הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: טום קרוז

2013 – Oblivion

שווה2013 – Oblivion אבדוןJoseph Kosinski

טום קרוז בסרט מדע בדיוני. הוא כיכב כבר לא במעט כאלו – כך שאפשר לצפות למשהו מעניין ומשהו מפתיע. כן. כאן האנושות היגרה לטיטן – ירח של צדק, לאחר מלחמה עם גזע אחר. האנרגיה לחיים מסופקת ע"י מתקנים השואבים מים מכדור הארץ. טום קרוז הוא אחד השומרים על המתקנים ומגן עליהם מפני התקפות אפשריות של האוייב, שאמנם הובס, אך עדיין חי. לצורכי בטחון הזכרון של השומר נמחק. עד כאן נשמע כעלילה סטנדרטית. מכאן באופן לא מפתיע ממתינות לנו הפתעות, בזהות, במהות ובמטרות של כל מה שהשומר ידע עד כה. הרעיון להפוך את הקערה על פיה לא חדש, ומשתמשים בו הרבה בסרטי קונספירציה, סרטי מתח וסרטי מדע בדיוני. זהו אחד מהם. כל זה מוגש בויזואליות כיאה לסרט מדע בדיוני – ז"א ויזואליות מרהיבה. סרט מדע בדיוני סטנדרטי עם תהפוכות צפויות והפתעות מיוחלות.

2002 – Minority Report

מומלץ 2002 – Minority Report דו"ח מיוחדSteven Spielberg

 

 

והנה עוד עיבוד לאחד מסיפורים של פיליפ דיק – כל כך הרבה נעשו על פי הסיפורים שלו שאפשר לדמיין שהוא התסריטאי הראשי של סרטי מדע הבדיוני בהוליווד. הפעם חובר אל הסיפור סטיבן ספילברג האגדי ומביים בכיכובו של אגדה נוספת – טום קרוז. מה עוד אפשר להגיד על מנת שתצפו בסרט זה? האמת היא שזה כבר מספיק. אין מצב שספילברג יפשל במדע בדיוני עם טום קרוז. ספילברג מת על סרטי מדע בדיוני ופנטזיה. ספילברג גם יודע לספר סיפור. וכאן יש לנו סרט מצויין המשלב בצורה מושלמת פעולה, מתח, טכנולוגיה וסיפור. וזה לא פשוט. למשל, טריפו ויתר על המון סממנים של מדע בדיוני על מנת לספר את הסיפור בפרנהייט 451. רידלי סקוט נכנע למדע בדיוני כשסיפר את הסיפור של בלייד ראנר (אגב של פיליפ דיק, כמובן). ספילברג משפר את היכולות שהציג באינטלגנציה מלאכותית עם כל הפירוטכניקה של מדע בדיוני והסיפור שנמהלו בו 50%-50%, ושם בסרט הזה את המדע בדיוני והפעולה טיפ טיפה ברקע על מנת לדחוף את הסיפור קדימה. צריך כשרון לזה, וברוך השם הוא לא חסר לספילברג. שלא תטעו – זהו כן סרט מדע בדיוני, ויש שם לא מעט פירוטכניקה (כמו למשל הרובוטים הקטנים שעפים לתוך בניין וסורקים אותו מבפנים ומבחוץ, כמו למשל רעיון תצוגה לא על מסך, אלא ישר לפניך עם הידיים שמזיזים את המסכים והמסרים ממש לפני העיניים שלך, כמו למשל פרסומת המותאמת אישית למתבונן ומדברת איתו – רעיון שהצביע על התאמה אישית מירבית של המסרים שאנחנו נכנסים אליה בעידן של הסרת פרטיות טוטלית שישנה בימינו, רעיון שפותח בצורה עוד יותר מזהירה בבלייד ראנר 2049 עם פרסומת הענק המשוחחת עם גיבור הסרט, כמו למשל… לא חסר רעיונות רבים ומדהימים שהסרט משופע בצורה מבורכת בהם) – רק שספילברג לא שם אותה לפנינו במרכז השולחן על מנת שנפלוט "וואו" ונתפעל ממנה – אלה השולחן עצמו הוא הטכנולוגיה, מוטמעת בתוך סביבת הצפייה ותומכת בסיפור המונח על השולחן. האיזון הזה עם הטייה קלה לטובת הסיפור מכניסה אותך עמוק לנבכי העלילה שמתפתלת ומזכירה את הנושאים שהיצ'קוק אהב – אדם שנרדף על לא עוול בכפיו ומנסה להוכיח שהוא לא אשם. נושא שהובא לדרגת מסטרפיס ע"י המיומנות של היצ'קוק, נושא שחבוט בכל כך הרבה סרטי מתח, אך כאן יש לו טוויסט ענקי הנובע מנושא הסרט עצמו. כן, הנושא כאן לא פחות חובה ממדע בדיוני, מפעולה ומתח ומסיפור. הנושא הוא רצון חופשי ודטרמיניזם. לא פחות.

בעולם עתידי, עוד כ-30-40 שנה, אפשר לחזות את הפשע ולמנוע אותו לפני שהוא מתרחש. החיזוי נעשה ע"י 3 מוטנטים שחולמים את הפשע, ויחידה מיוחדת צופה ומגיעה למקום הפשע עוד לפני שהוא התרחש. רעיון מדהים, לא? דמיינו עולם ללא פשע, עולם בטוח, עולם שכולנו היינו רוצים לחיות בו, לא?  פועל יוצא הוא שתופסים וכולאים אדם לא על מה שהוא עשה, אלא על מה שהוא עומד לעשות. בעתיד. הנחת היסוד העומדת בהצדקת כליאת הפושע העתידי היא שהעתיד אכן יתרחש כך, והאדם לא ישנה את מהלך העניינים הזה. ז"א יש גורל, ואם מישהו כבר מכיר את העתיד, זה כמו ספר קדוש – לא תסטה ימינה או שמאלה מהדרך הזו. אין רצון חופשי. הכל צפוי והרשות לא נתונה. זה אגב עומד בסתירה למה שנהוג כיום במשפט – האנשים נשפטים על מעשים שהם ביצעו. אך זה כן מתכתב באופן חיובי עם הנוהג של מנגנונים רבים למנוע פשע או חטא – המשטרה לא מאשרת הפגנות ופעילויות רבות על מנת שהסדר הציבורי לא ייפגע (בעתיד), והדת שמה סייגים רבים למהלך החיים וההתנהגות של המאמין שמא לא יתפתה (בעתיד). הנחת היסוד כאן היא שאם יהיה א' אזי בהכרח זה יגרום ל-ב' – ז"א הכל צפוי. עכב כך – הדואליות של השקפת העולם המודרני – האחריות היא על מה שעשית אך מאידך גם ברור מה תעשה  – נותנת לנו הכלים והאהדה וההבנה של מה קורה כאן עם הרצון החופשי והדטרמיניזם. וכך, שלא באופן מפתיע, ראש היחידה לפשעים עתידיים, מוצא את עצמו כאחד שעומד לבצע פשע, מבלי אפילו להבין מה פתאום הוא הולך להיות פושע, וכך מתחיל המרדף שלו להוכיח את תמימותו, להביא לחקר האמת ולא להתמרד נגד הכל צפוי, אלא לערער על המונח "צפוי" ו"הכל", להשמיט את כיסא האוטוריטה מהמציאות היושבת עליו, למצוא חורים. ז"א שטיפת המח של הכל צפוי מחקה את הרשות הנתונה- אין כאן מרד, אלא הרשות נתונה זה משהו שאנחנו הצופים אומרים, משננים, מרגישים ומקווים שיקרה על המסך – ואכן אנחנו רואים את זה (או שמפרשים שמה שאנחנו רואים זה הרשות נתונה). יש כאן אינטראקציה נהדרת בין המסך לבין הצופה בו בכל המישורים – וגם במישור הפילוסופי הזה. סרט פנטסטי, שצפיתי בו לא פעם. תודה למי שהמליצה לי עליו.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=lG7DGMgfOb8

2011 – Mission: Impossible – Ghost Protocol

מומלץ 2011 – Mission: Impossible – Ghost Protocol משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצלליםBrad Bird

 

 

טוב – מה אפשר כבר לחדש במשימה בלתי אפשרית? והאם בכלל אפשר לסטות מהנוסחה המנצחת? כבר ראינו סרטים בהם הגיבור נכנס לכלא ומבלה שם זמן מה במשימה שלו (גם ברן, גם ג'יימס בונד). כבר ראינו סרטים עם אקשן מסחרר. כבר ראינו סרטים בהם לכל חבר צוות תפקיד מוגדר – אחד גאון במחשבים, השני מוח, השלישי – וכך הלאה. כבר ראינו סצנות אקשן מבוימות בגאוניות בכל מיני סרטים כמו מהיר ועצבני ודומיהם. אז מה, נמאס לנו? לא ולא! אנחנו תמיד פתוחים להצעות, וסרט הזה מביא לנו הצעה שאי אפשר לסרב לה עם אקשן המטפס לגבהים בלתי נתפסים. תרתי משמע. הפעם מדובר בסצנה בה טום קרוז – נכון, הוא עדיין איתן הוק, והוא רודף אחרי פצצה מלוכלכת שעשתה דרכה לניהיליסט הרוצה לפוצץ את העולם במלחמה גרעינית ע"מ שהעולם ייבנה מחדש – הפעם זו סצנה טיפס על הבניין הגבוה ביותר בדובאי – וטום קרוז עושה את זה ללא כפיל! משוגע על כל הראש! אך למה אני מספר את זה בכלל? יש שם סצנות אקשן סהרוריות, יש שם מתח ודברים שלא ראינו קודם (למשל פיצוץ הקרמלין), יש שם… טוב מספיק להדליף – אם אתם אוהבים את ג'יימס בונד, אזי בעולמינו יש 2 סדרות ג'יימס בונד – נכון, משימה בלתי אפשרית היא סדרה מתחרה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=EDGYVFZxsXQ

2006 – Mission: Impossible III

שווה 2006 – Mission: Impossible III משימה בלתי אפשרית 3J.J. Abrams

איכשהו הסרט השלישי בסדרה לא הצליח לשחזר את הצלחה של שני הסרטים הראשונים ומהווה ירידה מסוימת לעומתם, כשהוא כן נופל בפח של יותר מאותו הדבר. עם זאת, האותו הדבר הזה הוא הקסם של טום קרוז עם אקשן נמשך ונמשך במקומות יפים בעולם – שנחאי, ברלין, רומא – במתכונת הקלאסית של סירטי ג'יימס בונד. אין צורך לקחת אותו ברצינות, כמובן. זהו סרט אקשן ללא מעורבות אקטיבית של השכל – אך בזה גם קיסמו, והוא אכן עשוי טוב. שווה.

2000 – Mission: Impossible II 

מומלץ 2000 – Mission: Impossible II  משימה בלתי אפשרית 2John Woo

 

 

כן, יש המשך למשימה בלתי אפשרית. טום קרוז הפך את הסיפור לסרטי המשך. יש לא מעט סרטים כאלו שהפכו לסדרות בעקבות סרט ראשון שהצליח. יש שיגידו קלישאה, שהסרטים הבאים בסדרה לא משתווים לסרט הראשון. ובכן, זאת קלישאה. יש לא מעט סדרות שסרטי ההמשך משתווים גם משתווים, ויש גם העולים על הסרט הראשון. אך אין ספק שיש להם משימה קשה, משימה בלתי אפשרית – לשחזר את ההצלחה של הסרט הראשון. המלכודת האמתית היא לא ליפול בפח של יותר מאותו הדבר. סרט זה נופל במלכודת זו. למעשה אפשר להגיד שהוא צועד לתוכה בעיניים פקוחות, עם חיוך ממזרי, עם סכין קומנדו בין השיניים, ברק בעיניים ואבק שריפה בתור בושם. ולמה הוא עושה את זה? ובכן, למזלנו, כשיש הצלחה, ניתן לבדוק איך לשכפל אותה. ובמקרה שלנו, כאן היה אף שיפור מסוים. יש לנו אקשן ללא הפסקה, יש לנו חתיך בדמותו של טום קרוז המשחק את איתן הוק, סוכן הכוח של משימה בלתי אפשרית, המתעקש לעשות פעלולים בלי כפיל בסצנות מסמרות שער, יש לנו אדרנלין גבוה המשוחזר מהסרט הראשון, יש לנו עלילה קצת פחות מבולבלת מאשר בסרט הראשון, ויש לנו כאן הנאה צרופה ללא מחשבה על המפגן הפירוטכני שמתרחש מול עיננו. ויש לנו גם נערת ג'יימס בונד הרבה יותר משמעותית מאשר בסרטי הג'יימס בונד. כן, יש מתחרה לסדרה האלמותית, והפעם היא לוקחת אותנו לסידני על מנת להציל את העולם מסכנה ביולוגית. אני לא בטוח שתזכרו את העלילה לאחר נגיד שנה, אך את ההנאה תזכרו גם תזכרו.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=vIpqpRuGrq4

1996 – Mission: Impossible

מומלץ 1996 – Mission: Impossible משימה בלתי אפשריתBrian De Palma

 

 

 

אם אתם מחפשים סרט עדין, סרט רגיש, סרט עם עומק, עם דרמה מרגשת, או אפילו קומדיה קלילה – אז זה לא הסרט. גם אם אתם חייבים להבין כל דבר וכל פרט, אחרת אתם מאוכזבים – חפשו לכם סרט אחר. סרט זה הוא ממשפחת הג'יימס בונדים – ז"א אקשן, מקומות יפים וגיבור המציל את העולם עם בחורה על זרועו. נשמע שטויות במיץ עגבניות וקישקוש בלבוש כמובן. וזה בדיוק הסרט בכיוון מהנה זה. טום קרוז אהב את סדרת הטלוויזיה משימה בלתי אפשרית שהייתה מאוד פופולרית באמריקה בשנות השישים במאה העשרים, ולאחר שהקים חברת הפקות, החליט לעשות מזה סרט. הוא עד כדי כך אהב את זה, שהוא גם שיחק בו את התפקיד הראשי, וגם ביצע בו את מרבית הפעלולים של הגיבור ללא כפיל. ויש להוריד כובע על כך – הסרט מלא פעלולים, יש לו קצב מסחרר שלא נותן זמן להרהור ובדיקת העלילה, וקטעי האקשן והמרדפים הם הטובים ביותר שנראו עד אז על המסך – כולל סירטי הג'יימס בונד. הקטע בסוף עם הליקופטר ורכבת בתעלה בין צרפת לאנגליה ממש גדול. כמובן שיש גם עלילה – צוות של המשימה בלתי אפשרית מחפש חפרפרת שחדרה לארגון, ושורד אחרון בצוות – איתן הוק (טום קרוז) ממשיך לחפש את החפרפרת, תוך כדי מנוסה מצוותי משימה בלתי אפשרית האחרים הרודפים אחריו בחושבם כי הוא החפרפרת. וכך יש לנו אלמנטים מסרט היצ'קוק, המקשרים בין קטעי האקשן. לשבת, למזוג בירה, לקחת גרעינים וליהנות ממיצג אקשן ללא מחשבה מיותרת.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=QBavzf2_ook

 

2010 – Knight and Day

שווה 2010 – Knight and Day  כמו יום ולילהJames Mangold

Star 6

טום קרוז וקמרון דיאז בקומדיית ריגול ופעולה רומנטית. כן, נכון, כל כך הרבה ז'אנרים – אך האם נראה כאן רומנטיקה? או ריגול? או פעולה? ונצחק קצת? התשובה כן לכל השאלות. עוד דבר – הקומדיה מתקדמת בקצב מסחרר, בקושי מאפשרת לנו לנשום. ובכן, זהו בידור עם אננדנלין זורם בעורקים וחיוך מרוח על השפתיים. העלילה היא רק תפאורה. הייתי אומר שזהו גם סרט מטופש, אם זה לא היה ברור מאליו. אך אם הוא היה סרט רציני, זה היה מוציא ממנו את כל הכיף.

2008 – Valkyrie

שווה 2008 – Valkyrie  מבצע ואלקיריBryan Singer

Star 7

מבצע ואלקרי היה תכנית נאצית לגיוס מילואים והגנה על ברלין במיקרה של פלישה של כוחות הברית או הצבא האדום לברלין. בתכנית להפיכה נגד היטלר והנאצים ע"י קציני הצבא הגרמני ב-1944 (הפתעה – היה גם דבר כזה), היה ניסיון להשתמש בתכנית ואלקרי לסגור הרמטית את ברלין, לעשות הפיכה נגד האס.אס. ובמקביל להתנקש בהיטלר. התכנית כמעט הצליחה ב-20 ליולי 1944. הייתה התנקשות, תכנית ואלקרי הופעלה. הבעיה הקטנה הייתה שהיטלר לא חוסל, אלא רק נפצע. הבעיה הגדולה הייתה, שהיטלר הילך קסמים על הגרמנים, ואחרי שהם שמעו שהיטלר חי, כל מהלך מבצע ואלקרי השתבש, ותכנית ההפיכה נכשלה. זהו סיפור של מניח הפצצה בהתנקשות על היטלר, ואחד ממניהיגי ההפיכה, הרוזן קלאוס מריה פון שטאופנברג, אלוף משנה בצבא הוורמאכט, גיבור מלחמה, קטוע יד, ללא עין ומספר אצבעות על היד הנותרת אחרי פציעה במערכה בטוניס. טום קרוז משחק את פון שטאופנברג. הסרט נאמן לסיפור האמיתי ומציג דרמה היסטורית. אפשר רק לתהות מה היה קורה אילו ההתנקשות הייתה מצליחה. זה אמנם לא בסרט, אך מעלה תהיות. פון שטאופנברג לא היה חסיד גדול של הנאצים ושל היטלר, וזה לא מכיוון שהוא סבר שהם טועים בתורת הגזע או בשיטת השילטון לאומנית סוציאליסטית (שמקובל לכנותה נאצית) – הוא חשב שהם מגזימים – הן בקטע של הפתרון הסופי ליהודים (בעלי הברית לא הפציצו את פסי הרכבת המובילים למחנות השמדה למרות שידעו על קיומם – אך הם, הגרמנים, כן היו מפסיקים את הרכבות, אילו ההפכיה היתה מצליחה) והן בכך שהם ממשיכים בתכנית המלחמה למרות שברור שגרמניה כבר הפסידה לאחר פלישות כוחות הברית בנורמנדי. הוא היה בעד כיבוש פולין כחזרה לשטחים בהם שלטו האבירים הטאוטוניים, הוא היה בעד כיבוש חלקים של אירופה – הוא היה פטריוט גרמני עם שורשים של אצילים. ההבדל בינו לבין נאצים (הוא מעולם לא הצטרף למפלגה)  היא מידתיות – הוא סבר לאורך כל הדרך שהשלטון מגזים. ובכן מה היה קורה אם ההפיכה הייתה מצליחה? ללא ספק, חברי ההפיכה היו חותרים להפסקת המלחמה. הפתרון הסופי היה נעצר ויהודים רבים היו ניצלים. חיי גרמנים, אמריקאים, בריטים ורוסים רבים היו ניצלים (עד לכניעת גרמניה  באביב 1945 נותרו 9 חדשי לחימה פראית). ללא ספק. אך באיזה תנאים? האם הם היו פשוט נכנעים ומאפשרים פלישה של כוחות הברית לגרמניה? או שהיו מציבים תנאים לשלום כמו אחזקת מספר שטחים כבושים? או שהיו מביאים להסכם עם כוחות הברית המערביים וממשיכים במלחמה במזרח נגד החזית הרוסית, עם אמריקאיים או בלעדיהם? אין ספק, זאת חידה היסטורית מסקרנת אשר תהיה פתרונה אשר יהיה, זה היה משנה את פני אירופה, וייתכן גם את מאזן הכוחות בין בריה"מ – ארה"ב.