הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיונים חודשיים: יולי 2017

2011 – Limitless

שווה 2011 – Limitless ללא גבולות – Neil Burger

זהו מותחן מד"ב בעקבות ספרו של אלן גלין The Dark Fields מ-2001. הרעיון המרכזי שבו הוא שאנחנו לא מנצלים את כל פוטנציאל של המוח שלנו וכאן יש לנו סם – סם חדש – הנותן למי שנוטל אותו אפשרות לנצל יותר ממה שבד"כ מנצלים. הסם ממקד אותך ושם אותך בשליטה. מאוד מזכיר את התרופות הפסיכיאטריות של היום אשר נותנות לאנשים לתפקד בצורה נורמלית בעולם דורש יתר על המידה כמו שלנו. הצורה בה הסם החדש נותן לאנשים להצליח היא בזה שיש לך גישה ישירה לזיכרון שלך – כן, אתה לא תשכח וכך תוכל לנצל את הנתונים שלך טוב יותר. לי אישית יש קצת השגות לרעיון כזה של שיפור תפקוד המוח שלנו – ולדעתי הרעיון הנ"ל הוא תוצאה של החינוך של הדור האחרון – ז"א החינוך הוא להשיג תוצאות וכך אתה לומד לזכור יותר דברים הקשורים לתחום הלמידה על מנת להשתמש בנתונים אלו. (וזה במקום נגיד השכלה רחבה). כיום יש שיטות טובות יותר מאשר הסם המדובר – ד"ר גוגל למשל. וחוץ מזה יש הבדל תהומי בין "נתונים" ל-"מידע". מידע זה המשמעות של הנתונים. ומשמעות לא שוכנת בזיכרון. זו הדעה שלי בנושא. אך הרעיון של שימוש בתרופות פסיכיאטריות להרחיב את השימוש במוח הוא רעיון אדיר. הסרט לא לוקח כמובן את הצד המדעי, וגם לא מנסה להרחיב את היריעה. הרי מדובר בסרט – שאמור להיות בידור אחרי הכל. אז מה עושים? נכון – מפנים את היכולת שמשיגים ע"י התרופה להשיג כסף, הרבה כסף. ז"א הרעיון ממוצה למחנה המשותף הנמוך ביותר של הצופים אשר כולם יבינו. עם זאת, הסרט הוא חכם ואינטליגנטי, רווי ברעיונות וקצב ראוי לשמו, עם הופעה מעניינת של ברדלי קופר ורוברט דה נירו, עשוי היטב וראוי מאוד.

2011 – The Flowers of War

שווה 2011 – Jin líng shí san chai  The Flowers of War  פרחי מלחמהYimou Zhang

כיאה לסרטים של ג'אנג יי-מו, גם סרט זה הוא מרהיב וויזואלית וסוחף נרטיבית. כל סרט של ג'אנג  ראוי לצפייה – יש לו חותם ייחודי שמעלה את רף הציפייה מעלה מעלה. הפעם הוא בוחר להתעכב על היסטוריה סינית של מה שידוע כטבח ננג'ינג או האונס של ננג'ינג. ננג'ינג (אז שמה היה ננקינג) הייתה בירת סין אשר נכבשה ע"י היפנים במלחמת סין יפן השנייה ובה צבא אימפריאלי יפני ביצע פשעי מלחמה, טבח אוכלוסייה המוני ואונס נשים המוני ב-1938. המספרים נעים בין 40,000 לבין 300,000 אזרחים סינים שנטבחו וכ-20,000 נשים שנאנסו. הסרט בא בעקבות נובלה של סופרת סינית גלינג יאנג בשם 13 הפרחים של ננג'ינג. ג'אנג יביים סרט נוסף (ונהדר) בעקבות ספרה של יאנג ב-2014 – לשוב הביתה. 13 הפרחים של ננג'ינג מבוססים, על פי וויקיפדיה, בצורה חופשית על יומניה של מיני ווטרין – מסיונרית אמריקאית בסין, אשר הצילה אלפי חיים סיניים שמצאו את מקלטם במיסיון שלה. אמנם קשה לי להאמין שאירועים בתוך הסרט קרו אצל מיני ווטרין, אך אין ספק שהיא הייתה עדה להתרחשויות קשות ועשתה הכל למען עזרת הנזקקים. לאחר שחזרה לארה"ב היא התאבדה לאחר זמן מה – כנראה לא קל היה להמשיך ולחיות עם המטען הכבד שסחבה מננג'ינג. סין העניקה לה לאחר מותה אות הג'ייד הכחול על חלקה בהצלת האנשים של ננג'ינג. ובאשר לסרט – הוא מספר את הסיפור של ננג'ינג דרך סיפורם האישי של מספר תלמידות ומספר זונות אשר מצאו את מקלטם במיסיון קטן. סיפור נוגע ללב המסופר ביד אומן וויזואלי.

2011 – J. Edgar

שווה 2011 – J. Edgar ג'יי אדגרClint Eastwood

ג'. אדגר הובר. ראש האפ.בי.אי. האגדי והידוע לשמצה – תלוי מאיזה רקע אתם באים. פטריוט ללא פשרות, נוקט בשיטות על גבול ומעבר לגבול של המותר. האיש שהעלה את החקירות לרמה מקצועית גבוהה, האיש שהכניס לחקירות אלמנטים מדעיים כמו טביעות אצבעות, בדיקות דם וכו’ האיש שממנו פחדו כולם. הסרט מספר על עלייתו לגדולה, על חייו אהבותיו נטיותיו בסצנות דחוסות מההיסטוריה של ארה"ב. מי שלא מכיר – כדאי קצת לקרוא עליו לפני הסרט בכדי שיחושו את ההקשרים והעומק. הופעה נהדרת כתמיד של לאונרדו דיקפריו.

2011 – Histeria

שווה 2011 – Histeria  היסטריהTanya Wexler

אנגליה ויקטוריאנית. רופא מתמחה בטיפול בהיסטריה – מחלה נשית שנמחקה מהגדרה "מחלה" רק בשנות החמישים (לא להאמין). הוא מטפל בהיסטריה ע"י עיסוי וגינאלי (לא להאמין). ע"מ להוריד את עומס העבודה – מדובר היה בהליך פופולרי (אנגליה ויקטוריאנית כאמור, לא להאמין) – הומצא הוויברטור (לא להאמין!). והרופאים והבעלים של הנשים המשיכו לחשוב ולהאמין שהטיפול לא קשור להנאה מינית (לא להאמין, כבר אמרתי?). אך מה שבאמת גורם לתדהמה, לפחות אצלי – שכל הסיפור אכן אמיתי (לא להאמין!). הסרט, בגלל הנושא, הוא קומדיה חביבה, אך גם סיפור של פיסת היסטוריה לא יאומנת.

2011 – Friends with Benefits

שווה 2011 – Friends with Benefits ידידים פלוסWill Gluck

קומדיה רומנטית חמודה עם ג'סטין טימברלייק ומילה קוניס. הם מייצגים דור של אנשים בשנות העשרים אשר אוהבים כסף, רוצים קריירה, לא אוהבים אחריות ולא רוצים להתחייב. הם גם גדלו על ערכים רומנטיים וזה נמאס להם. מעניין אם הם יוכלו לנהל מערכת מינית ללא מערכת רומנטית. זה בדיוק מה שהם בודקים בסרט זה. התשובה היא כמובן שזה אפשר, וגם בדורות קודמים הדבר היה נפוץ. אך מצד שני אנחנו שגדלנו על ערכים רומנטיים מאוד רוצים שהם יפלו למערכת רומנטית, לא? טוב – הנושא– נדוש, הנוסחאות נשחקו, וראינו דבר או שניים בחיים. אז למה הסרט שווה צפייה? אז זהו – יש קסם באוויר וג'סטין ומילה החתיכיים מצליחים להעיר את הסרט הכביכול מודרני באור רומנטי, הומוריסטי ושובב – הם מצליחים לתת לנו הנאת צפייה גם בסרט רומנטי. למעשה עבדו עלינו בסרט זה – בהתחלה מכרו לנו שרומנטיקה זה פסה, כינורות ונרות זה דקדנס, ויהיה רק קצת מין – ואז, הופ, מלכודת העכברים נסגרה ואנחנו מצאנו את עצמנו בדיוק בסרט שמפניו הזהירו אותנו מהתחלה – ועוד מצאנו את עצמנו נהנים.

2011 – War of the Arrows

שווה 2011 – Choi-jong-byeong-gi Hwal  War of the Arrows מלחמת החציםHan-min Kim

זהו סרט פעולה תקופתי המתרחש בקוריאה במאה ה-17, תקופה בה היו פלישות סיניות אל תוך קוריאה. אני אוהב סרטים תקופתיים – זה נותן פרספקטיבה היסטורית, מגרה את הדמיון ומזין את הסקרנות בערבוב של אותנטיות ובדיה. אני גם מחבב סרטי פעולה, בהם יש טובים ויש רעים, והטובים מנצחים בעזרת כוח, מוח, כישורים, מזל – מה שיהיה רלוונטי לאותו הסרט. וכאשר פעולה וסרט תקופתי נפגשים, הניצוצות עפים, ויש מקום ליצירות פאר גדולות כגון נמר דרקון, גיבור, מחול הפגיונות ואחרים. סרט זה הוא לא בליגה הזו אמנם, אך מהנה בזכות עצמו. סרט עם עלילה פשוטה אך נוכחת, אקשן מהיר, פעלולים ואקזוטיות היסטורית.

 

2011 – A Dangerous Method

שווה 2011 – A Dangerous Method שיטה מסוכנתDavid Cronenberg

הסרט בא בעקבות מחזה מ-2002, שהוא בתורו בא בעקבות ספר מ-1993 ע"י ג'ון קר בשם "שיטה מסוכנת ביותר: סיפור על יונג, פרויד וסבינה ספירלין". כן – מדובר אכן בסיפור הנסוב על פסיכואנליזה, או ליתר דיוק, לידתה של פסיכואנליזה. כיום זוכרים את פרויד ואת יונג כאבות המייסדים של פסיכואנליזה. אך לסבינה ספירלין היה תפקיד לא קטן, שנקבר בתודעה המודרנית. סבינה בתחילה הייתה פציינטית של יונג, לאחר מכן מאהבת שלו, ולבסוף חוקרת פסיכולוגיה בזכות עצמה. הסרט מספר על התקופה שבה היא הייתה פציינטית עד לפריסת כנפיים לעצמאות. הסיפור שלה הוא מרתק – סבינה נולדה ברוסיה למשפחות יהודיות, עברה לשוויץ ע"מ ללמוד, טופלה ע"י יונג, קיימה קשרים גם עם פרויד (שבאותה תקופה יחסיו עם יונג היו ידידותיים וקולגיאליים, כשפרוייד סימן את יונג כממשיך דרכו. רק מאוחר יותר יחסיהם השתבשו), היא נכנסה למערכת יחסים רומנטית עם יונג, הייתה עוזרת בבי"ח של יונג, למדה באוניברסיטה, פירסמה מאמרים משפיעים ביותר בפסיכולוגיה בשוויץ, ברלין וברה"מ. היא הוצאה להורג ע"י הנאצים ביחד עם בנותיה ב-1942 בהיותה בת 56, ביחד עם שאר יהודי רוסטוב-על-הדון כשנפלה תחת הכיבוש הנאצי. המעבר שלה לברה"מ בעצת פרויד בשנות ה20 ביחד עם מותה המוקדם השכיחו אותה מעל דפי ההיסטוריה. סרט זה בא לכפר במקצת. משחק מצויין של קירה נייטלי ווויגו מורטנסן. ראו קישור לכתבה על סבינה ב-וויינט – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4952969,00.html

2010 – The way

שווה 2010 – The way המסע האחרוןEmilio Estevez

זהו סרט מסע. מסע לאורך קמינו דה סנטיאגו – דרך של כ-1000 ק"מ מדרום צרפת דרך נופים עוצרי נשימה של פירינאיים אל קתדרלה של סנטיאגו דה קמפוסטלה שבגליציה במערב ספרד ליד האוקיינוס האטלנטי. כמו כל סרט מסע, הוא מדמה את מסענו בחיים, אך משמיט את הפרטים הרבים של החיים אשר מסבכים את המיקוד, מפשיט מכל הסביבה ומשאיר אותנו עם המסע הפנימי של הגיבורים, אשר צועדים כל אחד עם סיבותיו הוא, ומה שמלכד אותם זה המסע עצמו, או אלגורית – החיים עצמם. עקב כך יש כאן זיקה לנגיעות "רוחניות" – מה עוד שמדובר בדרך ששימשה דרך עלייה לרגל בימי הביניים לנוצרים (ביחד עם הדרך לרומא ולירושליים הם היו הדרכים המפורסמות של העולם הנוצרי. הדרך הזו איבדה מהפופולריות שלה לאחר מגפת המוות השחור באירופה וזעזועים רפורמיים בעולם הנוצרי שהתפרק לכמה כיוונים אמוניים) – עפ"י האמונה אחד משניים עשר השליחים של ישוג'יימס הקדוש – קבור בקתדרלה זו. האמת – לאחר שראיתי את הסרט גם בי התעורר הרצון לצעוד בחלקים של דרך זו – ואולי גם אעשה זאת.

העלילה היא פשוטה – בנו של רופא עיניים, שהיה לו חילוקי דעות קשים עם אביו על דרך חיים, כמו לכולנו, יוצא למסע לקמינו דה סנטיאגו, אך נהרג בתאונה בתחילת הדרך. האב טס להביא את הגופה הביתה לארה"ב, אך נשאר ומחליט לעבור את הדרך בעצמו לזכרו של בנו. שם הוא חובר ל-3 חברים למסע של כל אחד יש את הסיבה שלו לעשות את הדרך – האחת שהוא מספר לאחרים ואחת פנימית משלו, בדיוק כמו לרופא העיניים, בדיוק כמו לכל אחד מאיתנו.

נקודה מסקרנת בסרט היא המגע המשפחתי שבו – מרטין שיין משחק את האב, אמיליו אסטבז הבמאי משחק את בנו, והוא גם בנו של מרטין שיין בחיים, והוא גם כתב את התסריט, שקיבל השראה ממסע בדרך דה סנטיאגו שבנו שלו – הנכד של מרטין שיין – עשה. גם אחותו וביתו של מרטין שיין – רנה אסטבז מופיעות בסרט.

2010 – The troll hunter

שווה 2010 – Trolljegeren The troll hunter – André Øvredal

הסרט עשוי בצורה מעניינת – מדובר בסרט כמו דוקומנטרי שבו מראים את קלטות הווידאו שהקליטו אנשים המתחקים אחר הנושא – מי הורג דובים בנורווגיה. וזה לוקח אותם אל הריאיון עם הורג הדובים ומסתבר שהוא מחפש טרולים. בתור תכנית נורווגית סודית התרה אחריהם. טרולים הגרים באזורים נידחים של נורווגיה. טרולים המריחים ריח של נוצרים ומחפשים אחריהם. וכך הקלטות מראות איך הקבוצה מחפשת את הטרולים האלו עד שפוגשת באחד מהם. טראמפ וודאי היה אומר על זה – פייק ניוז. וזה נכון כמובן. משעשע מצד אחד ומעניין בצורתו ומבנהו של הסרט מצד שני.

2010 – The Next Three Days

שווה 2010 – The Next Three Days  שלושת הימים הבאיםPaul Haggis

מדובר במרצה בקולג', שאשתו נזרקת מאחורי הסורגים בגין רצח. המרצה עובר טרנספורמציה רדיקלית ורוקם תכנית להוציא את אשתו מהכלא, לאחר שכל הפניות והמסגרות המשפטיות לא עזרו. זהו לא סרט על טרנספורמציה מבחור רגיל למכונת אקשן משומנת (טוב, זה כמעט אמין, הרי מדובר בראסל קרואו) – לא, זהו מותחן מהנה ומבדר, עשוי נהדר – מותחן שאפשר להעביר אתו בכיף את הערב.