הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: הרפתקאות

1993 – Jurassic Park

מומלץ 1993 – Jurassic Park  פארק היורהSteven Spielberg

 

 

כשהייתי קטן, קראתי את ארתור קונן דויל, שידוע בעיקר בזכות הבלש הגדול ביותר שנכתב עליו – שרלוק הולמס, אך אני מתכוון כאן לספרו האחר – העולם האבוד. ספר הרפתקאות קלאסי (אגב, מומלץ), שבו אנחנו נכנסים לבועה בה הזמן כאילו קפא ואנחנו פוגשים בעלי חיים וצמחים שמזמן כבר לא קיימים בעולמינו. עולם שכזה שכאילו קפא בזמן הצית א

ת דמיוני, הרתיח את הרגשת הפלא שבי ושבה אותי לגמרי. בזמנו, כמו רוב הילדים, אהבתי לקרוא סיפרי הרפתקאות, מסעות מעבר לאוקיינוסים, טיפוס על הרים, דהירה במערב הפרוע כשאינדיאנים בעקבותיך בצהלות הקרב – אך לאחר שגמרתי לקרוא ספר תורן מסוג זה, ההרפתקה הייתה נגמרת בערך בזמן שכריכת הספר נסגרה על העמוד האחרון. כאן, לעומת זאת, קונן דויל הערמומי שם מלכודת – זהו עולם ניסתר, הקיים בעולמינו וכל מה שצריך זה למצוא אותו ותוכל לקחת חלק בהרפתקה אל תוך נבכי הזמן…. אז זה לא נגמר כשעמוד האחרון נסגר. שפילברג עשה עבודה מצוינת כאן כשהתבסס על ההבטחה

הזאת – ויצר עולם עתיק של דינוזאורים כאן ועכשיו, בימינו אנו, בתור פארק שעשועים. כך הרגשת הפלא שכה זכורה לי מעולם אבוד התעוררה בסרט זה לתחייה. אם כבר מדברים על כך, אזי לא רק בסרט הזה – הרבה סרטי המשך רכבו על תחושת הפלא הזה, תחייה בהתעניינות בדינוזאורים שטפה את העולם, ואפילו כאן, במודיעין, בפארק ענבה יש לא מעט פסלים של דינוזאורים הפזורים ברחבי הפארק. כן – מציאות חדשה שקונאן דויל בדה ושפילברג יישם בדמיוננו. אך כמו כל חלום, גם חלום זה הפך במהרה לחלום בלהות ולקח את המסלול הבדוק והידוע בסגנון

קינג קונג והפך לסרט מפלצות. לא שאני מתנגד – וכנראה שהפלא עובד חזק עם תחושת הפחד – וראה פופולריות של רכבות הרים בפרקי שעשועים כשהאנשים אשכרה משלמים כסף ומושיבים את הילדים על המושבים חוגרים אותם ומשלחים אותם לחמש דקות של צרחות איומות מהולות בשמחה בלתי מוסברת. כך שגם כיוון זה בסרט עובד נפלא. אני זוכר שהלכתי לסרט, כשהייתי מבוגר (טוב, ברור שראיתי אותו לא פעם אחת), עם דוד מיכאל אלייב ז"ל ודודה סבטה תבדל"א להקרנה בתלת ממד במוזיאון מלבורן. דוד מיכאל, שהצטרף מתוך נימוס אינסופי שכה אפיין אותו, שמח לאפשרות של חושך מסביב ונרדם על המקום. אך דודה סבטה – אוי דודה סבטה – היא ראתה את הסרט בפעם הראשונה, ועוד בתלת ממד – הפליאה הניבטת מפניה הפונים בשקיקה אל המסך, היד שלופתת את ידי בכוח שלא חשדתי שיש לה, הצווחות הקטנות שמוהלות פחד והנאה – היא הפכה להיות ילדה קטנה כשראתה את הסרט. ובזה כוחו הנפלא.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=lc0UehYemQA

1958 – The Hidden Fortress

מומלץ 1958 – Kakushi-toride no san-akunin The Hidden Fortress  המבצר הנסתרAkira Kurasawa

 

 

המבצר הנסתר הוא עוד סרט סמוראים של אקירה קורוסאוה מתקופת הזהר שלו של שנות החמישים, בהם הוא יצר את ראשומון ושבעת הסמוראים ואיקירו האלמותיים, וגם התחיל לשחק עם מחזות של שקספייר עם כס הדמים. בכלל, שנות החמישים היו המפץ הגדול של הקולנוע היפני שהובילו אותו אוזו, נרוסה, מיזוגוצ'י וקורוסאווה. קורוסאווה היה כנראה הידוע מבניהם במערב. גם הסרט הזה ידוע, בעיקר כי עפ"י ג'ורג' לוקאס, הוא היווה השראה למלחמת הכוכבים. זהו דבר שלא ברור לי כלל וכלל – איך סרט כזה, הממוקם בתקופה פאודלית של יפן במאה ה-16, יכול היה להיות להשראה לסרט מדע בדיוני הממוקם אי שם בגלקסיה בעתיד הרחוק? התשובה היא – כן, ועוד איך יכול להיות. אם סרטיו של קורוסאווה יכלו להיות השראה למערבונים ואפילו רי-מייקים עם לא אחר מאשר קלינט איסטווד, ויכלו להתרחש בימי הביניים של יפן בהשראת מערבונים, אז סרטים אחרים יכלו גם להשפיע על הסגה של מלחמת הכוכבים. העלילה היא די פשוטה, ומהווה מסע בריחה של נסיכה וגנרל שלה בליווי שני אנשי אספסוף מהיריבים שפלשו אל אדמות ואחוזת הנסיכה. כביכול מה אפשר לחדש בסיפור בריחה שכזה? אני לא מאמין ששאלתי שאלה זו לגבי סרט משנות החמישים – מה הוא יכול היה לחדש? אך הוא כן חידש, וזה לדעתי מה שהיווה השראה ללוקאס – הסרט מסופר בעיקר מפרי 2 בני הלוויה מפשוטי העם, ולא מפי הנסיכה עצמה (אתם זוכרים את אר טו דיטו שני הרובוטים ממלחמת הכוכבים עם הקשקושים שלהם לאורך הסרט?), 2 פשוטי העם מהאספסוף המשנים את דעתם, המתנהגים באימפולסיביות, המתנדנדים מתמימות אלטרואיסטית דרך עורמה פשוטה אל התאווה הנבזית לכסף, התנודה שאוחזת את 2 החבר'ה האלו ומטלטלת אותם בגסות רגשית מצד אחד של הספקטרום לצד שני, ומולם ניצבים בעדינות ובאצילות וביציבות, אך עם הרבה כוח 2 בני האצולה הבורחים שלנו. הניגוד הזה וצורת העברת הסיפור כה כובשים שאנחנו כבר לא מי יודע מה שמים לב לעלילה, אלא נכבשנו ע"י קטעים של פעולה המבוימים להפליא ואפילו די מוקסמים וצוחקים מהמשחק המוגזם שאנו לא הורגלנו לראות כזה בסרטים מערביים. הצילומים הנהדרים ובימוי נהדר מרככים את הזרות של החומר (פאודלים בימי הביניים? ביפן? סיפור בריחה של הנסיכה עם האספסוף? חרבות ומקלות?) ולקראת הסוף אנחנו כבר מכירים בפלא שקרה כאן – הסרט הזה הוא שלנו. נהדר.

 

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=3r7NgaWOaXg

המבצר הנסתר מול מלחמת הכוכבים: https://www.youtube.com/watch?v=4g8r0LhpMzk

2012 – Moonrise Kingdom

שווה 2012 – Moonrise Kingdom ממלכת אור הירחWes Anderson

טוב, זהו ווס אנדרסון. וכמו בהרבה סרטים שלו, ביל מורי משחק גם כאן. אני, כידוע, אוהב סרטים של ווס אנדרסון. יש בהם צבעים, מבט מיוחד, הומר דק, סיפור מקסים והרבה קסם קולנועי. אמנם הסיפורים שלו כמעט תמיד מסביב למשפחות בעייתיות, כנראה בגלל ילדותו וגירושין של הוריו, אך הוא מצליח להקסים אפילו עם הדמויות הכי ביזריות, והמצבים אותם הוא מצייר ביד אומן, לא מטרידים אותנו בחוסר ראליזם שבהם. כאן יש לנו אי, עם גיבורים ילדים. האחד נמצא במחנה של צופים על האי והשנייה בת מקום. הם מחליטים לברוח ביחד מהמסגרת בה הם נמצאים. וכך הילד לוקח אתו ציוד הישרדות בשטח, והילדה מספר ספרים ופטיפון נייד. מקסים.

2012 – Life of Pi

שווה 2012 – Life of Pi  חיי פיי  – Ang Lee

היה או לא היה? ומה בעצם היה? זאת אכן השאלה שתשאולו לאחר שתצפו בסרט מסקרן זה. הוויזואליות שלו מהממת. הסיפור, שכמובן תצטרכו להחליט איזה מהם הוא הנכון, זה המוצג על המסך, הבלתי יאמן,  או אולי זה שסופר כחלופה ללא מאמינים – הסיפור הוא מאוד מסקרן. אז מה עוד רוצים ? לא מספיק? קבלו גם בימוי של אנג לי – במאי שיצר לא מעט סרטים נהדרים. אז על מה כל הסיפור, תשאלו? טוב, משפחה שניהלה גן חיות קטן בהודו, ולאחר שגן החיות פשט את הרגל,  מחליטה לשוט אל קנדה ביחד עם כמה חיות. בדרך הנער מוצא את עצמו, לאחר סערה בים, עם זברה, אורנגוטאן, היינה וטיגריס בנגלי. באותה הסירה. זהו מסע הישרדות של הנער בשייט באוקיינוס השקט  במשך 227 ימים. מסע שלאורכו החיות כבר נעלמות ויש לנו טיגריס והנער, החולקים את אותה הסירה. תשאלו – מה באמת? ואולי זה אלגוריה כאשר הנער הוא הטיגריס והחיות – זה המשפחה של הנער וטבח הספינה? לא משנה איזה עמדה תנקטו – הסרט הוא תענוג וויזואלי ואחלה סיפור הישרדות. בעקבות ספרו של יאן מרטל מ-2001.

2000 – Almost Famous

שווה2000 – Almost Famous כמעט מפורסמיםCameron Crowe

מדובר בסרט התבגרות, אך לא קונבנציונלי. נער בן 15 משכנע עיתון רוק מכובד – "רולינג סטון" – להיות הכתב שלו (העיתון לא מודע לגילו) ויוצא למסע הופעם עם להקה שהוא מנסה לסקר ולהוציא ראיונות עימם. נשמע קצת הזוי – אך הבמאי קמרון קרואו בתור נער היה כתב של הרולינג סטון… הוא יודע מה הוא מביים, והוא עושה את זה אותנטי, כובש ובצורה מחממת את הלב. סרט מקסים.

2011 – Hugo

מומלץ 2011 – Hugo הוגו Martin Scorsese

 

 

או, איזה סרט מקסים. מי לא אוהב את פריס?

מי לא אוהב את שנות העשרים המאוחרות ושלושים המוקדמות של המאה העשרים? רומנטיקה, נוסטלגיה, פיסת היסטוריה, הרפתקה קסומה. וזה בדיוק סרט זה. קשה להגדיר אותו אחרת. הסיפור הוא בעקבות ספרו של בריאן סלזניק מ-2007 The Invention of Hugo Cabret. מדובר בילד הגדל לבד בתחנת הרכבת של מונפרנס בפריס. פעם התאכסנתי בסביבת תחנת רכבת זו במלון שקט ונחמד וטיילתי רבות ברובע המונפרנס – והסרט העלה בי גלים של נוסטלגיה. הסרט עצמו הוא נוסטלגיה אחת גדולה, אך עם זאת שמדובר בסרט עלילתי ואף סרט הרפתקאות, באופן מפתיע (לטוב לגמרי, אך לא ציפיתי מסקורסזה לפחות מזה) הוא שומר על אמינות היסטורית. בגדול, זהו סרט הוקרה לג'ורג' מלייה, שמתואר בסרט בתקופה לא זוהרת של חייו. מיהו אותו ג'ורג' מלייה אתם שואלים שמרטין סקורסזה, הבמאי המוערך, וידוע בעיקר בסרטיו האלימים, אך גם אחרים יוצר סרט עליו, שמריח יותר כמו סרט ילדים? ובכן, לא לחינם. מלייה היה דמות ססגונית בסוף המאה התשע עשרה והיה אחד מחלוצי הקולנוע. הוא היה איש משכיל, בן למשפחה שהתעשרה, אהב קוסמות והמציא לא מעט קסמים בעצמו, צייר, שיחק, ביים, כתב תסריטים, עיצב תפאורות, היה בעל אחד התאטראות המפורסמים (הוא קנה אותו בכסף מחלקו בבית החרושת של אביו שמכר לאחים שלו ומנדוניה של אשתו. התאטרון נהרס על מנת לבנות את שדרות האוסמן המפורסמות בפריז – גם אליהם יש לי נוסטלגיה. טוב – איך אי אפשר שלא יהיה נוסטלגיה לפריס?) שבו הוא היה מציג בנוסף לתכנית הרגילה גם מופעי קסמים, ומאוחר יותר, כשקנה מקרן קולנוע (ששיפר אותו ולאחר מכן החליף למודלים חדשים יותר) גם סרטים. בזמנו הסרטים היו אילמים ובני דקה או שניים. הוא החל לביים ולככב בסרטים משלו, בנה סטודיו בפאתי פריס, עסק באפקטים מיוחדים ושיכלל טכניקות צילום. הבחור היה פורה ביותר ויצר מאות רבות של סרטים – ביניהם סרט מדע בדיוני ראשון (המסע אל הירח באורך כ-14 דקות שהושפע מג'ול וורן). לאחר שפשט רגל, הוא התפרנס מחנות צעצועים שהייתה בבעלות המאהבת ולאחר מכן אשתו, ששכנה בתחנת הרכבת של מונפרנס. וזו התקופה בה אנחנו פוגשים אותו. סקורסזה לא חסך בשחזור התקופה ובפרטים, ואפשר לזהות בסרט לא רק את העבודות של מלייה, אלא לא מעט פרטים אחרים של התקופה. למשל בסרט יש סצנה בה רכבת נוסעים נכנסת אל תחנת הרכבת של מונפרנס ומתנגשת בה – סצנה זו היא כנראה שחזור של תאונת הרכבת שהייתה ב-1895 (אקספרס גרנוויל-פריס הייתה מאחרת ונהג הקטר הגביר את המהירות, ולא הצליח לבלום בתחנה). עוד סצנה נהדרת היא כשהילד נאחז במחוג השעון הענק התלוי גבוה – שיחזור סצנה מפורסמת מסרט בטיחות אחרונה לכל מ-1923 שבו הרולד לויד (קומיקאי סרטים אילמים מפורסם דאז) מצא את עצמו באותו המצב. כמו כן, אחד הנושאים בסרט הוא אוטומט – מכונות מכניות אשר  מבצעות משימות מסוימות באופן אוטומטי. אפשר להגיד שאלו מחשבים. מכונות כאלו תמיד היו במרכז תשומת הלב של הקהל (אפילו בימי תנ"ך מדובר שלמלך שלמה היה כס מלכות – אוטומט לכל דבר ועניין, והחיות המעוטרות מסביב לכס היו עוזרות למלך כשהיה עולה עליו) ובסוף המאה התשע עשרה היה תור הזהב של האוטומט – שהיו מייצרים כל מיני בתי מלאכה של שענים שוויצריים וצרפתיים – אגב מלייה עבד באחד מהם, והיה לו גם אוסף של אוטומטים. לא מדובר באוטומטים – זיופים, כגון אוטומט השח (מכונה עם שולחן גדול, לוח שח ודמות של טורקי שהיה משחק שחמט והיה מוצג בהזדמנויות שונות ברחבי אירופה – בתוך השולחן הסתתר איש שהיה משחק שחמט ומתפעל את הבובה – כך שזה לא באמת אוטומט אלא תרמית), לא, מדובר ממש ביצירות מדהימות, כמו למשל האוטומט של הנרי מלרבה – שען שוויצרי – היה מתוכנת לכתוב מספר פואמות באנגלית וצרפתית ואף לצייר מספר ציורים – הוא הציג את האוטומט במספר תערוכות באנגליה ואירופה – כיום המכונה נמצאת במכון פרנקלין בפילדלפיה. כפי שאתם שמים לב, הסרט הזה ממש אוצר, וריח הנפטלין ממש לא מורגש. אהבתי מאוד.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=qjSNBP4P9RU

2003 – The Lord of the Rings: The Return of the King

מומלץ 2003 – The Lord of the Rings: The Return of the King  שר הטבעות: שיבת המלך  – Peter Jackson

 

 

ההמלצה בתוך שר הטבעות: אחוות הטבעת

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=r5X-hFf6Bwo

 

 

 

 

2002 – The Lord of the Rings: The Two Towers

מומלץ 2002 – The Lord of the Rings: The Two Towers  שר הטבעות: שני הצריחים  – Peter Jackson

 

 

ההמלצה בתוך שר הטבעות: אחוות הטבעת

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=cvCktPUwkW0

2001 – The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring

מומלץ 2001 – The Lord of the Rings: The Fellowship of the Ring  שר הטבעות: אחוות הטבעת  – Peter Jackson

 

 

זהו פוסט על שלושת הסרטים של שר הטבעות.

פעם טולקיין כתב את ההוביט ואת שר הטבעות, שהוא ההמשך של ההוביט. הסאגה נכתבה בשנות השלושים והארבעים של המאה העשרים. העולם שטולקין יצר – עם ההוביטים, האלפים, הגמדים, האורקים, הפלך, הקוסמים, עם השמות שנשמו רוח קלטית וולשית, עם ההרפתקה של המאבק של הרע בטוב, עם הטבעת האחת שאמורה לשלוט בכל השאר (מכיוון ששר הטבעות פורסם בשנות החמישים, היו כאלו שייחסו את הטבעת האחת לפצצת אטום) – היצירה הרחבה הזו הציתה דמיון לדורות שלמים , והשפעתה על תחום הפנטסיה ניכר עד עצם היום . שלושת החלקים של שר הטבעות הוסרטו ללא הפסקה מ-1999 עד ל-2000 במשך כ-13 חדשים במקביל על כל שלושת הסרטים. הצילומים נעשו בניו זילנד, ארץ הולדתו של הבמאי. זהו אחד הפרויקטים המרהיבים שהועלו על מסך הקולנוע. ישנה בעיה מובנת בלעשות סרט בעקבות ספר. הסיבה נעוצה בכך שכל אחד אשר קרא את הספר דמיין אותו מתוך השורות באופן משלו. וכאן בא הבמאי ומראה את הפירוש שלו לספר, את מה שהוא, הבמאי דמיין. אמנם אני לא מטיל ספק בדמיונו של הבמאי, אך הדבר מזכיר במקצת חבר המספר כמה יפה הייתה הארוחה שאכלת מלפני 20 שנה. הרי אתה הוא זה שזוכר או מדמיין איך היא הייתה, אז מה הוא בא לספר לי עכשיו? כך שהבמאי מראש מאותגר ויש רף גבוה שהוא יצטרך לעבור. וזה ברור לגמרי שהוא לא יעבור אותו אצל כמה אנשים ביקורתיים. עכב כך, הבמאים נוטים לעשות עיבוד משלהם, לעתים אף חופשי, לספר. אך כאן זה לא המקרה הנ"ל. ג'קסון די נצמד למקור והשינויים שהיו הם כאלו שמעריצי טולקיין יכלו לזהות ולהתווכח על כמה הסטייה הייתה חופשית, שירתה את המטרה או גרעה מהנאה. עצם הוויכוח מראה שג'קסון ניסה להיצמד למקור ולהעביר את החזון שלו לטולקיין. הרהב, קסם ההרפתקה, לבטי הנפש והמסע הבא למנוע מהרוע להשתלט –  נארזו בפרויקט שאפתני, המשלב מעורבות כבדה של אפקטים שנעשו במחשוב המתקדם ביותר, עם משחק וסצנות קונבנציונליות – ובסוף קיבלנו את המוצר בטרילוגיית סרטים קסומים (בעקבות ההצלחה של שר הטבעות ג'קסון המשיך בטרילוגיית ההוביט שהייתה כצפוי פחות מוצלחת). מדובר בהרבה שעות צפייה, כך שאני לא מציע לצפות בגרסת הבמאי אלא אם כן אתם שרופים על טולקיין ללא תקנה. הגרסה הרשמית של שלושת הסרטים התארכה לכדי 10 שעות, שמהווים אתגר לא קטן עבור הצופה – וגרסת הבמאי המורחבת מוסיפה עוד שעתיים לצפייה. אז התכוננו להרפתקה ארוכה, התיישבו על הספה, והיא תפליג אל מחוזות המיתולוגיה הטולקיינית, הכירו את אחוות הטבעת שהם ההוביטים פרודו בגינס, סם גמג'י הגנן וחברו הטוב ושומרו (נושא כיליו, אם לדייק בהבחנה), מרי ופיפין, קרובי משפחה שובבים של פרודו, בני האדם אראגורן – טוען לכתר של גונדור, צאצאו של איסידור, המלך משכבר הימים שניצח בקרב היסטורי את סארון, התגלמותו של הרוע שעכשיו מנסה להשתלט על העולם שוב פעם, ובורומיר, את האלף ליגולס והגמד גימלי, וכמובן את הקוסם גנדולף. כולם יוצאים במסע להשמדת הטבעת שניתנו לפרודו ע"י דודו בילבו ההוביט, השמדה שנועדה לשים קץ לתכנית סארון להשתלט על הארץ התיכונה. אתם תצאו למרדפים המתחמקים מהאורקים המבחילים, אתם תראו את היצור גולום, שהיה פעם הוביט בשם סמיגאל, אך הושחת ע"י הטבעת שאחריה הוא מחפש, אתם תצפו בקרבות אפיים שיכו בכם בתדהמה, אתם תראו את טריבירד, אחד האנטים, רועה העצים שהפך בעצמו לעץ, אתם תצפו בקסמים, בסיפורי גבורה וסיפורי אהבה ומעל לכל אתם תהיו חלק ממסע ההרפתקה הכובשת נגד הרוע במחוזות הדמיון של טולקיין והבמאי. אני לא אלאה אתכם בפירושים שונים שאפשר למצוא בסרטים (וספרים) כגון המאבק נגד התיעוש, החזרה אל הטבע, מוטיבים נוצריים חזקים, הנרטיב האנטי מלחמתי, הנושא הברור של הכוח כגורם משחיט ואפילו מקורות השפעה – למשל וולשיים וקלטיים (ג'יקסון גם הוא נתן לזה ביטוי מרומז כששם בסוף הסרט הראשון שיר של אניה – מלכת השירה הקלטית) – לא, אני אשאיר את הפירושים לכם באם תחפצו בכך. אך העיקר כאן, לדעתי, זו ההרפתקה הנהדרת במחוזות דמיון היוצר בעולם שיצר ובדמויות החזקות (ובספר – גם בניב ושפה – שכאן בסרט נשארנו על טהרת האנגלית כמובן). ההשפעה של הספר (וכך גם הסרט) כה חזקים, שאחי אף ביקר בהוביטון שבניו זילנד – אתר שהקימו כמסחטת כספים יעילה ומקום תיירות כדאי אשר מספק את החוויה של כפר ההוביטים (ולעמוקי הכיס גם סעודה הוביטית מסורתית – רק מהרו להזמין מקום מראש כי כל המקומות נמכרים הרבה זמן מראש).

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=keafBh4Qo08

2012 – Snow White and the Huntsman

שווה 2012 – Snow White and the Huntsman שלגיה והציידRupert Sanders

שלגיה והצייד אמנם מבוסס על דמויות של האחים גרים – יש שלגיה, יש מכשפה ויש אפילו גמדים, אך היא לא לילדים. זה לא דיסני. זה אמנם מעשיה ופנטזיה, אבל עטופה בצורה אפלה אך ראליסטית וכל כך יפה בערבוב מכשף של ימי ביניים, יער אימה ומקום קסום עם פאות. כמובן יש גם הרבה קטעי פעולה – מה שמביא עוד ממד מעניין למעשיה. ניחשתם – זאת מעשיה מורכבת, עם הרבה דמויות. למעשה יצא גם סרט המשך – כי סרט אחד כנראה לא הצליח לפתח את הנושא עד תומו. יש טרנד כזה אצל מספר סרטים – הם הולכים בעקבות סדרות טלוויזיה (יש גם סרטים שעשו רילוקיישן – למשל פארגו של האחים כהן היה סרט נהדר, שהאחים החליטו לעשות ממנו גם סדרת טלוויזיה, ולאחר שהצליחה גם כן, עשו המשכים חדשים). גם סרט זה מתאים להמשכים.