הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: פעולה

1971 – Vanishing Point

שווה 1971 – Vanishing Point נקודת היעלמותRichard C. Sarafian

קוולסקי מעביר מכונית ממדינה אחת בארה"ב למדינה אחרת. בנהיגה, כמובן. עכשיו יש לו משימה להעביר מכונית מדנוור לסן פרנסיסקו – והוא מתערב שיעביר אותה לפני יום שני בבוקר. הוא עושה את זה ביום שישי בלילה. וכאן מתחיל המסע שלו. המסע הזה הוא כמו כל המסעות שהוא עושה – רק הוא, כמה גלולות נגד שינה, המכונית הכביש וסירנות מהבהבות מאחוריו. כשאתה רואה מה קורה לו במסלול ההעברה, כמה מרדפים הוא צריך לברוח מהם ולהתחמק, איזה עיקולים הוא עושה – אתה מתחיל לתהות האם זה בכלל סן פרנסיסקו? או האם זה הכסף והג'וב? או שמא מדובר במשהו אחר? בחופש שלך הטוטלי ושאף אחד לא יעצור אותך? בחופש לנהוג, לנהוג עד הסוף? סרט פולחן.

מודעות פרסומת

2003 – Oldboy

מומלץ 2003 – Oldeuboi Oldboy שבעה צעדיםChan-wook Park

 

 

שבעה צעדים זהו סרט דרום קוריאני. אם נלך לפי סטראוטיפים, עוד לפני שצפינו בסרט עצמו, אזי מחכה לנו סרט מקורי ומעניין, ומצד שני מחכה לנו סרט אלים עם גרפיקה לא פשוטה שיש לעכל אותה על בטן ריקה. כל זה ארוז בהצגה חזותית איכותית מופלאה. אני מוכרח להגיד, שסרט זה הוא התגלמות הסטראוטיפים על קולנוע דרום קוריאני, כך שמי שסולד מאלימות על המסך יתקשה ליהנות ממנו. אך מצד שני, מי שיכול לעכל את זה – מחכה לו סרט חזק עם חוויה אנושית עמוקה ושורשית המגרדת מתחת לנשמה ומעירה רבדים של התנסות אנושית המכה מתחת לחגורה.

מדובר בסרט השני בטרילוגיה של פארק על נושא של נקמה (סרטו הראשון בנושא – שלום לנוקם מ-2002 – פתח את הסדרה בפורנוגרפיה של אלימות על המסך שזעזע בעוצמתו והעלה את נושא הנקמה על שולחן המנתחים כשאור הזרקורים מדגיש כל חתך של סכין ואנחנו היינו הצופים, וסרטו השלישי בנושא – שלום לנוקמת – יבוא לסכם את הנקמה ב-2005). הנקמה כאן היא אישית. אך לעומת הסרטים ההוליוודיים הרגילים, מלאי האקשן ולהט רגשות נקמה, שלא ברור מאיפה הוא התלקח, המסתובבים סביב מניע פשוט המובן לכולם, ואז מה שנשאר זה לשתות את מעשה הנקמה, להגיד תודה על המשקה, לנגב השפתיים ולשכוח מכל הסיפור – כאן מדובר בסיפור מורכב עד מאוד, כשהנקמה היא לא ברורה בצדקתה בסופו של יום, ויש כאן ערבוביה חכמה של צדק, כך שאין כאן חד צדדיות של הנקמה. ובנוסף כל זה הבמאי הכניס אלמנטים של מחזה יווני קלאסי כשהביא תסביך אדיפוס בצורה ישירה לסרט.

מדובר בבחור, שהיה שתוי ביום הולדת של ביתו, נחטף ונכלא ל-15 שנה בחדר עם טלוויזיה ושירותים ואוכל שמוכנס לו יום יום, ולפעמים גם גז מרדים שאחריו היה מתעורר בדירה שסידרו וניקו אותה והוא עם תספורת חדשה, ומהטלוויזיה הוא לומד שאשתו נרצחה והוא החשוד המרכזי, וביתו הועברה לאימוץ למשפחה בשוודיה. אין לו מושג למה הוא נכלא ומי כלא אותו. אך הנה הגיע הרגע בו הוא שוחרר לחופשי, וכאן הוא מתחיל בחיפוש אחר כולאו על מנת לנקום, לנקום קשה על מה שעוללו לו. בדרך הוא פוגש בשפית של מסעדת סושי – והאהבה ניצתת. אך החיפוש הזה אחר הנקמה מגלה שהסיפור לא נגמר עבורו, והדברים לא פשוטים אלא מתגלגלים ומגלים שכבות, שכבות של מניעים ויוצרים סיטואציות בלתי נתפסות, שהדרך היחידה לעבור אותם זה למחוק זיכרון על עצם קיומם. הכל קשור בהכל.

מה אוכל להפיק מהסיפור? אני מתכוון חוץ מהחוויה וניתוח אדיפוס של הנקמה. זה שכל צעד שלנו יכול להשפיע, כפו אפקט הפרפר, ואנחנו סה"כ חיים תוצאות הצעדים האלו, יהיו מפתיעים ככל שיהיו? שאם נחשוב על המציאות שזה משהו שאלוהים יוצר ובורא עבורנו, אז אנחנו הוא האלוהים? ושאם אנחנו נבחר בנקמה, פעולה בסיסית, כל כך אנושית, כל כך מחייבת, שאנחנו כמעט התמצית שלה – אזי זה יראה כמו שזה נראה בסרט (למעשה בשלושת הסרטים על נקמה של פארק)? האם הנקמה היא חסרת תכלית למעשה, או שהיא המעצבת את מי שאנחנו?  סרט עם הרבה עצמה ומפתיע בעומק חקירת הדמויות ומשחק מדהים של צוות השחקנים – ראו הוזהרתם.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=2HkjrJ6IK5E

2002 – City of God

מומלץ 2002 – Cidade de Deus  City of God  עיר האלוהיםFernando Meirelles

 

 

בעיר האלוהים יש סצנת פתיחה אחת הנהדרות שיש בכלל. פאבלות בריאו דה ז'נירו, אחת הכנופיות עורכת סעודה ותרנגולת אחת נמלטת על נפשה, כשכל הכנופיה רודפת אחריה בפאבלות. הקצב, המוסיקה, הצבעים, המעברים והדינמיקה כל כך סוחפים שאפשר לקבל סחרחורת. סצנה מדהימה, המהווה הקדמה, אך עם זאת גם כל התמצית של הסרט. המציאות של פאבלות נושמת סכנה, אבק שריפה, דם וגם תשוקות. אם יש מציאות בה גורלך נקבע מראש אז זה שם, בפאבלות, הנשלטות ע"י כנופיות שמוסרות את המעשר שלה למשטרה שלא נכנסת לשם. קצב ההריגות שם כל כך גבוה שראשי הכנופיה מתחילים להיות כבר נערים צעירים. זו מציאות מסריחה עם אנושיות כלואה באינטריגות של תחרות על כוח, על כבוד כשהתושבים עצמם הם רק עוד מרכיב של הסביבה כמו המדרכה נגיד או קיר או דלת רעועה שאתה בועט בה אם היא בדרכך. סרט מדהים מבחינה וויזואלית, קצב וזרימת האירועים והאותנטיות הבועטת. מספרים שבמאי השתמש על אמת בתושבי הפאבלות בתור שחקנים לסרט כשהעביר להם סדנת משחק במיוחד עבור הסרט הזה. אגב עיר האלוהים זהו שמה של אחת השכונות בפאבלות. הסרט רווי באלימות אם עוד לא ברור.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=tQYvxJArZwk

2011 – Mission: Impossible – Ghost Protocol

מומלץ 2011 – Mission: Impossible – Ghost Protocol משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצלליםBrad Bird

 

 

טוב – מה אפשר כבר לחדש במשימה בלתי אפשרית? והאם בכלל אפשר לסטות מהנוסחה המנצחת? כבר ראינו סרטים בהם הגיבור נכנס לכלא ומבלה שם זמן מה במשימה שלו (גם ברן, גם ג'יימס בונד). כבר ראינו סרטים עם אקשן מסחרר. כבר ראינו סרטים בהם לכל חבר צוות תפקיד מוגדר – אחד גאון במחשבים, השני מוח, השלישי – וכך הלאה. כבר ראינו סצנות אקשן מבוימות בגאוניות בכל מיני סרטים כמו מהיר ועצבני ודומיהם. אז מה, נמאס לנו? לא ולא! אנחנו תמיד פתוחים להצעות, וסרט הזה מביא לנו הצעה שאי אפשר לסרב לה עם אקשן המטפס לגבהים בלתי נתפסים. תרתי משמע. הפעם מדובר בסצנה בה טום קרוז – נכון, הוא עדיין איתן הוק, והוא רודף אחרי פצצה מלוכלכת שעשתה דרכה לניהיליסט הרוצה לפוצץ את העולם במלחמה גרעינית ע"מ שהעולם ייבנה מחדש – הפעם זו סצנה טיפס על הבניין הגבוה ביותר בדובאי – וטום קרוז עושה את זה ללא כפיל! משוגע על כל הראש! אך למה אני מספר את זה בכלל? יש שם סצנות אקשן סהרוריות, יש שם מתח ודברים שלא ראינו קודם (למשל פיצוץ הקרמלין), יש שם… טוב מספיק להדליף – אם אתם אוהבים את ג'יימס בונד, אזי בעולמינו יש 2 סדרות ג'יימס בונד – נכון, משימה בלתי אפשרית היא סדרה מתחרה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=EDGYVFZxsXQ

2006 – Mission: Impossible III

שווה 2006 – Mission: Impossible III משימה בלתי אפשרית 3J.J. Abrams

איכשהו הסרט השלישי בסדרה לא הצליח לשחזר את הצלחה של שני הסרטים הראשונים ומהווה ירידה מסוימת לעומתם, כשהוא כן נופל בפח של יותר מאותו הדבר. עם זאת, האותו הדבר הזה הוא הקסם של טום קרוז עם אקשן נמשך ונמשך במקומות יפים בעולם – שנחאי, ברלין, רומא – במתכונת הקלאסית של סירטי ג'יימס בונד. אין צורך לקחת אותו ברצינות, כמובן. זהו סרט אקשן ללא מעורבות אקטיבית של השכל – אך בזה גם קיסמו, והוא אכן עשוי טוב. שווה.

2000 – Mission: Impossible II 

מומלץ 2000 – Mission: Impossible II  משימה בלתי אפשרית 2John Woo

 

 

כן, יש המשך למשימה בלתי אפשרית. טום קרוז הפך את הסיפור לסרטי המשך. יש לא מעט סרטים כאלו שהפכו לסדרות בעקבות סרט ראשון שהצליח. יש שיגידו קלישאה, שהסרטים הבאים בסדרה לא משתווים לסרט הראשון. ובכן, זאת קלישאה. יש לא מעט סדרות שסרטי ההמשך משתווים גם משתווים, ויש גם העולים על הסרט הראשון. אך אין ספק שיש להם משימה קשה, משימה בלתי אפשרית – לשחזר את ההצלחה של הסרט הראשון. המלכודת האמתית היא לא ליפול בפח של יותר מאותו הדבר. סרט זה נופל במלכודת זו. למעשה אפשר להגיד שהוא צועד לתוכה בעיניים פקוחות, עם חיוך ממזרי, עם סכין קומנדו בין השיניים, ברק בעיניים ואבק שריפה בתור בושם. ולמה הוא עושה את זה? ובכן, למזלנו, כשיש הצלחה, ניתן לבדוק איך לשכפל אותה. ובמקרה שלנו, כאן היה אף שיפור מסוים. יש לנו אקשן ללא הפסקה, יש לנו חתיך בדמותו של טום קרוז המשחק את איתן הוק, סוכן הכוח של משימה בלתי אפשרית, המתעקש לעשות פעלולים בלי כפיל בסצנות מסמרות שער, יש לנו אדרנלין גבוה המשוחזר מהסרט הראשון, יש לנו עלילה קצת פחות מבולבלת מאשר בסרט הראשון, ויש לנו כאן הנאה צרופה ללא מחשבה על המפגן הפירוטכני שמתרחש מול עיננו. ויש לנו גם נערת ג'יימס בונד הרבה יותר משמעותית מאשר בסרטי הג'יימס בונד. כן, יש מתחרה לסדרה האלמותית, והפעם היא לוקחת אותנו לסידני על מנת להציל את העולם מסכנה ביולוגית. אני לא בטוח שתזכרו את העלילה לאחר נגיד שנה, אך את ההנאה תזכרו גם תזכרו.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=vIpqpRuGrq4

1996 – Mission: Impossible

מומלץ 1996 – Mission: Impossible משימה בלתי אפשריתBrian De Palma

 

 

 

אם אתם מחפשים סרט עדין, סרט רגיש, סרט עם עומק, עם דרמה מרגשת, או אפילו קומדיה קלילה – אז זה לא הסרט. גם אם אתם חייבים להבין כל דבר וכל פרט, אחרת אתם מאוכזבים – חפשו לכם סרט אחר. סרט זה הוא ממשפחת הג'יימס בונדים – ז"א אקשן, מקומות יפים וגיבור המציל את העולם עם בחורה על זרועו. נשמע שטויות במיץ עגבניות וקישקוש בלבוש כמובן. וזה בדיוק הסרט בכיוון מהנה זה. טום קרוז אהב את סדרת הטלוויזיה משימה בלתי אפשרית שהייתה מאוד פופולרית באמריקה בשנות השישים במאה העשרים, ולאחר שהקים חברת הפקות, החליט לעשות מזה סרט. הוא עד כדי כך אהב את זה, שהוא גם שיחק בו את התפקיד הראשי, וגם ביצע בו את מרבית הפעלולים של הגיבור ללא כפיל. ויש להוריד כובע על כך – הסרט מלא פעלולים, יש לו קצב מסחרר שלא נותן זמן להרהור ובדיקת העלילה, וקטעי האקשן והמרדפים הם הטובים ביותר שנראו עד אז על המסך – כולל סירטי הג'יימס בונד. הקטע בסוף עם הליקופטר ורכבת בתעלה בין צרפת לאנגליה ממש גדול. כמובן שיש גם עלילה – צוות של המשימה בלתי אפשרית מחפש חפרפרת שחדרה לארגון, ושורד אחרון בצוות – איתן הוק (טום קרוז) ממשיך לחפש את החפרפרת, תוך כדי מנוסה מצוותי משימה בלתי אפשרית האחרים הרודפים אחריו בחושבם כי הוא החפרפרת. וכך יש לנו אלמנטים מסרט היצ'קוק, המקשרים בין קטעי האקשן. לשבת, למזוג בירה, לקחת גרעינים וליהנות ממיצג אקשן ללא מחשבה מיותרת.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=QBavzf2_ook

 

1961 – Yojimbo

מומלץ 1961 – Yojimbo  יוג'ימבו  – Akira Kurasawa

 

 

זוכרים בעבור חופן דולרים של סרג'יו לאונה? עם קלינט איסטווד בתור איש ללא שם? ובכן – יוג'ימבו הוא המקור. (בעבור חופן דולרים לא הסדיר זכויות היוצרים עם האולפן היפני, וזכה לתביעה מצדו, אשר דחתה יציאתו למסך הגדול). כן, אמנם בעבור חופן דולרים הוא מערבון, מערבון ספגטי, אך הוא לוקח את שורשיו מאמצע המאה ה-19 של יפן, סוף השוגון של טוקוגאווה, וגם סוף עידן הסמוראים. רונין (סמוראי ללא אדון לשרת אותו) משוטט ברחבי יפן, ללא הווה, ללא עתיד, ללא כסף, עם הכבוד של ימי עברו ומיומנות חרב. כאן הוא נקלע לעיירה, בה 2 מחנות יריבים מחזיקים אותה בפחד ואימה, ומתמודדים מחנה מול מחנה על השליטה. רונין שלנו מוצע להיות יוג'ימבו (שומר ראש) של מחנה אחד, ואח"כ המחנה השני. וכך הוא, בחוסר מוסריות בוטה, לוקח את העבודה משני המחנות, אך בפועל לא מבצע אותה בעבור אף אחד מהם, כאשר הוא גם זה המאיץ את החידלון של שני המחנות. כן, קורוסאווה ידע לעשות סרטי סמוראים, וזהו אחד הטובים שלו, אשר היווה מקור לא אכזב לחיקויים, רי-מייקים והשפעות. גם הסרט עצמו לא מקורי לדברי קורוסאווה ומושפע מסרט אפל מ-1942 בשם The Glass Key.  ההצלחה של הסרט והשפעתו על הבאים אחריו מזכירה במקצת סרט סמוראים אחר שלו – שבעת הסמוראים. אך הסרט עצמו שונה לגמרי ממנו, ואכן מזכיר מערבון, גם בגרסה היפנית. מעולה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=y_1iT_GmHTE

2012 – Snow White and the Huntsman

שווה 2012 – Snow White and the Huntsman שלגיה והציידRupert Sanders

שלגיה והצייד אמנם מבוסס על דמויות של האחים גרים – יש שלגיה, יש מכשפה ויש אפילו גמדים, אך היא לא לילדים. זה לא דיסני. זה אמנם מעשיה ופנטזיה, אבל עטופה בצורה אפלה אך ראליסטית וכל כך יפה בערבוב מכשף של ימי ביניים, יער אימה ומקום קסום עם פאות. כמובן יש גם הרבה קטעי פעולה – מה שמביא עוד ממד מעניין למעשיה. ניחשתם – זאת מעשיה מורכבת, עם הרבה דמויות. למעשה יצא גם סרט המשך – כי סרט אחד כנראה לא הצליח לפתח את הנושא עד תומו. יש טרנד כזה אצל מספר סרטים – הם הולכים בעקבות סדרות טלוויזיה (יש גם סרטים שעשו רילוקיישן – למשל פארגו של האחים כהן היה סרט נהדר, שהאחים החליטו לעשות ממנו גם סדרת טלוויזיה, ולאחר שהצליחה גם כן, עשו המשכים חדשים). גם סרט זה מתאים להמשכים.

2012 – Premium Rush

שווה 2012 – Premium Rush שליחות עירוניתDavid Koepp

סרט מרדפים מאוד מרענן בכיכובו של ג'וזף גורדן-לוויט. ניו-יורק. עיר חיה, נושמת ובועטת ובעיקר פקוקה. על מנת להביא חבילה ממקום למקום בזמן קצר קמו חברות משלוחים המשתמשות ברוכבי אופניים. כאן יש לנו סיפור כמובן, יש עלילה, יש בחור ובחורה, יש טובים ויש רעים, יש השגרה ויש הנשגב – אך מה שבאמת מעניין אותי בסרט זה – אלו המרדפים ברחובות ניו-יורק, התמונות העוברות בראש של רוכב האופניים על איך הוא מתכנן ומצייר את המסלול על מנת להרוויח עוד כמה שניות על השעון. זה ריתק אותי אל הכורסה – לא האמנתי שאני אראה סרט מרדפים דווקא על אופניים – אך זה בדיוק מה שעשיתי.