הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: האחים בלסקי

2008 – Defiance

מומלץ 2008 – Defiance התנגדותEdward Zwick

Star 8

 

Defianceהתנגדות יהודית הגדולה ביותר, להוציא מרד גטו וורשה, ביערות רוסיה הלבנה ופולין.

הפרטיזנים של בלסקי. הפרטיזנים של בלסקי היו פרטיזנים בעיקר יהודים, בהנהגת האחים בלסקי, ביערות רוסיה הלבנה ופולין בזמן מלחמת העולם השנייה. הסיפור די מדהים – אחים בלסקיטוביה, זוס (אלכסדר) וכמו כן הצעירים עשאל ואהרון, נמלטו ליערות בזמן כיבוש האזור שלהם בידי הנאצים. האזור שלהם דרך אגב נכבש ע"י הרוסים מפולין שנתיים קודם לכן, בזמן שהגרמנים התנפלו על פולין ב-1939 וסימנו את מלחמת העולם השנייה, והרוסים לא איחרו לבוא וחטפו מה שנשאר מ-פולן מהמזרח. לאחר שהגרמנים פלשו, עמם כמובן תכניותיהם לפתרון הסופי, וכך האחים מצאו את עצמם ביער, מנהלים חיים כפרטיזנים. במרוצת הזמן, הם קלטו לשורותיהם בעיקר יהודים וכך שרדו בסוף המלחמה כ-1300 יהודים עקב כך. האחים לא ניסו לקחת על עצמם כתרים ושבחים על מעשה הצלה המוני זה ולא חיפשו לא כבוד ולא הוקרה וגם לא הכרה. לאחר המלחמה, זוס וטוביה עלו לארץ, ובשנות החמישים ירדו לאמריקה. גם אחיהם אהרון מצא את מקלטו באמריקה. זהו סרט על תקופת הפרטזניות שלהם. יש לציין שהפרטיזנים של בלסקי לא רכשו שם טוב בפולין ויש שטוענים שהפרטיזנים השתתפו בשוד וביזה של הכפרים הפולניים וכמו כן במעשי רצח. גם הרוסים בזמן המלחמה לא מתו על האחים בגלל האנטישמיות ולאחר מלחמה ניסו לבדוק אם אפשר להפיל עליהם איזה אשמה – אך הם נמלטו די מהר בהתחלה לפולין ואח"כ לישראל. אך סרט זה מתרכז מלב מעשה הגבורה עצמו – ההתנגדות היהודית המאורגנת הגדולה ביותר במלחמת העולם השנייה חוץ ממרד גטו וורשה. האחים טוביה וזוס היו בקונפליקט ביניהם לגבי הדרך בה צריכים לנהל את ההתנגדות – טוביה סבר שיש להציל כמה שיותר יהודים במחנה שלהם, וזוס סבר שיש להילחם בגרמנים באופן אקטיבי וע"י הניצחון על הנאצים יצילו יותר יהודים. הוויכוח בין שתי השיטות – האקטיבית מול הפסיבית – הוא עתיק ונמשך אל ימינו כמעט בכל נושא – אך בסרט הוא לובש קוטביות מעניינת המפרידה בין שני האחים. סרט מעניין, הומאז' לאחים בלסקי שבמעשיהם הצילו יהודים רבים.

נהוג לראות את ההיסטוריה היהודית במלחמת העולם השנייה – מה שמכונה שואה – כמיתוס של הליכת היהודים כצאן לטבח. לדעתי הדבר לא נכון. היהודים התנגדו. אך ליהודים, לעומת עמים אחרים, היו נתוני פתיחה רעים להתנגדות – הם עמדו לא רק מול מכונת ההרג הנאצית, אלא גם מול הארגוניים משתפי הנאצים המקומיים בשטחים הכבושים של הנאצים – ז"א הם נפלו בארגון. כמו כן האוכלוסייה המקומית כמעט תמיד הייתה אנטישמית ואם לא שיתפה פעולה עם הנאצים, אז לא הייתה אוהדת או עוזרת. ז"א לא היה שום מגרש ביתי והם היו בשטח אויב איפה שלא היו. והמכשול האחרון – ליהודים לא הייתה מדינה, הם לא קיבלו הכשרה צבאית – כך שגם מבחינת מיומנויות היהודים נפלו מעמים אחרים. שלושת הגורמים האלו גרמו לכך שתנאים להתנגדות מוצלחת לא היו. ומהתנגדויות שכן היו לא שרדו עדים – כך שאין אנו יודעים הרבה על התנגדויות. אנחנו רק יודעים שכן היו – היו התקוממויות במחנות ריכוז, היו התקוממויות בגטאות, היו קבוצות פרטיזניות שהגדולה מביניהם היא של האחים בלסקי, היהודים לחמו בצבאות סדירים כפרטים, ואפילו כקבוצות – ראה הבריגדה היהודית, היהודים השתתפו במחתרות השונות באירופה – תנועת הרסיסטנס הצרפתית מנתה 15-20% יהודים בשורותיה. ואני כבר לא מדבר על התנגדות פסיבית אשר בחוסר ברירה (בגלל תנאי הסביבה שהוזכרו מעלה שלא איפשרו כמעט התנגדות אקטיבית) שהיהודים ניהלו על מנת שלא תישבר רוחם. ההתנגדות היהודית לבשה צורת נקמה לאחר המלחמה כאשר התארגנה קבוצת "הנוקמים" שרדפה את הנאצים, ובסופו של יום ההתנגדות נתנה דחיפה גדולה להקמת מדינת ישראל כבית יהודי. זה במדינת ישראל, בה יש לנו צבא, ואף אחד לא מסתתר או מסתיר את יהדותו ונושא אותה בגאווה מופגנת או לא מודעת, במדינה שלנו יצרנו את המיטוס של הליכה כצאן לטווח. זה לא עושה חסד עם ההיסטוריה והמורשת שלנו, שסרט זה בא לתקן ולו במעט את הרושם השגוי.