הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיונים חודשיים: מרץ 2020

2012 – A Late Quartet

מומלץ 2012 – A Late Quartet כלים שלוביםYaron Zilberman

 

 

מנהאטן ומוסיקה קלאסית. שילוב נהדר ואכן כיף לצפות בסרט ראשון של ירון זילברמן. הסרט נסוב על קוורטט אחרון של בטהובן למיתרים מס' 14 אופוס 31 – יצירה שאומרים ששוברט, לאחר האזנה בו, אמר "אחרי זה, מה נשאר לנו לכתוב?". הוא נכתב ב-1826 ושנה מאוחר יותר בטהובן מת. הסרט מספר על קוורטט למיתרים שפועל כבר 30 שנה, כשלנגן הוויולה (כריסטופר ווקן) מתגלה מחלת פרקינסון. מכיוון שיש לו עוד זמן מוגבל לנגן עד שהמחלה תמנע זאת ממנו, הוא רוצה שקוורטט ייתן הופעה מיוחדת. כאן גם נגן הכינור השני (פיליפ סימור הופמן) פתאום רוצה להחליף את הכינור הראשון. וכאן מתחילה תסבוכת אנושית בין חברי הלהקה ואפשר להשוותה להצפות פיתחי הביוב בגשם החזק הראשון בחורף הישראלי – הכל צף ומוצף ויש לנו התקוטטות תרבותית נהדרת בדרמה אנושית לצלילי המוסיקה הנהדרת – ולא רק של בטהובן – על נופיה של מנהאטן. הנאה צרופה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=NX66lRnNmqs

2007 – Arranged

מומלץ 2007 – Arranged מסודרותDiane Crespo, Stefan C. Schaefer

 

 

זהו סרט פוליטי. רוחל היא בחורה יהודייה אורתודוקסית מברוקלין, מורה בבית הספר הציבורי. נסירה היא בחורה מוסלמית סורית, גם היא מורה באותו הבית ספר. שתיהן מתיידדות, כמו שרק באמריקה אפשר (אולי גם בישראל, אך לא נראה שבסוריה). שתיהן מאמינות, קונסרבטיביות. ולשתיהן מנסים לסדר שידוך. למרות התקוממות קלה של רוחל בנושא, היא, וגם נסירה, צועדות יד ביד בשביל הגורל הזה, בידידות, בחיוך ולמרות היותן משתי דתות כה עוינות האחת לשנייה. אמרתי שזה סרט פוליטי? אפשר היה לחשוד שהוא גם פוליטי ליברלי – הידידות היא מעל לדת. אך יש כאן בכל זאת מלכודת – די שקופה האמת. שתי הבנות למרות היותן קונסרבטיביות ודתיות, שתיהן עם חינוך גבוה וטוב, שתיהן פתוחות, שתיהן גרות באמריקה החופשית, אך בכל זאת הולכות בדרך המסורת המנוגדת לגמרי לאורח החיים האמריקאי הליברלי, אמנם מופעל עליהן לחץ משפחתי, אך הן עושות את זה מרצונן החופשי. הרי מה זה לסדר שידוך עבורן? זה שמישהו אחר (נגיד אדם שזהו מקצועו – שדכנית) יבחר עבורן את מי שהן אמורות לחיות איתו (בתקווה – כל החיים) – והן רק אמורות להגיד כן או לא עפ"י מבט והיכרות של זמן קצר מאוד. ככה היו מחתנים בנות מלפני כמה מאות שנים, כשהן היו  רכוש של המשפחה, רכוש של הגבר. איפה הרומנטיקה? איפה העצמאות? איפה תקופת ניסיון (חבר-חברה)?  איפה ההתנסות (לחיות ביחד)? איפה אמריקה ליברלית? איפה כאן סרט פוליטי? מה זה – מניפסט למען הפטריארכיות? אין מרד הפמיניזם? כן – מלכודת קטנה שמקלקלת לסרט פוליטי. אולי זה מכיוון שהסרט מבוסס בחלקו על סיפור אמיתי. אמריקה. סרט קטן ואנושי. סרט לא פוליטי.