הפסקה

סרטים ודברים אחרים

2008 – Milk

שווה 2008 – Milk מילקGus Van Sant

Star 7

מדובר על סיפור, אמיתי לגמרי, של הרווי מילק, גבר הומוסקסואל הראשון שנבחר למשרה ציבורית בקליפורניה. הוא היה חבר במועצת העיר סן פרנציסקו, היה הרוח החיה בסצנת ההומואים בסן פרנציסקו, בעל חנות צילום ברחוב קסטרו אשר הפך למקום התכנסות חיי הקהילה ההומואית, הוא היה מלך הלא מעורער של רחוב קסטרו – שכונה הומו-לסבית ראשונה בארה"ב ומרכז החיים ההומו-לסביים גם כיום. הרווי מילק נרצח, ביחד עם ראש העיר סן פרנציסקו, ע"י חבר מועצת העיר לשעבר קליב ג'ונס. הוא לא נרצח על היותו הומוסקסואל, אלא בעקבות יריבות שהייתה לו עם ג'ונס, גם בנושאים חברתיים הומוסקסואליים, אך לא רק.

מה שזיעזע אותי (ולא אמור היה, על סמך המציאות שבה אנו חיים) הוא שבית המשפט בארה"ב לא הרשיע את ג'ונס ברצח אלא בהריגה ושלח אותו לכלא ל-7 שנים. הוא השתחרר אחרי 5, והתאבד אחרי שנתיים משיחרורו. מה זה הטיעון הזה לאי-שפיות זמנית עקב דכאון? מה זה החארתה הזה עוד הפעם? מה זה – לפני שעה הייתי בסדר, ואחרי שאני בדיכאון, אני יכול לקבל הנחה על העונש ויכול לרצוח ולקבל רק הריגה, אח"כ להבריא ולהיות עוד הפעם בסדר? זה מזכיר קצת את הקונספט של חזרה תשובה, בעיקר בנצרות – אני חוטא, אח"כ מתוודה לכומר, וחטאיי נסלחו.

 אך האם הזעזוע שלי הוא זעזוע אמיתי, או מניפולטיבי של הסיטואציה? הטיעונים לאי-שפיות, אי-שפיות זמנית, לחוסר אחריות בעקבות מצב נפשי וכדו' מושרשים כל כך חזק בתרבות המשפטית המערבית, שאנחנו לא מתעכבים על השאלה "למה?" ולוקחים את זה כמחיר שיש לשלם בעד חיינו בתרבות נאורה. אך השאלה "למה" היא לגיטימית. הרי אם לחפור עמוק עמוק, אזי בתרבות היהודית-נוצרית "אלוהים נתן, אלוהים לקח" ולהחליט לקחת חיי אדם היא לא החלטה של אדם, אלא של אלוהים. הרי אם אדם ייקח את תפקיד אלוהים – אזי הוא מעורער בנפשו – לא? וכך אפשר, בחפירה מתמדת להאשים כל רוצח או הורג או נוטל חיי אדם בנפש מעורערת. ד"א גם בעת מלחמה, גם בעת הגנה עצמית, גם בנקמה. אך מכיוון שאנחנו רוצים להצדיק נטילת חיים במצבים מסויימים, אנחנו נאלצנו לחפש את הגבול שמימינו האדם לא אחראי למעשיו ומשמאלו – כן אחראי. הגבול הזה הוא כביכול שביל הזהב של התרבות שלנו. כאן יש לשאול שאלה לגבי אותו שביל הזהב (למעשה אני מעודד לשאול שאלה דומה לגבי כל שביל זהב שהוא) האם שביל הזהב  בא באמת לחפש את האדם הלא אחראי, או להבדיל אותנו, או האידאל שבו אנו מאמינים, לבין מה שלא אנחנו? מכיוון שאין תרופה ולא אמצעי מניעה ממצב שבו כל אחד יכול למצוא את עצמו – מצב של חוסר אחריות בעקבות נגיד "אין ברירה" (הגנה עצמית), או "מילאתי אחר פקודות" (מלחמה), או אני השתגעתי באופן זמני, או הייתי בדכאון, או לא הבחנתי בין טוב לרע, וכל אחד יכול להיות במצב זה, הרי כולנו "אשמים" – אם בעבר, אם בעתיד, וכל הזמן בפוטנציאל. פעם עומר כיאם, באחד מאין ספור אמרותיו במרובעים (צורת שירה פרסית בת ארבע שורות) כתב כך (תרגום מאוד חופשי שלי שלא מתיימר, אלא בא להעביר רעיון)

גן עדן וגיהנום – בשמיים, קובע המתחסד

ואני, כשהצצתי בנשמתי, נוכחתי שזה שקר:

גן עדן וגיהנום הן לא ספירות בארמון הבריאה השמיימי

גן עדן וגיהנום אלו שני חצאי נשמתי

וכך, הגבול ושביל הזהב, אם כן, לא באו להפריד בין הטובים לבין הרעים, בין האנחנו וההם. הוא חוצה בנו עצמנו כסכין מולהטת, השורפת כל אבחנה ובינה, ומשאיר אותנו עם ריחה הצרוב של צדקנות ריקה  וכמו שג'וג'ו חלאסטרה היה אומר –

ותחשבו על זה.

הסרט עצמו הוא יצירה עדינה ואנושית, בעיקר בזכות משחק מעולה של שון פן. טוב, זו גם קצת צביעות, לא? כל פעם שיש נושא שנוי במחלוקת, או עימות חברתי, אנחנו אומרים – או, זו דרמה אנושית! כאילו לא כל דרמה היא אנושית. הרי בכל עימות, בכל קוטביות או ניגוד, בכל שביל בין השחור והלבן, אנחנו נדמיין הרבה אפור (כמעט כתבתי אלף גוונים של אפור) שאנו מכנים אנושיות. אך האם על מנת לגלות את התכונה, אתה לא צריך להרכיב ניסוי בו אתה מעמיד למבחן בתנאי קיצון את התכונה, על מנת לחקור אותה? אכן, כל דרמה היא אנושית – הרי בזה טמונה אנושיות. החוכמה האמיתית היא להבחין את זה לא בדרמות עם קונפליקטים (כמו למשל בסרט זה, או בכל יצירה שלאחריה המבקר יפסוק בסיפוק ריגשי – הרי לכם דרמה אנושית במיטבה), אלא בסיטואצית עם עוצמה הרבה יותר נמוכה. ויש לא מעט פנינות כאלו – צריך רק להעמיק מבט ולרחרח בנשמה. סרט זה, כאמור,  הוא לא אתגר לרגישותנו – הוא מגיש לנו את האנשויות והעדינות על צלחת הכסף.

מודעות פרסומת

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: