הפסקה

סרטים ודברים אחרים

1988 – Another woman

מומלץ 1988 – Another woman אישה אחרתWoody Allen

another woman 1לוקחים אווירה של אנגמר ברגמן, שמים משחק של מיה פארו וג'ינה רולנדס,  מתבלים בתסריט של וודי אלן ושופכים את הכל לבלנדר הבימוי  של וודי אלן ומפעילים. ומה שיוצא זה מה שנכנס. חומרים טובים מפיקים תוצאה נהדרת. אם לא הייתי יודע שוודי אלן הוא יהודי, הייתי חושד בו כשף צרפתי.

גם כאן, כמו בתותי בר של ברגמן, מדובר בגיבור (כאן זו היא) כדמות חשובה מהאקדמיה, מכובדת על כולם, לבושה ללא משעי, מדברת בשיקול דעת וכל כולה משדרת מכובדות סטרילית, מכובדות של ניטרליות, של שווייץ במלחמת העולם השנייה. היא כל כך עסוקה במכובדות – לא, לא בגלל הסיבות של סטטוס, אלא מכיוון אחר לגמרי של האמת עד כמה שניתן אובייקטיבית ואינטלקטואלית – שלמעשה היא לא שמה לב ואף לא יודעת איך היא מצטיירת בעיני הסובבים אותה, מהרחוקים ועד הקרובים ביותר.

גם כאן, כמו בתותי בר, זהו מסע לגילוי עצמי בו  היא מגלה מה האנשים חושבים עליה באמת – מה שמתנגש לגמרי עם הדימוי העצמי שלה. גם כאן כמו, בתותי בר, וודי אלן משתמש ברעיון של חלום בו הגיבור נוכח בסצנה בה הוא היה ילד. ובכלל, (גם כאן, כמו בתותי בר) הסרט משופע בכיוונים פסיכולוגיים מורכבים.

הסרט מתחיל בצורה מסקרנת כשהגיבורה הראשית שוכרת דירה ע"מ להתרכז בכתיבה, אך היא שומעת קולות ממערכת האוורור אשר באיםanother woman 2 מהדירה הסמוכה בה פציינטים עוברים טיפולים פסיכיאטריים – וכך היא נאלצת להקשיב ברצון  הולך וגובר אחר שיחות אישה עם הפסיכיאטר שלה וכך שלמעשה הניסיון שלה להקשיב לאישה אחרת (מכאן שם הסרט) הופך להיות הניסיון להקשיב לנפשה היא. וכך היא יוצאת למסע גילוי עצמי. ג'ינה רולנדס במשחק מעולה.

השאלה שג'ינה רונלדס שאלה בסוף הסרט לא נותנת לי מנוח – האם זיכרונות זה משהו שיש לך או שזה משהו שאבד לך

מודעות פרסומת

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: