הפסקה

סרטים ודברים אחרים

1999 – Not One Less

מומלץ 1999 – Yi ge dou bu neng shao  Not One Less   אפילו לא אחד פחות  – Yimou Zhang

 

 

לסרט הזה יש כמה רבדים. קודם כל הפשט – הספור נסוב על ילדה בת 13, וואי, אשר מחליפה מורה בביה"ס בכפר. אין לה כישורי הוראה, היא לא מוסמכת להיות מורה – אך מה לעשות, צריך ללמד, והמורה חייב להעדר חודש. הוא משביע את וואי שכשיחזור, הוא ימצא את כל הכיתה, "אפילו לא אחד פחות", ומבטיח לה בונוס של 10 יאן אם תעמוד במשימה.  כמו כן הוא מקצה לה גיר אחד לכל יום – מכיוון שאין כסף לעוד. וכך וואי מלמדת את הכיתה ודואגת שאף אחד לא יעזוב. כשאחד התלמידים בורח לעיר על מנת לעבוד וזונח את הלימודים, וואי נוסעת בעקבותיו להחזיר אותו – הרי המשימה שלה היא להשאיר את הכיתה שלמה. זהו הסיפור בקווים כלליים. אם הוא לא היה מתרחש בסין, ואם הוא לא היה מבויים ע"י יימו ז'אנג, הייתי חושד שהסרט הוא איראני – יש בו תמימות כובשת, סיפור מנצח, ילדים ומבוגרים, צרות יום יומיות וקשיי החיים בסביבה קשה. א

יך אפשר לא לאהוב סרטים כאלו? וכאן, על מנת להגביר את האוטנטיות, יימו ז'אנג משתמש בשחקנים שהם לא שחקנים, אלא אנשים אמתיים שבחיים עושים את אותו הדבר או קרוב לזה כמו בסרט. וכך זכינו לפתוח צוהר ולהציץ לחיים האמתיים כמו דוקומנטריים במסווה של סרט עלילתי כובש. אך מעל לרובד הזה, ישנם כמה שכבות שלא ברורות האם הם ביקורת על סין, או שפרופגנדה על סין. ז'אנג בעצמו הסיר את הסרט מתחרות בקאן, מכיוון שספג ביקורות על כך שהסרט מהווה פרופגנדה פוליטית, בהאשימו את המבקרים בפוליטיזציה של הקולנוע – מדוע כל סרט סיני חייבים לראות או כביקורת נגד המשטר או כשופר למשטר? הוא שאל. ובכן, בוא לא נהיה תמימים, לפחות לא בסרט הזה. אם לא היו פה מסרים אוהדים, קרוב לוודאי שהסרט היה מצונזר ונגנז ע"י המשטר הסיני, וכך הדרך היחידה ליצור אותו היה ליצור את הדינמיקה הזאת בין המסרים, לפע

מים אף סותרים. למעשה, אינני בטוח שזה בכוונה, הרי זו הדרך בעצם לשרוד את המשטר ועדיין להיחשב כדמות בעלת תודעה ודעות עצמיות. וז'אנג חווה את נסיבות הסרט באופן אישי – הוא לא גדל באליטה השלטת של סין ולמעשה היה מועמד לחינוך מחדש במהפכה התרבותית של סין בסוף שנות השישים תחילת שבעים (היסטוריה משפחתית שסיווגה אותה במשטר הנוכחי כפרו טיוואנית – אביו שירת בצבא המהפכה הלאומית, אשר אפשר איחוד סין בשלטון מרכזי בתחילת עד אמצע המאה העשרים בהשפעה סובייטית חזקה, אך לאחר הקמת השלטון הקומוניסטי המאואיסטי בעזרת צבא שחרור העם חינם נפל בעיני השלטון – תופעה מאוד נפוצה בשלטונות דיקטטוריים) ולמד בבי"ס בכפר ,אך זנח

 את הלימודים ונסע להתפרנס בעיר. המהפכה התרבותית ניסתה להרים את הכפר הסיני והחינוך באזורים חקלאיים בשיטות של חינוך מחדש, וגם כיום אחרי שינוי גישה במפלגה הקומוניסטית לגבי ה"איך" הם עדיין נאבקים על ה"מה" – החינוך הכפרי. בסוף הסרט נאמר שכמיליון תלמידים נושרים כל שנה מחינוך באזורים הכפריים לטובת פרנסה. מכיוון שהסרט כן אושר ע”י סין, קרוב לוודאי אפשר להניח שמדובר במספר גבוה מזה. רובד מעניין אחר שז'אנג מראה לנו כאן הוא הקונפליקט בין הדרך המסורתית של כניעה לאוטוריטה ואמון בבעלי משרה

ושררה, מול הכוח הקפיטליסטי של הכסף ועד כמה שהוא חשוב גם בחברה קומוניסטית. הרי זה שוואי הלכה לעיר להחזיר את התלמיד שנשר יכול היה לנבוע משני טעמים – טעם מסורתי – המשימה שלה שניתנה לה ע"י  מורה הבכיר ממנה היה לשמור על שלמות הכיתה וזה מה שהיא עושה, או בגלל טעמים קפיטליסטיים תועלתיים – אולי היא הלכה להחזיר אותו בגלל הבונוס שהובטח לה. הדואליות של הכוחות האלו בחברה הסינית המודרנית מעניקה אוטנטיות נוספת לסרט גדול זה. תענוג של סרט.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=h55fQSPA-gA

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: