הפסקה

סרטים ודברים אחרים

2003 – Zatoichi

שווה 2003 – Zatoichi זטואיצ'יTakeshi Kitano

זטואיצ'י מבוסס על אגדות יפניות והרבה סרטים וסדרות שנעשו על הנושא. מדובר באיש חרב מזדקן שהוא גם עיוור, המהלך במחוזות חקלאיים של יפן ועומד לצד האנשים הפשוטים נגד פושעים ורונינים המהלכים אימים על האנשים. כאן זטואיצ'י מתיישב בכפר קטן ועוזר להיפטר מהיאקוזה המקומית. מי שמחכה לסרט קונג-פו קלאסי עם קרבות של עשרות דקות – אז זה לא הסרט הזה. האלימות ישנה – אך מאוד מהירה על גבול האסתטי. טאקשי קיטנו, שהוא גם משחק את זטואיצ'י, עשה כאן עבודה מצוינת בכיוון האחר – הסרט מלא בקטעים מוזיקאליים הומוריסטיים שבן אדם שמצפה לראות אקשן רציני נעמד עם עיניים פקוחות מולם ושואל את עצמו מה זה אמור להיות. אז זהו, אני נשביתי בקסמם של הקטעים האלו והסרט כולו תפס אצלי טוויסט אחר – אני מודע שאני צופה, אני לא חלק ממנו, אין אצלי הזדהות, ואני נהנה מאוד. שווה מאוד על גבול המומלץ.

מודעות פרסומת

2003 – Love Actually

שווה 2003 – Love Actually אהבה זה כל הסיפורRichard Curtis

זהו סרט עם תפאורה של חג המולד המתקרב ובא, ומורכב מכמה סצנות המערבים אנשים שונים. אמנם יש ביניהם קשר – אך הקשר הוא די רחוק, והסיפורים עצמם לא קשורים (הדבר הזכיר לי במקצת את סדרת סרטי ה"יולקי" הרוסי שגם הוא עם תפאורה של "נובי גוד" מביא סיפורים וסצנות של אנשים המרוחקים האחד מהשני, אך איכשהו מקושרים). והסיפורים עצמם הם על אהבה. סוללה מכובדת של כוכבים (יו גראנט, ליאם ניסן, אמה טומפסון, קולין פירת', קירה נייטלי, רואן אטקינסון ואחרים) בסרט עשוי היטב שמשאיר אחריו הרגשה טובה. קומדיה רומנטית כמו שצריך.

2002 – Beitar Provence

שווה 2002 – Beitar Provence בית"ר פרובנסOri Inbar

בעיירת שכוחת אל אי שם בדרום בשם גבעת צורים יש קבוצת כדורגל בליגה ג'. מי שלא מאמין, בחיי יש עיירות כאלו, מאובקות, עם שמש המטגנת את המוח, עם שיכונים שמגדירים מחדש את המילה כיעור. מי שראה את ירוחם, לא יתווכח עם זה. ובעיירות כאלו יש אנשים קטנים עם סיפורים קטנים ועם חלומות קטנים (שכמובן גדולים עבור כל אחד ואחד מהם). זהו סרט על אנשים כאלו, אך לא במפעל שיש או עופות, אלא בקבוצת כדורגל.  סרט קטן וחמוד עם תקוות קטנות שלא מתיימר להיות רציני ואפילו מצליח לסחוט חיוך או שניים.

 

2000 – Almost Famous

שווה2000 – Almost Famous כמעט מפורסמיםCameron Crowe

מדובר בסרט התבגרות, אך לא קונבנציונלי. נער בן 15 משכנע עיתון רוק מכובד – "רולינג סטון" – להיות הכתב שלו (העיתון לא מודע לגילו) ויוצא למסע הופעם עם להקה שהוא מנסה לסקר ולהוציא ראיונות עימם. נשמע קצת הזוי – אך הבמאי קמרון קרואו בתור נער היה כתב של הרולינג סטון… הוא יודע מה הוא מביים, והוא עושה את זה אותנטי, כובש ובצורה מחממת את הלב. סרט מקסים.

1996 – Sleepers

שווה1996 – Sleepers – Barry Levinson

זהו סרט נקמה. בעקבות ספרו של לורנצו קרקטרה מ-1995 באותו השם. מדובר בנערים בניו יורק, אשר גדלים בשכונה מפוקפקת ובעקבות מעשי קונדס על גבול הפלילי, שבמהלכו בטעות נפגע מישהו, מוכנסים למוסד לילדים ועוברים התעללות, גם מינית. הנקמה כאן תופסת מקום מרכזי ומחפשת הצדקה, ואפילו מקבלת אותה, אפילו לאחר הרבה שנים, אפילו כששניים מהנערים שהתבגרו כבר פושעים בעצמם. ז"א אונס הומוסקסואלי גרוע יותר מפשע. אמנם מסר בעייתי כשלעצמו בעולם הפוליקלי קורקט, אך כנראה חזק מספיק בשביל לעבור את המסך האמריקאי. מתוחזק ע"י כוכבים כמו דסטין הופמן, רוברט דה נירו, בראד פיט.

1992 – Sneakers

שווה 1992 – Sneakers סניקרסPhil Alden Robinson

מותחן היי-טק סטנדרטי (רק לזכור שהסרט מלפני הרבה שנים, אז קצת הנחות, בבקשה). האקר עובד עם צוות בפריצת הגנה של בנקים שהם בעצמם מזמינים ע"מ לבדוק את חוסן ההגנה. וכאן הוא גם מתבקש ע"י NSA לגנוב עבורם מכשיר שמפצח כל קוד שבעולם. הדברים הם לא כפי שנראים, והאנשים הם לא מה שהם אומרים, והאקר שלנו נמצא במרוץ נגד העולם ונגד עברו. אמנם ראינו סרטים דומים, אך הוא בכל זאת מצליח לבדר, וזאת כי הוא עובד על פי נוסחאות בדוקות – תרכיב צוות שכל אחד טיפוס בפני עצמו ויודע לעשות דבר אחד (נוסחה עובדת עוד מסרטים על פעולות בעורף האויב במלחמת העולם השנייה), תסבך את העלילה, אך לא יותר מדי, ותאייש תפקידים עם כמה כוכבים – כאן אלו רוברט רדפורד, דן אקרויד ובן קינגסלי.

1989 – The Seventh Continent

שווה 1989 – Der siebente Kontinent The Seventh Continent היבשת השביעיתMichael Haneke

זה לא סרט בשביל לראות ולהנות. הוא גם לא בשביל לחשוב. אמנם הנושא די מזעזע ואכן קרה באמת – משפחה מחליטה להתאבד ולקחת איתם את ביתם הקטנה גם כן. אך מה ששווה בסרט זה התחושה הריקנית והדיכאונית שהוא משאיר – טכניקת הצילום מאוד מיוחדת, וגם הבימוי מוצלח – הסצנות בהן ביסודיות מנסים לגרוס כל זיכרון, כל חפץ ביתי, כל רהיט שליווה את המשפחה בחיים, להשחית כל הכסף וכל הרכוש – למעשה לא רק להתאבד אלא למחוק כל זיכרון וזכר לקיום… כל כך חולני ומדכא וחזק. רק לבעלי סיבולת ועמידות בסבל.

1985 – Brazil

שווה 1985 – Brazil ברזיל  – Terry Gilliam

מה קורה כשלוקחים מונטי פייטון, מדע בדיוני ומערבבים? נכון – ברזיל – סרט מדע בדיוני ביזארי ונהדר. עיצוב מופלא של לואו-טק בעולם עתידני. וכמובן לא מדובר במדע בדיוני לשמו. לא – זאת יצירה קפקאית על אדם שהמציאות סוגרת עליו מכל הכיוונים והוא מחפש מוצא. שווה ביותר.

1981 – For your eyes only

שווה 1981 – For your eyes only לעיניך בלבד John Glen

זהו סרט הג'יימס בונד ה-12. הפעם את בונד משחק רוג'ר מור. טוב – בונד זה בונד ויש לנו הרבה פעולה בכל מיני מקומות מעניינים ומרהיבים. אני אישית אהבתי את הקטעים שצולמו בקורפו וביוון – מטאורה הם מרשימים כצפוי. אולי מכיוון שהייתי במקומות האלו ואני נושא זיכרונות טובים משם. בסרט משחק גם מיודענו טופול. סרט בונד טיפוסי בהילוך קצת נמוך יותר.

1976 – Marathon Man

שווה 1976 – Marathon Man איש המרתון – John Schlesinger

סרט מתח מסחרר. לורנס אוליבייה בתפקיד נהדר בתור נאצי לשעבר הנאלץ להיכנס לארה"ב לאחר שאחיו נהרג בתאונת הדרכים. אחיו היה נוהג לנהל את העניינים הכספיים, ועכשיו, כאשר הוא איננו, יש צורך להציל את היהלומים ששימשו להם כהון פיננסי. היהלומים הם יהלומים שנלקחו מיהודים בגרמניה. יש סצנה מצמררת כשאוליבייה הולך ברחוב 42 במנהאטן ואז אישה אחת מזהה אותו בתור המלאך הלבן במחנות ההשמדה. לצידו של אוליבייה משחק גם דאסטין הופמן שנרדף מכל הכיוונים בלי שהוא (ויש להודות גם לפעמים אנחנו) מבין למה. סרט שלא משאיר לך דקה לנשום, מותח ומשאיר אותך דבוק לכורסא בלי שתרגיש כמה היא נוחה. שווה ביותר.