הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: איב מונטאן

1970 – The Red Circle

מומלץ 1970 – Le Cercle rouge  The Red Circle   המעגל האדוםJean-Pierre Melville

 

 

סידהארטה גוטאמה, הבודהה, צייר מעגל עם גיר אדום ואמר:

"כאשר אנשים, אפילו בלי ידיעתם, אמורים להיפגש יום אחד, כל מה שעלול לקרות לכל אחד, יהיו אשר יהיו השבילים השונים, ביום האמור, הם יגיעו ללא ספק יחד למעגל האדום ".

כך פותח הסרט המעגל האדום. עם ציטוט מאת בודהה (גם הוא מומצא ע"י מיודענו מלוויל, כמו בושידו בסמוראי שלו). נכון, הגורל יש לו תפקיד חשוב כרגיל אצל מלוויל. למעשה, הגורל הוא לא הגיבור, הוא גם לא הנושא, אלא התפאורה נכון יותר לאמר. הגורל תמיד שם, וכמו שאף אחד לא מתייחס למדרכה בתור נושא, אך תמיד הולך עליה, כך גם הגיבורים של סרטיו – גורלם ברור לנו כבר מהתחלה, אך כמו שאנחנו לא מתקוממים שאנחנו הולכים על מדרכה, כך גם גיבורי סרטיו פוסעים יד ביד עם גורלם ללא בכי ונהי.

"כל האנשים אשמים. הם נולדים תמימים, אבל זה לא נמשך".

לא, זה לא ציטוט מהדוקטרינה של הק.ג.ב. – זו דעתו של שר הפנים הצרפתי בסרט. אכן כך, גם סרט זה הוא סרט על פושעים, כמו רבים אחרים של מלוויל. יש שרואים את העולם הם ואנחנו בהשתייכותם לצד הנכון או הלא נכון מבחינת החוק, מבחינת הדעות הפוליטיות, מבחינת המעמד הכלכלי, מבחינת ההשכלה, מבחינת המוצא האתני וכו' וכו' על פי ההזדהות של המתבונן והכרתו לשייכותו. מלוויל לא רואה את גיבוריו מתויגים. הוא גם לא רואה אותם מוגדרים ע"י דעות של אנשים אחרים. לא – מלוויל מתרכז בהגדרה עצמית, הגדרה פנימית.

קראתי פעם דעתו של מבקר קולנוע אחד שיש 3 סוגים של סרטי גנגסטרים – סרטים רעים, סרטים טובים וסרטים שעושה מלוויל. מלוויל בוחר לעשות סרטים על גנגסטרים בגלל שלדעתו הם כר נהדר להניח עליו את גיבוריו (טוב, הוא גם אהב סרט אפל אני מניח). מה שאתה עוסק בו הוא נגזרת של סביבתך, סופך ידוע וכל מה שאתה יכול לבחור בחיים זה את המוות עצמו ואת מהותך, את פנימיותך. מה שקובע זה לא מה אתה עושה, אלא איך אתה עושה, מי אתה בכלל. נושא ה"מענטש" הוא נושא שמלוויל התמחה בו ושהעסיק אותו. כל השאר מבחינתו זהו גורל, שאין לך השפעה עליו – אתה רק פוסע בו. וכך אנחנו לא שופטים את הגיבורים של מלוויל על פי הסרגל הסטנדרטי שלנו – אנחנו והם – אלא אנחנו מתבוננים, מוקסמים באופן לא מודע על איך הם מתנהלים. נכון – הם פושעים, אך יש כאלו עם קוד מוסרי, ויש כאלו עם קוד פוליטי, ונכון, הם מסוכנים – אבל שם נבחנים נושאים כמו בדידות, מקצוענות, כבוד, אמון (כמו שיש מושג אהבה ממבט ראשון, מלוויל מנסה להביא אותו למגרש של אמון ממבט ראשון).

יש אווירה מתח נבנה בהדרגה ומשיכה עזה לראות עוד ועוד, ולא לפספס שום מילה – אולי זה מכיוון שאין הרבה דיבורים בסרט – יש בו אפילו סצנה מדהימה של שוד במשך כחצי שעה ללא שום מילה שנאמרת  – ואם כבר מדברים אז אתה מייחס למילים חשיבות גדולה יותר מאשר בסרטים אחרים (זה לא שאומרים בסרט הזה דברים חכמים יותר – זה פשוט הגאונות של מלוויל שהביאה אותי להקשיב בתשומת לב יתירה). והשחקנים כמו אלן דלון ואיב מונטאן ואדרה בורביל (שמת בטרם עת לאחר סרט זה נותנים גם פנים לאותה ה"מענטש-יות" החמקמקה. אנחנו רואים גברים אמתיים כאן, אפילו שהם משתייכים למחנה של "הם" ולא "אנחנו".

יצירת מופת נוספת של מלוויל, מיודענו גרונבך שבחר לשנות את שמו למלוויל עוד בימיו במחתרת הצרפתית מתוך אהבתו לסופר האמריקאי שכתב מובי דיק. התקף לב אסף אותו מאיתנו והוא עוד לא בן 56, יהיה זכרו ברוך.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=aaKDnTSYRak

1953 – The wages of fear

מומלץ 1953 – Le salaire de la peur The Wages of Fear שכר האימהHenri-Georges Clouzot

 איב מונטאן בסרט של הנרי-ג'ורג' קלוזו. רק הצירוף הזה של במאי שקיבל כינוי של היצ'קוק צרפתי ואיב מונטאן כבר מסקרן מספיק לראות הסרט. ואם זה לא מספיק – יש  wages of fear 1כאן סרט מתח ממדרגה ראשונה, וקלוזו בונה כאן מתח שכבה אחר שכבה. איפה שהוא באמריקה הדרומית באר נפט עולה באש, וחברת הנפט האמריקאית זקוקה להעביר כמות גדולה של ניטרוגליצרין בשתי משאיות ע"מ לכבות את האש. למשימת ההתאבדות הזו להוביל את המשאיות בדרכים משובשות מעבר לרכס ההרים נבחרים חברה שאין להם מה להפסיד וכך מתחיל המסע המסוכן עם האנשים הקורסים תחת טונות מתח.

איב מונטאן היה דמות מעניינת ביותר – הוא היה שחקן גדול שהופיע בלא מעט סרטים נחשבים. בנוסף להיותו שחקן, הוא גם היה זמר מצוין ופרפורמר מאוד מבוקש. היו גם שמועות על יחסיו עם אדית פיאף, אשר גילתה אותו. כמו כן ידוע על רומן שלו עם מרלן מנרו. הוא גם היה נשוי לסימון סניורה  הנפלאה והנישואין החזיקו מעמד עד למותה מהתקף לב. דמות מעניינת.

בסרט גם שיחקה ורה קלוזו – אשתו של הנרי-ג'ורג' בתור המאהבת של איב מונטאן. בסצנות הפתיחה הצילומים שלה שווים – על גבול הארוטיקה.

עוד פרט מעניין של הסרט שבארה"ב הסרט התקבל רק אחרי שקוצצו שם מספר קטעים  – האמריקאים של חברת הנפט הוצגו שם כמנוולים, ואמריקאים לא רגילים לתדמית זו שלהם. סרט נהדר עם סוף לא הוליוודי.

.wages of fear 2