הפסקה

סרטים ודברים אחרים

2012 – Argo

שווה2012 – Argo  ארגו  – Ben Affleck

הפיכת ההיאטולות באיראן. 1979. המון מסתער על שגרירות ארה"ב, לאחר שג'ימי קרטר מעניק מקלט מדיני לשה הפרסי בארה"ב. כל עובדי השגרירות נלקחים כבני ערובה, למעט שישה, שנמלטו ומצאו מחסה בביתו של השגריר הקנדי. זאת הזירה בה מתרחש הסרט. עכשיו למבצע החילוץ – סוכן סי.אי.איי. רוקח במוחו תכנית חילוץ במסווה של צילומי סצנות לסרט מדע בדיוני בשם ארגו על אדמת איראן. הוא מקווה להיכנס לאיראן עם סוכנים אחרים במסווה של אנשי צוות הצילום ולהוציא את המסתתרים אצל השגריר הקנדי בתור צוות הסרט. לצורך כך, בכדי שהתכנית תצליח, הוא יוצר בעזרת חברים בהוליווד את הפירסום עבור הסרט שהולכים לצלם וטס לטהראן להציל את צוות השגרירות. ובכן, לפני שתקטלו את העלילה כמופרחת, כראויה לסדרה סוג ג' וכלא רצינית – דעו לכם שזהו אכן מיקרה אמתי שהיה, והיה חשאי במשך הרבה שנים על מנת לא לחשוף את החלק שהקנדים לקחו בשחרור צוות השגרירות. הסרט הוא בעקבות ספר של טוני מנדס – סוכן הסי.אי.איי. שבסרט שבן אפלק מגלם אותו – בשם The Master of Disguise. אמנם יש בסרט מספר אי דיוקים היסטוריים, אך בגדול כך זה היה, והסרט מביא לנו את המקרה בצורה מותחת ומשכנעת עם חיוך פה ושם לכיוון הוליווד.

מודעות פרסומת

2012 – Love

שווה 2012 – Amour  Love   אהבה  – Michael Haneke

מי שרואה קולנוע כמדיום לבידור – יתאכזב מהסרט הזה. לא רק שהסרט הוא לא בידורי, הוא גם לא קל לצפייה לפעמים. מה כיף לצעירים להסתכל על זוג זקנים בני 80 פלוס? הרי לבטח יש או הייתה להם סבתא טרחנית כזאת, או הורים שהצופה מכיר כל ריב ביניהם ולא יוכל לתאר אותם כאנשים עצמאיים עם רגשות וחיים פנימיים משלהם. אז למה לראות סרט על אנשים כאלו, ועוד כשהם אוהבים האחד את השני (הייתכן? בגיל כזה? לאחר חיים משותפים כה ארוכים?). הנקה לא חושב שהסרט שהוא יצר הוא על אנשים זקנים דווקא. הוא חושב שהנושא הוא איך מתמודדים עם הסבל של האהובים עלינו. לא פחות. להנקה היה מקרה במשפחה שהוביל אותו לעשות סרט זה. מדובר בזוג זקנים, אנשים משכילים, מעודנים, מורים למוסיקה לשעבר המתמודדים עם התקף לב שהאישה עוברת. סרט אנושי מאוד, עדין, הבוחן את הסוגיה שהנקה מתכוון אליה, ומושיב אותנו בכיסא של הצופה – זה לא שאתה בתאטרון כאן, אך אתה מודע שאתה צופה דרך החלון אל האינטימיות של ההוויה האנושית. שווה ביותר (אך כאמור, לא עבור כל אחד).

2011 – Tower Heist

שווה 2011 – Tower Heist מיליארד סיבות לשודBrett Ratner

יש כמובן הרבה סרטים על שוד, ויש טובים יותר מזה. אז למה הוא שווה? ובכן – יש כמה סיבות – הוא סרט שנותן בידור טוב ועשוי היטב. יש כאן נקמה על כך שהפנסיה שלנו נלקחת מאתנו. יש כאן שוד של טייקון שדופק את כולם. יש כאן מגדל בניו יורק ששודדים אותו. יש כאן בן סטילר (בתפקיד קצת לא אופייני עבורו) ואדי מרפי שחזר להקסים אותנו, ויותר מכל יש כאן פרארי מזהב היורדת מקומה עליונה של גורד שחקים. כיף אבסורדי ולא נורמלי. זה למה.

2011 – The Source

 

שווה 2011 – La Source Des Femmes The Source מים ואהבהRadu Mihaileanu

כפר קטן. אפריקה? המזרח התיכון? בכל אופן איסלמי וערבי לגמרי. המעיין נמצא בקצה השביל ההררי המסוכן במעלה ההר ונשים הן אלו הדואגות להביא מים. רבות מהן הפילו את עוברן בגלל הדרך הקשה. והגברים? במקום לבנות צינור המביא את המים מההר אל הכפר הם יושבים ללא עבודה, שותים תה וקוראים קוראן. ואז קורה משהו מיוחד ומצחיק וטוטאלי – הנשים מכריזות על שביתה. שביתה מסקס. אין סקס, זהו. עד שהגברים יפתרו את בעיית המים. הסרט אמנם על בעיות האסלם וניצול הנשים – אך הוא מביא את הסיפור בצורה קומית עם צילומים נהדרים.

 

2011 – The Snows of Kilimanjaro

שווה 2011 – Les neiges du Kilimandjaro  The Snows of Kilimanjaro   שלגי הקילימנג'רו  – Robert Guédiguian

זהו סיפור בהשראת אחד השירים של ויקטור הוגו –  Les pauvres gens. אם לא הייתי יודע את זה, הייתי אומר שהסרט הוא הצגה מוסרית של השמאל, כפי שהוא בוודאי היה רוצה להיראות. מדובר בזוג מבוגר במרסיי, כשהבעל, חבר וועד העובדים במספנות, כשהיה צריך לפטר 20 אנשים, מגריל שמות ולהפתעת כולם גם שמו בין המפוטרים שיצאו בהגרלה. החברים נותנים להם מתנה – כסף וכרטיסים לטיול שכל כך רצו – לטנזניה לראות קילימג'רו. אך לא כך רצה הגורל, והזוג נשדד בברוטליות בביתם, מה שיוביל אותם לשינוי בחיים והצגת חמלה שאפשר לקרוא לה נוצרית, או שמאלנית מובהקת מבחינה מוסרית. סרט חם ואוהב עם משחק טוב של הדמויות הראשיות.

2011 – My Way

שווה 2011 – Mai wei My Way בדרך שליJe-kyu Kang

סיפור לא יאומן כי יסופר על בחור קוריאני, שמגויס בכפייה לצבא היפני ונלחם ברוסים במלחמת העולם השנייה, נשבה ע"י הרוסים ומגויס לצבא האדום הפעם נלחם בגרמנים, נשבה ע"י הגרמנים והפעם מגויס לצבא הווארמאכט ונלחם נגד כוחות הברית בפלישה לנורמנדי, ונשבה ע"י האמריקאים. הבחור נלחם בשלוש צבאות הנלחמים האחד מול השני באותה המלחמה עצמה! הסרט הוא בעכבות מיקרה שלא ברור אם אמתי או מיתוס. יש בו סצנות אפיות של קרבות, וסיפור מסקרן ומעניין.

2011 – 50/50

שווה2011 – 50/50 – Jonathan Levine

זהו סיפור על סרטן, המסופר בסגנון מריר-מתוק. הסיפור הוא בעקבות סיפורו האמתי של התסריטאי של הסרט. אם לדייק – הסרט הוא לא על הסרטן – מחלה נוראית של המאה העשרים. הוא על התמודדות הקרובים לחולה בסרטן. ויש כמובן עם מה להתמודד. אני חושב שבסרט מוצגים ההתמודדויות יחסית קלות – בחיים ההתמודדות היא קשה הרבה יותר. אולי הסגנון הקומי של הסרט עוזר ליצור אווירה כזו, או אולי התסריטאי לא רצה לדכא אותנו, הצופים – מי יודע. בכל אופן, לכו עליו – יש סיכוי של יותר מ-50% שתאהבו אותו.

2010 – Trust

שווה 2010 – Trust  אמוןDavid Schwimmer

זהו סרט על נושא עדכני – ניצול נערות דרך רשתות חברתיות. ובכן, עקרונית זה לא שונה נגיד מניצול לפני הטלפון (אל תלכי בלילה לבד, אל תדברי עם אנשים לא מוכרים), ניצול בעידן הטלפון כשאי אפשר היה לדעת מי מעבר לקו השני, ועכשיו, ניצול ברחבי הרשת. רק שהפעם מדובר על חשיפה הרבה יותר רחבה. נערה מקבלת לפטופ ליום הולדת ה-14, ומנהלת צ'אטים עם נער בגיל 16, שאח"כ מקפיץ את גילו ל-20, ואח"כ ל-25, וכשהוא סוף סוף משכנע אותה להיפגש, הוא כבר בשנות השלושים. והנערה נשבית בקסמיו ונאנסת. אך זה לא כל הסיפור. היא ממשיכה להאמין בקשר ביניהם והמערכה האמתית היא המערכה שמתנהלת מסביב – איך החברה מתמודדת עם זה. והעניין הוא שאין לחברה כלים ומנגנונים איך להתמודד עם המצב. זאת אומרת – יש כמובן. למשל להשיג פיקוח מקסימלי על ערוצי התקשורת של הילדים (ריגול טוטאלי). למשל להזהיר לפני כן – כמו תמיד כמו בעידנים שקדמו. למשל לחנך לחשדנות בריאה וסלקציה של בחירות ברשת. וכו'. ז"א – אין ממש כלים. הרשת פתוחה כל הזמן והילדים ממש גרים ברשת – אז מה כבר המבוגרים שלא מבינים יודעים על החיים שלנו ומה הם כבר יעצו לנו? כאמור – עדכני מאוד.

2010 – Six Degrees of Celebration

שווה 2010 – Yolki  Six Degrees of Celebration – Timur Bekmambetov, Yaroslav Chevazhevskiy, Ignas Jonynas, Dmitry Kiselyov, Aleksandr Voytinskiy

זהו סרט ראשון בסדרה שלמה של המשכים שבאו אחריו. יולקי – זהו שם של עצים שהרוסים נוהגים לכרות ולקשט לכבוד ראש השנה (נובי גוד) שלהם. עץ האשוח. מסורת מאוד דומה לקישוט חג המולד. זהו סרט במסורת סרטים רוסיים על נובי גוד שבד"כ יוצאים בדצמבר (גם מסורת זאת דומה למסורת סרטי חג המולד בהוליווד לקראת חג המולד) יש כמה סרטי קאלט מסוג זה שהרוסים נוהגים לצפות בהם פעם אחר פעם בנובי גוד (ואם כבר בהשוואות מדובר – אזי יש דבר דומה גם בהוליווד עם כמה סרטים קלאסיים – אך אני מסופק להשוואת עצימות הקאלט כאן – לדעתי ברוסיה הסרטים הגיעו לדרגת הקאלט, כאשר במערב הסרטים הם בגדר המסורת) יולקי לעומת זאת זהו סרט שהרוסים נוהגים לצפות בהמשכים שלו שיוצאים מדי שנה. הסרט משתמש בנוסחה נחמדה של ניהול העלילה במקומות שונים ברוסיה לקראת נובי גוד, עם תאוריית שכל אחד יכול להגיע לכל אחד אחר דרך שרשרת עד שישה אנשים שמכירים האחד את השני. במיקרה שלנו מדובר בבית יתומים שבו ילדה אחת ממציאה סיפור שהיא ביתו של פוטין על מנת שיפסיקו להציק לה. הילדים האחרים מבטיחים להפסיק, אם בנאום המסורתי לקראת נובי גוד הנשיא יזכיר איזה מסר סודי שהם יוכלו לזהות וכך ישתכנעו שהיא באמת ביתו. אז איך עושים את כל זה? מיותר מלציין שהמזימה מצליחה – תוך כדי סיפורים קצרים מכל רחבי רוסיה – שכולם יש לציים אופטימיים כמיטב המסורת על נובי גוד יש שם לא מעט דמויות וחלקם אף משעשעות במידה רבה (אני התענגתי על וויכוח בין שני בחורים די דביליים מי יותר טוב הגולש בסקי או סנואובורד ועושים תחרות בבניין רב קומות בחדר המדרגות). סרט חמוד מאוד. לטעמי הטוב ביותר בסידרה של סירטי יולקי.

2010 – The Kids are All right

שווה2010 – The Kids are All right הילדים בסדרLisa Cholodenko

זאת קומדיה חביבה וחכמה על נישואין ובגידה וגידול ילדים. אך לא קונבנציונלית – מדובר בנישואין לסביים, וגידול ילדים מתורם זרע. והילדים באיזשהו שלב רוצים לפגוש את אביהם, שנכנס לתמונה של הנישואין האלו. משחק נהדר של אנט בנינג וג'וליאן מור.