום יום של גברים אמיצים העושים את עבודתם על הצד המקצועי הטוב ביותר בנסיבות הנ"ל. עוד סיבה לצפות בסרט הם השחקנים, חוץ מקרי גרנט משחקים פה בהחלפת משמרת ג'ין ארתור, כוכבת ענקית דאז, וריטה היוורט, שזה לה תפקיד רציני ראשון, והיא תחליף את ג'ין ארתור בשנות הארבעים בלהיות כוכבת.

מודעות פרסומת

1936 – Libeled Lady

שווה 1936 – Libeled Lady – Jack Conway

 

זו קומדיה רומנטית שנונה, ועוד עם ספנסר טרייסי. מכיוון שיש פינה בליבי לקומדיות רומנטיות שנונות – אז אני כמובן משוחד. גברת אחת מתכוונת לתבוע עיתון על הוצאת דיבה שהוא פרסם על סיבות שהיא עזבה את בעלה. עורך העיתון שולח אליה כתב אחד לנהל אתה מערכת יחסים רומנטית בכדי שאשתו של הכתב תתפוס אותם על חם, וכך הגברת לא תתבע את העיתון. הכתב, מה לעשות, לא נשוי, והעורך מורה לארוסתו להתחתן עם הכתב נישואים פיקטיביים בכדי שהכל יהיה אמין. אתם מתארים איזה תסבוכת שמחה ומבדרת קורת כאן, במיוחד כשהכתב והגברת באמת מתאהבים. ללקק את השפתיים.

שנת 2013 – סרטים שאפשר היה לוותר עליהם

מדובר בסרטים שראיתי ב-2013, לאו דווקא שיצאו ב-2013. גם ברשימה זו, כמו ברשימות אחרות של סרטים שאפשר לוותר, בהחלט יש לא מעט סרטים שאפשר ליהנות מהם. ויהיו גם יהיו הרבה אנשים שיגידו – מה, נערת הטלפון, ואן הלסינג, כרוניקה של האקדח, ג'ק ריצ'ר, ספיידרמן המופלא, רד 2, עומד אחרון וכו' – כבר לא טובים לך? מי אתה חושב שאתה? ובכן, דעתי לא טובה יותר מדעתו של כל אחד אחר, והדירוגים שאני עושה – סרטים שאפשר לוותר עליה, סרטים שווי צפיה או סרטים מומלצים – זהו דירוג סובייקטיבי. אתם מוזמנים לעשות דירוגים משל עצמכם, או להגיב כאן, בבלוג הזה אם אתם מסכימים או לא מסכימים ומה אתם חושבים בנידון. ובכן – הנה רשימת הסרטים שאני חושב שאפשר לוותר עליהם כי יש סרטים טובים מהם.

לוותר 1931 – Five and Ten – Robert Z. Leonard

לוותר 1931 – The Black Camel – Hamilton MacFadden

לוותר 1931 – The Miracle Woman – Frank Capra

לוותר 1949 – The Small Back Room – Michael Powell & Emeric Pressburger

לוותר 1962 – Cronaca familiare  Family Diary – Valerio Zurlini

לוותר 1971 – Klute נערת הטלפון והבלשAlan J. Pakula

לוותר 1983 – Yentl ינטלBarbra Streisand

לוותר 1987 – Planes, Trains and Automobiles תקועים בדרךJohn Hughes

לוותר 1987 – Sien nui yau wan A Chinese Ghost Story  רפאים סיני סיפור  – Siu-Tung Ching

לוותר 1989 – See No Evil Hear No Evil לא ראיתי, לא שמעתיArthur Hiller

לוותר 1989 – Stanley & Iris למדי אותי לאהובMartin Ritt

לוותר 1992 – The Last of the Mohicans  אחרון המוהיקנים – Michael Mann

לוותר 2000 – American Psycho אמריקן פסיכוMary Harron

לוותר 2000 – The Legend Of Bagger Vance משחק החייםRobert Redford

לוותר 2001 – Yeopgijeogin geunyeo My Sassy Girl נערתי החוצפניתJae-young Kwak

לוותר 2004 – Ella Enchanted הקסם של אלהTommy O'Haver

לוותר 2004 – Nochnoy Dozor Night Watch משמרת לילה  –  Timur Bekmambetov

לוותר 2004 – Sky Captain and The World of Tomorrow סקיי קפטן ועולם המחרKerry Conran

לוותר2004 – Van Helsing וון הלסינגStephen Sommers

לוותר 2005 – Me And You And Everyone We Know אני אתה וכל השאר – Miranda July

לוותר 2005 – One Day in Europe יום באירופהHannes Stöhr

לוותר 2005 – The producers המפיקיםSusan Stroman

לוותר 2006 – Dnevnoy Dozor Day Watch משמרת יום  –  Timur Bekmambetov

לוותר2006 – Idiocracy  אידיוקרטיהMike Judge

לוותר2006 – Running Scared כרוניקה של האקדחWayne Kramer

לוותר 2006 – Joong-cheon The Restless – חסרי המנוחהDong-oh Jo

לוותר 2007 – 1408 – Mikael Hafstrom

לוותר 2007 – Fracture עדות שבורהGregory Hoblit

לוותר 2007 – Sweeney Todd: The Demon Barber of Fleet Street סוויני טודTim Burton

לוותר 2007 – The Game Plan תוכנית המשחקAndy Fickman

לוותר 2008 – Miracle at St. Anna בסנטה אנה נס – Spike Lee

לוותר 2008 – Synecdoche, New York ניו יורק סינקדוכהCharlie Kaufman

לוותר 2008 – The Lazarus Project פרויקט גן עדןJohn Glenn

לוותר 2009 – Amelia אמיליהMira Nair

לוותר 2009 – Hua Mulan Mulan מולאןJingle Ma, Wei Dong

לוותר 2009 – Solitary Man גבר מבוקשBrian Koppelman, David Levien

לוותר 2010 – Akmareul boattda I saw the devil לפגוש את השטןJee-woon Kim

לוותר2010 – Beginners בגינרס – Mike Mills

לוותר 2010 – Burlesque  בורלסק – Steve Antin

לוותר2010 – Despicable Me גנוב על הירח   Pierre Louis Padang Coffin, Chris Renaud

לוותר 2010 – Space Battleship Yamato ספינת המלחמה החללית יאמאטוTakashi Yamazaki

לוותר 2010 – Tangled פלונטרNathan Greno, Byron Howard

לוותר 2011 -30  Minutes or less  דקות או פחות 30Ruben Fleischer

לוותר 2011 – Les Lyonnais A Gang story- Olivier Marchal

לוותר2011 – Barnie ברניRichard Linklater

לוותר2011 – Haywire בגידה כפולה Steven Soderbergh

לוותר 2011 – Larry Crowne לארי קראוןTom Hanks

לוותר 2011 – The Hit List רשימת חיסולWilliam Kaufman

לוותר 2011 – Tinker Tailer Solider Spy החפרפרתTomas Alfredson

לוותר 2012 – Anna Karenina אנה קארנינהJoe Wright

לוותר 2012 – Dredd השופט דראדPete Travis

לוותר 2012 – Erased  אקס-פטריוטPhilipp Stölzl

לוותר 2012 – Frankenweenie פרנקנוויניTim Burton

לוותר 2012 – Hitchcock היצ'קוק Sacha Gervasi

לוותר2012 – Hyde Park on Hudson  הייד פארק על ההדסוןRoger Michell

לוותר2012 – Into the White אל תוך הלבןPetter Naess

לוותר 2012 – Jack Reacher  ג'ק ריצ'ר – Christopher McQuarrie

לוותר 2012 – Killing them softly הורג אותם ברכותAndrew Dominik

לוותר 2012 – Mirror Mirror מראה מראה: הסיפור האמיתיTarsem Singh

לוותר 2012 – Seven Psychopaths שבעה פסיכופטיםMartin McDonagh

לוותר 2012 – Stuck in love כותבים, סיפור אהבה Josh Boone

לוותר 2012 – The Amazing Spiderman ספיידרמן המופלאMarc Webb

לוותר 2012 – The Expendables 2 בלתי נשכחים 2Simon West

לוותר 2012 – The Five-Year Engagement  עד החתונה זה יעבור – Nicholas Stoller

לוותר 2012 – The Man with the Iron Fists האיש עם אגרופי הברזל RZA

לוותר 2012 – The Place beyond the Pines המקום בתוך היער Derek Cianfrance

לוותר 2012 – Upside Down הפוכיםJuan Solanas

לוותר 2012 – Words המיליםBrian Klugman, Lee Sternthal

לוותר 2013 – 12 Rounds Reloaded  סיבובים 2: מתחילים מחדש 12 Roel Reiné

לוותר 2013 – A Good Day to Die Hard מת לחיות ביום טוב – John Moore

לוותר 2013 – After Earth העולם אחריM. Night Shyamalan

לוותר 2013 – Broken City עיר שבורהAllen Hughes

לוותר 2013 – Dead Man Down האישה מאחורי הנקמהNiels Arden Oplev

לוותר2013 – Elysium אליסיוםNeill Blomkamp

לוותר2013 – Furious 6 מהיר ועצבני 6 – Justin Lin

לוותר 2013 – Gambit נוכלת בהזמנהMichael Hoffman

לוותר 2013 – Hansel & Gretel: Witch Hunters  קוטלי המכשפותTommy Wirkola

לוותר 2013 – Identity Thief חשבון משותףSeth Gordon

לוותר2013 – Iron Man 3 איירון מן 3Shane Black

לוותר 2013 – Kai Po Che אחים לחייםAbhishek Kapoor

לוותר2013 – Metro מטרוAnton Megerdichev

לוותר 2013 – Pacific Rim פסיפיק ריםGuillermo del Toro

לוותר2013 – Phantom פנטוםTodd Robinson

לוותר2013 – Red 2 רד 2Dean Parisot

לוותר2013 – Redemption הגאולהSteven Knight

לוותר 2013 – Snitch מלשין – Ric Roman Waugh

לוותר2013 – Star Trek: Into Darkness סטארטרקהאויב בתוכנו – J.J. Abrams

לוותר 2013 – Stoker סטוקר Chan-wook Park

לוותר 2013 – The Croods הקרודים Kirk De Micco, Chris Sanders

לוותר 2013 – The Heat   עצבניות אשPaul Feig

לוותר 2013 – The Last Stand עומד אחרוןKim Jee-Woon

לוותר 2013 – Upstream Color – Shane Carruth

לוותר 2013 – World War Z Z מלחמת העולם – Marc Forster

סיכום צפיות של 2012

ב-2012 צפיתי בסה"כ ב-229 סרטים. זהו גידול של כ-5% מ-2011. אולי זה נשמע לא משמעותי – מה זה כבר 5%? ובכן, במיקרה הזה מדובר ב-12 סרטים – כלומר סרט נוסף בכל חודש… אז פעם הבא כשרואים מספר או סטטיסטיקה, נא לא להעביר אותה כלאחר יד, למספרים יש כח, הם מספרים דברים, הם היופי הנסתר מאחורי כל דבר – רק לראותם ולקלוט את מה שהם לוחשים לנו. זה גם אומר שקראתי עוד פחות ספרים השנה. נראה שהמגמה הזאת לא יורדת. אצטרך לעשות משהו בנידון – הרי לקרוא ספרים זה לא פחות חשוב…

מתוך 229 הסרטים שראיתי על 79 אפשר היה לוותר (זה בסביבות 160 שעות, זה לא שלא נהניתי ב-160 שעות. ביניהם צפיתי בקוד פרוץ, המקסיקני, לקחת את וודסטוק של אנג לי, ג'ון קרטר, גברים מעדיפים בלונדיניות, אוהב אותך, ניו-יורק וכו' – אך כאמור כבר בהסבר על הבלוג הזה, ישנם סרטים טובים יותר, והחלטתי להתרכז בהם), 81 היו שווים צפייה ו-69 מומלצים. ביניהם ראיתי סרטים מעולים כמו הדירה, אדי פלסון, יוג'ימבו, המפיקים, הפנסים האדומים, חייה הכפולים של וורוניק, חומות של תקווה, ילדי גן עדן, דו"ח מיוחד, שבעה חטאים, עוד שנהכשתקראי בשמך, פרידה, וכמו כן צפיתי ביצירות מופת  ½8, הסמוראי, המעגל האדום ומלאכים בשמי ברלין.  ברשימות הבאות אמשיך את יומן התיעוד של 2013.

1929 – Diary of a Lost Girl

שווה1929 – Tagebuch einer Verlorenen Diary of a Lost Girl – Georg Wilhelm Pabst

 

זהו סרט מאוד נחשב ע"י מבקרי הקולנוע. אז מי שמעוניין לראות סרטים "נחשבים" – זהו סרט חובה. סרט אילם שנעשה בגרמניה עם כוכבת סרטים אמריקאית. רגע לפני שהצנזורה לפתה את הוליווד בחיבוק פוריטני, יש לנו סרט שלא מתייפייף, אלא זורק את כל איוולות החיים על הפרצוף – יש לנו גברים שמנצלים נשים, יש לנו בתי ספר לתיקון בנות שנפלו המנוהלים ע"י סדיסטיות לסביות, יש לנו הדרדרות לזנות, התאבדות, וגם ניסיון לתיקון האוולות (הרי מדובר בבחורה טובה שנפלה) – מה לא. עפ"י ספרה של מרגרט בוהם באותו השם מ-1905.

2012 – In the Fog

מומלץ 2012 – V Tumane  In the Fog בתוך הערפלSergei Loznitsa

 

 

דרמה מוסרית מלחמתית.

מלחמת העולם השנייה. רוסיה הלבנה. הכיבוש הנאצי. השנאה התהומית של האוכלוסייה כלפי הכיבוש, וכלפי כל אחד החשוד בעזרה לכובשים. פרטיזנים. הוצאות ההורג של הגרמנים את החשודים בפעילות עוינת. זו הזירה. זו הסביבה. וזה גם הגורל.

גיבורינו נתפס ע"י הגרמנים אך מסרב לשתף פעולה ולהלשין על חבריו. במקום הגורל של חבריו הנתלים בראש חוצות למען יראו ויראו, החוקר משחרר את גיבורינו ושולל ממנו את המוות של הגיבור, ומפקיר את גורלו אל עמו. כן, זה הטריק שגם המשטרה משתמשת בו – משחררת חבר כנופיה, ואז המאפיה כבר עושה את עבודת השחורה. בזה לוחצים את הנתפסים לזמר – ואם לא יזמרו, אז זה יהיה גורלם.

וזה גורל אכזר. מה אתה בוחר? לזמר ולהשתחרר מגורל שחור זה בין עם מוות הרואי מהיר או חיים לאחר מעצר ארוך או שלהיות מנטש, לא לבגוד ולמות כמו בוגד? מה תבחר – למות בתור בן אדם ולחיות עוד, או לחיות בתור בן אדם ולמות?

דילמה ללא מוצא זו מלווה את הגיבור שלנו ביערות רוסיה הלבנה כששני חברים באו לקחת אות ולהוציאו להורג כבוגד. אחד מהמוצאים להורג הוא גם חברו לשעבר. גם אשתו של גיבורנו לא בטוחה האם הוא בגד או לו. כמה שהסיפורים שמוכרים ומאכילים אותנו ומשתלטים עלינו בדו ממדיות שלהם – אויב או תומך, בוגד או גיבור, איש טוב או איש רע. הכל מתערבב בערפל של היערות ואי הוודאות של החיים והסיפורים מציירים לנו קווי מתאר של המציאות שהם מוכרים לנו וכך אנחנו רואים בוגד איפה שישנו גיבור, וכך אנחנו לא רואים כל מה שיש ביניהם. ערפל.

אפשר להגיד שזו הזירה, זו הסביבה. כך היה אז. אפשר. אפשר להאכיל את עצמנו גם בזה ולמשוך את הערפל לעיננו ולמכור לנו שבימים כתיקנם המצב אחר. זה מה שאנחנו עושים. כל הזמן. ערפל. וכצופים מהצד אנחנו, שלא כמו המשתתפים בעלילה, רואים שיש מנטשים ויש בוגדים ויש כל מה שבאמצע – החל ממטומטמים הרצים אחוזי דיבוק לטובת הכלל והורסים את החיים לכולם מבלי להבין, עד לנבלים שמתרצים את נבלותם בזה שהם מבצעים את תפקידם. דרך כל האנשים הרגילים שפעם מאנייקים ופעם טובים. וזה גם בימי המלחמה. וגם בימי השלום. לא מדובר בזירה או סביבה. מדובר בגורל. בגורל שלנו לחיות בערפל. לצעוד בערפל ולא לדעת מי לימינך – חבר או אויב. ומתוך הערפל לכנות את חברך בוגד ולנבלה חבר. איך אפשר להאשים אנשים שלא מעוניינים במציאות זו ולא רוצים להמשיך בחיים האלו? וגם אם הדילמות הן לא כה גורליות, אזי המסקנה המעשית לגבי חיינו היא: אנחנו חיים בערפל, ולא באמת יודעים מה אנחנו חושבים שאנחנו רואים – אז לאט עם השיפוטיות בבקשה.

סרט עצוב ומדכא, מכניס למלנכוליה ומחשבות, נותן לזעם עצור לעלות על פני השטח, עשוי יפהפה. ראיתי אותו בשבת אחת בפסטיבל סרטים בירושלים ולאחר ההקרנה כולם עזבו בשקט, אין פטפוטים, כולם מסוגרים במחשבתם. סרט גדול.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=gS6CnNInivw

2012 – Prometheus

מומלץ 2012 – Prometheus פרומתיאוסRidley Scott

 

 

פרומתיאוס זהו סרט מסדרת הנוסע השמיני. בהנוסע השמיני המקורי היו ארבעה סרטים – הנוסע השמיני המדהים, שובו של הנוסע השמיני המדהים לא פחות, הנוסע השמיני 3 שאהבתי גם כן, והנוסע השמיני: התחייה – סרט שקצת נפל מקודמיו. אח"כ באו סרטים של הנוסע השמיני נגד הטורף – סידרת סרטים נפרדת, כאשר ניסו לשדך סידרה מוצלחת אחרת – הטורף – עם הנוסע השמיני – שידוך קוריוזי ומסקרן, בעיקר את אלה שאהבו את שתי סדרות הסרטים. וכאן יש לנו פרומתאוס – עוד סרט על הנוסע השמיני. אך הפעם הוא ממוקם בזמן איפשהו לפני הנוסע השמיני המקורי, ולוקח כיוון שונה לגמרי מאשר השידוך של הנוסע השמיני עם הטורף. הסרט מפוצץ בכל מיני רעיונות מכל כך הרבה כיוונים והשפעות שרק להתחיל לספר על כך ייקח לפחות כאורכו של הסרט.  יש כאן חיפוש אחר המקורות שלנו, של האנושות. מי שאי פעם תהה על כך, יימצא הדים לכל מיני אבני דרך בחיפוש זה – החל ממרכבות האלים של אריק פון דניקן (מוצאנו מגזע חייזרי אחר) ועד לדת )דתות מערביות – למעשה דתות מזרחיות – יהדות, נצרות ואיסלם – גורסות שנוצרנו בצלמו של אלוהים, דתות אחרות גרסו דברים אחרים) וחיפוש אחר האלוהים – בסרטו המופתי של רידלי סקוט בלייד ראנר – שגם הוא מפוצץ ברעיונות – החיפוש אחר היוצר והאדם ההורג את אלוהיו (נושא פילוסופי אירופי שעובד בהמון ספרים וסרטים), כאשר כאן יש לנו גם את ההפך בנוסף לרעיון זה – שהאל מנסה להרוג את האדם. יש כאן התנגשות המדע מול הדת – הגיבורה הראשית, שאמנם לא ריפלי – הגיבורה המקורית של הנוסע השמיני המגולמת ע"י סיגורני וויבר, אך היא דמות מעניינת כשלעצמה – היא מאמינה באלוהים, והעובדה שהיא מגלה שמקורו של המין האנושי בחייזרים לא הורגת את האמונה אלא מחזקת אותה – דבר שאנחנו רואים בכל דת ודת כאשר השכנוע העמוק לא מאפשר לעובדות לבלבל את האמונה, יש יגידו, העיוורת. יש כאן גם הנוסע השמיני כמובן, יש כאן מרדפים נהדרים, ויש כאן תמונה וויזואלית נהדרת של סרט מדע בדיוני כפי שהוא אמור להיות (צולם כולו בתלת מימד אגב). מה שאין כאן זה הקו הברור השזור בכל סרט של הנוסע השמיני – כאן יש לנו מסע חיפוש, כאן יש לנו הצבת התפאורה עם כל הפרטים עם כל הרעיונות והכיוונים, כאשר הנוסע השמיני – הסרטים הקודמים (או, כרונולוגית בעלילה, הבאים אחריו) – הם רק כיוון מסוים בתפאורה זו. נשמע מבלבל? נשמע לא ברור? אך בדיוק בגלל סיבות האלו ובגלל הוויזואליות הנהדרת הסרט הזה מומלץ. רצוי לצפות פעמיים בהרהורים קלים.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=5UEv03g51kU

2011 – Hugo

מומלץ 2011 – Hugo הוגו Martin Scorsese

 

 

או, איזה סרט מקסים. מי לא אוהב את פריס?

מי לא אוהב את שנות העשרים המאוחרות ושלושים המוקדמות של המאה העשרים? רומנטיקה, נוסטלגיה, פיסת היסטוריה, הרפתקה קסומה. וזה בדיוק סרט זה. קשה להגדיר אותו אחרת. הסיפור הוא בעקבות ספרו של בריאן סלזניק מ-2007 The Invention of Hugo Cabret. מדובר בילד הגדל לבד בתחנת הרכבת של מונפרנס בפריס. פעם התאכסנתי בסביבת תחנת רכבת זו במלון שקט ונחמד וטיילתי רבות ברובע המונפרנס – והסרט העלה בי גלים של נוסטלגיה. הסרט עצמו הוא נוסטלגיה אחת גדולה, אך עם זאת שמדובר בסרט עלילתי ואף סרט הרפתקאות, באופן מפתיע (לטוב לגמרי, אך לא ציפיתי מסקורסזה לפחות מזה) הוא שומר על אמינות היסטורית. בגדול, זהו סרט הוקרה לג'ורג' מלייה, שמתואר בסרט בתקופה לא זוהרת של חייו. מיהו אותו ג'ורג' מלייה אתם שואלים שמרטין סקורסזה, הבמאי המוערך, וידוע בעיקר בסרטיו האלימים, אך גם אחרים יוצר סרט עליו, שמריח יותר כמו סרט ילדים? ובכן, לא לחינם. מלייה היה דמות ססגונית בסוף המאה התשע עשרה והיה אחד מחלוצי הקולנוע. הוא היה איש משכיל, בן למשפחה שהתעשרה, אהב קוסמות והמציא לא מעט קסמים בעצמו, צייר, שיחק, ביים, כתב תסריטים, עיצב תפאורות, היה בעל אחד התאטראות המפורסמים (הוא קנה אותו בכסף מחלקו בבית החרושת של אביו שמכר לאחים שלו ומנדוניה של אשתו. התאטרון נהרס על מנת לבנות את שדרות האוסמן המפורסמות בפריז – גם אליהם יש לי נוסטלגיה. טוב – איך אי אפשר שלא יהיה נוסטלגיה לפריס?) שבו הוא היה מציג בנוסף לתכנית הרגילה גם מופעי קסמים, ומאוחר יותר, כשקנה מקרן קולנוע (ששיפר אותו ולאחר מכן החליף למודלים חדשים יותר) גם סרטים. בזמנו הסרטים היו אילמים ובני דקה או שניים. הוא החל לביים ולככב בסרטים משלו, בנה סטודיו בפאתי פריס, עסק באפקטים מיוחדים ושיכלל טכניקות צילום. הבחור היה פורה ביותר ויצר מאות רבות של סרטים – ביניהם סרט מדע בדיוני ראשון (המסע אל הירח באורך כ-14 דקות שהושפע מג'ול וורן). לאחר שפשט רגל, הוא התפרנס מחנות צעצועים שהייתה בבעלות המאהבת ולאחר מכן אשתו, ששכנה בתחנת הרכבת של מונפרנס. וזו התקופה בה אנחנו פוגשים אותו. סקורסזה לא חסך בשחזור התקופה ובפרטים, ואפשר לזהות בסרט לא רק את העבודות של מלייה, אלא לא מעט פרטים אחרים של התקופה. למשל בסרט יש סצנה בה רכבת נוסעים נכנסת אל תחנת הרכבת של מונפרנס ומתנגשת בה – סצנה זו היא כנראה שחזור של תאונת הרכבת שהייתה ב-1895 (אקספרס גרנוויל-פריס הייתה מאחרת ונהג הקטר הגביר את המהירות, ולא הצליח לבלום בתחנה). עוד סצנה נהדרת היא כשהילד נאחז במחוג השעון הענק התלוי גבוה – שיחזור סצנה מפורסמת מסרט בטיחות אחרונה לכל מ-1923 שבו הרולד לויד (קומיקאי סרטים אילמים מפורסם דאז) מצא את עצמו באותו המצב. כמו כן, אחד הנושאים בסרט הוא אוטומט – מכונות מכניות אשר  מבצעות משימות מסוימות באופן אוטומטי. אפשר להגיד שאלו מחשבים. מכונות כאלו תמיד היו במרכז תשומת הלב של הקהל (אפילו בימי תנ"ך מדובר שלמלך שלמה היה כס מלכות – אוטומט לכל דבר ועניין, והחיות המעוטרות מסביב לכס היו עוזרות למלך כשהיה עולה עליו) ובסוף המאה התשע עשרה היה תור הזהב של האוטומט – שהיו מייצרים כל מיני בתי מלאכה של שענים שוויצריים וצרפתיים – אגב מלייה עבד באחד מהם, והיה לו גם אוסף של אוטומטים. לא מדובר באוטומטים – זיופים, כגון אוטומט השח (מכונה עם שולחן גדול, לוח שח ודמות של טורקי שהיה משחק שחמט והיה מוצג בהזדמנויות שונות ברחבי אירופה – בתוך השולחן הסתתר איש שהיה משחק שחמט ומתפעל את הבובה – כך שזה לא באמת אוטומט אלא תרמית), לא, מדובר ממש ביצירות מדהימות, כמו למשל האוטומט של הנרי מלרבה – שען שוויצרי – היה מתוכנת לכתוב מספר פואמות באנגלית וצרפתית ואף לצייר מספר ציורים – הוא הציג את האוטומט במספר תערוכות באנגליה ואירופה – כיום המכונה נמצאת במכון פרנקלין בפילדלפיה. כפי שאתם שמים לב, הסרט הזה ממש אוצר, וריח הנפטלין ממש לא מורגש. אהבתי מאוד.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=qjSNBP4P9RU

2012 – Batman – The Dark Knight Rises

מומלץ 2012 – Batman – The Dark Knight Rises עלייתו של האביר האפלChristopher Nolan

 

 

זהו הסרט המסיים בטרילוגיית באטמן של כריסטופר נולן. לאחר סרט השני המהמם –  האביר האפל – לא חשבתי שצריך לחזור ולהמשיך את הסיפור – אך נולן חשב אחרת בבירור והנה יש לנו את הסרט השלישי. כמה טוב כבר יכול להיות הסרט השלישי לאחר שהשני בטרילוגייה הימם באופל, עומק, דימיון מפחיד למציאות והופעה מחשמלת של הית לדג'ר בתור ג'וקר – הנבל התורן בסרט? ובכן – יש כאלו שיגידו שסרט זה לא פחות טוב. ויש כאלו שיציינו שסרט זה חי בצל אחיו המוצלח יותר. אני משתייך לקבוצה השנייה. מבחינתי סרט זה הוא המשך של הסרט השני (בהפרש שמונה שנים) ומאוד דומה לו כמעט בכל – עושר בדמויות, האווירה האפלה, הפוליטיקה שמעורבבת בטרור ובשחיתות, הדמיון הבלתי נסבל למה שקורה במציאות – ז"א more of the same של הסרט השני. כמובן שחובבי הג'אנר אסור להם לפספס את הסרט זה למרות שגם כאן אין כמעט באטמן, ובתור סרט על גיבורי על, זמן המסך שלהם קטן להחריד, והסרט הוא אפל וכבד מדי בכדי שיהיה כיפי ומהנה – אז זה היה לנו כבר בסרט השני, כך שזו לא הפתעה. הסרט עשוי היטב עם כמה סצנות נהדרות, ונולן הוכיח שגם לאחר שקבע סטנדרט גבוהה ביותר בסרטו השני על באטמן, הוא יכול להמשיך באותה הרמה. אישית הרגשתי שנותנים לי גירסה מעודכנת של הסרט השני בלי הגאוניות שבו – אך רמתו הגבוהה מספיקה בהחלט להמליץ עליו (חוץ מזה, האם זה נכון לזקוף לחובת האח הקטן קיומו של האח הגדול?). נולן לא עשה את זה לבד כמובן, ויש כאן סוללה מכובדת של כוכבים העוזרים להצלחת הסרט: כריסטיאן בייל, מייקל קיין, גארי אולדמן, מורגן פרימן, מריאון קוטילאר,  טום הארדי, ג'וזף גורדון-לוויט, אן האטאווי. גם הצילומים הם באיכות גבוהה – הסרט ברובו צולם בציוד שמצלמים סרטים לאיי-מקס – מסרטה 70 מ"מ. למי שלא ראה את האביר האפל – מצפה לו סרט מהמם, הוא ימצא את עצמו מבולבל (בכל זאת יש המשכיות מסויימת) אך במהרה יכנס אל נפתולי העלילה וימצא את עצמו על המים הגועשים של המלחמה ברוע. הרוע והאופל חדורים כה עמוק בסרט, וכה משקף את המציאות שבה אנחנו חיים, שבמהלך יצירת הסרט כבר נדלקו כמה נורות אזהרה בדמות תאונות קטנות שקרו במהלך ובאתרי ההסרטה – פעם טרקטור נכנס בחזית כניסה לבניין, פעם האופנוע של באטמן ניזוק בתאונת התנגשות, פעם איש פעלולים צלח אל גג בניין, ופעם אחרת התנגש במצלמה (כן, זאת ה-70 מ"מ) והרס אותה. נורות האזהרה כמובן לא הובנו, ובעת הקרנת חצות ב-20 ליולי 2012 בעיירת אורורה שבקולורדו, בחור בן 24 פתח באש באולם הקולנוע והרג 12 אנשים ופצע יותר מ-50. הוא קרא לעצמו הג'וקר. בכדי לא להעיר את הרוע עוד יותר, השיווק ופירסום והקרנת הסרט עברו לפסים שקטים – ובכל זאת הסרט היה לאחד הסרטים הקופתיים ביותר. נולן יצר סיום הולם לטרילוגיה האפלה שלו.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=rBP-oP0ELA8

2011 – The Skin I live in

מומלץ 2011 – La piel que habito  The Skin I live in   העור בו אני חי  – Pedro Almodovar

 

 

אלמודובר קובל השראתו לסרט מספרו של Thierry Jonquet בשם Mygale משנת 1984, שפורסם בארצות דוברות אנגלית בשם Tarantula ואח"כ בהעור בו אני חי, בעקבות סרטו של אלמודובר עצמו. העלילה של הסרט מפותלת ומסובכת, וצריך ממש להתאמץ ע"מ לעקוב אחריה ולהבין מי נגד מי ולמה. בנוסף, כמו בכל סרטיו של אלמודובר, העלילה כוללת נושאים במחלוקת, מיניות פרוורטית וכדו'. כאן זה יהיה אונס, כפייה, התאבדות, רצח, יחסים מחרידים במשפחה, יד הגורל הצוחק, שינוי מין, דיבוק – כל זה בעטיפת סרט מתח ואימה עם אלמנטים של מדע בדיוני. כאן מדובר ברופא עילוי, שאיבד את אשתו בתאונת דרכים ועושה ניסויים בעור עמיד באש על אנשים.  לא כל אחד אוהב את מה שאלמודובר עושה בסרטיו – בעיקר בגלל הנושאים שהוא מביא אל הסיפור, כמו שלא כל אחד אוהב מה שהאחים כוהן עושים בקולנוע האמריקאי עם כל האלימות מעל ומתחת לשטח של החברה האמריקאית. לא פשוט לצפות בסרטים שלהם. יצא לי לשמוע התרשמות של מישהי שראתה את הסרט ודיברתי איתה למחרת – היא הייתה מזועזעת, אמרה שזה סרט מחריד וחולני. כששאלתי אותה למה היא לא יצאה באמצע – היא אמרה – איך אני יכולה? זה אלמודובר בכל זאת. וזה אמר הכל. הסרט נעשה ביד אומן בוגר, עם סגנון שאי אפשר לטעות בו, עם איכויות גם בצבע, גם בתמונות, גם בעיצוב – שלא ניתן להפסיק לראות באמצע. הוא שובה אותנו הצופים, כמו שהוא שובה דמויות על המסך – ואנחנו מאבדים כל אחיזה באופי שלנו ונשארים לראות עוד. המשחק שאלמודובר מוציא משחקניו הוא ברמה הגבוהה ביותר. הוא גם משאיר בעלילה דברים קטנים שאתה תוהה עליהם ולא יכול להחליט את מה זה משרת – אך הפואנטה היא שאתה תוהה. למשל, כשברוב הסרטים לגיבור הראשי ברור הכל, אם בהתחלה או אם בסוף – הרי כאן הרופא שלנו לא יהיה מודע למספר התפתחויות מפתח – למשל קשריו המשפחתיים עם חלק מציוותו ומאחרים. אפשר לא לשים לב לזה, אך בתת מודע זה מגרד לך את התודעה – משהו לא בסדר. אפשר להגיד על הסרט שהוא לא עבור כל אחד, אך ניצבת לפנינו עבודה של אומן גדול.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=EolQSTTTpI4