הפסקה

סרטים ודברים אחרים

1962 – Mamma Roma

מומלץ 1962 – Mamma Roma מאמא רומאPier Paolo Pasolini

Star 8

mamma roma 1

אנה מניאני בסרטו של פאזוליני – זה כבר ארוע שמומלץ לראותו.

זונה בגיל מעבר מחליטה לפרוש, קונה דירה ודוכן בשוק, ומביאה את בנה בן הטיפש-עשרה שאין לו מושג במה עבדה אימו. היא מנסה לגדל אותו במציאות שלאחר מלחמת העולם השנייה בפרברי רומא הזנוחים. אך פעם זונה, תמיד זונה – האימרה הזאת מקבלת תפנית דרמטית כאשר בנה בכל זאת מגלה במה עסקה אימו.  הסרט הוא חוויה קולנועית נדירה בגלל שלוש סיבות – אנה מניאני, טכניקה של פאזוליני ופאזוליני עצמו.

אנה מניאני (שהיא מיועדנו – בת לאמא יהודיה-איטלקיה ואבא מיצרי), המשחקת כאן את הזונה – את מאמא רומא, היא הר געש מהלך של אמוציות – לראות אותה ואת פניה זאת חוויה מטלטלת – הביטוי של הרגש הואmamma roma 2 כה חזק שזה מזכיר במקצת את המשחק בסרטים אילמים שבהם המישחק היה מוגזם ע"מ להדגיש את הרגש – אך אצל מניאני זה לא מגיע לדרגה של המוגזמות אלא נעצר ממש על הגבול – וכך כל דבר שהיא מבטאת מקבל הגברה מקסימלית – היא שחקנית גדולה, גדולה מהחיים. וזה מכיוון שכשרואים אותה, לא חושבים שהיא משחקת, אלא חיה את הרגשות שהיא מביעה. גם נושא סבל האמהות – נושא חזק בסרט זה – לא זר לה – יש לה בן יחיד, החולה בפוליו. היא מצטיירת כשחקנית של העם, לא של האריסטוקרטיות. פעם היא אמרה

 אני שונאת מכובדות. תנו לי חיי רחוב, של האנשים הפשוטים.

בסרט זה, בנוסף לנושא השנוי במחלוקת, שהוא גם צולם בשחור לבן – המדגיש את הניגודיות והקוטביות, הגדולה של אנה מניאני מצאה את ביטויה כהצגת יחיד מול השחקנים האחרים של הסרט. הטכניקה של פאזוליני הייתה לקחת בתור שחקנים אנשים ללא עבר משחק – אנשים חובבניים, לא מקצועיים. באותה תקופה השיטה היתה נפוצה אצל במאים ניאו-ראליסטיים איטלקיים כי הם סברו שכך הם מגבירים את האותנטיות של הריאליזם – ראה גונבי האופניים המופתי. פאוזוליני נקט באותה הטכניקה אך ממניעים הפוכים – הוא סבר ששחקנים אמיתיים משחקים יותר מדי ריאליסטי – ורצה בכוונה משהו לא מושלם – mammqa roma 3הרי הוא רוצה להראות את המציאות המסובכת והלא מושלמת – כך ששחקנים חובבניים שירתו לו את האידאלוגיה הזו. וכאן, מול אנה מניאני הדבר מקבל זכוכית מגדלת – היא נראת עוד יותר גדולה מהחיים.

פאולו פאזוליני היא דמות ססגונית באיטליה. הוא היה במאי סרטים, משורר, סופר ואינטלקטואל עם דעות שמאלניות רדיקליות. עד כדי כך רדיקאליות, שב-1968 בעת מהומות הסטודנטים והתנגשויות עם המשטרה, הוא הזדהה עם השוטרים, שהוא סבר שהםpasolini הפרוליטריון האמיתי, בנים של המעמד הפועלים, ללא השכלה, ומתנגשים עם הילדים המפונקים של ההורים ממעמד הביניים שהיה להם הכסף לשלוח אותם ללמוד. הוא היה דמות מעניינת שגררה עימה אנטוגוניזם והערצה כמעט בכל תחום בו הוא נגע – החל מפוליטיקה ועד לאמנות שעד היום נחשבת פרובוקטיבית בגלל הנושאים בהם עסק פוזאליני. הוא גם היה הומוסקסואל מוצהר. ב-1975 הוא נרצח כשהיה רק 53 (בהתחלה דובר על רצח על רקע מיני, אך אח"כ הדבר נפתח מחדש – כיום לא ברור בידי מי הוא נרצח אך יש הסוברים שע"י המאפיה). מאמא רומא היה סרטו השני והרגיז לא מעט אנשים בנושא שלו. הוא אף הותקף ע"י פעילים נאציים בהקרנת הבכורה של הסרט – הטיפול הראליסטי של מציאות שלא מדברים עליה אך כאן מובאת על המסך הגדול הטרידה את גאוות האנשים. עובדה מעניינת היא שגם בארה"ב הסרט לא הוקרן 30 שנה מאז שיצא. עד כדי כך היה שנוי במחלוקת

מודעות פרסומת

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: