הפסקה

סרטים ודברים אחרים

2006 – Seraphim Falls

מומלץ 2006 – Seraphim Falls מלאכים נופליםDavid von Ancken

 

 

מערבון עם דילמה מוסרית. או שלא – תלוי באמות המוסר, כמובן. המקום הוא אמריקה. הזמנים הם – לאחר מלחמת האזרחים. קבוצה של אנשים המובלת ע"י המנהיג שלהם – ליאם ניסן – רודפת אחרי קצין צבא הקונפידרציה במנוסה – פירס ברוסנן. הנחישות של ליאם ניסן לתפוש את ברוסנן ראויה להערכה מצד אחד, אך מפחידה מצד שני – הוא כל כך ממוקד במטרה שבקושי רואה מה קורה מסביבו, לא חס על אנשיו ולא נותן להם הנחות – למעשה הוא מצטייר כצייד ראשים אכזרי. אמנם אני מבין שצריכים אנשים כאלו נחושים בצד שמירת החוק – לא נראה כי אפשר לשמור על החוק עם יפי נפש. אך מצד שני לא הייתי רוצה שכן כזה, לא שכן-   ידיד. תודה, אך לא. פירס ברוסנן מצד שני עסוק במשימה של הישרדות וסה"כ עושה רושם של איש הגון וישר. בהתחלה לא ברור לנו על מה המנוסה שלו – אנחנו די עסוקים בלראות איך הוא ישרוד הפעם ומה יעשה ע"מ להתחמק. ויש להודות שאהדה שלנו נתונה לו – הוא האנדרדוג, אותו רודפים, הוא רק רוצה לחיות והוא גם בחור טוב. משום מה אנחנו שכחנו שהוא נרדף ע"י החוק. טוב, לא כל החוקים צודקים, נכון? אז מותר לנו. אך כאן בא הסרט והופך את היוצרות. אנחנו לומדים לבסוף מה הסיבה בגללה ברונסון מנסה לברוח וניסן מנסה לצוד. וכאן באה תחושת הבלבול. האהדה שלנו עדיין נתונה לברוסנן, אך אנחנו כבר די מוכנים לסלוח לניסן על האכזריות. בהינתן הנסיבות. אך הבלבול הוא מוסרי – למה אנחנו עכשיו, לאחר שלמדנו מה עשה האיש, עדיין מסמפתים אותו? ולמה פתאום יחסינו מוכן להשתנות כלפי ליאם ניסן? פירס ברונסון הוא מענטש – אולי בגלל זה אנחנו משאירים את ההערכה והאהדה הראשונה שלנו, ולא שופטים אותו על מעשיו? אך גם ליאם ניסן הוא מענטש – אין ספק בכך – וכאן אנחנו כן מוכנים לשנות במקצת את דעתנו עליו. ז"א זה לא המענטשיות שמשחקת כאן תפקיד. אולי הרושם הראשוני? ואותו מאוד קשה לשנות? ועל זה בנוי הסרט? שבא ורימה אותנו מהתחלה – חשבנו שהוא על א' והוא על ב'? ו-ב' כבר לא מי יודע מה משנה? אולי – וזאת הדילמה, למה ב' לא משנה? לא לחינם הסרט מתחיל במחוזות קרים בארה"ב, ונגמר באימות בין השניים בחום לוהט. אני לא יודע אם התסריטאי רצה לרמוז ששניהם הולכים לגיהינום עכשיו, אך לי לא היה ספק שמערכת המוסר שלי הייתה על הגריל והתייסרתי בשאלה איך קל לעבוד על השיפוטיות של האדם. תמיד צריך להיזהר מלשפוט מוקדם מדי. זה לא שהמסקנה שלנו בסרט לא נכונה – אולי ברונסון באמת זכאי לסימפתיות שלנו וניסן – לחמלה. אך שפטנו מוקדם מדיי. כל זה מוצג לנו כמעט ללא הפרעה של דיאלוגים – כאילו הבמאי לא רצה להפריע לנו לדבר בקול הפנימי עם עצמנו. סרט מניפולטיבי ממדרגה ראשונה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=4afWoSzxqaU

?ומה אתם חושבים

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: