הפסקה

סרטים ודברים אחרים

1951 – The Browning Version

מומלץ 1951 – The Browning Version – Anthony Asquith

Star 8

 

 

The Browning Version 1

ייתכן שהייתי מלומד מבריק, אך הייתי בצער רב בור לעובדות החיים.

זהו עיבוד קולנועי למחזה של טרנס ראטיגן מ-1948. גיבור הסרט הוא מורה בפנימייה פרטית באזור כפרי של אנגליה. הוא בסוף שנות הארבעים וזהו יומו האחרון כמורה בגלל בעיות רפואיות. הוא מורה ללימודים קלסיים (ז"א לטינית ויוונית), נשוי לא באושר לאישתו הנואפת, ומהרהר בחייו ומעשיו. ההירהור מביא אותו למסקנות עגומות ולהכרה בקיומו ככישלון אישי ומקצועי. הוא, למרות ידיעותיו, מורה מאוד לא אהוב על תלמידיו, הוא קפדן, קשוח, לא מוותר, ממעיט ברגשות ולא מרחם והתלמידים לועגים לו מאחורי גבו.

אני חושב שרוב האנשים הרגישים באיזשהו שלב בחייהם מגיעים לנקודה עצובה זו בה הם מגיעים למסקנה שהם לוזרים לעומת השאיפות שהיו להם. גם אני אהיה שם. והנה כאן יש לנו חקירת נבכי הנפש המיוסרת הזו לפנינו.

שם הסרט הוא עפ"י ספר שהוא תירגום של בראונינג למחזה על אגממוןגירסת בראונינג –  ספר שניתן לו במתנה ע"י אחד מתלמידיו, מעשה שעורר בגיבורינו פרץ אמוציות בלתי מוסבר. ד"א מחזה האגממון הוא על רציחתו של מלך האגממון ושפחתו קסנדרה ע"י אישתו הנואפת, לאחר שהוא חוזר עם ניצחון היוונים על טרויה. היא הורגת אותו בגלל שהוא הקריב את ביתם איפיגניה כקורבן ע"מ שמפרשי האוניות שלו יתמלאו ברוח שתזיז את הצי שלו. מלך אגממון היה מלך מיקנה מאוד פעיל ומושל כשרוני. אך מעשיו גרמו להרבה אסונות ליוונים. אישתו אמנם הורגת אותו כנקמה על קרבן ביתה (ומאהבה עוזר לה בתורו כנקמה על מות אביו בידי אביו של אגממון) – אך מה אגממון יכל היה לעשות? הוא קיבל דרישה ישירה מזאוס לקרבן זה. (זאוס לא עצר את ידו, לעומת אלוהים שדרש קורבן דומה מ-אברהם) – אז הוא היה אמור לסרב? כן, גם כשאתה מחליט לעשות את מה שאתה חייב (על פי השקפת העולם שלך, כמובן) – גם אז אתה לא יוצא בסדר והנקמה בוא תבוא. אינני יודע אם הייתה כוונת התסריטאי להשוות את אגממון לגיבורנו, אך פרץ האמוציות של גיבורנו היה מכיוון שהתלמיד השאיר עם גירסת הבראונינג של המחזה הקדשה, וכמו כן הוא טען שהתירגום של גיבורנו למחזה הוא טוב יותר מגירסת בראונינג – וכך גיבורנו זכה סוף סוף להכרת תלמידו, שהיה לועג לו מאחורי גבו.

 ואולי את ההקבלה צריך לעשות בין הבמאי של הסרט לגיבורינו? הבמאי הוותיק היה במאי עוד בעידן של סרטים עילמים, אך עם השנים המבקרים לא ראוThe Browning Version 2 שהוא מחדש משהו וכך חינו נס מהמבקרים של אותה התקופה שלעגו לו על כך שהוא לא משאיר שום חותם אישי כבמאי ביצירותיו. ובכן, זהו סרט אכן איטי ועדין ועצוב – מעניין להשוות אותו ל- היה שלום מר צ'יפס – גם שם מדובר במורה בגיל העמידה המאוכזב מהחיים – אך שם הייתה לו אישה תומכת, ולבסוף בשקדנותו הוא זוכה להכרה של כל הבית ספר, אך כאן, לעומת זאת, הדבר היחיד שגיבורנו זוכה הוא רחמים – וכך סרט עדין זה לא בא לחקור את המעשים שמובילים לתוצאה עגומה, אלא את המצב העגום עצמו ואת יסורי הנפש של הגיבור – האם הנושא היה קרוב לליבו של הבמאי שבסוף חייו זוכה להכרה מלגלגת מהמבקרים?  ואולי אפשר לראות את זה לאור נטיות המיניות ההומוסקסואליים של הבמאי וגם של התסריטאי – נטיות טבעיות שלהם שלא זוכות להכרה בזמנם וכך הם נאלצים לחיות בכשלון החברה ונטיותיהם?

 כמו שאפשר לראות, הנושא הוא אוניברסלי, נוגע לכולנו ויבקר כמעט כל אחד מאיתנו מתי שהוא. סרט נפלא.

הקטע של המתנה בסרט: https://www.youtube.com/watch?v=Mi0FuIgVshU

מודעות פרסומת

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: