הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: בטי דייוויס

1950 – All about Eve

מומלץ 1950 – All about Eve הכל עודות חווה Joseph L. Mankiewicz

 

 

ב-1950 יצאו 2 סרטים נפלאים – שדרות סנסט של בילי ווילדר, וסרט זה. כיום זכור יותר הסרט של בילי ווילדר, אולי כי הוא במאי טוב יותר ומסקרן בהרבה ממנקביץ'. ואולי זה בגלל ההופעה מדהימה של גלוריה סוואנסון בסרט הבלתי נשכח ההוא. ואולי זה בגלל הנושא – כוכבת העל שמזדקנת, למעשה שהזדקנה, אך חיה בעבר של התהילה שלה. ואולי מכיוון שהעבר היה סרטים אילמים וכך יש לנו משחק מוגזם על גבול הפאתטי של גלוריה סוואנסון, מה שעובד לא רע במציאות שלנו עם הגוזמה שאנו עדים לה מעל גבי מסכי הטלוויזיה או בכל מדיה אחרת, כולל במות פוליטיות כשפוליטקלי קורקט פשט את הרגל. אגב הסרט ארטיסט גם הוא נסוב על נושא דומה של שחקן סרטים אילמים אשר המציאות של סרטים עם פס הקול דחקה אותו מגדולתו והכוכבים החדשים תופסים את מקומו (סרט מודרני נהדר, העשוי שחור לבן, וגם אילם בנוסף לכל – הומאז' גדול לז'אנר. אגב, צ'אפלין הימר בגדול כשהמשיך לעשות סרטים אילמים בעידן של סרטים מדברים. לצ'אפלין זה הצליח).  הכל אודות חווה נסוב על נושא דומה – כוכבת מזדקנת כשהמציאות דוחקת אותה הצידה ואת מקומה מנסה לתפוס כוכבת צעירה.

בזה הדמיון מסתיים, כי לא מדובר בכוכבת זקנה – סה"כ בסביבות ה-40. ולא מדובר בסרטים, אלא בתאטרון. ולא מדובר בהחלפת דורות סתם – אלא בסיטואציה בה הכוכבת הצעירה היא לא אחרת מאשר בת טיפוחה של הכוכבת, אשר על פני השטח היא שיא התמימות, אך היא חורשת מזימות. מזימות שאגב לא התחמקו מעיניה של הכוכבת. אז מה אתם אומרים, האם הכוכבת נלחמה? הפתעה. אז לא כל כך. ז"א היא סלדה מהתנהגות של חווה, אך האם היא נלחמה? טוותה מזימות נגדיות? לא. היא לא התקוממה נגד הגורל. יש חיים ואושר לאחר גיל הארבעים. ונראה שהיא תרד מהבמה בעדינות אצילית, אפילו אם הבמה עומדת להיכבש ע"י הנחשית המניפולטיבית שבאה מביתה. לכוכבנית הצעירה קוראים חווה. אמנם מכותרת הסרט  אפשר היה לחשוב שמדובר על כל המין הנשי, ומהתפתחות הסרט אפשר היה גם להוסיף שמדובר בכותרת שוביניסטית המציגה את כל הנשים  נגועות בכוונות של שטן. אך לכוכבת המזדקנת קוראים מרגו. ולמעשה הסרט הוא לא על חווה אלא על מרגו. ויותר מזה, היא על כל הכוכבים המזדקנים שהכוכבים הצעירים זוממים לתפוס את מקומם. ואף יותר מזה – כל הדור המבוגר שיצטרך לפנות את הבמה לדור הצעיר ממנו.

הסרט אינטליגנטי מעין כמותו עם משחק נהדר של כל צוות השחקנים. את חווה משחקת אן בקסטר (שאגב בשנות השבעים שיחקה גם ב-Applause – מחזמר בעקבות הכל אודות חווה – רק הפעם היא שיחקה את מרגו) שקיבלה מועמדות לאוסקר על סרט זה. את מרגו משחקת במשחק חייה שזכור לי כתפקיד שלא הרבה שחקנים מסוגלים לשחק ככה, לא אחרת מאשר הכוהנת הגדולה של המשחק – בטי דיוויס. בטי דיוויס באה לתפקיד זה כבר מבושלת – אין לי מושג האם ההזדהות שלה עם הדמות היא שיצרה משחק משובח זה, או להיפך – כשרונה להיכנס אל הדמות הוא כה גדול שהיא משיגה הזדהות מוחלטת עם הדמות. תהיה סיבה אשר תהיה – אך משחק זה היה אדיר. אם היה לי אלף כובעים, הייתי מוריד אחד אחד לכבודה. באמת שאפו. סרט זה גם עשה, כנראה כמה מהפכים בחייה – אן בקסטר הפכה להיות חברה שלה לשנים שיבואו, בסרט היא גם הכירה את בעלה הרביעי והאחרון גרי מריל. כמו כן, אחרי הסרט לקראת אמצע שנות החמישים בטי דיוויס לקחה הפסקה מהקריירה הפורייה מאוד שלה, וחזרה אליה בשנות השישים. אפשר לחפש קווים מקבילים בינה לבין מרגו (אגב בטי דיוויס אימצה בת ביחד עם בעלה הטרי וקראה לה בשם מרגו), ואפשר לראות אותם גם כשהם לא שם. זה, אני חושב, מכיוון שהכל אודות חווה, שלא כמו שדרות סנסט שדיבר על לחיות בעבר ובסרטים, מדבר כאן על החיים עצמם, על מאבק חילופי המשמרות יהיה מגעיל ככל שיהיה. כל אחד יוכל לזהות בסרט זה כמה דמויות שהוא מכיר, כך שהוא מומלץ ביותר לצפייה עבורנו. או, כפי שמרגו אמרה בציטוט הכי ידוע מהסרט, "תחגרו חגורות בטיחות, הלילה יהיה מלא מהמורות".

בעקבות סיפור קצר מעט מארי אור מ-1946 בשם החוכמה של חווה שבעצמו מבוסס על מיקרה אמיתי שקרה לשחקנית בריטית אליזבת ברגנר בשנות ארבעים כששחקנית צעירה שהיא טיפחה ניסתה להשתלט על חייה ותפקידיה של אליזבת. אגב מרלין מונרו הופיעה בתפקיד קטנטן בסרט זה גם כן.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=LSntQerk8cQ

1978 – Death on the Nile

שווה 1978 – Death on the Nile  רצח על הנילוסJohn Guillermin

כן, אגאתה כריסטי. אותה המתכונת של רצח באוריינט אקספרס – כוכבים רבים בתפקידים בסרט (אפילו בטי דיוויס כאן), פוארו, ספינת קיטור על הנילוס, רצח, כולם חשודים ולכל אחד יש את סיבה שלו לרצוח. ופוארו נכנס לפעולה. מבדר.

1942 – Now, Voyager

שווה1942 – Now, Voyager מסע אל האהבהIrving Rapper

מבוסס על ספר מ-1941 מאת אוליב היגינס. רווקה מזדקנת גרה עם אימה השתלטנית ועוברת התמוטטות עצבים. זהו סרט על מהפך באישיות מברווז שחור לברבור לבן. אמנם בעיקרו זהו סרט נשים (עפ"י הסטראוטיפ, הגברים לא נוהרים לדרמות רומנטיות) – אך שווה צפייה לשני המינים, בעיקר בגלל הופעה פשוט נהדרת של בטי דיוויס. הטרנספורמציה שהיא עוברת מאישה זנוחה לאישה קורנת בטוחה ומכירה בערך של היא פשוט תענוג לצפייה.

1942 – In This Our Life

שווה1942 – In This Our Life – John Huston

זהו סרטו השני של ג'ון יוסטון, לאחר הצלחה של הנץ ממלטה. לצערנו הוא לא סיים את הבימוי, כי נקרא לצבא ארה"ב לאחר התקפה על פרל הרבור (ובתור קפטיין עשה סרטים עבור הצבא). הסרט, שנעשה עפ"י ספרה של אלן גלזגאו מ-1941, הוא מלודרמה דרמטית מאוד בכיכובה של בטי דיוויס. מה שמעניין בסרט זה לא רק משחקה של דיוויס (שמשחקת ביצ'ית שגונבת בעל מאחותה ואח"כ חוזרת להרוס את מה שהשאירה מאחוריה) שהיה נפלא כרגיל, אלא גם הצגה של הנושא הגזעני באמריקה, עם ההתייחסות המפלה של הרשויות כלפי השחורים.

1939 – The Old Maid

שווה 1939 – The Old Maid – Edmund Goulding

זו דרמה, אפשר להגיד סוחטת דמעות, על פי מחזה מ-1935 באותו השם, שהוא עפ"י סיפרה של אדית ווארטון מ-1924. כיום לא ניתן יהיה לעשות סרט כזה וזה מכיוון שהדרמות והדילמות המשפחתיות הפוריטניות המוצגות בו לא יכלו להתרחש – זה לא ראלי בימינו עם הערכים שהתקדמו מאז. אז עם תיקון זה שיש לקחת בחשבון, מדובר בדרמה על ילדה לא חוקית שלא יודעת שאמה הביולוגית היא דודה שהיא לא מי יודע מה אוהבת. רגשות האם כאן קרועות לרווחה, במיוחד כשבטי דיוויס משחקת כאן וכל משחק של בטי דיוויס ראוי לשבח – היא פשוט שחקנית ענקית ששיחקה בכל כך הרבה סרטים – וזה אחד מהם.

1942 – The Man Who Came to Dinner

שווה 1942 – The Man Who Came to Dinner – William Keighley

Star 6

תרגיש בבית, אך אל תשכח שאתה אורח

קומדיה ישנה, אך כובשת גם בימינו. בטי דיוויס נהדרת כמו תמיד, אך מי שגונב את ההצגה זה מונטי וולי – מרצה נודד, המחליק על מפתן הדלת של אן שרידן, וכופה על כולם את נוכחותו המעצבנת. בעקבות מחזה באותו שם בברודווי – באותה תקופה היה די מקובל להפוך את המחזות לסרטים. צחקתי.

1939 – Dark victory

שווה 1939 – Dark Victory ניצחון אפלEdmund Goulding

Star 6

נשאר לה רק שנה לחיות

זו אופרת סבון במיטבה, דרמה שהסיפור שלה גורם לאדם מודרני וציני לגחך ולתייג את הסרט בסנטימנטליות יתר – אך לראות את בטי דיוויס עושה את מלודרמה סוחטת הדמעות הזו – במחצית הסרט אתה כבר שוכח שזו מלודרמה, ושזה כמו סרט ערבי בשישי אחה"צ בסוף שנות השבעים – ומזיל דמעה בסתר. משחק מעולה של דיוויס. דרך אגב גם המפרי בוגארט משחק כאן. סרטן מוח מתגלה אצל בחורה שחיה ללא מעצורים, הרופא המגלה – ג'ורג' ברנט – מנתח אותה אך לא מצליח להסיר את הגידול לחלוטין, וכך נשאר לה שנה לחיות. השינוי ההדרגתי שחל בבחורה מ-"לחיות ואחריי המבול", עד לאישה מיושבת, שלווה, המשלימה עם הגורל – ותוך כדי קשר רומנטי עם הרופא – רק שחקנית כמו בטי דיוויס יכלה לקחת את ליבו של ציניקן בשבי בצורה כזו. אגב פיקנטריה – בטי דיוויס אכן התחילה לנהל רומן עם ג'ורג' בנט בסרט זה (הם שיחקו איזה 8 סרטים ביחד לפני כן) – כנראה רומן ניחומים – שניהם היו בהליכי גירושין.

1940 – The letter

מומלץ 1940 – The Letter המכתבWiiliam Wyler

the letter

פילם נואר במיטבו – סביבה אקסוטית, אישה חושנית מרגשת אך גם מחושבת עד פחד, בגידה, פיתוי, רצח, פגישת המאהבת עם האישה החוקית, משחק מעולה של כל השחקנים ובתוכם בטי דיוויס המהממת וגייל סונדרגארט. הסרט הוא על פי מחזהו של סומרסט מוהם באותו השם מ-1927.

לבטי דוויס אין את היופי של הכוכבות של אותה התקופה – אך היא ניחנה ביכולת משחק ובחרה לשחק תפקידים גם של אישה רעה, ואף רוצחת כמו בסרט זה. יש לה עיניים שקשה לשכח (יש אפילו שיר של קים קרנסעיניים של בטי דוויס) ונוכחות ממגנטת. בסה"כ היא הופיעה בקרוב ל-100 סרטים. וכל זה, כאמור, בזכות הכישרון, ולא בשל היופי.   

1936 – The pertified forest

מומלץ 1936 – The Petrified Forest – Archie Mayo

Pertified forest איזה סרט! באמצע שום מקום קרוב לגבול ארה"ב ומקסיקו יש תחנת דלק, חנות ומסעדה המנוהלים כעסק משפחתי ע"י סבא, אבא ובת. סבא אוהב להעלות זיכרונות ומדבר עם כל אחד שמעוניין. הבת – בטי דיוויס – מתעניינת בשירה וחולמת. העובד שלהם מתאמץ לזכות בלב הבת, אך כשנווד נכנס לתמונה משהו מתחיל להתפתח בין הנווד לבין הבת. ואז פתאום כל הדמויות מוצאות את עצמן ביחד – הבעלים, העובד, הנווד, זוג עם משרת, חברים של האב, וכנופיה במנוסה בהנהגתו של המפרי בוגארט. זהו יותר תאטרון מאשר סרט. בהתחלה יש טעם של נפטלין אך אח"כ בעיקר בזכות בטי דיוויס והמפרי בוגרט והמתח בין הדמויות השונות הטעון בחדר אחד בו כולם נמצאים – אתה שוכח את הריח ונמצא בתוך הסרט, בתוך כל סצנה וסצנה.

1946 – Deception

שווה 1946 – Irving Rapper Deception

לבטי דיוויס יש נוכחות חזקה ברוב הסרטים שהיא שיחקה שבהם למעשה זו הצגה של אישה אחת. בסרט הזה יש לה תחרות לא קטנה משחקנים תומכים – ובכל זאת קשה לעמוד בפני קסם נוכחותה. גם התפקיד של אישה שליבה חצוי מאוד מתאים לה. ורגעי הדרמה בה היא צריכה לבחור מועצמים ע"י נוכחותה על סט הצילומים. בטי דיוויס – מה עוד אפשר להוסיף?