הפסקה

סרטים ודברים אחרים

2008 – Revolutionary Road

מומלץ 2008 – Revolutionary Road  חלון פנורמיSam Mendes

Star 9

 

 

Revolutionary Roadהטרגדיה של מלכודת דבש.

הבריחה אל הפרברים עם החלום לבית משלך ויציאה מחוץ לגטו הסוגר של העיר יצרה מלכודת דבש בדמות גטו פרברי עם אותם הבתים, אותם הרחובות, אותה פיסת דשא מכוסחת מקדימה ופינת ברביקיו מאחורה, כולם עם חלון פנורמי – עד שזה נראה כבית סוהר אחד גדול וחונק, בו יש לך בית משלך. זהו החלום האמריקאי ושיברו.

ברית הנישואין בין נפש עדינה ובוטחת,  המפרשת את הנישואין כהתמסרות טוטלית וקבלת החלטות משותפת, ודמות רעבה ומקופחת המבקשת להרחיב את טריטוריית המחייה שלו, אפילו על חשבון הרעיה הבוטחת, וכך גם רואה את הנישואין כמפגש אינטרסים וניצול השותף לטובת האינטרס האישי. זה אמנם לא נראה כך לנפשות המעורבות – אך זה אף פעם לא נראה כך למי שנמצא בתוך הסיטואציה. פעם קראתי שאתה צריך לצאת מתוך המעגל ולהעיף מבט לאחור על מנת לדעת שהיית בתוך מעגל. כשאתה בפנים אתה לא תמיד יודע בתוך מה אתה נמצא. וכאן הבפנים הן הנישואין – נישואין מאושרים בעיני הבריות, אך חונקים, בדיוק כמו הסביבה עצמה – הפרברים של שנות החמישים.

כמובן שאפשר להגיד מה פתאום? הרי זו הסביבה החונקת של הפרברים – היא זו שדחפה את פרנק ואפריל – גיבורי הסרט – לחיי אומללות – הם חשבו לברוח מהכל ולממש את האהבה שלהם – רק שזה קרה בכלא פרברים, ועכשיו כל אחד מנסה לברוח מכאן:  אפריל לפריס ופרנק לקבור את עצמו בעבודה ומשרה טובה יותר, כך שההתנגשות ביניהם הייתה בלתי נמנעת. וכמו בכל התנגשות, יש חזקים יותר ויש חלשים יותר, ומוסר ההשכל אסור לו שיהיה שצריך לברוח מהתנגשויות ומבירור עמדות (תראו לאן ה"פוליטיקלי קורקט" הוביל את העולם – הרי זה האח התאום של השפה הכפולה של ג'ורג' אורוול מ-1984). וזו דרך החיים, ואין שם משהו אישי נגד העומד מולך, אלא זעקת חנק של כל אחד. כן, אפשר לראות גם ככה. אך אני הרגשתי צביטה חזקה בלב כשראיתי את אפריל תופסת שדלתות הכלא סוגרים עליה מכל הכיוונים כשחלום על פריס נארז, נעטף ונזרק הרחק מכאן ע"י לא אחר מאשר פרנק, בעלה, אבי ילדיה.

ויש כמובן את הקטע של שאיפות פרטיות שכלואות בכלא החיים ובועטות החוצה – הרי כל אחד רוצה הגשמה עצמית – רק זה לא ברור איפה היא, אותה ההגשמה.

אני חושב שאילו זה היה מבחן אמריקאי, הייתי מסמן שכל התשובות נכונות. אני גם חושב שרק אנשים עדיני נפש יבחינה בכולן– רוב האנשים יראו את העמדה השנייה והשלישית בה לכל אחד מבני הזוג היו שאיפות ומה לעשות, לא כל השאיפות מתממשות, אך הראשונה (ניצול בחיי הנישואין) תחמוק מהם כמשהו קיצוני ולא נכון.

וכך אני מגיע למסקנה, שלא כל האנשים יבחינו במעגל, אפילו כאשר הם ייצאו ממנו ויסתכלו טוב טוב לאחור על מנת להבין מה זה היה לעזעזל.

לאונרדו דה קפריו וקייט ווינסלט נותנים כאן הופעה מרשימה בשיכנועה – לעתים רחוקות אפשר לראות אוטנטיות ומשחק כה טובים. הסרט נעשה בעקבות ספר הביכורין של ריצ'רד ייטס משנת 1951. בראיון משנת 1999, יטס אמר:

אם בעבודה שלי יש נושא, הרי אני חושד שהוא פשוט: שכל בני אנוש לא יכולים לברוח מבדידותם, ובכך טמונה הטרגדיה שלהם.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=qADM67ZgYxM

מודעות פרסומת

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: