הפסקה

סרטים ודברים אחרים

1954 – Seven samurai

מומלץ 1954 – Shichinin no samurai Seven samurai  שבעת הסמוראיםAkira Kurasawa

   סרט מופת. זה די מוזר לקרוא לסרט פעולה ועוד על סמוראים מהמאה ה-16 סרט מופת – אך הוא כזה. לאקירה קוראסאווה הייתה נטייה מעניינת להיות משפיע על דברים seven samurai 1שיבואו – סרטו הטירה הנעלמת השפיע על ג'ורג' לוקס כשיצר סטנדרטים חדשים עם מלחמת הכוכבים, סרטו יוג'ימבו השפיע על סרטי מערבונים ספגטי ואף זכה לגרסה מערבית בעבור חופן של דולרים עם קלינט איסטווד. וסרט שבעת הסמוראים גם זכה לעיבוד מערבי בתור שבעת המופלאים (יצא ב-1960 וכאשר ראיתי אותו כילד חשבתי שזה אחד הסרטים הגדולים) וגם גלגולים אחרים על אותו הנושא. כנראה זה היה מכיוון שאקירה קוראסאווה היה הבמאי היפני המערבי ביותר שיש בתקופתו, ועקב כך משך תשומת הלב של המערב הרבה יותר מבמאים יפניים אחרים.

הסיפור הוא סיפור פשוט וידוע – ידוע כמובן מכיוון שזכה לגלגולים רבים מאז שאקירה קוראסאווה שם אותו למסך – אך לזמנו זה היה סיפור חדש כמובן. אקירה קוראסאווה רצה לעשות סיפור על סמוראים (שבעת הסמוראים היה הסרט הראשון שקוראסאווה עשה על סמוראים), ונתקל בסיפור על סמוראים המגינים על כפריים. הסיפור בסרט הוא שכפר יפני במאה ה-16 נמצא על הכוונת של חבורת פושעים ושודדים שנוהגים לשדוד אותו, כמו גם את הכפרים האחרים, לאחר תקופת היבול. הכפר מחליט לשכור לעצמו הגנה בדמות סמוראים, אך מכיוון שאין לכפר כסף לשלם, הוא מחפש סמוראים שמוכנים להלחם תמורת ארוחה וגג. וכך הנציגים של הכפר יוצאים לדרך לחפש את הסמוראים המסכנים והמיואשים ביותר ע"מ להרכיב מהם את כח ההגנה לכפרם. ואם זה מזכיר כל מיני סרטים כמו  תותחי נברון, שנים עשר הנועזים והרבה סרטים אחרים בהם מרכיבים כוח למטרה מסוימת מנפולת האנושית – זה לא לחינם – שבעת הסמוראים היה הסרט הראשון שעשה זאת. ומאז הוא קבע את הנוסחה המנצחת שבשימוש גם כיום.

המשך הסיפור הוא שהסמוראים מנהלים את קו ההגנה, משתפים ומארגנים את הכפריים בכוח ההגנה ולבסוף, לאחר אבדות, מתגברים על הפושעים. הסרט היה מחדש ופורץ דרך באיך מספרים סיפור בשפה הקולנועית וכאמור אלמנטים רבים ממנו מככבים בסרטים שבאו לאחריו ואף עד היום. אך זה לא הדבר היחיד שמעניין בסרט. למעשה הסרט עוסק גם במעמדות – כאן מעמד האיכרים ומעמד הסמוראים. המעמדות האלו לא בדיוק חברים. האיכרים באותה תקופה היו מנהלים הרבה מרידות והתנגשו עם הסמוראים לא מעט (התקופה של הסרט היא תקופה לא שקטה ביפן והתאפיינה בלחימה של כ-150 שנה) – וגם בסרט לאיכרים הייתה היסטוריה אלימה עם הסמוראים. בנוסף לכך, הסמוראים ללא אצולה או אדון לשרת, היו למעשה מה שנקרה רונין. במות האדון, קוד הבושידו של הסמוראים היה מחייב אקט של חרה-קירי. מי שלא בחר במוצא כבוד זה ובחר בחיים, נקרא רונין. רונינים היו סמוראים לא מכובדים. רבים מהם פנו לדרך הפשע והשוד – כמו השודדים שהיו עורבים לכפר שבסרט. כך שלאיכרים ההבחנה בין הרונין בתור מגינים עליהם לבין רונין ששדדו אותם היתה מלאכותית – מבחינתם זה אותו החומר. כך שהפניה לסמוראים להגן עליהם מפני סמוראים אחרים היתה מצד הכפריים למעשה צעד של יאוש. המשל המערבי הקרוב ביותר לזה הוא לתת לחתול לשמור על השמנת. ובכל זאת כאן הם פועלים ביחד כי יש להם אינטרס משותף – האיכרים מקבלים הגנה מהפושעים, והסמוראים מקבלים אוכל. אך איזה מין אינטרס זה – לקבל אוכל ולהקריב תמורת זה את החיים? מתוך שבעת הסמוראים נשארו בחיים רק שלושה. אז למה? כנראה בגלל התרבות המאפיינת את יפן שבה הכבוד, ההמשכיות והמסורת הן מעל לכל. אז אם אתה סמוראי – תעשה את מה שאתה אפילו תמורת אגורה – כי זו העבודה שלך. הסצנות הקטנות והמפורטות בין הסמוראים לבין הכפריים הן לדעתי לא פחות משמעותיים מהסיפור עצמו ואף מציגים אותו באור היסטורי נכון. כמו כן הסיטואציה החדשנית (ליפנים) שהסמוראים – שהם מעמד אצולה לוחם למען האצולה עצמה – כאן לוחמים למען הכפריים – המעמד הנמוך ביותר – הסיטואציה הזו היא חדשה. אפילו שמדובר בסמוראים שירדו במעמדם ואיבדו את האצולה שלהם שיש להגן עליה – עדיין השילוב שלהם עם הכפריים הוא לא שגרתי.

 אחד הסמוראים נמצא במערכת עם בת של איכר. אמנם סמוראים היו רשאים להתחתן עם פשוטי העם (רק המעמד התחתון של הסמוראים – וגם זה רק עם אישור של המפקדים ובליווי נדוניה שמנה ממשפחת הכלה) אך הם המשיכו להיות סמוראים. כאן הסמוראי המאוהב והבחורה לא עם האיכרים ולא עם הסמוראים. זהו מצב שכמובן לא היה יכול להיות ביפן – אך אצל אקירה קוראסאווה הוא קיים. הרעיון הזה של שבירת מוסכמות וההליכה נגד המסורת והאינדיווידואליזם – שכל כך מנוגדים לתרבות יפנית – אך קרוב ללב הציוויליזציה המערבית – הוא זה שכנראה שם הכשר על אקירה קוראסאווה בעיני המבקרים המערביים וכך הוא סלל הכרה לבמאים יפניים אחרים – עוד השפעה מבורכת של קוראסאווה. דבר נוסף, שעזר עם ההכרה המערבית, הוא שקוראסאווה לא הכניס יותר מדי פוליטיקה יפנית אל תוך התרבות שהוא ניסה להציג. זה לא שאין אותה – כל יפני בוודאי יזהה אותה, אך היא לא מובלטת בשום אופן ולא מהוה חלק מהסיפור – שלא כן סרטי סמוראים גדולים אחרים כמו 47 הרונינים, ודוגמאות מאוחרות יותר. הפוליטיקה הפאודלית היפנית היתה די זרה לעין המערבית. וכאן יש לנו סיפור פשוט, נטול פוליטיקה, למעט התנגשות מעמדית, שהמערב עוד יכל להבין.

שבעת הסמוראים הוא סרט אפי של שלוש וחצי שעות – אך לא משעמם אף לדקה. פיתוח הדמויות הראשיות נעשה כמו בסרטי הדרמה הגדולים והן דמויות חיות ונושמות, שלא כמו בסרטי אפוס אחרים. בגלל זה האורך של הסרט. שווה כל שנייה. בנוסף להיותו סרט דרמה מעולה, הוא גם סרט סמוראים לא שגרתי. אפשר לצפות לסרט סמוראים שבו יהיו קרבות עם פירוטכניקה אישית גבוהה, קרבות חרבות מתוחכמים ומין ווריאציה על סרטי הקונג-פו הסיניים. אך כל זה לא נמצא כאן. זה לא שאין כאן סצנות של קרבות – למעשה בגלל הסצנות האלו אני מחשיב את הסרט כסרט אפי – הקרבות הן ממש נפלאים ומצולמים בצורה כוראוגרפית נהדרת אך כיאה למסר של הסרט – באופן די קודר עם גשם כבד תוך כדי קרב – בכלל, קוראסאווה היה במאי קרבות מעולה שבמעולים וממש תענוג לראות את סצנות הקרבות בסרטים שלו.

מעניינת במיוחד האמירה בסוף הסרט של הסמוראי: " טוב. עוד הפעם הובסנו. הכפריים ניצחו. לא אנחנו" אפשר לקחת אותה לכל מני כיוונים על סמך הסרט – מלחמת המעמדות, היחסים בין לקוח וספק, היאוש המובנה של הלוזרים, אמירה אנטי-מלחמתית וקדושת החיים, הכניעה העצובה מול הגורל הגורם ליפנים להתמיד במלאכתם , ראיה לעתיד של העלמות המעמד הסמוראי וכך הלאה לפי הדמיון של המפרש.

seven samurai 3

seven samurai 2

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: