הפסקה

סרטים ודברים אחרים

2010 – Never let me go

מומלץ 2010 – Never let me go  לעולם אל תתן לי ללכתMark Romanek

Star 9

 

 

never-let-me-go

סרט זה, כמו גם שארית היום, הוא בעקבות ספרו של קזואו אישיגורו – סופר אנגלי ממוצא יפני. זהו סרט מדע בדיוני, דיס-אוטופיה קודרת על עתיד לבוא, שמבצבץ כבר כאן. הנושא לא פשוט – קציר איברים – אך הפעם מתוכנן. מוסד חינוכי במסגרת פנימיה מגדל ילדים, ללא הורים, עם חינוך לערך עליון – תרומת איברים. למעשה לא מדובר על תרומה – פשוט קוצרים את האיברים מאותם הילדים כאשר יגיעו לשנות העשרים שלהם. הם חונכו להיות תורמים, וזה עולמם. כשיגיע הזמן, הם ישכבו על שולן הניתוחים ויתרמו. וימשיכו לתרום, עד שגופם החלוש יבגוד בהם ולא יוכל יותר. נשמע מזעזע, נכון? היינו מצפים עכשיו למלודרמה סוחטת דמעות, או לכל הפחות איזה מהפכה והתנגדות מזוינת נגד הגורל והמערכת עם בריחה בנוסח הבריחה מסוביבור… אז לא – הסרט נמנע מכל זה, הוא הרבה יותר שקט, אין סצנות עם דמעות, אין מאבק, אין פירוטכניקה – למעשה הסרט נראה כאילו מתרחש כאן ועכשיו ושוחה בנבכי העלילה – כן, יש עלילה, יש אהבה, יש משולש רומנטי – על מים שקטים עם השלמת הגורל. דרמה עדינה. כאן כמובן אזהרה לאנשים רגישים – הסרט יעבוד עבורם באופן חזק הרבה יותר מכל סרט פעולה או מתח. ראו הוזהרתם.

 הסרט נשאר אצלי ולא עוזב, גם אחרי שנים. הוא נכנס לראש וגורם לך לחשוב. מה שמערכת החינוך יכולה לעשות – גידול למטרה אחת בלבד. מה שמתכתב כמובן עם מערכות החינוך של ימינו. כאשר פעם היו מחנכים על מנת לקבל חינוך, והיו הולכים לאוניברסיטה על מנת לרכוש השכלה – הרי בימינו אין זמן לבזבז על דברים לא נחוצים ומלמדים עם מטרה ברורה ולא יותר. המטרה היא לא אדם משכיל, אלא אדם בעל תעודה. האם זו תהיה תולדה ישירה של שיטת החינוך של ימינו? ייתכן – הרי גם כיום מלמדים במקומות מסויימים ערכים מסויימים שעבורם האדם מקריב את חייו – למען המולדת, למען ארץ ישראל, למען אלוהים, למען האיסלם, למען הקומוניזם, למען ה- לא חסרות מושאי הערכים – אך זה אכן עובד. יהיה מי שיגיד – טוב, זה בעצם שטיפת מוח…. יופי, נחמה. ולמה שיהיו לחברה שלנו ערכים כאלו שמזלזלות בחיי אדם על מנת לקדם חיים אחרים? ובכן, כבר כיום אנחנו בורג קטן בתאגידים הגדולים, וחיילים פשוטים על לוח השחמט של הטייקונים. בעל המאה הוא בעל הדעה – וכך הערכים של הארכת החיים לאנשים ראויים (נחשו מי יחליט מי הם אנשים ראויים – נכון, הכלכלה) יהיו כאן או-טו-טו. אני מדבר על ערכים, לא על מעשים. המעשים כבר כאן. מדינות רבות סגרו את האפשרות של תרומה מרצון, שהייתה נפוצה אך לא מזמן (ב"רצון" הכוונה שפלוני אלמוני ירצה להיפרד מאיבר גופו תמורת חופן מרשרשים) – וכך הולכת ומתפשטת התופעה של תרומה שלא מרצון. קודם כל יש תרומות ממת (גם כאן לא מדוייק – הוא לא ממש מת, אלא מוות קליני – שכמובן אפשר לזרז אותו). אך יש שוק שחור של תרומה מרצון, ואף פעילות פלילית של חטיפות – בעיקר במדינות העולם השלישי – שם אין בדיוק דיווח וסטטיסטיקות על מה קורה. יהיה מי שיגיד – שטויות, הרי צריך גם רופאים, ורופאים לא יסכימו לכך. ובכן – יש טיעון נגדי במדינות העולם השלישי – הכסף שתמורתו יש תרומה, יכול לכלכל כפר שלם במשך שנה – אז זה כן צעד הומניטרי בעולם השלישי.  לא יעבור זמן רב עד שתבוא הצעקה (הממומנת ע"י לוביסטים אינטרסנטים) שיש להסדיר את העניין אם לא רוצים התפשטות הפשע. וכך… יגיעו לידי נוסחאות – רעיונות לא חסר. פעם קראתי סיפור של לארי ניבן, שבו קציר האיברים הונהג בבתי הסוהר בקרב פושעים כלואים – וכך המאסרים הוגברו. גם כיוון של הסרט ייתכן. יגידו האופטימיים – מה פתאום – האנשים לא יתנו לזה יד – הם לא ישתקו. הפסימיסטים יפתחו פרק בהיסטוריה הקודרת של האנושות – ולא תגידו מלפני איזה 5,000 או 1,000 שנה – לא, דווקא היסטוריה לא רחוקה, מאמצע המאה העשרים, שם הנאצים עשו מפעלי סבון מהיהודים והעם הגרמני שתק. זה קל לשתוק אם מולך ניצב לא אדם, לא משכיל, לא תרבותי, לא משלנו, רצוי יצור נתעב (יהודי, או ערבי נגיד), כזה שלא רואים אותו (במחנה ריכוז למשל), בלי נפש או נשמה –  והדרך לעולם אמיץ וחדש  כבר סלולה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=sXiRZhDEo8A

מודעות פרסומת

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: