הפסקה

סרטים ודברים אחרים

1954 – Sound of the mountain

מומלץ 1954 – Yama no oto Sound of the Mountain – Mikio Naruse

   מיקיו נרוסה עיבד, הפעם לא כהרגלו את ספרה פומיקו היישי, אלא ספרו של יאסונארי קוואבאטה (שקיבל פרס נובל לספרות ב-1968). זהו סרט ראשון של נרוסה שראיתי
Sound of a mountain 2– והוא הכה אותי בתדהמה בעומק שמסתתר מאחורי המלנכוליות השקטה ששורה על המסך, הוא מיגנט אותי לגמרי, הוא השאיר אותי לא מודע למה שקורה בחוץ לשעתיים, הוא השאיר בי טעם של פספוס אדיר – איך זה שלא הכרתי את השם הזה – מיקיו נרוסה? אז עדיין לא ראיתי סרטים של יאסוז'ירו אוזו גם כן – ולא הייתי מודע שיש סרטים כאלו ביפן. למעשה, לא הייתי מודע שסרטים כה בוגרים, כה עדינים כה אמתיים ועמוקים בכלל קיימים. מה נקרא כנראה דרמות משפחתיות. סרטים על היחסים במשפחה, על הנישואין, על יחסי הורים ילדים. סרטים, שאין בהם אקשן, התרוצצות, מטפחות  רטובות, צדקנות, הטפה, מסר ברור, שני ממדים. לא, הסרטים האלו שקטים, עדינים, עצובים, אין הרבה תנועה, הרבה מהמתרחש קורה בבית והמצלמה פשוט עומדת ולא זזה הרבה – אין ריצודים, אין צעקות – איך אני אגיד? אין הסחת הדעת שישנה בסרטים הוליוודיים – אלא כל האווירה התומכת ע"מ שתתרכז, תתרכז בעיקר. מיד התאהבתי.

הסרט הוא, כמו Meshi וגם  Anzukko – עוסק בנישואין לא מאושרים. רק הפעם זה לא כמו שפומיקו היישי תיארה, אלא לפי איך שגבר תיאר – יאסונארי קוואבאטה. אך באופן מפתיע, הסיפור די דומה. לא בעלילה, אלא בדמויות, בפרשנויות, ברגשות. ז"א היו עוד גברים ביפן שחשו אהדה עמודה לסבלן של הנשים. הסיפור מסתובב במשפחה שבו האב מגיע לגיל העמידה, ובבית חיים גם אשתו, כלתו עם בנו. כאשר בתו באה עם ילדיה לגור אתם כי היא עזבה את בעלה, האב עושה ניסיונות ליישב את ההדורים בין ביתו לבעלה. ואז מתגלה שגם בנו וכלתו – העניינים ביניהם לא בסדר. אך כאשר ב- Meshi קשה בצורה ישירה להאשים את הבעל במצב, וב- Anzukko דווקא אפשר להאשים את הבעל במצב, כאן המצב יותר מסובך – הבעל מנהל פרשת אהבים ואף מכניס את המאהבת להריון, וגם שותה באופן חמור – כביכול אפשר בשקט לקבוע שהוא האשם, לחתום ולסגור את התיק – אך מסתבר שלכלה היה גם כן יד בדבר היחסים הלא אכפתיים ביניהם –

sound of a mountain 1

 לפי דברי הבעל על השאלה למה אין להם ילדים: "היא בררנית, ולא רוצה ילדים ממני". זה בא כסטירת לחי למי שמיהר לשפוט את הבעל (לא שהוא לא ראוי להיקרא מנוול). אך מה שמסבך ומעשיר את הדרמה לעומת Meshi וגם  Anzukko הוא היחסים בין הכלה לבין החם. החם מתייחס בחום לכלתו, ממש כמו לבתו – ומנסה להקל עליה כמה שיכול, ומסתיר מהרגשות שלה את סיפור הבגידה של בנו. היא גם כן אוהבת מאוד את חמה, וגם היא חסה על הרגשות שלו ולא מספרת לו עד כמה היא אומללה בנישואיה לבנו. האהבה הזו ביניהם בקלות אפשר לפרש כיותר מאהבה של חם לכלתו ולהפך – יש ביניהם הבנה, קירבה, אינטימיות – שעובדת כמעט ללא מילים מיותרות. אפשר אפילו לדמיין שהכלה סובלת את בעלה אך ורק על מנת להישאר ליד חמה.

יחסים כה פתוחים, כה נסתרים, כה פשוטים ומסובכים, כל כך לא שפיטים בקלות, כל כך חיים – אני לא זוכר דבר דומה בסרטים אחרים. פשוט נהדר, פנינה שיש לשמרה להתבונן להתפעל ולהלל. אך בשקט, שששש… לכבות את המכשירים הסלולריים והסחות דעת אחרות ופשוט להתענג. מיקיו נרוסה, שפו.

גם כאן משחקים סטסוקו הרה וקן אוהרה, כמו ב-Meshi. המשחק הוא משובח שבמשובחים – כמו אז. בתור החם משחק סו יאממורה ומשחקו לא נופל מהמשובח. יאממורה וסטסוקו הרה ישחקו גם בסיפורי טוקיו. ענקיים. אני עוד זוכר מהרושם הראשון שהסרט השאיר בי את המחשבה – מי זו השחקנית המדהימה הזו? אני לא חושב שראיתי אי פעם משחק כה מעולה באף סרט אחר.

יצירת מופת

sound of a mountain 3sound of a mountain 4

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: