הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: ווס אנדרסון

2012 – Moonrise Kingdom

שווה 2012 – Moonrise Kingdom ממלכת אור הירחWes Anderson

טוב, זהו ווס אנדרסון. וכמו בהרבה סרטים שלו, ביל מורי משחק גם כאן. אני, כידוע, אוהב סרטים של ווס אנדרסון. יש בהם צבעים, מבט מיוחד, הומר דק, סיפור מקסים והרבה קסם קולנועי. אמנם הסיפורים שלו כמעט תמיד מסביב למשפחות בעייתיות, כנראה בגלל ילדותו וגירושין של הוריו, אך הוא מצליח להקסים אפילו עם הדמויות הכי ביזריות, והמצבים אותם הוא מצייר ביד אומן, לא מטרידים אותנו בחוסר ראליזם שבהם. כאן יש לנו אי, עם גיבורים ילדים. האחד נמצא במחנה של צופים על האי והשנייה בת מקום. הם מחליטים לברוח ביחד מהמסגרת בה הם נמצאים. וכך הילד לוקח אתו ציוד הישרדות בשטח, והילדה מספר ספרים ופטיפון נייד. מקסים.

2007 – The Darjeeling limited

מומלץ 2007 – The Darjeeling limited  רכבת לדארג'ילינג  – Wes Anderson

Star 8

 

מסע ברחבי הודו דרך צלילים ריחות וצבעים בעקבות אם המשפחה לצלילי שנות השישים – קומדיה מסוגננת וטיפה מטורללת

The Darjeeling limitedזה הסרט הראשון שראיתי משל ווס אנדרסון – הוא הכה בי בצבעים שלו, בהומור המטורף על גבול גימיקי, בעצב היפה שלו, בצילום ובימוי המאוד מדויקים שלו (לדעתי זה מה שמאפיין את הסגנון שלו ואני מתחבר לכך מאוד – החיתוך המדויק של מה שאתה רואה, מתן כבוד לפרטים, והצבת כיוון המבט הקפדנית, רווית הצבעים המופחתת – זה לא שאין צבעים – הוא מאוד צבעוני, אך לא צעקני, מאופק, קצת מרוחק – גם אני נוטה לראות את הדברים כך). אמנם בהתחלה לא הבנתי למה הוא בוחר במשפחה קצת מטורללת, אך אח"כ, כשראיתי עוד מסרטיו – ואני מתרגש מחדש כל פעם שאני עומד לצפות באחד הסרטים שלו – הבחנתי שזה מוטיב חוזר. בכל הסרטים יש לו גיבורים עם משפחות מוזרות, הרוסות לפעמים, עם נטישה, או אם כבר משפחה נורמלית, אזי מזווית מיוחדת. בכל הסרטים שלו שראיתי בסוף אתה נשאר בהרגשה מוזרה שמשהו מתפספס פה. יש כאלו שיגדירו שזה מראה על בעייתיות, על חוסר שלמות, על פגם בסרט שלא מביא אותו לדרגה עליונה יותר. עכשיו, כשאני כותב על זה, אני פתאום תופס שזה גם חלק מהסגנון שלו – לא לסיים, לפחות לא באופן אופטימי, את הסרט, לנטוש אותנו, הצופים, לאכזב אותנו קצת – בדיוק כמו במשפחות שהאימא או האבא נוטשים אותה, בדיוק כמו שהיה אצלו בילדות כשהוריו התגרשו. ואם כבר – אז לא בטוח שזה בכוונה שווס אנדרסון משאיר אותנו עם הרגשה קלה של אכזבה – הרי זה המצב בחיים בכלל, לא? ומה שמחזיק אותנו זו דרך עצמה, זה החברים, זה… המשפחה שלנו לדרך. ואצל ווס אנדרסון בד"כ יש שחקנים די קבועים בסרטים המלווים אותו לאורך עשיית הקריירה הקולנועית שלו, ממש כמו משפחה – אוון ווילסון, אדריאן ברודי, אנג'ליקה יוסטון, ביל מריי ואחרים. בגלל האכזבה הקלה שהצופים חשים בסרטיו, כנראה שום סרט שלו לא יזכה להכרה של יצירת מופת – אך אני יכול להעיד שכל סרט שלו זו יצירה קולינרית לנפש ולחוש האסתטי.

וגם בסרט זה, של חיפוש שלושת האחים אחר אימא שלהם בהודו על רכבת פאר שנקראת רכבת דארג'לינג, מסע פנימי כפי שאחד האחים רוצה לראות את זה, עם הצבע והמראת של הודו, לצלילי הקינקס (כבר כמעט שכחתי אותם – הייתה תקופה שאני זוכר ששמעתי את אלבומם לולה הלוך ושוב, עד שיום אחד גלית בחרה מספר תקליטים מהאוסף שלי – וכך הקינקס פרחו להם מהפטיפון שלי – ופה שמעתי אותם, בשירים בדיוק מהתקליט האהוב עליי – זה היה כמו לראות חבר וותיק מימי קדם פתאום מתדפק על דלת הכניסה – כל כך כיף), רולינג סטונס ואחרים. דרמה מאופקת מתובלת בשנינות וחיוך, יפה מאוד, מקורית – אהבתי.

2001 – The Royal Tenenbaums

מומלץ 2001 – The Royal Tenenbaums משפחת טננבאוםWes Anderson

the royal tanenbaumsווס אנדרסון בפעולה עם כל המרכיבים של הסגנון שלו – סרט עם משפחה לא מתפקדת ומפורקת, סגנון ייחודי של סיפור ומוזיקה וצילומים נקיים, קומדיה אבל עצובה, בלגן גדול בסיפור, כוכבי הבית שלו – אנג'ליקה יוסטון וביל מארי ואוון ווילסון (שהיה שותף עם ווס אנדרסון בכתיבת תסריט)- כרגיל, לא מאכזבים. בנוסף להם, יש סוללה נכבדת של כוכבים שדי מוזר לראותם יחד על אותו מסך – דני גלובר, גווינית' פלטרו, בן סטילר. נכון, מרשים? ומעל כולם מתנשא ג'ין הקמן עם משחק מעולה. יש עוד במאים שאוהבים לחזור לעבוד עם אותם שחקנים  שוב פעם (וודי אלן למשל) – וזה מאוד מרתק. הכימיה היא טובה ורק תורמת לאיכות היצירה. וחוץ מזה יש מן הרגשה של… משפחה. ובסרט זה – כאמור – מדובר במשפחה חצי מתפקדת – כשראש המשפחה רוצה לאחד אותה בתואנה שיש לו סרטן וימיו ספורים. סיפור משוגע על כל הראש. לווס אנדרסון כנראה יש איזה קיבעון עם משפחות לא קונוונציונליות – גם בסרטים הבאים זה בא לידי ביטוי – עמוק במים וגם ברכבת דרג'לינג – שגם בו הנושא היה ניסיון לאיחוד המשפחה. אנדרסון מעיד על כך שהגירושים של הוריו כשהיה צעיר השפיעו חזק על חייו וחיי 2 אחיו. מומלץ.

2004 – The life aquatic with Steve Zissou

שווה 2004 – The Life Aquatic with Steve Zissou עמוק במים – Wes Anderson

אני די עוקב אחר הסרטים של ווס אנדרסון – יש ביניהם גדולים, יש ביניהם פחות (כמו זה) – אך כולם מעניינים, בכולם יש חבורה משונה, בעייתית ומסקרנת של דמויות וכולם עוסקים באיזה מן הרפתקאה על גבול המציאות. כאן מדובר בזיסוביל מוריי ואישתו לשעבר של זיסואנג'ליקה יוסטון – ד"א שחקני הבית אצל ווס אנדרסון, בעלה – ג'ף גולדבלום, ובחור שטוען שהוא הבן של זיסואוון ווילסון, ועוד כמה נספחים ביניהם קייט בלנשט. ההרפתקאה כאן מזכירה במקצת את מובי דיק – זיסו דמות אקסצנטרית – חוקר ימים ויוצר סרטים דוקומנטריים באוקיינוסים (הדמות של זיסו עוצבה לא מעט אחר הדמות של ז'אק-איוו קוסטו – חוקר ימים מפורסם, יוצר סרטים דוקמנטריים, כותב ספרות ימית, שתרם המון לחקר הימים).במסע האחרון של זיסו כריש ענק אכל את שותפו. אז זיסו מגייס מסע נקמה בו הוא מתכוון לתפוס את הכריש הענק הזה ולתעד את זה. וכל החבורה הזו נמצאת עם זיסו במרדף אחר הכריש הענק. סרט עם יופי תת ימי