הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: ג'ון קליז

1975 – Fawlty Towers

מומלץ 1975 – Fawlty Towers המלון של פולטי

Star 9

 

 

Fawlty Towers 1

 

ב-1970 חבורת מונטי פייטון התאכסנה במלון גלינאיגלס בעיר קייט אנגלית בשם טורקי כשהם צילמו בעיר סמוכה. כך הם פגשו את דונאלד סינקלייר, מנהל המלון, שהיה מאוד גס כלפי האורחים. הוא ירד על נימוסי השולחן הגרועים של אחד הפייטונים, זרק מזוודה מהמלון בטענה שהיא מכילה פצצה, זרק לוח הזמנים של האוטובוסים לפרצוף האורחים שהעזו לשאול מתי האוטובוס הבא לעיירה כלשהי. טוב תפסתם במה מדובר. פעם עבדתי בהמשביר המרכזי בתל אביב. באחד הפעמים ירדתי לאולם המכירות, די נדהמתי מחוסר האכפתיות של המוכרים וחוסר ההתייחסות שלהם ללקוחות. עד כדי כך נדהמתי שברוב חוצפתי ניגשתי לאחד המוכרים ושאלתי אם הקונים לא מפריעים לו לעבוד. ובכן, נראה שלאותו סינקלייר האורחים במלון מאוד הפריעו לנהל את המלון. חבורת מונטי פייטון עזבה את המלון לטובת מלון אחר במהרה חוץ משני אנשים – ג'ון קליז וקוני בות', שהיו נשואים אז, ונשארו במלון ללמוד מקרוב את התנהלותו של סינקלייר. מאוחר יותר הזוג כתב, וגם כיכב באחת הסדרות הטלוויזיה הנהדרות ביותר שאני מכיר – המלון של פולטי. פולטי טאורס זהו מלון בטורקי, כשמנהלהFawlty Towers 2 הוא בזיל פולטי. הדמות של בזיל מבוססת על דמות של סינקלייר – הוא מיזנטרופ החולם שמלונו יהפוך למלון קלאסי לחברה גבוהה ומכובדת, ושיפסיק לשכן את כל האהבלים שלדעתו מאכלסים את מלונו. קליז שיחק את בזיל. כמו כן בסדרה ישנה דמות של אישתו של בזילסיביל פולטי, שמנסה להעסיק את בזיל במשימות פשוטות ודואגת לכך שלא יקלקל יותר מדי, ובשאר הזמן מפטפטת עם החברות בטלפון. ישנה גם עובדת כללית של המלון – פולי – אישתו האמיתית של קליזקוני בות' שיחקה את פולי בעונה הראשונה, היא גם שיחקה את הדמות בעונה השנייה, אך היא וקליז כבר היו גרושים בעונה השנייה. וישנו גם מנואל, מלצר ובל-בוי שלא מבין אנגלית כל כך טוב ("הוא מברצלונה" – הייתה בד"כ מתנצלת סיביל). אלו הדמויות המרכזיות שמלוות שתי עונות של סידרת קומית בה בזיל תמיד לא מרוצה ממשהו, מנואל תמיד מבלבל משהו, סיביל Fawlty Towers 3מצילה את המצב מקטסטרופה ובזכותה של פולי העניינים עוד מתנהלים במלון. זה לא שבזיל הוא איש רע או עם כוונות רעות – הוא פשוט נקלע ברוב המיקרים בלא אשמתו לסיטואציות בהם הוא מאבד את הראש ואז קורים דברים מדהימים. הדבר לא דומה למה שקליז עשה בחבורת מונטי פייטון – לא מדובר בהומור מטורף – בכלל לא. אך ההומור בהמלון של פולטי כל כך חזק, שאני חייב להגיד מילה של אזהרה – מרוב צחוק שתקף אותי תדירות היו רגעים שממש חששתי לחיי ואז בהתקף של אושר המשכתי לצחוק בחושבי שאיזה מוות נפלא זה היה – למות מרוב צחוק. בקיצור – תזהרו עם הסדרה, אתה לא שולט בכמויות הצחוק שהיא מצליחה להפיק ממך. עוד אזהרה אחת לדרך – נא לא להתאכזב. קחו את זה בפרופורציה. אני למשל מאוד התאכזבתי שהיו רק שתי עונות (העונה השנייה יצאה ב-1979) והיו רק שש פרקים בכל עונה. זה פשוט מכיוון שקליז ובות' שקדו על כל פרק זמן ארוך, בדוגלם שאיכות חשובה מהכמות. ובזה אני מסכים איתם. אם לא ראיתם עדיין – הפסיקו הכל ותשיגו את הסדרה – אח"כ תודו לי.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=6M19qr7p1GU

1999 – The world is not enough

מומלץ 1999 – The world is not enough  העולם אינו מספיקMichael Apted

Star 8

 

 

the world is not enough

ג'יימס בונד התשע עשרה. "קיו" האגדי שליווה עד כה את ג'יימס בונד במחלקת הגאדז'טים שלו כבר איננו ובמקומו נכנס לתפקיד ג'ון קליז (כן ההוא ממונטי פייטון ומהמלון של פולטי). בסרט לא חסר אקשן נהדר, כל השטיקים שקיימים בסרטים של ג'יימס בונד נמצאים גם כאן ופירס ברוסנן ממשיך לככב כבונד, ג'יימס בונד. הפעם אנחנו ניצבים במאבק נגד הטרוריסט הערמומי שלא יודע פחד או כאב ומתכנן בתככים מתוחכמים לגנוב פצצת אטום. והוא כמעט מצליח. וזה שנתיים לפני שהמטוסים פילחו את התאומים ומיתגו את הטרור כתופעה עולמית המאיימת לא על מהלך או מדינה מסויימת, אלא על העולם כולו. וגם בסרט זה הדבר נעשה בתככים שהמערב לא הבין אותם – ורק ג'יימס בונד הבין שאלקטרה, הבת של איל האנרגיה האזרבג'אני, שהיא גם חברת משפחה של "אם" (ג'ודי דנץ' ממשיכה בתפקיד זה) – היא לא כל כך תמימה. הסרט מערב עלילה מפותלת, מראות אזרבג'אן, לונדון ואיסטנבול, מרדפים מסמרי שער ואפילו צוללת. הנאה צרופה.

והה משהו אינפורמטיבי שדליתי בוויקיפדיה – שם הסרט הוא תרגום מלטינית של " Orbis non sufficit", המוטו של סר תומס בונד מהמאה השבע עשרה, אשר עפ"י  איין פלמינג, השושלת של ג'יימס בונד התחילה עימו  (המוטו הזה של בונד כבר החל מבשירות הוד מלכותה מ-1969). המוטו עצמו שורשיו עתיקים עוד יותר. "העולם לא הספיק לאלכסנדר הגדול, הארון – כן". מתוך "סטירות" של ג'ובינל, מאה שניה לספירה (ספר רביעי – "שאיפה שגויה היא המקור לסבל", סטירה מס' 10)  – כנראה בעקבות המילים שהיו חקוקות על סרקופג של אלכסנדר הגדול.

קדימון:  https://www.youtube.com/watch?v=R4JgqBlbnJk