הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: מייקל קיין

2013 – Now you see me

שווה2013 – Now you see me האשליהLouis Leterrier

זהו סרט כיפי. הוא כיפי, כי מצליח לטמטם אותך עד שאתה בעצם מאמין ועוקב אחר העלילה המופרכת. העלילה המופרכת היא שחבורה של קוסמים (כוונה לאנשים העוסקים בקוסמות לפרנסתם) תוך כדי מופעים שלהם מצליחים להרים סדרה של מעשי שוד נועזים ודמיוניים. כשהמשטרה אחריהם. וזה לא משהו חד פעמי, אלא חוזר על עצמו. לא נשמע מופרך? ובכן, הסרט עשוי היטב ואני מצאתי את עצמי לא מתעסק בשאלה עד כמה העלילה אמינה, אלא עוקב אחר התפתחויות על המסך. כאמור, סרט כיפי עם תהפוכות ופיתולים בעלילה.

2012 – Batman – The Dark Knight Rises

מומלץ 2012 – Batman – The Dark Knight Rises עלייתו של האביר האפלChristopher Nolan

 

 

זהו הסרט המסיים בטרילוגיית באטמן של כריסטופר נולן. לאחר סרט השני המהמם –  האביר האפל – לא חשבתי שצריך לחזור ולהמשיך את הסיפור – אך נולן חשב אחרת בבירור והנה יש לנו את הסרט השלישי. כמה טוב כבר יכול להיות הסרט השלישי לאחר שהשני בטרילוגייה הימם באופל, עומק, דימיון מפחיד למציאות והופעה מחשמלת של הית לדג'ר בתור ג'וקר – הנבל התורן בסרט? ובכן – יש כאלו שיגידו שסרט זה לא פחות טוב. ויש כאלו שיציינו שסרט זה חי בצל אחיו המוצלח יותר. אני משתייך לקבוצה השנייה. מבחינתי סרט זה הוא המשך של הסרט השני (בהפרש שמונה שנים) ומאוד דומה לו כמעט בכל – עושר בדמויות, האווירה האפלה, הפוליטיקה שמעורבבת בטרור ובשחיתות, הדמיון הבלתי נסבל למה שקורה במציאות – ז"א more of the same של הסרט השני. כמובן שחובבי הג'אנר אסור להם לפספס את הסרט זה למרות שגם כאן אין כמעט באטמן, ובתור סרט על גיבורי על, זמן המסך שלהם קטן להחריד, והסרט הוא אפל וכבד מדי בכדי שיהיה כיפי ומהנה – אז זה היה לנו כבר בסרט השני, כך שזו לא הפתעה. הסרט עשוי היטב עם כמה סצנות נהדרות, ונולן הוכיח שגם לאחר שקבע סטנדרט גבוהה ביותר בסרטו השני על באטמן, הוא יכול להמשיך באותה הרמה. אישית הרגשתי שנותנים לי גירסה מעודכנת של הסרט השני בלי הגאוניות שבו – אך רמתו הגבוהה מספיקה בהחלט להמליץ עליו (חוץ מזה, האם זה נכון לזקוף לחובת האח הקטן קיומו של האח הגדול?). נולן לא עשה את זה לבד כמובן, ויש כאן סוללה מכובדת של כוכבים העוזרים להצלחת הסרט: כריסטיאן בייל, מייקל קיין, גארי אולדמן, מורגן פרימן, מריאון קוטילאר,  טום הארדי, ג'וזף גורדון-לוויט, אן האטאווי. גם הצילומים הם באיכות גבוהה – הסרט ברובו צולם בציוד שמצלמים סרטים לאיי-מקס – מסרטה 70 מ"מ. למי שלא ראה את האביר האפל – מצפה לו סרט מהמם, הוא ימצא את עצמו מבולבל (בכל זאת יש המשכיות מסויימת) אך במהרה יכנס אל נפתולי העלילה וימצא את עצמו על המים הגועשים של המלחמה ברוע. הרוע והאופל חדורים כה עמוק בסרט, וכה משקף את המציאות שבה אנחנו חיים, שבמהלך יצירת הסרט כבר נדלקו כמה נורות אזהרה בדמות תאונות קטנות שקרו במהלך ובאתרי ההסרטה – פעם טרקטור נכנס בחזית כניסה לבניין, פעם האופנוע של באטמן ניזוק בתאונת התנגשות, פעם איש פעלולים צלח אל גג בניין, ופעם אחרת התנגש במצלמה (כן, זאת ה-70 מ"מ) והרס אותה. נורות האזהרה כמובן לא הובנו, ובעת הקרנת חצות ב-20 ליולי 2012 בעיירת אורורה שבקולורדו, בחור בן 24 פתח באש באולם הקולנוע והרג 12 אנשים ופצע יותר מ-50. הוא קרא לעצמו הג'וקר. בכדי לא להעיר את הרוע עוד יותר, השיווק ופירסום והקרנת הסרט עברו לפסים שקטים – ובכל זאת הסרט היה לאחד הסרטים הקופתיים ביותר. נולן יצר סיום הולם לטרילוגיה האפלה שלו.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=rBP-oP0ELA8

2006 – The Prestige

מומלץ 2006 – The Prestige  יוקרהChristopher Nolan

Star 9

the-prestige-1

אנגליה הוויקטוריאנית. לונדון. תקופה בה מיסתורין שלט, מאגיה שחורה הייתה שם המשחק, תקופת זוהר למעלים באוב, תקופה של אדגר אלן פה והודיני, רחובות לונדון מלאים ערפל וריסוס בלתי פוסק מהשמיים שבריטים נוהגים לקרוא בשם חיבה גשם, ג'ק המרטש, תקופה שהעל טבעי היה מטבע עובר לסוחר, תקופה בה מופעים של קוסמים גדולים אכן נתפסו ככאולו – עושים קסם, קסם אמיתי. ובתקופה הזו יש שני קוסמים, שהיו

the-prestige-2 פעם חברים, ועכשיו אחוזי דיבוק להראות שכל אחד הוא טוב יותר מהשני, עד כדי כך התמסרו למאבק שאין דבר שיעמוד בדרכם, אפילו החיים עצמם. זהו סרט על מאבק זה, על אובססיה חולנית של תחרות עד הסוף, תחרות בה הכישורים של הקוסמים כקוסמים הם אלו שיוצקים מיים חמקמקים לסיפור שלנו וטווים תוכן משנה צורה ויוצרים קסם בתוך קסם, תרמית בתוך תרמית – ואתה מופתע כל פעם מחדש לגבי תוצאות של מה שמוקרן לפניך . כריסטופר נולן יצר סרט קסום ונפלא מלא אווירה ופועם באובססיה מחשמלת. תענוג צרוף.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=o4gHCmTQDVI

2010 – Inception

מומלץ 2010 – Inception התחלה  – Christopher Nolan

Star 9

 

 

Inception 1

"מהו הטפיל החסין ביותר? רעיון. רעיון יחיד ממוח אנושי יכול להקים ערים. רעיון יכול לשנות עולם ולשכתב חוקים."

אחד הסרטים המקוריים שיש. הוא כל כך מקורי, שאתה חייב לראות אותו לפחות פעמיים על מנת לפענח אותו. וגם אחרי צפייה שניה אתה תוהה לגבי לא מעט דברים, וכמובן לגבי הסיום. וכל זאת כאשר כריסטופר נולן במשך איזה שני שליש מהסרט הולך ומסביר מה יהיה, ומה אנחנו נראה. וכך, גם אחרי הסבר בגוף הסרט ולאחר צפייה שנייה אתה עדיין עם פה פעור. רק עובדה זו כבר מצביעה שהסרט חכם ואינטלגנטי. אני אגיד יותר – הסרט הוא רכבת הרים בתוך האינטלגנציה שלנו – כל כך מהירה שאנו מאמצים כל תא אפור על מנת לא להישאר מאחור. וגם אז זה לא עוזר. מדהים. הדבר הוא בזכות לא רק עיצוב הסרט (שהוא סיפור מדהים בפני עצמו), ולא רק משחק מצויין של לאונרדו דה קפריו, מריאן קורילאר, מייקל קיין ואחרים (וזה לא פשוט בסרטי אקשן מדע בדיוני בכלל – הרי כל העסק כל כך מפוצץ את המוח ומהיר שמי בכלל ישים לב למשחק מעולה? ובכן – כאן הם שיחקו טוב מאוד). כאן, כמו באווטאר אני חושב שהסרט הוא טוב כי הוא מהווה פרוייקט אישי של הבמאי – כריסטופר נולן הוא זה שכתב את התסריט במשך איזה 10 שנים, והשקיע את כל כולו בסרט. לכריסטופר נולן יש מסורת מפוארת של לייצר סרטים מעולים – וכאן הוא לא בייש את הפירמה של עצמו. וכך, הפרפקציוניזם המבורך של נולן מביא לנו סיפור, וסיפור מסובך ומעניין. הסיפור הוא על חלומות. מה יקרה אפשר אפשר לשתף חלום? גיבורנו עוסק בדיוק בזה וגונב רעיונות מתת מודע של האנשים. אך הוא נשכר למשימה הפוכה – הוא אמור לשתול רעיון, לשתול אותו במוחו של אדם שיחשוב שהרעיון הוא שלו. אם היה אפשר לעשות דבר כזה – כמה קל היה לנווט את המציאות. חישבו – לכמה רעיונות התנגדנו, כי הם לא שלנו, וכך ביזבזנו אנרגיה יקרה על להתנגד להם. וכאן, יש שיטה איך עושים את זה. בצורה גאונית. בצורה של חלום בתוך חלום בתוך חלום, עד שאנחנו לא בטוחים כבר האם זה מציאות או חלום. הטשטוש בזיהוי הוא לא לחינם. פעם פילוסוף אנגלי ברטלד ראסל אמר

" אינני סבור שאני חולם עכשיו, אבל איני יכול להוכיח שאינני חולם ".

מדובר במציאות מהי. האם חלום זה לא מציאות? או אולי כשאנחנו מתעוררים וחושבים שהבוקר בא לבשר מציאות אמיתית,  הרי זה בעצם חלום (שאלה זאת שאל דקארט, שהחליט לפקפק בכל דבר עד שימצא משפט שלא ניתן לפקפק בו – ומכאן, מהספק הזה, העומד בבסיס המדע המודרני, בא המשפט "אני חושב משמע אני קיים" שהוא משפט שדקארט מצא שהוא אמיתי). האם המאורעות בתוך חלום הם פחות מציאותיים עבורנו? אני אישית לא התברכתי בלזכור חלומות ולעתים רחוקות אני זוכר מה ראיתי. אך אני זוכר שכאשר אני רואה חלום, הרי משהו חשוב מתרחש שם, וכולי נמצא שם, וכאשר צריך לקום פתאום, אני סוגר עיניים חזק ומקווה שההפרעה הזו תחלוף ואוכל להמשיך את החיים שלי.. סליחה – בחלום שלי כי משהו טוב ומרגש קורה שם…ואופס, זהו, פקחתי את עיניי וכבר לא זוכר מה היה שם. מעניין כמה מעט אנחנו יודעים על החלומות.

לא החלומות מטורפים, המציאות מטורפת, ולו בשל העקשנות שבה היא נאחזת ברצף האירועים. ויסלבה שימבורסקה מתוך "מציאות", בשבח החלומות.

צ'ואנג-טסו (פילוסוף סיני, אבי הטאואיזם, מאה שלישית) כתב כך: :"חלמתי כי אני פרפר המרחף בכה וכה והשמח בחלקו. הקיצותי והנה אני שוב צ'ואנג-טסו. מי אני באמת ובתמים? פרפר החולם על היותו צ'ואנג-טסו, או צ'ואנג-טסו החולם על היותו פרפר?".

פעם הכנתי הרצאה קטנה לגבי חלומות – והעבודה הזו הייתה מרתקת ומרחיבה אופקים וסקרנות. גיליתי שעוד ביוון העתיקה הייתה תופעה של מדגרה שלInception 2 חלומות במקדשים קדושים, בהם עודדו אנשים לבוא אל המקדש ולחלום, כאשר בחלומותיהם ראו נבואות. אמנם העיקר היה יצירת צינור בלתי אמצעי בין האלים לבני האדם בעזרת החלומות, אך אני שם לב לדבר אחר כאן – זו התייחסות ראשונה כמדומני לחלום משותף המאורגן ומסודר ע"י אנשים. גם כריסטופר נולן לוקח את הרעיון של חלום משותף ומפתח אותו לידי הסיפור המדהים הזה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=66TuSJo4dZM