הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון קטגוריה: מומלץ

2011 – The Sunset Limited

מומלץ 2011 – The Sunset Limited  סנסט לימיטד Tommy Lee Jones

Star 8

 

 

the-sunset-limited

האם אפשר להציל אדם מהתאבדות?

זהו סרט לא סטנדרטי. אין כאן עלילה. אין כאן תפאורה טובה. אין כאן זרימת זמן. הכל דחוס בחדר אחד קטן, שבו יש שני אנשים האחד מול השני. אפשר לחשוב שהתיאור עד כה מתאים אולי לתאטרון. ובכן, הסרט הוא באמת בעקבות מחזה של קורמאק מקארטי מ-2006, שגם כתב את התסריט. אך גם עבור התאטרון החומר שאנו דנים בו לא מי יודע מה מתאים – אין כאן סצנות של משחק, וגם מה שקורה בין 2 השחקנים זה לא לספר את הסיפור. לא – הם מנהלים דיאלוג. שמעתם נכון – אנו רואים סרט שבו כל מה שקורה הוא ששני אנשים מדברים האחד עם השני בחדר אחד. נו, אז על מה הם כבר מדברים? או – זהו העניין כאן! יש כאן דיאלוגים על אמונה, על  החיים, תחרות סייף בפילוסופיית החיים, למעשה בעד ונגד החיים, שחור מול לבן, מאמין מול אתאיסט, פושע לשעבר מול מרצה בקולג', רודף חיים מול מתאבד. נשמע מסקרן עד מאוד – אך למה פשוט לא לקרוא את התסריט וזהו? למה לראות? או-קיי –זה מכיוון שיש לנו כאן הצגה ממדרגה ראשונה של כשרון המשחק של טומי לי ג'ונס וסמואל ג'קסון. מספיק עם השאלות למה ולמה. תשיגו את הסרט ותצפו – ותחווה הצגה מדהימה של כשרון, טקסט ממדרגה ראשונה, ומאבק מילולי בעד ונגד החיים. אגב, סנסט לימיטד זהו שם של רכבת נוסעים מניו אורליאנס ללוס אנג'לס.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=l0MSitTAYyA

מודעות פרסומת

2011 – The Adjustment Bureau

מומלץ 2011 – The Adjustment Bureau נגד כל הסיכוייםGeorge Nolfi

Star 8

 

 

the-adjustment-bureau-1

האהבה תנצח

הנה יש לנו כאן מותחן מדע בדיוני רומנטי. כן, מסתבר שיש דבר כזה. ואם אומרים שהאהבה תנצח את הכל – אזי ברור שהיא יכולה להשלט על ענף תעשייה משגשגת של מתח מד"בי. למעשה ברוב הסרטים מסוג זה ישנו גם פן של רומנטיקה ואהבה. מה שבולט כאן הוא שהיא גם מנצחת.  מדובר בפגישה בין גבר ואישה שלא אמורה הייתה להתרחש. זה דורש קצת הסבר – החיים שלנו נשלטים ע"י תכנית גדולה בה אנחנו סה"כ מבצעים את מה שתוכנן (נשמע מוכר, לא?) וכאשר הדברים משתבשים , אזי החברה מלמעלה שולחים כמה בחורים שמתקנים את המצב תיקונים קלים ע"מ שהכל יזרום עפ" התכנית עוד הפעם. אז זהו – הפגישה בין גבר ואישה אלו היתה שיבוש בתכנית הכללית. ומכאן והילך זהו המרוץ והמאבק של האיש מול מתקני המציאות – אלו רוצים להחזיר את התכנית לפעולה, והוא מתעקש לרדוף אחר הרומנטיקה. וכך המשולש אהבה – דטרמניזם – רצון חופשיthe-adjustment-bureau-2 מסתובבים במחול קולנועי, וברור בעד מי הצופים והגיבור הראשי – אנחנו בעד לזווג את האהבה עם הרצון החופשי. האם זו החלטה שלנו לבחור את בת או בן הזוג שלנו? או שהחלטה זו עוקבת אחר הנחיות עלומות מילה אחר מילה, אות אחר אות, גן אחר גן והיא רק נראית לנו כהחלטה שלנו? יש לנו כאן הכל צפוי. ויש לנו גם הרשות נתונה. ומכיוון שכך, אז הכל צפוי שולח שליחים שידאגו שהרשות שנתונה תתכנס להכל צפוי. יש שיראו גם צדדים דתיים בשאלה זו – אך השאלה היא פילוסופית עמוקה – שאני מודה, הטרידה את מנוחתי שנים. היא עדיין מטרידה. חבל שהסרט לא הלך עמוק בכיוון הזה, והחליט לפרוט על מיטרי ההורמונים בכדי להפיק בידור טוב. מעניין מה היה קורה אילו הסרט היה לוקח את האהבה אל מחוזות הדטרמיניזם. סרט טוב, בידור פילוסופי, אהבה למרגלות משכנו של האל – בעקבות סיפור קצר של פיליפ דיק (יש הרבה סרטים מעולים על פי הסיפורים שלו אגב)

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=wZJ0TP4nTaE

2011 – Sherlock Holmes: A Game of Shadows

מומלץ 2011 – Sherlock Holmes: A Game of Shadows  – שרלוק הולמס: משחק הצלליםGuy Ritchie

Star 8

 

 

sherlock-holmes-a-game-of-shadows

בידור ברמה גבוהה

הסרט ממשיך במסורת של הסרט שרלוק הולמס של ריצ'י מ-2009. ז"א שתשכחו את משחקי החשיבה של קונן דויל והאווירה האפופה בערפל וטיפות קטנות מהשמיים על לונדון הוויקטוריאנית. ז"א הכל כמובן ישנו גם בסרט, אך הוא, כקודמו, שם את כל המטען הזה בתיק טיולים, זורק אותו על המושב האחורי של פררי אדומה ויוצא אל המירוץ המהיר. יש בסרט נון-שלנטיות שהייתה גם בספרים, יש גם צדדים אפלים, יש גם הומור – אך מה שישנו בצורה בולטת זה האקשן המסחרר. אפשר כמובן לזהות מאפייני עלילה מתוך כמה מהסיפורים על שרלוק הולמס – אך עצתי היא לאכסן את זכרון הקריאה בסיפורי שרלוק הולמס בצד – כך תוכלו להתמסר להנאה בצורה טובה יותר. הפעם הולמס נכנס לנעליו הגדולות של ג'יימס בונד ומתמודד מול פרופסור מורייטי, אשר מעוניין להצית מלחמה באירופה בסוף המאה התשע עשרה . אם עד כה הולמס התעסק בפרשיות ברמה מקומית, עם הסקוטלנד יארד, ואף ברמה לאומית כאשר היה מעורב בפרשיות של האצולה הבריטית, הרי הפעם הוא יוצא למזימות בינלאומיות, במשחק שחמט מסוכן מול מורייטי, כאשר שלומה של אירופה כולה על כף המאזניים. סצנות אקשן מרהיבות הממוקמות בסביבה קוסמת של אירופה של סוף מאה תשע עשרה. בידור ברמה גבוהה ביותר.

קדימון:  https://www.youtube.com/watch?v=LbHoG5L5syg

2011 – Source Code

מומלץ 2011 – Source Code  קוד מקור – Duncan Jones

Star 8

 

 

source-code-1

אתם מכירים את קצה המחר מ-2014, בו טום קרוז חי את אותו היום הלוך וחזור, כשהוא מתחיל אותו מחדש כשהוא נהרג? (סרט נהדר, אגב) ואתם מכירים את הסרט לקום אתמול בבוקר מ-1993 בו ביל מוריי חי את אותו היום כל הזמן כל יום? (גם זה סרט נהדר). ובכן, בקוד מקור גיבורינו – הפעם ג'ק גילנהל – חי 8 דקות ברכבת כל פעם מחדש. ואיך הוא עושה את זה? אני חושב שהוא יכול לעשות את זה כי דור כותבי התסריטים גדל על משחקים בהם יש לך עוד חיים, ז"א אתה מפסיד, נהרג, מתרסק, ואז אתה יכול להתחיל הכל מחדש, כאשר אתה יודע בדיוק ממה להיזהר באותו שלב של המשחק בו נהרגת. טוב, זה אולי הסבר פסיכולוגי ללמה לדור הזה קל לחיות בדו-מציאות ובכאילו ולא לקחת אחריות על מהלך אחד של החיים עצמם. ואיך בכל זאת הוא עושה את זה? טוב – בהמשך ספויילרים, אנסה לצמצמם למינימום. הוא למעשה נשלח אל מוחו של העד שהיה ברכבת הזו שהתפוצצה – ופוצצה את כל שיקגו. ולמה הוא נשלח אל מוחו של העד? על מנת לדלות כמה שיותר פרטים ולנסותsource-code-2 לזהות את מטמין הפצצה המלוכלכת. אך כאן יש לנו הרבה פרדוקסי זמן לפתור! ובכן, לא כל כך – מדובר בהיסטוריות חלופיות מקביליות. מה שמוציא מהאפשרות את הפרדוקס של תיקון ההיסטוריה של הזמן שלנו – אלא מעבר ויצירת ענף זמן מקבילי בו מטמין הפצצה נעצר לפני שהצליח לפוצץ את שיקגו. אך כאן נוצר עוד פרדוקס – איך אדם זוכר מה היה בענף זמן אחר כאשר הוא צולל לענף מקבילי? על מנת להוסיף עוד יותר כאב ראש לפותר חידות – הרי שמדובר לא באדם פשוט. מי הוא? האם הוא זה שנכנס למוחו? או האם הוא מישהו אחר? ואם מישהו אחר – האם אפשר לסמוך על זכרונות של העצמי אם כל כך קל למעשה להיכנס לראשו של מישהו אחר? ומי זה העצמי הזה? זה כבר יותק מדי ספויילרים. אפשר רק להגיד שהסרט מפוצץ לכם את המוח וגורם למחשבות להעביר להילוך חמישי ולהדליק את הטורבו. מותחן מעולה עם הרבה מקום למחשבה והתפעלות – רכבת הרים הדוהרת במסילות הזמן במהירות מטורפת.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=t5roJgHV_lA

2011 – Rise of the Planet of the Apes

מומלץ 2011 – Rise of the Planet of the Apes כוכב הקופים: המרדRupert Wyatt

Star 8

 

 

rise-of-the-planet-of-the-apes

יחי קיסר!

סרט זה מתחיל מחדש את הסרטים על כוכב הקופים. הכל התחיל ב-1963 עם הספר של סופר מד"ב צרפתי פייר בולה בשם La Planète des Singes אשר תורגם לאנגלית ככוכב הקופים (בעברית זה נשמע קצת אחרת מאשר באנגלית – אין בעברית מילה לקוף-אדם, כך שהכוונה וההקשרים טיפה שונים בשפת הקודש). אז ב-1967 יצא הסרט כוכב הקופים המקורי והאגדי ולאחריו יצאו 4 סרטי המשך עד 1973. מ-1974 יצאו גם 2 סדרות טלוויזיה על כוכב הקופים. לאחר מנוחת לוחמים, טים ברטון ביים סרט שישי ב-2001. ועכשיו הגיע הזמן להתחיל מחדש. כרונולוגית, נראה שהסרט הזה בא לפני הסרט המקורי. אך לא נתמקד במה בא קודם ומה אח"כ, והאם זהו עיבוד מחדש, המשך, או משהו חדש לגמרי. בואו נסכים שמדובר על סרטים המבוססים על רעיונות של הספר והסרט המקוריים. אז מה אם כן, חדש כאן? קודם כל הסגנן – סגנון עדכני, עם הרבה אפקטים, עם אנימציה מיחשובית כבדה אשר עשתה את הקופים כל כך אמיתיים (לעומת הסרטים הקודמים בהם אנשים היו לבושים ומאופרים כקופים) ואותנטיים (זו לא סתירה? דמויות ממוחשבות עושות דברים אותנטיים? טוב, בהתחשב בחלופות…). סצנת הקרב המרהיבה על גשר הזהב זכורה במיוחד. דבר שני, לאוהבי הסדרה או הז'אנר, הפיתוח של קיסר (זהו השם של הקוף האינטלגנטי שממנו הכל התחיל, למי שזוכר) מגור עד לבוגר במחיצת האדם הן מבחינה רגשית והן אינטלגנטית הוא דבר יפהפה, וגורם לי כצופה לעקוב מקרוב ובעניין רב אחר מה שקורה. ודבר שלישי הוא המוטיב שקיים בכמה סרטים של מד"ב – יצורים לא אנושיים הם הרבה יותר אנושיים מהאנשים עצמם. דוגמאות כמו אי-טי או איש המאתיים בולטים ברעיון זה. גם כאן זה ישנו – קיסר חונך על פי הערכים הטובים של אנשים – וכשהוא פוגש בעולם של בני האדם, אז הוא רואה שאנשים מתנהגים אחרת מהערכים עליהם הוא גדל.  ייתכן שמי שלא מתלהב מהסדרה ומהרעיון בכלל, לא יהנה מהסרט כמוני, אך גם הוא או היא בוודאי ימצאו עניין לא קטן בסרט זה, העשוי בצורה מצויינת.

קדימון:  https://www.youtube.com/watch?v=X616MkD0k7I

2011 – In Time

מומלץ 2011 – In Time עולם הזמןAndrew Niccol

Star 8

 

 

in-time

יש לך זמן?

זהו עולם אלטרנטיבי, עולם המתנהל בדיוק כמו העולם שלנו – אנשים טובים, אנשים רעים, אנשים עשירים ושכונות עוני, אהבה, הימורים… אך עם שוני אחד קטן, הכלכלה מבוססת לא על מטבע שעובר לסוחר, אלא על זמן. וכך אפשר לקנות זמן, למכור זמן, לשדוד זמן ולהמר על זמן. רק כאן, כאשר אתה מהמר במשחק פוקר על זמן חייך, כשאתה מפסיד, אתה באמת מת. האנשים מהונדסים גנטית באופן כזה שאיפשהו בגיל 25 הם מפסיקים להזדקן ויש להם שנה אחת לחיות. והשעון על היד מתקתק ללא שום רחמים. כאן יש לבן אדם ברירה – או שהוא עובד תמורת זמן שנותנים לו, או שהוא שודד, או שהוא מת. בשכונות העוני גרים אנשים שיש להם בממוצע יום אחד לחיות, והם עושים את הכל להרוויח את היום הבא. ובשכונות היוקרה האנשים מתבוססים במאות ואלפי השנים. הרעיון מדהים – הוא לא חדש, המקוריות שלו היא בהחלפה של משתנה אחד בחיינו במשהו אחר – כאן הזמן מחליף את הכסף. אני מניח שגם זה לא מקורי – הרי כולם יודעים ש- Time is money. כאן בא התסריטאי והבמאי אנדריו ניקול – כן, זה שאחראי גם למה קרה בגטקה? – ובמקום סתם להגיד שזמן זה כסף, למשוך בכתפיים וללכת לעשות משהו סטנדרטי, הוא מחליט ליישם את האימרה למציאות. גאוני. וגם מפחיד. לאחר שרואים את הסרט, ונהנים מהתפתחות העלילה, המתח, המרדפים, עם הזמן J קצת שוכחים את העלילה – אך הרעיון נשאר, הוא כאן ומכריח אותך לחשוב ולחבר אל החיים שלנו. הרי אם לכל העניים יהיה במקום יום או יומיים בשעון שלהם מאות שלמים של חיים – הם יפסיקו לעבוד, בתי החרושת ידומו. אז מה יעשו העשירים? מאיפה ירוויחו כל כך הרבה זמן? וכך השיטה מכריחה את העשירים לנצל את העניים ולתת להם שכר קטן על מנת שיהיה להם מוטיבציה מחוסר ברירה – וכך הם מניעים את הכלכלה. נשמע מוכר, נכון? ומה יקרה אם לכולם יהיה מספיק כסף – האם ימשיכו לעבוד? או שהעשירים פשוט יעשו אינפלציה אדירה וכך הגלגל הכלכלי ימשיך להסתובב? כן… וכך, כשמישהו שואל כאן Do you have time? – הרי יש לזה משמעות אחרת לגמרי. ואתה תופס בפעם המי יודע כמה, שהדבר היקר ביותר שיש – זה לא הזהב, זה לא האדמה, זה לא המעמד או הכח – זהו הזמן.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=fdadZ_KrZVw

2011 – Footnote

מומלץ 2011 – Footnote  הערת שוליים – Joseph Cedar

Star 9

 

 

footnote-1

שני חוקרים, תלמוד, אב ובן – ורק אחד יזכה לפרס.

הערת שוליים זהו סרט ישראלי בין הנהדרים שנעשו. מצד אחד הוא כל כך יהודי שממש קשה למצוא יותר ממנו – גיבורי הסרט הם חוקרי ומלמדי תלמוד. אך מצד שני, הסרט מאוד אוניברסלי – מדובר בחקר היחסים בין אב לבנו – כל כך אוניברסלי, שהסרט זכה בהערכה ופרסים רבים, ועבר את השלבים על מנת לייצג את ישראל באוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. הוא לא זכה, כי באותה השנה היה סרט אחר בקטגוריה זו עם נושא אוניברסלי לא פחות מהערת שוליים, ומצויין גם כן – פרידה האיראני – שזכה. אך זה לא מוריד מגדולתו של הערת שוליים. מדובר בסיפור על אב (שלמה בר אבא), קפדן, פלגמטי, מעמיק, עסוק בפרטי פרטים, לא אהוב על הבריות, אמנם מוערך מאוד ע"י אנשי מקצוע, אך לא עד כדי הערכה פומבית. הגאווה הגדולה שלו שהוא footnote-2הוזכר בהערת שוליים בספר קנוני של מורו ורבו בתלמוד. ובנו (ליאור אשכנזי), גם הוא חוקר תלמוד, פועל בלהביא את הנושא אל הקהל הרחב, אהוב ואהוד על כולם, משפיע על החשיבה האקדמית והפופולרית, מצליח מאוד, זוכה להכרה ופרסים. והנה, סוף סוף, האב גם הוא זוכה לעדנה וצלצול טלפון המבשר שהוא הולך לזכות בפרס ישראל השנה על תרומתו לחקר התלמוד (אגב, אביו של סידר הבמאי – חיים – הוא חתן פרס ישראל לביולוגיה). אך שמחה וקוץ בה – ההודעה לאב היא טעות ביסודה – הכוונה הייתה לבן… הסרט בוחן את הדמויות בעומק מפתיע, עוטף אותן בדמויות וסיטואציות נוספות, עם משחק נהדר, הומור דק ואירוני ומשאיר אותנו בטרגי-קומדיה המתפתחת מול עיננו וכובשת את ליבנו. הסצנה באוניברסיטה העיברית בחדר קטן שבקושי מתוכנן ל-2 אנשים, ובו מתקיימת ישיבה עם 6 – היא מן הגאוניות ביותר שראיתי. שפו.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=KqAKUm8P1aU

2010 – True Grit

מומלץ 2010 – True Grit אומץ אמיתי – ethan and joel coen

Star 8

 

 

true-grit

ילדה בעקבות רוצח אביה.

אומץ אמיתי הוא סרט על נקמה, על מסע חיפוש, על צייד אחר בני אדם, הוא סרט באמריקה, כשאפשר להביא בן אדם לצדק ולקבל על זה פרס. זהו מערבון. כאשר פושע הורג את אבא שלה, מטי רוס, ילדה בת 14, מחליטה להביא את הפושע לצדק (לתלייה במיקרה זה) ושוכרת את שירותיו של רודף פושעים תמורת שכר (תמיד התפלאתי שיש תפקיד כזה, עוד יותר אני מופתע שתפקיד זה לא נעלם עם הזמן, וקיים גם כיום בארה"ב). רנג'ר נוסף מצטרף אליהם ברדיפת הפושע – כי הוא מסתבר מבוקש גם על רצח סנטור. אני לא הולך לספר את העלילה – מי שלא ראה – שירוץ ויראה, ומי שראה כבר מכיר. זהו עיבוד קולנועי שני לספר של צ'רלס פורטיס מ-1968. הסרט הראשון הוא מ-1969 וכיכב בו נסיך המערבונים ג'ון ויין. הפעם בסרט נכנס לנעליו הגדולות ג'ף ברידג'ס. לא ראיתי עדיין את הסרט הראשון (אולי באמת הגיע הזמן) כך שלא אוכל להשוות – אך כמעט בוודאות אומר ששתי התפקידים היו שונים – כאן ג'ף ברידג'ס עם רטיה על עינו, כובע מאובק, בגדים מרושלים הזקוקים לרענון ולכביסה (בתקווה שלא יתפרקו תוך כדי) ובעצמו נראה כמי שזקוק לשבע ימים של אמבטיה וקירצוף עם ליטר של שנל 5. אני בטוח שג'ון ווין לא שיחק בצורה כזו – הוא תמיד לבוש בצורה קולית, הייתי אומר היפסטר המערבונים, מכובד ותמיד בולט בכל האבק שמסביב. אך עם זאת, מה שאנו רואים קרוב לוודאי דומה יותר למה שהיה במערב הפרוע. קוריוז קטן – את מטי רוס משחקת ילדה בשם היילי סטיינפלד (אביה יהודי) בגיל 13 – משחק רב רושם ואמין (היא המשיכה ושיחקה בעוד סרטים – אך עד כה סרט זה הוא הטוב שלה).  הסרט כולו מצייר בצורה ראליסטית ודקדקנית את המערב הפרוע – האחים כהן מפתיעים ונכנסים לתחום בו לא ביקרו – ומייד יוצרים סרט משובח באיכותו. הכל כאן נוטף איכות, והסרט הוא מערבון נהדר. כמובן שהאחים כהן חייבים להשאיר חותם – בעלילה הם נשארו אמונים על הספר, אך מבחינת הסגנון… הם הורידו את ההילה ההירואית והנון-שרלנטית של המערבונים וציירו את התמונה בצבעים קודרים יותר, נקיים יותר ,אלימים יותר וכואבים יותר – הרבה יותר למציאות כפי שהם תופסים אותה – אך עם זאת, זהו בכלל לא סרט כוהני טיפוסי – הם לא לקחו מערבון כמסגרת ויצרו סרט משלהם – זה יותר כמו שהם נכנסו בעצמם למסגרת המערבון ועשו הכלל לפי הכללים, בסגננון שלהם.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=qo-RDJb4W28

 

2010 – The way back

מומלץ 2010 – The way back  הדרך בחזרה  –  Peter Weir

Star 8

 

 

the-way-back-1

היה או לא היה?

זהו סיפור מופלא של בריחה מאחד הגולאגים בסיביר ב-1942. מדובר בקצין פולני, שנשבה בפלישת רוסיה וגרמניה לפולין ב-1941, וכמו הרבה קצינים פולניים, הורשע בריגול וכך נשלח לסיביר. כאן הוא מתארגן עם עוד כמה אסירים והם מחליטים לברוח. עד כאן זהו סיפור דרמטי. אך מכאן מתחיל המופלא – החברה מצליחים לברוח והולכים – ממש ברגל – אל הטיבט ההודי, דרך ימת בייקל, דרך מונגוליה, דרך מדבר גובי, מעבר להרי ההימאלאיה, בסה"כ 6,400 קילומטרים. כמובן שכמה וכמה לא שרדו את המסע המדהים הזה. הסרט נפלא וויזואלית ומלא בתקווה אנושית לחופש. הסיפור הוא בעקבות ספרו של הקצין הפולני – סלוומיר רוויץ' מ-1956 אשר מספר את הסיפור הזה – סיפור אמיתי שלו. מכיוון שהליכה לאורך  6,400 קילומטרים בתנאים קשים ללא ציוד, אוכל ומים באופן סדיר בשטח עויין זהו באמת סיפור לא ייאמן, היו כאלו שפיקפקו באמינות הסיפור במיוחד לאחר שחפרו ומצאו עדויות במסמכים ובעל פה שהסיפור לא היה כזה, ושהקצין הפולני שוחרר ע"י הרוסים ב-1942. מצד שני, היו עדויות לא מתועדות שהמסע כן התקיים. היה או לא היה – זהו עדיין סרט בריחה נהדר. הוא לא מביא דרמה שבד"כ מעניינת את הצופה אל המסך (כמו למשל אלימות מיותרת, או פיתוח סיפור אהבה או קנאה עם הבחורה שבסרט), הוא גם לא נכנס יותר מידי אל האמינות דרך הפרטים הקטנים (כמו למשל איך היו להם מים בהליכה הארוכה במדבר)  – ואני מניח שהדבר יגרום לכמה מהצופים, הרגילים לריגושים חזקים ומגוונים בשעתיים מול המסך לאבד עניין. לא, כל הסיפור התמקד באפוס הבריחה והמסע המופלא, שיר הילל לנחישות וחופש המוביל דרך נופי טבע מרהיבים ואכזריים. אני אהבתי.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=87kezJTpyMI

the-way-back-2

2010 – The King's Speech

מומלץ 2010 – The King's Speech  נאום המלך – Tom Hooper

Star 9

 

 

the-kings-speech-1

המלך לא ערום, הוא מגמגם.

זהו סיפור ידידות בין המלך והאיש הפשוט. המלך – ג'ורג' השישי (כן, זה שהיה נשוי למלכה אליזבת). האיש הפשוט – ליונל לוג. סיפור אמיתי אגב. ג'ורג' (אז הנסיך אלברט, דוכס מיורק) סבל מגימגום ומטבע הדברים נמנע מלהופיע בפומבי וכך אחיו – דיוויד –  התמנה למלך בתור המלך אדוורד השביעי. אך אדוורד לא החזיק מעמד ועזב את הכתר לטובת אהבה. בינתיים אלברט מנסה לפתור את בעיית הגמגום, ולאחר הרבה תלאות, כמעט בצעד יאוש, פונה אל ליונל לוג – תרפיסט דיבור אוסטרלי. הטיפול לא היה פשוט לאלברט – הן במישור האישי (הוא נאלץ להיתרוע עם האיש הפשוט – דבר שלא היה רגיל לו) הן טיפולי – הגימגום הרי הרס לו כל בטחון עצמי, והן נסיבתי – הוא התמנה למלך לאחר עזיבת אחיו את הכתר. אך הידידות פרחה והתחזקה, למרות הבדלי המעמדות. השיא של הסרט הוא בנאום הכרזת המלחמה על גרמניה הנאצית ע"י המלך ג'ורג' השישי ששודר ברדיו לאומה הבריטית.

אולי הסיפור במילים נשמע קצת משעמם – אך לא כך הדבר. אף סיפור על מלוכה לא יכול להיותthe-kings-speech-2 משעמם – יש לנו הוד ויראה כלפי הדם הכחול וסיפורים על מלכים ומלכות תמיד מסקרנים. חוץ מזה התסריטאי – דיוויד סיידר – גם הוא סבל מגימגום והוקסם מהסיפור האמיתי של ג'ורג' השישי, אך נאלץ לחכות ולספר את הסיפור עד לאחר מותה של המלכה אליזבת (כך היא ביקשה) – הוא השקיע את כל הנשמה בתסריט הפשוט אך הנהדר. שלישית – הסרט עשוי בצורה מבריקה מבחינה וויזואלית – אני ממש חשתי מועקה וחרדה מצד אחד – ממש כמו ג'ורג' השישי, אך במקביל גם תקווה ותחושה של הנה אני מצליח – ולא רק בגלל התסריט והסיפור עצמו – הסרט הוא מרהיב. ואי אפשר בלי להזכיר את המשחק המעולה של קולין פירת' וג'פרי ראש המביאים את הריגוש לשיא קולנועי ממדרגה ראשונה בנאום המפורסם ברדיו. מעולה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=pzI4D6dyp_o