הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: דרמה

2011 – The Flowers of War

שווה 2011 – Jin líng shí san chai  The Flowers of War  פרחי מלחמהYimou Zhang

כיאה לסרטים של ג'אנג יי-מו, גם סרט זה הוא מרהיב וויזואלית וסוחף נרטיבית. כל סרט של ג'אנג  ראוי לצפייה – יש לו חותם ייחודי שמעלה את רף הציפייה מעלה מעלה. הפעם הוא בוחר להתעכב על היסטוריה סינית של מה שידוע כטבח ננג'ינג או האונס של ננג'ינג. ננג'ינג (אז שמה היה ננקינג) הייתה בירת סין אשר נכבשה ע"י היפנים במלחמת סין יפן השנייה ובה צבא אימפריאלי יפני ביצע פשעי מלחמה, טבח אוכלוסייה המוני ואונס נשים המוני ב-1938. המספרים נעים בין 40,000 לבין 300,000 אזרחים סינים שנטבחו וכ-20,000 נשים שנאנסו. הסרט בא בעקבות נובלה של סופרת סינית גלינג יאנג בשם 13 הפרחים של ננג'ינג. ג'אנג יביים סרט נוסף (ונהדר) בעקבות ספרה של יאנג ב-2014 – לשוב הביתה. 13 הפרחים של ננג'ינג מבוססים, על פי וויקיפדיה, בצורה חופשית על יומניה של מיני ווטרין – מסיונרית אמריקאית בסין, אשר הצילה אלפי חיים סיניים שמצאו את מקלטם במיסיון שלה. אמנם קשה לי להאמין שאירועים בתוך הסרט קרו אצל מיני ווטרין, אך אין ספק שהיא הייתה עדה להתרחשויות קשות ועשתה הכל למען עזרת הנזקקים. לאחר שחזרה לארה"ב היא התאבדה לאחר זמן מה – כנראה לא קל היה להמשיך ולחיות עם המטען הכבד שסחבה מננג'ינג. סין העניקה לה לאחר מותה אות הג'ייד הכחול על חלקה בהצלת האנשים של ננג'ינג. ובאשר לסרט – הוא מספר את הסיפור של ננג'ינג דרך סיפורם האישי של מספר תלמידות ומספר זונות אשר מצאו את מקלטם במיסיון קטן. סיפור נוגע ללב המסופר ביד אומן וויזואלי.

2011 – J. Edgar

שווה 2011 – J. Edgar ג'יי אדגרClint Eastwood

ג'. אדגר הובר. ראש האפ.בי.אי. האגדי והידוע לשמצה – תלוי מאיזה רקע אתם באים. פטריוט ללא פשרות, נוקט בשיטות על גבול ומעבר לגבול של המותר. האיש שהעלה את החקירות לרמה מקצועית גבוהה, האיש שהכניס לחקירות אלמנטים מדעיים כמו טביעות אצבעות, בדיקות דם וכו’ האיש שממנו פחדו כולם. הסרט מספר על עלייתו לגדולה, על חייו אהבותיו נטיותיו בסצנות דחוסות מההיסטוריה של ארה"ב. מי שלא מכיר – כדאי קצת לקרוא עליו לפני הסרט בכדי שיחושו את ההקשרים והעומק. הופעה נהדרת כתמיד של לאונרדו דיקפריו.

2011 – A Dangerous Method

שווה 2011 – A Dangerous Method שיטה מסוכנתDavid Cronenberg

הסרט בא בעקבות מחזה מ-2002, שהוא בתורו בא בעקבות ספר מ-1993 ע"י ג'ון קר בשם "שיטה מסוכנת ביותר: סיפור על יונג, פרויד וסבינה ספירלין". כן – מדובר אכן בסיפור הנסוב על פסיכואנליזה, או ליתר דיוק, לידתה של פסיכואנליזה. כיום זוכרים את פרויד ואת יונג כאבות המייסדים של פסיכואנליזה. אך לסבינה ספירלין היה תפקיד לא קטן, שנקבר בתודעה המודרנית. סבינה בתחילה הייתה פציינטית של יונג, לאחר מכן מאהבת שלו, ולבסוף חוקרת פסיכולוגיה בזכות עצמה. הסרט מספר על התקופה שבה היא הייתה פציינטית עד לפריסת כנפיים לעצמאות. הסיפור שלה הוא מרתק – סבינה נולדה ברוסיה למשפחות יהודיות, עברה לשוויץ ע"מ ללמוד, טופלה ע"י יונג, קיימה קשרים גם עם פרויד (שבאותה תקופה יחסיו עם יונג היו ידידותיים וקולגיאליים, כשפרוייד סימן את יונג כממשיך דרכו. רק מאוחר יותר יחסיהם השתבשו), היא נכנסה למערכת יחסים רומנטית עם יונג, הייתה עוזרת בבי"ח של יונג, למדה באוניברסיטה, פירסמה מאמרים משפיעים ביותר בפסיכולוגיה בשוויץ, ברלין וברה"מ. היא הוצאה להורג ע"י הנאצים ביחד עם בנותיה ב-1942 בהיותה בת 56, ביחד עם שאר יהודי רוסטוב-על-הדון כשנפלה תחת הכיבוש הנאצי. המעבר שלה לברה"מ בעצת פרויד בשנות ה20 ביחד עם מותה המוקדם השכיחו אותה מעל דפי ההיסטוריה. סרט זה בא לכפר במקצת. משחק מצויין של קירה נייטלי ווויגו מורטנסן. ראו קישור לכתבה על סבינה ב-וויינט – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4952969,00.html

2010 – The way

שווה 2010 – The way המסע האחרוןEmilio Estevez

זהו סרט מסע. מסע לאורך קמינו דה סנטיאגו – דרך של כ-1000 ק"מ מדרום צרפת דרך נופים עוצרי נשימה של פירינאיים אל קתדרלה של סנטיאגו דה קמפוסטלה שבגליציה במערב ספרד ליד האוקיינוס האטלנטי. כמו כל סרט מסע, הוא מדמה את מסענו בחיים, אך משמיט את הפרטים הרבים של החיים אשר מסבכים את המיקוד, מפשיט מכל הסביבה ומשאיר אותנו עם המסע הפנימי של הגיבורים, אשר צועדים כל אחד עם סיבותיו הוא, ומה שמלכד אותם זה המסע עצמו, או אלגורית – החיים עצמם. עקב כך יש כאן זיקה לנגיעות "רוחניות" – מה עוד שמדובר בדרך ששימשה דרך עלייה לרגל בימי הביניים לנוצרים (ביחד עם הדרך לרומא ולירושליים הם היו הדרכים המפורסמות של העולם הנוצרי. הדרך הזו איבדה מהפופולריות שלה לאחר מגפת המוות השחור באירופה וזעזועים רפורמיים בעולם הנוצרי שהתפרק לכמה כיוונים אמוניים) – עפ"י האמונה אחד משניים עשר השליחים של ישוג'יימס הקדוש – קבור בקתדרלה זו. האמת – לאחר שראיתי את הסרט גם בי התעורר הרצון לצעוד בחלקים של דרך זו – ואולי גם אעשה זאת.

העלילה היא פשוטה – בנו של רופא עיניים, שהיה לו חילוקי דעות קשים עם אביו על דרך חיים, כמו לכולנו, יוצא למסע לקמינו דה סנטיאגו, אך נהרג בתאונה בתחילת הדרך. האב טס להביא את הגופה הביתה לארה"ב, אך נשאר ומחליט לעבור את הדרך בעצמו לזכרו של בנו. שם הוא חובר ל-3 חברים למסע של כל אחד יש את הסיבה שלו לעשות את הדרך – האחת שהוא מספר לאחרים ואחת פנימית משלו, בדיוק כמו לרופא העיניים, בדיוק כמו לכל אחד מאיתנו.

נקודה מסקרנת בסרט היא המגע המשפחתי שבו – מרטין שיין משחק את האב, אמיליו אסטבז הבמאי משחק את בנו, והוא גם בנו של מרטין שיין בחיים, והוא גם כתב את התסריט, שקיבל השראה ממסע בדרך דה סנטיאגו שבנו שלו – הנכד של מרטין שיין – עשה. גם אחותו וביתו של מרטין שיין – רנה אסטבז מופיעות בסרט.

2010 – The Conspirator

שווה 2010 – The Conspirator הקונספירטור – Robert Redford

זאת דרמה היסטורית רצינית. אני מתכוון שמדובר בתוצר מחקר מעמיק ומוצג כראוי של פיסת היסטוריה אמריקאית, מבלי להיכנס יותר מדי לנושאים אישיים אלא מיקוד תשומת הלב של הסרט בעיקר של הנושא. מדובר בהתנקשות על חייו של הנשיא אברהם לינקולן לאחר ניצחון הצפון על דרום ב-1865. בהתנקשות זו הנשיא מת, ומרי סוראט נמצאה אשמה בקשירת קשר והוצאה להורג בתלייה. הסרט נסוב סביב ניסיון להגן על מרי סוראט בבית משפט צבאי. מאז המקרה, נאסר לשפוט אזרחים ע"י בתי משפט צבאיים וכמו במשפט זה ע"י הליך של משפט שדה. הרדיפה באמוק אחר האשמים, הרצון להעניש מידית את האשמים ושריפת כל מה שחשוד כאשם באש הצדק היוקדת למען יראו ויראו ומניעים נוספים מעוררת בי בחילה פיזית של ממש. אני זוכר בימי רצח יצחק רבין עצרו אפילו ספר שמישהו התלונן שהביע דעות מנוגדות ל"מורשת רבין". גם בימינו אני רואה מיקרים בהם מאבטח מכוון אקדח אל ילדה ערבייה בת 13 עם מספריים העומדת על מדרכה ומנופפת מולו במספריים ולא יודעת אנא לברוח ימינה או שמאלה – והמאבטח יורה בשם הגנה נגד מחבלים (במקום להשתלט עליה, לתת לה סתירה ולקחת ממנה המספריים). והמשטרה בעת פינוי בתים לא חוקיים בישוב בדואי בעישון הליל יורה במורה הנמצא ברכב ואח"כ ממציאה סיפור על כך שהוא ניסה לדרוס (הוא אכן דרס שוטר – אחרי שלא שלט ברכבו והיה פצוע מהירי) והיה למעשה מחבל דע"ש…. כל זה כמובן בצל הגנת החוק, בצל הצדק ש"לצדך", ממניעים "נכונים" כמובן. אך כל זה מריח מזיעה מסריחה של המון משולהב המבצע לינץ' – זה מה שאני מריח במקרים אלו ועקב כך מקבל גועל נפש. מרי סוראט נמצאה אשמה כי סומנה ככזאת, והמכונה המשומנת של משפט צבאי דרסה אותה – כי השלטון רצה לינץ'. סרט חכם וחשוב.

2010 – The Fighter

שווה 2010 – The Fighter  פייטרDavid O. Russell

זהו סיפור אמתי על מתאגרף בשם מיקי וורד ומתאר את הקריירה המוקדמת שלו. מיקי אומן ע"י אחיו למחצה, מתאגרף בזכות עצמו, ונוהל ע"י אימו. המעגל המשפחתי בסרט מסתובב מתפרק ומתלכד שוב. קריסטיאן בייל בתור אחיו של מיקי ומרק וולברג בתור מיקי נותנים הופעה משכנעת. מה שמעניין הוא שמרק וולברג הוא גם חבר של מיקי וורד, והחליט לוותר על כפילים בקרבות, והתכונן 4 שנים עם אימוני כושר ואיגרוף  לסרט זה.

 

2010 – The American

שווה 2010 – The American האמריקאיAnton Corbijn

הסרט במידה מסוימת מעלה נושאים של מערבונים, בעיקר של מערבוני ספגטי, והוא גם כולו מדיף ריח כבד של סרטי סמוראים. וכל זאת בתפאורה מודרנית לגמרי הממוקמת באיטליה באחד הכפרים הציוריים בימינו. ג'ורג' קלוני משחק רוצח שכיר ובונה נשקים מיוחדים אשר מחזיק פרופיל נמוך ומסתתר באחד הכפרים באיטליה. שם הוא טועם את החיים הפשוטים, החיים של אנשים נורמליים, מתאהב בזונה (זה מקסימום של נורמליות שהוא מסוגל להרשות לעצמו) הולך לווידויים אצל הכומר ותוך כדי כך גם בונה רובה על פי הזמנה מיוחדת. קצת מזכיר את In Bruges – וגם כאן אורבת למחסל סכנה. אך אם בברוז' הטיפול הוא עם נגיעות של קומדיה ואבסורד, כאן הטיפול אחר. כאן הכל היה אמור להיות בסדר, אך יש משתנה – משתנה לא צפוי, נורמלי לגמרי, החולשה, האהבה, המפגישה באופן פתאומי את הסמוראי עם המערבון. שווה מאוד.

2010 – Rabbit Hole

שווה 2010 – Rabbit Hole  מחילת הארנבJohn Cameron Mitchell

ניקול קידמן ואהרון אקהרט בעיבוד למסך של מחזה באותו השם מ-2005. הנושא כואב ולא נוח – השכול. זוג איבד את בנם בן ה-5 בתאונת דרכים. הדבר ערער את כל עולמם. הם מנסים לייצב אותו בכל הכוח אך השכול חזק מהם וכך הם עסוקים בכל מיני פעילויות שמנסות למשוך אותם בכוח מהביצה אליה הם שוקעים – הם הולכים לקבוצות תמיכה, הם רואים מקבילה בשכול של אנשים אחרים, היא נפגשת בחשאי עם הבחור שדרס את בנה, הוא מעשן ג'וינטים באוטו עם אישה אחרת גם היא שכולה, וכשבסוף הם מחליטים לערוך ארוחה רגילה לגמרי – הם בוהים אל הריקנות הנשארת אחרי שהאורחים עוזבים. הכל מזכיר להם באיזה מצב הם. לא קל. נשמע כמו סרט די מדכא. מה שעושה אותו ל"עובר מסך" ושווה הוא המשחק של קידמן ששיחקה בצורה נהדרת. הנושא לא קל ואקהרט סיפר שעל מנת להיכנס לדמות הוא התחזה לאב שכול בעצמו והלך לקבוצת תמיכה. ככה.

2010 – 7 days

שווה 2010 – Les 7 jours du talion 7 days – Daniel Grou

זהו עיבוד לקולנוע של ספרו של פטריק סנקל באותו השם. מדובר בסרט על נקמה. מהסוג הסדיסטי ביותר. ילדה קטנה נאנסת ונרצחת. הפדופיל נתפס. כאשר הוא מובא למשפט, אביה של הילדה, כירורג, חוטף את הרוצח ומחליט לענות אותו שבעה ימים, ולהסגיר את עצמו לאחר מכן. אז מהו מוסר ההשכל? הסרט מותח את הנקמה לאורך זמן ומביא את מבצע הנקמה למסקנה המתבקשת שזה לא היה כדאי. אני לא כל כך בטוח האם זה עובד על כל הצופים, אשר חלקם ללא ספק יפיקו הנאה חולנית לנוכח העינויים הקשים של הרוצח והאנס. סרט מטריד ולא קל לצפייה, אך עשוי היטב ואכן מכריח אותנו להתמודד מול דילמת הנקמה.

2010 – Last Night

שווה 2010 – Last Night  אתמול בלילהMassy Tadjedin

אתמול בלילה זהו סרט חכם ומביא נושא מעניין. זוג נשוי – הוא סוכן מכירות, היא סופרת מתחילה (קירה נייטלי). וכל אחד מהם מתמודד עם נושא בגידה ואשמה. הסרט חכם, כי בדרך כלל, כשרוצים מעורבות רגשית של קהל הצופים, עושים מניפולציה על מנת שהקהל ייקח צד בסכסוך ויזדהה עם הגיבור או הגיבורה. במקרה שלנו, היה קל לשים את נושא הבגידה בצד אחד מבני הזוג. אך אתמול בלילה הוא סרט חכם כאמור, ומשווה את המשוואה על מנת שנוכל להתמודד עם הנושא. בכדי שהדבר יהיה מעניין, אין משוואה לגמרי שווה – יש חוסר איזון מסוים בסימטריות הבגידות – כך שבכל זאת הקהל יכול לחפש הזדהות זו או אחרת. אתמול בלילה הוא סרט חכם בגלל עוד דבר – הוא לא מספק את התשובות ומשאיר אותם לנו – מי צודק, מי אשם יותר, האם יש אשמים בכלל, מה עושים הלאה והעיקר – איך עושים הלאה. משחק טוב של הצוות אך בעיקר – אתמול בלילה הוא סרט חכם.