הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: מדע בדיוני – פנטזיה

2012 – Snow White and the Huntsman

שווה 2012 – Snow White and the Huntsman שלגיה והציידRupert Sanders

שלגיה והצייד אמנם מבוסס על דמויות של האחים גרים – יש שלגיה, יש מכשפה ויש אפילו גמדים, אך היא לא לילדים. זה לא דיסני. זה אמנם מעשיה ופנטזיה, אבל עטופה בצורה אפלה אך ראליסטית וכל כך יפה בערבוב מכשף של ימי ביניים, יער אימה ומקום קסום עם פאות. כמובן יש גם הרבה קטעי פעולה – מה שמביא עוד ממד מעניין למעשיה. ניחשתם – זאת מעשיה מורכבת, עם הרבה דמויות. למעשה יצא גם סרט המשך – כי סרט אחד כנראה לא הצליח לפתח את הנושא עד תומו. יש טרנד כזה אצל מספר סרטים – הם הולכים בעקבות סדרות טלוויזיה (יש גם סרטים שעשו רילוקיישן – למשל פארגו של האחים כהן היה סרט נהדר, שהאחים החליטו לעשות ממנו גם סדרת טלוויזיה, ולאחר שהצליחה גם כן, עשו המשכים חדשים). גם סרט זה מתאים להמשכים.

מודעות פרסומת

2012 – Ruby Sparks

שווה 2012 – Ruby Sparks רובי ספארקסJonathan Dayton, Valerie Faris

סופרים מספרים סיפורים, הם מציירים את התפאורה, והם יוצרים את הגיבורים של אותם הסיפורים בתוך אותה התפאורה. על מנת שההקבלה הברורה ליוצר העולם לא תעלם מעינינו הם לפעמים גם אומרים שלגיבורים שהם יצרו יש חיים משלהם. ומה היה קורה, אילו ההצהרה הזו הייתה נכונה מילולית? רובי ספארקס לוקח את הרעיון הזה ומיישם אותו. וכך באותה המציאות מתערבב הסופר, הגיבורה, וכמו כן הסיפור המשנה את הילכות הגיבורה בתוך הסיפור עפ"י גחמות ורצונות של הסופר, החי את הסיפור ביחד עם הגיבורה. מכאן הסרט פתוח לכל מיני פרשנויות, החל ממה זה חשוב, מה שחשוב זה מה הם מרגישים (פרשנות הבאה מתפיסת המציאות כאוסף של חוויות), דרך האם אפשר באמת להגשים את החלומות אפילו אם יש לך שליטה לא מבוטלת עליהם ועד להאם לא כולנו יצירי מקלדת של אנשים אחרים, והאם כל מעשה שלנו לא מעצב את האחר (אפשר להגיע רחוק כאן, עד לאפקט הפרפר). סרט שמושפע מדור שגדל על משחקי המחשב, בהם לאחר שהגיבור מת בשלב המשחק, אפשר להמשיך הלאה עם חיים נוספים לגיבור, אך הפעם לעקוף את המלכודת של השלב הקודם, וכך הלאה. דור השמח לעשות טעויות כי הוא משוכנע שבשלב הבא הוא יוכל לתקן את זה. אולי באמת כך צריך לחיות. סרט מרענן, חמוד, שנון, מלא רעיונות, מגרה ויותר מכל – רומנטי.

2012 – Men in Black 3

שווה 2012 – Men in Black 3 גברים בשחור 3Barry Sonnenfeld

בראשית היה גברים בשחור – הפתעה מדע בדיונית קומית עם אש וניצוצות בהצגת דואו של וויל סמית וטומי לי ג'ונס – סרט נהדר ששם את הכיף איפה שהוא היה צריך להיות על חוף חול לבן עם מפרץ כחול וקוקטיילים אין סופיים המקפיצים את מצב הרוח. גברים בשחור 2 לא יכל, אולי בהגדרה, לעמוד בסטנדרטים של בעיטת הפתיחה הנהדרת של הסרט הראשון (למרות שגם הוא היה נחמד). וכאן יש לנו את השלישי בחבורה, המנסה לתקן את הרושם הכושל של הסרט השני. אמנם גם סרט זה הוא לא מגיע לקרסוליים של הסרט הראשון – אבל הוא כן מצליח לטפס מעלה ומביא את הכיף לקדמת הבמה. חוץ מזה שיש לנו סוכנות סודית המנהלת ומפקחת על החוצנים בארץ, חוץ מהחייזרים עצמם והכוכבים כגון טומי לי ג'ונס, וויל סמית (ואפילו אמה תומפסון) – יש לנו גם מסע בזמן כשוויל סמית חוזר לשנות השישים ע"מ למנוע מות שותפו. כיף כיף, כיף.

2012 – Chronicle

שווה 2012 – Chronicle  כרוניקה בזמן אמתJosh Trank

סרט זה מתחיל כסרט כיפי אך נגמר כדרמה אפלה. זהו סרט התבגרות בשילוב סרט גיבורי על אם תרצו. שלושה חברים מתיכון זוכים איכשהו לכוחות טלקינטיים (שליטה על חפצים דרך מחשבה). בהתחלה הם משתעשעים, אך אח"כ הדילמה של שימוש בכוחות אלו מעסיקה אותם ולוקחת לכל מיני כיוונים – אישיים, מצפוניים, פילוסופיים. זהו בעיקרון העיבוד לאימרה – הכח משחית. ז"א ייתכן שאתה אדם מוסרי וטוב או סתם אדם רגיל מהישוב. אך אם יהיה לך כוח, בסופו של יום הוא ישחיט אותך. האנושות מתמודדת מול תופעה זו בהכנות ארוכות טווך, חינוך והתנסויות הולכות ונישנות, עד שהאדם כבר מבוגר ועומד על דעתו. וגם אז ע"י חינוך והכשרה מגדלים את האדם להחזיק בתפקיד זה או אחר. ובכל זאת האימרה הכח משחית לא נעלמה – ז"א למרות מאמצי האנושות עדיין הוא משחית. לא לחינם המתלבטים בכוח הם בני טיפש עשרה – האנושות עדיין לא בגרה מספיק ויחסית היא מתנהגת כמו בני טיפש עשרה כשיש לה הכח. סרט זה שם את הדילמה במרכז הבמה, בתחפושת של סרט נעורים.

2011 – Limitless

שווה 2011 – Limitless ללא גבולות – Neil Burger

זהו מותחן מד"ב בעקבות ספרו של אלן גלין The Dark Fields מ-2001. הרעיון המרכזי שבו הוא שאנחנו לא מנצלים את כל פוטנציאל של המוח שלנו וכאן יש לנו סם – סם חדש – הנותן למי שנוטל אותו אפשרות לנצל יותר ממה שבד"כ מנצלים. הסם ממקד אותך ושם אותך בשליטה. מאוד מזכיר את התרופות הפסיכיאטריות של היום אשר נותנות לאנשים לתפקד בצורה נורמלית בעולם דורש יתר על המידה כמו שלנו. הצורה בה הסם החדש נותן לאנשים להצליח היא בזה שיש לך גישה ישירה לזיכרון שלך – כן, אתה לא תשכח וכך תוכל לנצל את הנתונים שלך טוב יותר. לי אישית יש קצת השגות לרעיון כזה של שיפור תפקוד המוח שלנו – ולדעתי הרעיון הנ"ל הוא תוצאה של החינוך של הדור האחרון – ז"א החינוך הוא להשיג תוצאות וכך אתה לומד לזכור יותר דברים הקשורים לתחום הלמידה על מנת להשתמש בנתונים אלו. (וזה במקום נגיד השכלה רחבה). כיום יש שיטות טובות יותר מאשר הסם המדובר – ד"ר גוגל למשל. וחוץ מזה יש הבדל תהומי בין "נתונים" ל-"מידע". מידע זה המשמעות של הנתונים. ומשמעות לא שוכנת בזיכרון. זו הדעה שלי בנושא. אך הרעיון של שימוש בתרופות פסיכיאטריות להרחיב את השימוש במוח הוא רעיון אדיר. הסרט לא לוקח כמובן את הצד המדעי, וגם לא מנסה להרחיב את היריעה. הרי מדובר בסרט – שאמור להיות בידור אחרי הכל. אז מה עושים? נכון – מפנים את היכולת שמשיגים ע"י התרופה להשיג כסף, הרבה כסף. ז"א הרעיון ממוצה למחנה המשותף הנמוך ביותר של הצופים אשר כולם יבינו. עם זאת, הסרט הוא חכם ואינטליגנטי, רווי ברעיונות וקצב ראוי לשמו, עם הופעה מעניינת של ברדלי קופר ורוברט דה נירו, עשוי היטב וראוי מאוד.

2010 – The troll hunter

שווה 2010 – Trolljegeren The troll hunter – André Øvredal

הסרט עשוי בצורה מעניינת – מדובר בסרט כמו דוקומנטרי שבו מראים את קלטות הווידאו שהקליטו אנשים המתחקים אחר הנושא – מי הורג דובים בנורווגיה. וזה לוקח אותם אל הריאיון עם הורג הדובים ומסתבר שהוא מחפש טרולים. בתור תכנית נורווגית סודית התרה אחריהם. טרולים הגרים באזורים נידחים של נורווגיה. טרולים המריחים ריח של נוצרים ומחפשים אחריהם. וכך הקלטות מראות איך הקבוצה מחפשת את הטרולים האלו עד שפוגשת באחד מהם. טראמפ וודאי היה אומר על זה – פייק ניוז. וזה נכון כמובן. משעשע מצד אחד ומעניין בצורתו ומבנהו של הסרט מצד שני.

2003 – Paycheck

שווה 2003 – Paycheck צ'ק פתוחJohn Woo

בן אפלק, אומה טורמן, אהרון אקהרט ופול ג'יאמאטי במותחן מדע בדיוני, נכון מאוד – ניחשתם, עפ"י סיפור קצר של פיליפ דיק. דיק סיפק להוליווד הרבה רעיונות תודות לתסריטאים שגדלו על סיפורי מדע בדיוני – ודיק כתב טובים ורבים. היו סרטים נהדרים בעקבות סיפוריו (למשל בלייד ראנר) והיו גם פחות – אך לכולם יש מכנה משותף – הרעיונות של פיליפ דיק כל כך מגרים וטובים שהם עובדים הרבה שנים לאחר שכתב אותם. הפעם מדובר במהנדס שעבודתו היא שיחזור ושיפור טכנולוגיות. הוא לוקח את הג'וב, בונה את מה שנשכר לבנות, מקבל צ'ק מאוד שמן וזכרונו הקשור לאותו הג'וב נמחק ע"מ להגן על הטכנולוגיה שהזמינו ממנו, וגם להגן עליו. הג'וב האחרון היה במשך שלוש שנים, אך בסוף העבודה במקום מיליונים שיחכו לו בבנק, הייתה לה מעטפה ובה מספר פריטים. וכך הוא יוצא לגלות במה בכלל מדובר. מותחן אקשן עם שיחזור מאורעות ע"י הרמזים של החפצים – המהנדס השאיר לעצמו חפצים שיעזרו לו בחיפוש ופתרון החידה – כאילו הוא ידע את העתיד לקרות.

2001 – Impostor

שווה 2001 – Impostor פצצה מהלכתGary Fleder

מותחן מדע בדיוני. עוד אחד בעקבות סיפור קצר של פיליפ דיק (הבחור ממש מזין את תעשיית הקולנוע האמריקאית). בעתיד הרחוק, הארץ נמצאת במגננה נגד הפולשים מאלפא קנטאורי (מערכת הכוכבים הקרובה ביותר אלינו, משהו כמו 4 שנות אור. לא מזמן היתה בחדשות כאשר התגלה כוכב לכת במערכת עם פוטנציאל לשאת חיים). הפולשים משתמשים בשיטה של מתחזה – הם שולחים רובוט ביולוגי, עם זיכרונות, רגשות, כישורים אנושיים ועם פצצה בתוך הגוף. על הארץ יש סוכנות הנלחמת נגד המתחזים. כאשר בחור אחד נתפס בתור מתחזה, הוא עושה הכל על מנת להוכיח שהוא לא כזה, אפילו בדיקה רפואית שתראה שאין לו פצצה והוא אדם רגיל. אמנם דומה למוטיבים היצ'קוקיים, אך יש גם טוויסט בסוף.

2011 – The Adjustment Bureau

מומלץ 2011 – The Adjustment Bureau נגד כל הסיכוייםGeorge Nolfi

Star 8

 

 

the-adjustment-bureau-1

האהבה תנצח

הנה יש לנו כאן מותחן מדע בדיוני רומנטי. כן, מסתבר שיש דבר כזה. ואם אומרים שהאהבה תנצח את הכל – אזי ברור שהיא יכולה להשלט על ענף תעשייה משגשגת של מתח מד"בי. למעשה ברוב הסרטים מסוג זה ישנו גם פן של רומנטיקה ואהבה. מה שבולט כאן הוא שהיא גם מנצחת.  מדובר בפגישה בין גבר ואישה שלא אמורה הייתה להתרחש. זה דורש קצת הסבר – החיים שלנו נשלטים ע"י תכנית גדולה בה אנחנו סה"כ מבצעים את מה שתוכנן (נשמע מוכר, לא?) וכאשר הדברים משתבשים , אזי החברה מלמעלה שולחים כמה בחורים שמתקנים את המצב תיקונים קלים ע"מ שהכל יזרום עפ" התכנית עוד הפעם. אז זהו – הפגישה בין גבר ואישה אלו היתה שיבוש בתכנית הכללית. ומכאן והילך זהו המרוץ והמאבק של האיש מול מתקני המציאות – אלו רוצים להחזיר את התכנית לפעולה, והוא מתעקש לרדוף אחר הרומנטיקה. וכך המשולש אהבה – דטרמניזם – רצון חופשיthe-adjustment-bureau-2 מסתובבים במחול קולנועי, וברור בעד מי הצופים והגיבור הראשי – אנחנו בעד לזווג את האהבה עם הרצון החופשי. האם זו החלטה שלנו לבחור את בת או בן הזוג שלנו? או שהחלטה זו עוקבת אחר הנחיות עלומות מילה אחר מילה, אות אחר אות, גן אחר גן והיא רק נראית לנו כהחלטה שלנו? יש לנו כאן הכל צפוי. ויש לנו גם הרשות נתונה. ומכיוון שכך, אז הכל צפוי שולח שליחים שידאגו שהרשות שנתונה תתכנס להכל צפוי. יש שיראו גם צדדים דתיים בשאלה זו – אך השאלה היא פילוסופית עמוקה – שאני מודה, הטרידה את מנוחתי שנים. היא עדיין מטרידה. חבל שהסרט לא הלך עמוק בכיוון הזה, והחליט לפרוט על מיטרי ההורמונים בכדי להפיק בידור טוב. מעניין מה היה קורה אילו הסרט היה לוקח את האהבה אל מחוזות הדטרמיניזם. סרט טוב, בידור פילוסופי, אהבה למרגלות משכנו של האל – בעקבות סיפור קצר של פיליפ דיק (יש הרבה סרטים מעולים על פי הסיפורים שלו אגב)

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=wZJ0TP4nTaE

2011 – Source Code

מומלץ 2011 – Source Code  קוד מקור – Duncan Jones

Star 8

 

 

source-code-1

אתם מכירים את קצה המחר מ-2014, בו טום קרוז חי את אותו היום הלוך וחזור, כשהוא מתחיל אותו מחדש כשהוא נהרג? (סרט נהדר, אגב) ואתם מכירים את הסרט לקום אתמול בבוקר מ-1993 בו ביל מוריי חי את אותו היום כל הזמן כל יום? (גם זה סרט נהדר). ובכן, בקוד מקור גיבורינו – הפעם ג'ק גילנהל – חי 8 דקות ברכבת כל פעם מחדש. ואיך הוא עושה את זה? אני חושב שהוא יכול לעשות את זה כי דור כותבי התסריטים גדל על משחקים בהם יש לך עוד חיים, ז"א אתה מפסיד, נהרג, מתרסק, ואז אתה יכול להתחיל הכל מחדש, כאשר אתה יודע בדיוק ממה להיזהר באותו שלב של המשחק בו נהרגת. טוב, זה אולי הסבר פסיכולוגי ללמה לדור הזה קל לחיות בדו-מציאות ובכאילו ולא לקחת אחריות על מהלך אחד של החיים עצמם. ואיך בכל זאת הוא עושה את זה? טוב – בהמשך ספויילרים, אנסה לצמצמם למינימום. הוא למעשה נשלח אל מוחו של העד שהיה ברכבת הזו שהתפוצצה – ופוצצה את כל שיקגו. ולמה הוא נשלח אל מוחו של העד? על מנת לדלות כמה שיותר פרטים ולנסותsource-code-2 לזהות את מטמין הפצצה המלוכלכת. אך כאן יש לנו הרבה פרדוקסי זמן לפתור! ובכן, לא כל כך – מדובר בהיסטוריות חלופיות מקביליות. מה שמוציא מהאפשרות את הפרדוקס של תיקון ההיסטוריה של הזמן שלנו – אלא מעבר ויצירת ענף זמן מקבילי בו מטמין הפצצה נעצר לפני שהצליח לפוצץ את שיקגו. אך כאן נוצר עוד פרדוקס – איך אדם זוכר מה היה בענף זמן אחר כאשר הוא צולל לענף מקבילי? על מנת להוסיף עוד יותר כאב ראש לפותר חידות – הרי שמדובר לא באדם פשוט. מי הוא? האם הוא זה שנכנס למוחו? או האם הוא מישהו אחר? ואם מישהו אחר – האם אפשר לסמוך על זכרונות של העצמי אם כל כך קל למעשה להיכנס לראשו של מישהו אחר? ומי זה העצמי הזה? זה כבר יותק מדי ספויילרים. אפשר רק להגיד שהסרט מפוצץ לכם את המוח וגורם למחשבות להעביר להילוך חמישי ולהדליק את הטורבו. מותחן מעולה עם הרבה מקום למחשבה והתפעלות – רכבת הרים הדוהרת במסילות הזמן במהירות מטורפת.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=t5roJgHV_lA