הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: אלקסיי גרמן

1986 – My Friend Ivan Lapshin

מומלץ 1986 – Moy drug Ivan Lapshin  My Friend Ivan Lapshin  – Aleksey German

Star 9

 

 

My Friend Ivan Lapshin 1

חברי איוון לפשין הוא מסוג הסרטים שאתה צופה בו בעניין מכיוון שהוא עשוי היטב, אתה מצפה לראות התפתחות ועלילה המשתווה לרמת האיכות, אך היא מבוששת לבוא. ז"א יש עלילה, יש סיפור, אך אתה מבין שזה לא הנושא העיקרי. ואחרי שגמרת לצפות, אתה מבין שראית יצירה גדולה, אך אתה לא יכול להחליט בזכות מה ולמה. הגדולה כאן עדינה, חלקלקה – פעם אתה חושב שאתה מחזיק בה והנה אתה תפרט על מה ולמה, ורגע מאוחר יותר היא נעלמה ואתה עוד הפעם נשאר עם הרגשה אך בלי הסבר רציונלי.

 בעיני הצופה המערבי מדובר בסרט נוסטלגי סובייטי – הסיפור מסופר ע"י איש שבנערותו באמצע שנות השלושים של המאה שעברה חי בדירה קומונלית (כאן לצופה המערבי מגיע הסבר – דירה קומונלית זה דירה שחיים שם כמה אנשים ואף משפחות – ולא כי הם רוצים לחיות בקומונה – אלו כי ככה חיו אז ברוסיה) בעיירה ליד לנינגרד (סנט פטרבורג באוזניים עכשוויות) עם אביו, עם כמה שוטרים חוקרי פלילין ועוד אנשים. אחד הדיירים – לפשין – הוא גיבור הסרט. הסרט קופץ מהווה לעבר ומצבע לשחור לבן. יש שם חיזורי אהבה, יש שם להקת תאטרון שמגיעה לעיירה, יש שם מרדף אחרי חוליית פושעים. רואים שמדובר בניסיון ציור של העבר עם האשים הבונים סוציאליזם ברוסייה.

 אך בעיני האנשים המכירים את ההווי הרוסי – זה רק הכיסוי. הרי מדובר בתקופה שממש לפני תקופת הטרור של סטאלין (כן, התקופה שממש לפניMy Friend Ivan Lapshin 2 הגולאגים, בהם קיפחו את חייהם 20 מיליון רוסים), תקופה בה החלומות של המהפכה מתחילים להתפוגג, התום של העשייה והקומונה עדיין קיים אך מתהלך כמתוך אינרציה בין הרוע והאכזריות העיוורת שמתעוררים, תקופה שבאה לסיים חלום ולהתחיל סיוט. והלפשין הזה, גיבור הסרט, כבר כאן משתמש בכוח שניתן לו, מקפח חיי אדם – אפילו שפושע – בשמחת ניצחון – הנה אני, אני אראה לך – והוא על בטוח יהיה אחד ממבצעי הפשעים של סטאלין נגד האזרחים והעם. וזהו – שום דבר כזה לא על פני השטח – אך זה מבעבע ואף אחד שבא משם לא יוכל לפספס את זה. עד כדי כך שהבמאי – אלקסיי גרמן – כשנשאל מי רואה את הסרט הזה, ענה שהקהל של הסרט מתחלק לשלוש חלקים – אלו שכתבו לו שהוא אידיוט, אלו שאיחלו שהסרט יישרף עם הבמאי, ואלו שכותבים מכתבים למערכת בגנות הסרט, עם העתק ל-ק.ג.ב. המכתבים האלו, אמר גרמן, אמרו לו דבר אחד – כן, אולי זה נכון מה שאתה מראה, אך לא ניתן לך את הזכות להראות את זה. את זה גרמן חושב על הקהל הרוסי. ובאשר קהל לא רוסי – לגרמן אין אשליות. הוא סבור שהם לא יבינו. הוא מספר שפעם בפסטיבל בלוצרן אישה אחת אמרה שהסרט מאוד יפה וביקשה ממנו שעכשיו יסביר לה את הכל, על מה הסרט. גרמן ענה: "כשזר צופה בסרט כמו חברי איוון לפשין, יש לי הרושם שזה אותו הדבר כמו להסביר לאפריקאי מדוע רוסים חובשים כובע צמר. ואתה צריך להסביר מדוע יש מזג אוויר קר, אחרת הוא לא יהיה מסוגל להבין. אני לא סבור שזר שלא ביקר אף פעם ברוסיה יכול להבין את הכל. אולי הוא יקלוט רשמים, אך לא יותר מכך."

זה גם מוזר שהסרט נחשב ע"י מבקרי הקולנוע ברוסיה כאחד מסרטים הרוסיים הטובים ביותר. אולי מכיוון שהוא הצליח בהצגת תמונה, בלי יותר מדיMy Friend Ivan Lapshin 3 דרמטיזציה וסנטימנטליות, תמונת מצב של האומה הרוסית בשלב מעבר מהאור אל החושך, באמינות משגעת. והאמינות כאן זה דבר קדוש – גרמן חיכה כשנה לתסריט – אשר נכתב על פי סיפור "לאפשין" של יורי גרמן – אביו של אלקסיי, שהיה סופר (אלקסיי מספר שרצה להיות רופא, אך אביו שיכנע אותו לעשות סרטים. דרך אגב, גם בנו של אלכסיי גרמן הוא במאי סרטים), וכתב את הסיפור בסוף שנות השלושים, ועברה עוד שנה בה אלכסי גרמן עסק בהכנות מדוקדקות אל הסרט. אלכסי לא האמין לארכיונים – הוא טוען שארכיונים הם שקר של המציאות, ועיוות של הבוחרים לשמר את צבע המשקפיים של הממונים – הוא אסף תמונות אוטנטיות, ערך ראיונות, דיבר, ראה עיתונים וסרטים, אסף בגדים ישנים, פריטים מהתקופה – בקיצור היה נכנס לסביבת הסרט וחי ונשם את האווירה. וזה מה שקורה כאן – הסרט משופע בפרטים קטנים העושים את היצירה נאמנה למציאות שהייתה – למעשה אפשר לאמר שגרמן הצליח ליצור תמונה דוקומנטרית של האנשים – האנשים שבוודאי הולכים למות תוך פרק זמן קצר (זהו – זאת הנקודה, את זה הזר לתרבות הסובייטית לא יקלוט בהסתכלות בסרט – אך יוצאי ברית המועצות יזהו מייד שהאנשים שראינו בסרט גורלם נחרץ) תחת המכבש הסטליניסטי – אך כאן הם עוד צוחקים, דואגים, מדברים וצועקים – חיים.

עוד מדברי הבמאי: "הסרט קיים בשני רבדים. הרובד הראשון הוא החיים. והשני – ידיעתנו על החיים. כך שהסרט הזה שייך לאינטלגנציה שלנו. מכיוון שהסרט הוא עבור האנשים אשר יודעים מה יקרה עם האנשים בתקופה מסויימת בזמן. ועמדתנו בסרט היא עמדת אלוהים כלפי האנשים."

מי שמעוניין לקרוא ראיון מלא וארוך עם הבמאי – שהוא דרך אגב אחד הנחשבים, ושאף סרט שלו לא עבר על סדר היום ותמיד היה מלווה בוויכוחים מסביבו, במאי שלא מוכר במערב, יהודי החושב את עצמו רוסי עם קשרים ליהודים, מוכשר כשד – הנה הראיון שנתן לרונלד דונווי ב-1988 – http://www.kinoeye.org/04/04/holloway04.php

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=GxfAfCAJ_gI