1954 – Late chrysanthemums

מומלץ ❾1954 – Bangiku Late Chrysanthemums – Mikio Naruse

  עוד עיבוד של מיקיו נרוסה לסיפורים של פומיקו היישי. הפעם על גיישות מזדקנות שפעם עבדו ביחד. מיקיו מצייר (אין לי דימוי אחר) את הדמויות אחת אחת וזה ממש תענוג לראות איך הן קמות לתחייה וכובשות את המסך. כמו בסרטים האחרים של מיקיו נרוסה אין כאן אקשן, אין כאן דרמות, אין סנטימנטליות – אלא הוא מציג את החיים מנקודת מבטו הפסימיסטית. אבל באופן כה חי שזה ממש ממגנט אותך למסך. שתי גיישות גרות ביחד ומנסות לשרוד את היום. האחת עם כאבי ראש תמידיים המתקשה למצוא עבודה, והשניה מהמרת. לשתיהן יש ילדים – אך נראה שהן מאוכזבות מהם. אין להלן גברים אך זה לא מפריע להן. עם זאת הן בודדות . הן גם חייבות כסף לחברתם, גיישה אחרת שפעם עבדה אתן. היא הצליחה לעשות משהו מהעיסוק הקודם וכיום משכירה בתים ומלווה כספים. גם לחברות שלה. בסרט מערבי היינו אומרים שהיא המנוולת של הסרט. אך אצל נרוסה היא מצוירת באופן מעורר אפילו הזדהות, לפחות עם רגשותיה. גם היא בודדה ופתאום מופיעים שני גברים – אחד שאהב אותה, והשני שהיא אהבה. אך במקום אהבה או יחסי חברות, שהיא קיוותה שיבואו אליה, הם בעצם באו לבקש כסף. היא ממשיכה עם החיים הבודדים ומסיקה סופית שאין מה להשלות את עצמך בדברים בוגדניים וחולפים כמו אהבה, אלא להתרכז במה שמחזיק מעמד הן אצל הבריות והן

 במבחן הזמן – הכסף והממון. את "כרישת הנדל"ן" הזו משחקת הרוקו סוגימורה בצורה כה חיה ואמתית שקשה לשפוט את הדמות שלה, כמו שאנחנו נוהגים לא לשפוט את החברים שלנו.

הרוקו סוגימורה הייתה שחקנית אופי נהדרת ושיחקה עד סוף חייה בתאטרון. היא שיחקה גם בסרטים ולשיא הפופולריות הגיעה בשנות החמישים. היא שיחקה בסרטיהם של כל גדולי הבמאים היפניים בזמנו – בעיקר בהמון סרטים של יסוז'ירו אוזו וגם בבולט שבהם סיפורי טוקיו, אך גם של קנטו שינדו, קנג'י מוזוגוצ'י, אקירה קורסאווה וגם כמובן מיקיו נרוסה.

יצירה גדולה.