הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: פיליפ סימור הופמן

2006 – Mission: Impossible III

שווה 2006 – Mission: Impossible III משימה בלתי אפשרית 3J.J. Abrams

איכשהו הסרט השלישי בסדרה לא הצליח לשחזר את הצלחה של שני הסרטים הראשונים ומהווה ירידה מסוימת לעומתם, כשהוא כן נופל בפח של יותר מאותו הדבר. עם זאת, האותו הדבר הזה הוא הקסם של טום קרוז עם אקשן נמשך ונמשך במקומות יפים בעולם – שנחאי, ברלין, רומא – במתכונת הקלאסית של סירטי ג'יימס בונד. אין צורך לקחת אותו ברצינות, כמובן. זהו סרט אקשן ללא מעורבות אקטיבית של השכל – אך בזה גם קיסמו, והוא אכן עשוי טוב. שווה.

1999 – The Talented Mr. Ripley

מומלץ 1999 – The Talented Mr. Ripley הכישרון של מר ריפלי Anthony Minghella

Star 9

 

 

The Talented Mr. Ripley

ריפלי – זהו סרט דרמה ומתח בסגנון הישן – ז"א הרבה דרמה שבונה את המתח ללא פעלולים מיותרים המסיחים את הדעת מהעלילה וסצנות מין סוערות המשכיחות את נושא הסרט – אשר מאכלסים סרטי דרמה ומתח של ימינו. טוב, זה גם די טבעי – הסרט הוא בעקבות הספר של פטרישיה הינגסמית' מ-1955 באותו השם. אותה פטרישיה שכתבה גם זרים ברכבת שהיצ'קוק הפך לקלסיקת פשע ומתח אינטלגנטית כל כך. גם ריפלי לא עבר בשתיקה וכבר ב-1960 הוסרט ע"י קלמנט רנה האגדי עם אלן דלון לא פחות אגדי בסרט נהדר שמש סגולה. העלילה עוקבת אחר מעלליו של בחור ממשפחה ענייה אשר בחוכמתו וערמומיותו מחליט לקחת זהות של מישהו אחר. הרבה אנשים מקנאים באחרים על זה שיש להם יותר – אך גיבורנו לא מסתפק בקנאה ומחליף זהויות. הוא נבל לא קטן, שרק מגלה את עצמו. הוא מקסים, אינטלגנטי, שאפתן, וחתיך (טוב, מאט דמון משחק את ריפלי, אז זה לא חכמה). הוא כל כך מקסים ונראה כחסר הגנה באופן מושך שכל הדלתות נפתחות אליו. אפילו זה של הקורבן המקבל אותו לחוג חבריו הקרובים. אפילו שהקורבן עוד מספיק לשאול את ריפלי במה הוא טוב, והוא עונה – בזיוף חתימות, בלספר שקרים ובלהתחזות לכל אחד – ואפילו האמת הערומה לא מרתיעה את הקורבן – כאן ג'וד לאו – מלהיות מוקסם. לא אספר את העלילה – רק אגיד שמדובר בסרט מתח ממדרגה ראשונה, כאשר דמות הנבל של ריפלי רוקמת עור וגידים מול עינינו ומול ריפלי עצמו, המגלה עד כמה הוא יכול להיות נבזי וחלקלק. האם נתקלתם בסיטואציה שבה חבר שלכם, שהיה אהוב על ידכם ושנתתם בו אמן הוא למעשה נוכל המנסה לרמות אתכם בדרכים עקלקלות שאפילו לא חשדתם בזה? אני נתקלתי בכזה. עד היום אינני מבין איך נפלתי ברשת הקסמים שלו. למעשה כל החברים שלי נפלו בקסמיו. ההתנסות האישית הזו השאירה עליי רושם עז עד כמה נתינת אמון יכולה להיות מסוכנת. ויש כאלו שמתחתנים עם דבר כזה ומוצאים לעיתים את עצמם בלא כלום לאחר שהנבל מפשיט אותם מכל רכושם הגשמי והישגם הרוחני. כן, יש אנשים מקסימים וכשרוניים כאלו, שאתה לא מריח אפילו מאיפה זה יבוא אליך. וכאן יש לנו הזדמנות נדירה לראות איך זה קורה צעד אחר צעד.  סרט מעולה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=Ylc5ToQoLg0

2009 – The Boat That Rocked

שווה 2009 – The Boat That Rocked רדיו רוקRichard Curtis

Star 7

זהו סיפור אהבה. סיפור אהבה לרוקנרול. שנות השישים. בריטניה. ספינה משדרת באופן פירטי רוקנרול מהים הצפוני, והאנגלים מנסים לסגור את התחנה מהים. לראות את פיליפ סימור הופמן בתור "נסיך" השידור של הרדיו – זו חוויה בפני עצמה.היום זה נראה כמשהו לא יאומן – באנגליה עד כמעט סוף השישים התחנות הרשמיות – בי.בי.סי. – הקדישו למוסיקת פופ אולי איזה חצי שעה ביום. וזהו. גם במחוזותינו גולדה מאיר התנגדה לביקור של חיפושיות. מוסיקת הרוק נחשבה כמשהו לא מוסרי. וכאן באה הספינה הזו. כיף של סרט.

2005 – Capote

מומלץ 2005 – Capote טרומן קפוטהBennett Miller

Star 8

 

Capoteטרומן קפוטה היה סלב אמריקאי במלוא מובן המילה – הוא הסתובב עם גדולים ויפים בחוגי הסילון והמדיה האמריקאית, היה ידוע כמספר מעשיות גדול ודמות טלוויזיונית. טרומן ראה את עצמו בראש ובראשונה סופר. וכשהוא קרא על מיקרה של רצח בקנזס של משפחה שלמה – אב, אם, בן ובת נורו בביתם מתווך קרוב מבלי שהיה שוד – זה סיקרן אותו והוא החליט לעשות מזה ספר. הספר שנעשה – בדם קר – היה שיא הקריירה של קפוטה (שדרך אגב כתב גם ארוחת בוקר בטיפני). הסרט הוא בעקבות ספר ביוגרפי על קפוטה ומתאר 4 שנים בהם טרומן קפוטה היה עסוק בכתיבת הספר מ-1959. אך אצל קפוטה הדברים נעשים בגדול – הוא נסע לקנזס, חיפש ומצא את הנאשמים במיקרה הרצח, הצליח לשכנע אותם לספר את סיפורם, ואפילו התיידד עם אחד הרוצחים – ואפילו יותר מהתיידד. התהליך הזה – של התקרבות בין קפוטה לבין אחד הרוצחים – היה מפתיע אפילו דמות שנויה במחלוקת כקפוטה. מאוחר יותר הוא הביע חרטה על כל הסיפור והצטער שבכלל שמע על המיקרה הזה. כל זה מכיוון שקפוטה עבר תהליך של התנוונות מוסרית בתקופה הזו, וראה ברוצחים אלו בני אדם כמוהו. או, כפי שהוא סיפר – זה כאילו נולדנו וגדלנו אני והוא באותו הבית. רק אני יצאתי בדלת אחת, והוא יצא מהדלת השנייה. פיליפ סימור הופמן נותן הופעה מהממת כקפוטה ועושה את ההבדל בין סרט טוב לבין סרט טוב מאוד. סרט שישבתי ממוגנט על הכיסא ועקבתי אחר כל פרט על המסך ופחדתי למצמץ שמא אפסיד משהו.