הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: ג'ין טירני

1949 – Whirlpool

מומלץ 1949 – Whirlpool – Otto Preminger

Star 8

 

 

Whirlpool 1

ג'ין טרנר היפהפיה שוב פעם מככבת בסרט אפל של אוטו פרמינגר. סרט זה נוצר אחרי לורה הנהדר ולפני Where the Sidewalk Ends  המופלא. ומה משותף לכל הסרטים האלו? נכון: הבמאי, סגנון של סרט אפל וג'ין טירני הנהדרת. גם כאן, כמו בלורה, מדובר בסביבה של חברה גבוהה. טירני משחקת את אשת הפסיכולוג, והיא חולה בקלפטומניה בעצמה. כאשר היא נתפסת על גניבה בחנות כל-בו גדולה, מציל אותה מישהו שאומר לה שירפא אותה ע"י היפנוזה. וכך היא מוצאת את עצמה מהופנטת, ומתעוררת ליד גופה טרייה, ולא מסוגלת לזכור אם זו היא הרוצחת או שמישהו מנסה לסדר אותה. הנושא הפסיכולוגי ביחד עם היפנוזה מטופל כאן כיאה לסרט פשע אפל.

היפנוזה ופשע זהו נושא מאוד מסקרן, וטופל בסרטים החל מתיאור של סוג של חפרפרת רדומהWhirlpool 2 המחכה לפקודה ומבצעת בד"כ התנקשות – ראה המועמד המנצ'ורי, דרך סרטים כגון מערבולת זה ועד לקומדיות – זכור לי הטיפול של וודי אלן בנושא בסרטו קללת האבן הירוקה. אחד יכול לשאול את עצמו האם יש עשן ללא אש? האם זה אפשרי בכלל? ובכן, לפני זמן לא רב כל כך (אפילו לפני 80-90 שנה) הדבר היה ברור לגמרי – המהפנט יכל היה לגרום לאדם לבצע דברים שהוא לא היה עושה אילו לא היה תחת היפנוזה – למשל שוד או רצח. אם השודדת היתה אומרת למשל שהמהפנט גרם לי לעשות כך, קרוב לוודאי שהיו מוצאים את המהפנט ושמים אותו מאחורי שורג ובריח. לפני 30 שנה היו עדיין משתמשים בהיפנוזה על מנת להוציא מידע מהתת-מודע של האנשים שהיו מעורבים בפשע. והיו משתמשים במידע זה כמידע יחסית מהימן על מנת להרשיע. אך כל זה השתנה, ברוך השם. כיום הדעה הרווחת היא שהמידע שמושג ע"י היפנוזה לא יכול להיחשב כמהימן (הוא יכול להיות מומצא, או אפילו צבוע בצבעים או של המהפנט או של המהופנט – ז"א לא מעט אנשים ישבו בבית הסוהר על לא עוול בכפם כשהורשעו על סמך מידע שהושג ע"י היפנוזה). ולגבי פשעים – כיום מקובל שאדם לא יבצע תחת השפעת היפנוזה דברים המנוגדים לאמונתו ורצונותיו. כך שאם כיום יבוא אדם ויטען ששדד כי המהפנט אמר לו – אז אולי יחפשו את המהפנט ויחקרו אותו, אך השודד עצמו יקבל גם יקבל את המאסר. זה כמובן בעולם מערבי. באינדונזיה למשל המשטרה מזהירה את האנשים מפני פשעים תחת היפנוזה. וחסידי הקונספירציה טוענים שהקביעה שאדם לא יכול לבצע פשע תחת היפנוזה אם הוא מראש מתנגד לאותו הפשע, או שהוא מתנגד להיפנוט עצמו – הקביעה הזאת היא פיקציה, שהמימסד הרפואי וגם המוסדות השולטים מפיצים אותו ע"מ לחפות על העובדה שזה כן אפשרי, ומביאים דוגמאות כמו רצח קנדי, וכדו'.  כמובן, אדם רציונלי פשוט היה שואל את עצמו – אם זה היה אפשרי, והיו לא מעט אנשים שהיו מתמחים בכך, הרי היינו בוודאי עדים לשוד בנקים יום יומי (המהפנט מגיע לקופה מבקש את הכסף ואף אחד לא היה זוכר את זה) – מה שלא נכון, לפחות על פי דיווחים כספיים של הבנקים.

בחזרה לסרט – זהו סרט מסוגנן ויפה וויזואלית עם פנינה מנצנצת בדמות ג'ין טירלי.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=-lXwRH4nxKQ

1950 – Where the Sidewalk Ends

מומלץ 1950 – Where the Sidewalk Ends – Otto Preminger

Star 8

 

where the sidewalk ends 1

הכוכבים של לאורה מכים שנית – גם הפעם בלש משטרה מתאהב במה שאי אפשר.

סרט אפל ולא מוערך מספיק. כוכבי הסרט הבלתי נשכח לאורה – גם הוא של אוטו פרמינגרג'ין טירני ו-דנה אנדריוס חוברים גם גם. כאשר בלאורה דנה אנדריוס משחק בלש החוקר רצח של ג'ין טירני ומתאהב בה – ורוב הקרדיט של המשחק הלך לג'ין טירני הכובשת, ו-דנה אנדריוס שיחק דמות יחסית שיטחית, הרי היוצרות מתהפכות בסרט זה. גם כאן דנה אנריוס משחק בלש משטרה קשוח ומחוספס – אך כאן דמותו הרבה יותר מפותחת ועמוקה. דווקא לג'ין טירני התפקיד היה יחסית שטוח – אך זה לא מפריע כמובן לכוכבת כמו טירני לזהור ולכבוש מעל המסך. העלילה היא כיאה לסרט אפל מאותה התקופה ומערבת משטרה ופושעים ומתמקדת בתהליך החקירה, כאשר הבלש הוא למעשה הפושע – הוא הורג מהמר מתוך הגנה עצמית, אך מטשטש את עקבות הפשע, ואז גם ממונה לחקור את הרצח . תוך כדי החקירה הוא מסתבך באהבה לאישתו של המהמר שהוא הרג והחקירהwhere the sidewalk ends 2 מתחילה להסתבך יותר ויותר. אני צולח בגלי החקירה ואחרי כל גל מתגלה גל חדש ולאחר חצי הסרט זה כבר לא משנה מה היה לפני הגל הנוכחי – אני מתמסר לקברניט האוניה ופשוט שט על גלי העלילה המתפתלים. אני גם שם לב למסר סמוי שטוב ורע מתגוררים יחד, בכל אדם, ושפעם הרע מנצח ופעם הטוב. אני גם מוקסם מג'ין טירנר היפהפיה. אך יותר מכל אני אוהב את האווירה של סרט אפל זה והצילומים. תענוג.

קדימון של הסרט: https://www.youtube.com/watch?v=kA4mk1ecGs8

1945 – Leave her to heaven

מומלץ  1945 – Leave her to heaven השמיים יכולים לחכותJohn M. Stahl

Star 8

leave her to heaven 1

ג'ין טירני בתפקיד הפם פטאל בפילם נואר צבעוני.

כן, קצת מוזר ל-1945 למצוא סרט בצבע שהוא בעצם סרט אפל. הסרט נעשה בעקבות ספר שנכתב שנה קודם לכן. ג'ין טירני המהממת משחקת אשת חברה שמתחתנת עם סופר צעיר אך לאחר פרק זמן מגלה סימני קינאה לכל מה שמסיט את תשומת ליבו ממנה. האובססיביות של האהבה היא הגיבורה הראשית בסרט זה. יש שיגידו אובססיביות הרכושתנות, אהבה עצמית מופרזת – לא משנה מה ההגדרה, מדובר באובססיביות, ומדובר בקשר רומנטי, ומה הדבר יכול לגרום. במיקרה של סרט זה – לתוצאות נוראיות. כל הפחדים המוחבאים של המערב הנוצרי-יהודי-מוסלמי מתגשמים כאן – היופי והאישה מתגלים כקטלניים ורעילים לגברים טובים – פם פטל, הנושא לקוח עוד  מספר בראשית כשהנחש דרך חווהleave her to heaven 2.jpg מרעיל את נשמתו של אדם ומשכנע אותו לאכול מהתפוח האסור – וחווה היא הפם פטל הראשונה. גם לשם הסרט יש סיפור מעניין – הוא ציטוט מ-המלט מערכה 1 תמונה 5:

 … אותה השאר לדין שמיים ושהסרפדים שבחיקה שוכנים יינעצו ויפצעוה בעצמם

כך רוח אביו של המלט מפצירה בהמלט לנקום באחיו אשר גזל את הכתר, אבל לא באימו – המלכה גרטרוד.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=27cVqvP9QmQ

1944 – Laura

מומלץ 1944 – Laura לאורהOtto Preminger

Star 8

 

laura 1האם אפשר להתאהב במישהי שכבר מתה? אם זו ג'ין טירני – אז וודאי, וודאי.

זהו סיפור אהבה. בלש החוקר רצח (שבוצע לפני שעלילת הסרט התחילה) מתאהב לאט לאט בבחורה שנרצחה. כן, נכון, נשמע נקרופילי לגמרי. טוב, בסרט מצאו לזה פתרון על מנת שלא יהיה לגמרי מוזר. למעשה בסרט יש לא מעט דברים "מוזרים" אם רק נחשוב עליהם. דברים שמעוררים שאלות או דברים שנראים כמו חורים בעלילה. גם המשחק של ג'ין טירני היפהיפיה לא מצליח להעליים את תחושת המוזרות. מה שמוזר בסרט זה, זה שהוא סרט גדול למרות מוזרותו, laura 2אך אם אני חושב במה הוא גדול – קשה לשים את האצבע על משהו ספציפי. העלילה היא עם תהפוכות בסיפור פשע יחסית סטנדרטי אך עם מערבולות קטנות מסביב לדמויות משניות – אולי זה מה שעושה את זה? הדמויות המשניות שגונבות את ההצגה? ואולי זה בכל זאת הביזאריות של ההתאהבות באישה שנרצחה? אני סבור שמדובר בשלושה דברים שעושים את הסרט לגדול. קודם כל מדובר שלא תטעו בסרט אפל מסוגנן להפליא ועשוי כהלכה ויותר מכך – אחד מסרטים האפלים היפים ביותר שראיתי. רק הסגנון שבו היה שווה את הצפיה. בנוסף לסגנון מנצח, מדובר בסרט על אובססיה. אובבססיה של אהבה העטופה בסרט פשע. וכשמדובר באובססיה, ובמיוחד על אהבה – הרי כבר תשומת הלב מובטחת. ומה ששם את הפיינל טאץ' – זאת  ג'ין טירני – אני לא סבור שזהו משחקה הטוב ביותר, אך בסרט זה עם יופיה היא מהווה דובדבן שעל קצפת. תענוג של סרט.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=mYYLquxN2zQ