הפסקה

סרטים ודברים אחרים

2010 – The Brest Fortress

שווה 2010 – Brestkaya Krepost The Brest Fortress מצודת ברסט  – Aleksandr Kott

Star 7

ברוסיה ומדינות ברה"מ לשעבר, "מלחמת העולם השנייה" מכונה "מלחמת המולדת הגדולה". ההבדל בשמות נשאר מאז ומתמיד – הרוסים רואים במלחמה זו מלחמה על הבית – מה שבעיניהם הרבה יותר מאשר איזה אירוע עולמי. תופעת הצומוד הזו המאפיינת כל כך את התרבות הרוסית, ומראה סימנים של אהבה בלתי מתפשרת לטבע הרוסי, לנוסטלגיה היסטורית ולכל דבר המריח סלאביות. הלאומנות הרוסית מוסוות בתקופות שונות בכל מיני תלבושות. ובתקופת ברה"מ – התלבושת היא האידאולוגיה הסובייטית. הצומוד הלאומני מראה את ביטויו בצורה חדה כקרן אור המפלחת את ערפילי הבוקר במלחמה המולדת הגדולה באופן פטריוטי ביותר. מעניין לחשוב על ההבדל בין כיבוש רוסיה וכיבוש צרפת – מדינה נוספת, בה העם גאה בלאומיות שלו באופן עיוור לגמרי – הצרפתית לא הראו התנגדות גדולה מאוד, והגרמנים גם לא התעוללו יותר מדי באוכלוסיה – שני הצדדים רצו להמשיך לחיות באופן תרבותי ואירופאי עם קרואסון וקפה על הבוקר. אז מה אם הגרמנים הם השולטים עכשיו? עכשיו הם כאן, מחר לא, ואם כן ימשיכו להיות – אזי גם זה לא גרוע ביותר – תראו את חבל אלזס-לורן המעורב בצרפתים וגרמנים. תראו את שוויץ לכל הרוחות. אך אצל הרוסים הפטריוטיות לובשת צורה אחרת לגמרי – הם נלחמים על הבית. עבורם מושג הבית, מושג המולדת הוא כמו איסלאם אצל התנועות האיסלם הפונדמנטליסטיות – לא משנה מה או מי  אך אל תגעו לנו במוחמד. וכך מבצע ברבוסה – תכנית היטלר לכיבוש רוסיה – נתקל בהתנגדות ללא התחשבות באבידות, ונוהל בהתאם ע"י הגרמנים עם אכזריות כמעט דתית של מסע צלב נגד הברבריות הסלאבית.

 ב-22 ליוני ב-4 בבוקר 1941 צבא גרמניה תקף ללא אזהרה את ברה"מ. העיירה הראשונה תחת התקפה הייתה ברסט – עיירת גבול של רוסיה הלבנה. ברסט הוא סמל הגבורה וההתנגדות של הרוסים במלחמת המולדת הגדולה – והדבר מוזר שבעתיים, לאחר שלומדים קצת עובדות היסטוריות. ברסט הייתה טריטוריה פולנית, והייתה תחת שלטון גרמני לאחר כיבוש פולין. אך לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב מ-1939 על חלוקת פולין בין גרמניה ורוסיה והסכמה על אי-התקפה הדדית, ברסט והסביבה עברו לידיים רוסיות, ביחד עם חצי משטחה הישן של פולין. כך שה"צומוד" הרוסי הוא באמת עיוור. או אולי הוא מרחיב לכל טריטוריה סלאבית. מה שבכל מערכה תרבותית היה נגמר מהר -ברסט לא אמורה הייתה להחזיק מעמד יותר מיום מול השטפון הגרמני שלא נפסק – לקח בברסט יותר, וההתנגדות הייתה חייתית, ללא מעצורים, עם שנאה בלב ועיניים. ההקדמה הארוכה הזו באה לשפוך אור על מה שקורה. לא על מה שבד"כ מציגים בסרטי מלחמה – שכל הצבא בא להציל חייל בודד, שהאהבה הניצתת בין גיבורי הסרט מנצחת את המלחמה, שהמשפחה זה כל כך חזק במלחמה, וכו' וכו' – ז"א במרכז הבמה יש סיפור, סיפו אנושי, לירי, רומנטי, הרואי, עצוב, שמח – והתפאורה היא המלחמה. בסרט הזה המצב הפוך – המלחמה היא הגיבור הראשי, עם כל הגרפיקה שלא חוסכים מאיתנו, עם כל נהרות הדם שמצריכה קיבת ברזל מהצופה, והסיפורים האנושיים – הם רק המארג עליו מתרחש הטבח המתוזמר של טכנולוגיית ההרג. המלחמה מוצגת כמו שהיא. ללא סומק, ללא מסקרה וללא ליפסטיק, והריח הוא לא שאנל 5 אלא של בשר חרוך. מצודת ברסט החזיקה מעמד תחת התקפות והפצצות וניהלה התנגדות במשך שבוע שלם. התנגדות של בודדים המשיכה גם מאוחר יותר.

מודעות פרסומת

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: