הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: מתח

2011 – Limitless

שווה 2011 – Limitless ללא גבולות – Neil Burger

זהו מותחן מד"ב בעקבות ספרו של אלן גלין The Dark Fields מ-2001. הרעיון המרכזי שבו הוא שאנחנו לא מנצלים את כל פוטנציאל של המוח שלנו וכאן יש לנו סם – סם חדש – הנותן למי שנוטל אותו אפשרות לנצל יותר ממה שבד"כ מנצלים. הסם ממקד אותך ושם אותך בשליטה. מאוד מזכיר את התרופות הפסיכיאטריות של היום אשר נותנות לאנשים לתפקד בצורה נורמלית בעולם דורש יתר על המידה כמו שלנו. הצורה בה הסם החדש נותן לאנשים להצליח היא בזה שיש לך גישה ישירה לזיכרון שלך – כן, אתה לא תשכח וכך תוכל לנצל את הנתונים שלך טוב יותר. לי אישית יש קצת השגות לרעיון כזה של שיפור תפקוד המוח שלנו – ולדעתי הרעיון הנ"ל הוא תוצאה של החינוך של הדור האחרון – ז"א החינוך הוא להשיג תוצאות וכך אתה לומד לזכור יותר דברים הקשורים לתחום הלמידה על מנת להשתמש בנתונים אלו. (וזה במקום נגיד השכלה רחבה). כיום יש שיטות טובות יותר מאשר הסם המדובר – ד"ר גוגל למשל. וחוץ מזה יש הבדל תהומי בין "נתונים" ל-"מידע". מידע זה המשמעות של הנתונים. ומשמעות לא שוכנת בזיכרון. זו הדעה שלי בנושא. אך הרעיון של שימוש בתרופות פסיכיאטריות להרחיב את השימוש במוח הוא רעיון אדיר. הסרט לא לוקח כמובן את הצד המדעי, וגם לא מנסה להרחיב את היריעה. הרי מדובר בסרט – שאמור להיות בידור אחרי הכל. אז מה עושים? נכון – מפנים את היכולת שמשיגים ע"י התרופה להשיג כסף, הרבה כסף. ז"א הרעיון ממוצה למחנה המשותף הנמוך ביותר של הצופים אשר כולם יבינו. עם זאת, הסרט הוא חכם ואינטליגנטי, רווי ברעיונות וקצב ראוי לשמו, עם הופעה מעניינת של ברדלי קופר ורוברט דה נירו, עשוי היטב וראוי מאוד.

2010 – The troll hunter

שווה 2010 – Trolljegeren The troll hunter – André Øvredal

הסרט עשוי בצורה מעניינת – מדובר בסרט כמו דוקומנטרי שבו מראים את קלטות הווידאו שהקליטו אנשים המתחקים אחר הנושא – מי הורג דובים בנורווגיה. וזה לוקח אותם אל הריאיון עם הורג הדובים ומסתבר שהוא מחפש טרולים. בתור תכנית נורווגית סודית התרה אחריהם. טרולים הגרים באזורים נידחים של נורווגיה. טרולים המריחים ריח של נוצרים ומחפשים אחריהם. וכך הקלטות מראות איך הקבוצה מחפשת את הטרולים האלו עד שפוגשת באחד מהם. טראמפ וודאי היה אומר על זה – פייק ניוז. וזה נכון כמובן. משעשע מצד אחד ומעניין בצורתו ומבנהו של הסרט מצד שני.

2010 – The Next Three Days

שווה 2010 – The Next Three Days  שלושת הימים הבאיםPaul Haggis

מדובר במרצה בקולג', שאשתו נזרקת מאחורי הסורגים בגין רצח. המרצה עובר טרנספורמציה רדיקלית ורוקם תכנית להוציא את אשתו מהכלא, לאחר שכל הפניות והמסגרות המשפטיות לא עזרו. זהו לא סרט על טרנספורמציה מבחור רגיל למכונת אקשן משומנת (טוב, זה כמעט אמין, הרי מדובר בראסל קרואו) – לא, זהו מותחן מהנה ומבדר, עשוי נהדר – מותחן שאפשר להעביר אתו בכיף את הערב.

2010 – 7 days

שווה 2010 – Les 7 jours du talion 7 days – Daniel Grou

זהו עיבוד לקולנוע של ספרו של פטריק סנקל באותו השם. מדובר בסרט על נקמה. מהסוג הסדיסטי ביותר. ילדה קטנה נאנסת ונרצחת. הפדופיל נתפס. כאשר הוא מובא למשפט, אביה של הילדה, כירורג, חוטף את הרוצח ומחליט לענות אותו שבעה ימים, ולהסגיר את עצמו לאחר מכן. אז מהו מוסר ההשכל? הסרט מותח את הנקמה לאורך זמן ומביא את מבצע הנקמה למסקנה המתבקשת שזה לא היה כדאי. אני לא כל כך בטוח האם זה עובד על כל הצופים, אשר חלקם ללא ספק יפיקו הנאה חולנית לנוכח העינויים הקשים של הרוצח והאנס. סרט מטריד ולא קל לצפייה, אך עשוי היטב ואכן מכריח אותנו להתמודד מול דילמת הנקמה.

2008 – Traitor

שווה 2008 – Traitor הבוגדJeffrey Nachmanoff

זהו סרט אקטואלי. סמיר הוא סודני מלידה. אביו נהרג בפיצוץ ברכבו. מאוחר יותר אנו פוגשים בסמיר כאשר הוא מוסלמי אדוק, בקשרים ישירים עם ג'יהדיסטים המתכננים פיגועים נגד המערב. רק שהוא סוכן כפול הפועל לטובת ארה"ב. או שלא? לאורך הסרט אתה נמצא בדילמה האם הוא ג'יהדיסט או באמת סוכן אמריקאי? במי הוא בוגד הסמיר הזה – בגזע שלו או בארה"ב? והאם כל הצידוקים של קוראן נגד האלימות באמת משכנעים? את הג'יהדיסטים זה כנראה לא. יכול להיות שזה מסבר את האוזן המערבית – לא כל המוסלמים הם כאלו, הקוראן קורא נגד האלימות. התופעה הזו היא טבעית לחלוטין – לסגור עיניים על מציאות, בת יענה הקוברת את ראשה בחול ע"מ לא לראות את המציאות העגומה, לטעון שזו לא מציאות בכלל ושכל הלא-שמאלניים עסוקים בהכללות מזיקות ולא נכונות, ושכל המיקרים האלו הם מיקרים של יחידים, או של קבוצות טרור ושכולם מגונים ע"י הרוב המוסלמי ושהקוראן בעצמו מגנה את האלימות. גם הסרט הזה משרת את המטרה הזו – מוסלמים אדוקים יכולים להיות בשירות ארה"ב נגד מוסלמים "רעים". בגלל שהם "אמריקאיים", בגלל שהקוראן הוא נגד האלימות… הסרט יש להודות בנוי היטב ומותח. אך המציאות היא לצערי של בת יענה.

2006 – Firewall

שווה ❻  2006 – Firewall פריצה ברשתRichard Loncraine

 

 

זהו מותחן פשע מעניין, לא רציני מידי ומותח דיו על מנת להוות בידור טוב אם אתם רוצים לנוח על הספה. מדובר על ניסיון לשדוד את הבנק ע"י החוליה החלשה שבו – האנשים. ליתר דיוק, איש אחד, המכיר את כל שיטות הביטחון בבנק. ויש לו חולשה (למי לא?) – המשפחה שלו, אשר מוחזקת כבני ערובה. זהו מאבקו של הריסון פורד – הבנקאי – לשרוד את ההתקפה עליו תחת תנאים שרוב האנשים היו מועדים ונופלים – אך לא הוא, לא הריסון פורד. בידור מותח.

2005 – Derailed

שווה 2005 – Derailed מחיר הבגידה Mikael Håfström

 

 

מחיר הבגידה הוא על מה שהכותרת מכריזה – מחיר הבגידה. למעשה הסיפור היה יכול להיות דומה גם ללא הבגידה – אך כאן זה נסוב על בגידה. בחור אחד חי במשפחה עם בעיות – ביתו סובלת מסוכרת ויש לה בעיות בכליות. יחסיו עם אשתו לא מי יודע מה. בעבודה הוא גם לא הפייבוריט. וכסף הוא צריך לטיפולים רפואיים לביתו. ברכבת הוא פוגש אישה, מסתבר נשואה, מפה לשם מתחילה התעניינות והיחסים עוברים לפסים פיסיים. אך במלון אליו הלכו הם היו קורבן לתקיפה ואונס. הם, בהיותם נשואים, מחליטים לא להתלונן למשטרה. ויותר מאוחר הגבר מוצא את עצמו נסחט ע"י התוקף… לא אפרט יותר רק אזכיר שבזה לא נגמר הסיפור והבחור מוצא את עצמו בעוקץ מהסרטים. והסרט ממשיך בתהפוכות העלילה. עכשיו, אם תרצו לבגוד, תחשבו טוב טוב – אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם בנעליו של הבחור ואני לא מקנא בכם

2003 – Paycheck

שווה 2003 – Paycheck צ'ק פתוחJohn Woo

בן אפלק, אומה טורמן, אהרון אקהרט ופול ג'יאמאטי במותחן מדע בדיוני, נכון מאוד – ניחשתם, עפ"י סיפור קצר של פיליפ דיק. דיק סיפק להוליווד הרבה רעיונות תודות לתסריטאים שגדלו על סיפורי מדע בדיוני – ודיק כתב טובים ורבים. היו סרטים נהדרים בעקבות סיפוריו (למשל בלייד ראנר) והיו גם פחות – אך לכולם יש מכנה משותף – הרעיונות של פיליפ דיק כל כך מגרים וטובים שהם עובדים הרבה שנים לאחר שכתב אותם. הפעם מדובר במהנדס שעבודתו היא שיחזור ושיפור טכנולוגיות. הוא לוקח את הג'וב, בונה את מה שנשכר לבנות, מקבל צ'ק מאוד שמן וזכרונו הקשור לאותו הג'וב נמחק ע"מ להגן על הטכנולוגיה שהזמינו ממנו, וגם להגן עליו. הג'וב האחרון היה במשך שלוש שנים, אך בסוף העבודה במקום מיליונים שיחכו לו בבנק, הייתה לה מעטפה ובה מספר פריטים. וכך הוא יוצא לגלות במה בכלל מדובר. מותחן אקשן עם שיחזור מאורעות ע"י הרמזים של החפצים – המהנדס השאיר לעצמו חפצים שיעזרו לו בחיפוש ופתרון החידה – כאילו הוא ידע את העתיד לקרות.

2003 – Confidence

שווה 2003 – Confidence משחקי אמוןJames Foley

נוכל וחבורתו מגלים שאת ה-$150,000 שהם הרימו עכשיו שייכים לבוס המאפיה המקומי – דסטין הופמן. הנוכל לא ממצמץ, מופיע אצל ראש המאפיה, מבטיח להחזיר הכסף – אך מבקש עוד $200,000 כי יש לו תכנית גאונית איך יוכלו להרים עוד יותר כסף.. חוצפה, לא? הופמן במקום לירות בו בראש מלווה לו את הכסף! כמובן, הוא בטח חושב מי לא יחזיר לו, לראש המאפיה המקומית את הכסף? וכך אנו נכנסים לסרט מהיר בתככים ותרמיות קרימינליות – בידור פשע לא מזיק, עשוי היטב ואף מהנה (אם עוקבים אחר כל פיתולי העלילה)

1955 – The Desperate Hours

שווה 1955 – The Desperate Hours  שעות גורליות  – William Wyler

 

ב-1952 שלושה אסירים נמלטו, פלשו לבית עם משפחה ששהתה בפנים (משפחת היל) והחזיקו אותם כבני ערובה. ב-1954 ג'וזף הייז כתב על זה ספר, וב-1955 המחיז את זה להצגה (פול ניומן שיחק שם את מנהיג האסירים). סרט זה בא בעקבות הצגת תאטרון. הפעם מנהיג הכנופיה הוא המפרי בוגארט. בוגארט כבר שיחק בתפקיד דומה בסרט   The Petrified Forest הנפלא ב-1939, כשהיה שחקן צעיר.  עכשיו הוא כבר בן 55, זהו לו סרט לפני אחרון, והוא ימות בגיל 57. בסרט האסירים הבורחים פולשים לבית של משפחה בורגנית בפרברים – ז"א מדובר בהרמת יד על החלום האמריקאי ופלישה אל מה שאמריקה מייצגת.