הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: פרנק קפרה

1948 – State of the Union

מומלץ 1948 – State of the Union – Frank Capra

 

 

הסרט הוא בעקבות מחזה באותו השם משנת 1945. מדובר בדרמה פוליטית, על התפכחות מאידאלים ומעקרונות בעקבות מרוץ פוליטי. כאן – המרוץ למועמדות לנשיאות מטעם מפלגה רפובליקנית בארה"ב. הנושא הוא די שחוק אפשר להגיד מרוב עיבודים במדיה ובחיים האמתיים. עד כדי כך שחוק, שחלק מהציבור מקבל את זה, את הספינים הפוליטיים, במיוחד כשמדובר במפלגה או מועמד שהוא תומך בהם (טוב, זה מובן, זאת פוליטיקה, דברים שרואים משם לא רואים מכאן וכדו' ההצדקות שהאיש הפשוט נותן לפוליטיקאים שלו), אך לא מקבל כשמדובר במפלגה היריבה (איזה תרגיל מסריח, אין להם עקרונות, שקרנים, הם ימכרו את האימא שלהם וכו' כיד הדמיון הטובה). העובדה שאיבוד עקרונות זוכה להבנה או לגינוי אצל הבריאות כיום מצביעה שהנושא רלוונטי גם בימינו – ועקב כך הסרט מעניין אותנו לא פחות מאשר מלפני 70 שנה.

נקודה מעניינת נוספת בסרט, רלוונטית לא פחות אם לא יותר, היא מהות המועמד. בסרט מדובר בסוס שחור, איש עסקים שמנסים להריצו למועמדות, איש שלא גדל במסגרות פוליטיות, ונמצא על הפרק בגלל קיפאון במועמדים ומנהיגים אחרים. כנראה שהדמות הזו מבוססת על וונדל לואיס ווילקי, המועמד הרפובליקני לנשיאות מול רוזוולט ב-1940 – הוא היה סוס שחור, עו"ד ואיש עסקים. מכיוון שהיה איש עסקים, הרי ידע מתי לחבור למי – ויצר עם רוזוולט, אשר נבחר כמובן, שותפויות פוליטיות ותמך בו. הרלוונטיות היא כמובן בגלל סוס שחור אחר של המפלגה הרפובליקנית – דונאלד טראמפ, אשר ניצח מול כל התחזיות גם במפלגתו, למרות מפלגתו, וגם במרוץ לנשיאות עצמו, למרות המדיה ודעת הקהל כביכול, שהתבררה כדעת שמאלניים קולניים בלבד אשר קיבלה במה רחבה בימי הנשיא אובמה, אשר מציאות לא עניינה אותו, אלא רק אידאולוגיה (אני בטוח שהוא היה עושה חייל במהפכה הקומוניסטית ברוסיה).

הסרט אמנם דרמה פוליטית, אך אפוף בציניות מבדרת ומבוצע באופן נפלא ע"י הזוג האגדי – ספנסר טרייסי וקתרין הפבורן.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=-mn4eS8ih4c

1944 – Arsenic and Old Lace

 

מומלץ 1944 – Arsenic and Old Lace רעל ותחרהFrank Capra

Star 8

 

 

Arsenic and Old Lace

זאת קומדיה רומנטית שנונה, בכיכובו של קרי גראנט. ואני, כידוע, חסיד גדול של קומדיות מסוג זה. זהו עיבוד למחזה של ג'וזף קסלרינג מ-1939, אשר החל להציג ב-1941 עד ל-1944. הסרט צולם כבר ב-1941, אך הבמאי חיכה עד שהמחזה יסיים להציג. הנושא הוא קרוב לליבם של  האחים כהן – מדובר במשפחה רחבה ופסיכופתית – ישנן שתי דודות, המרעילות אנשים בודדים כפי שנאמר בסרט, בעזרת יין סמבוק תוצרת בית המעוטר ע"י זרניך, סטריכנין וקמצוץ של ציאניד. ישנו גם אח מפגר החושב שהוא רוזוולט החופר קברים במרתף אך סבור שהוא מנסה לחפור את תעלת פנמה, ויש גם… כן – תפסתם את הפרינציפ – רק כאן זה לא סרט מתח ואימה המלא אלימות, אלא קומדיה שחורה מקסימה. וקרי גרנט, השייך לאותה משפחה, מתייסר מן המחשבה שגם הוא יירד מהפסים יום אחד, והאם מותר לו אם כן להתחתן עם בחירת ליבו. תענוג צרוף.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=GCWBDwkhGN0

 

 

1939 – Mr. Smith Goes to Washington

שווה 1939 – Mr. Smith Goes to Washington מר סמית הולך לוושינגטוןFrank Capra

Star 6

הסרט היה אמור להיות המשך ל-מר דידס הולך העירה, אך הנושא והנסיבות גרמו לו לתפוס כיוון עצמאי. הפעם לצד ג'ין ארתור מככב כוכב על לעתיד – ג'יימס סטיוארט, דמות שכל כך התאימה לבחור פשוט ולא מתוחכם, אך ישר, ישיר ומלא קסם אישי. כשסנאטור אחד נפטר, המושל מתלבט איזה סנאטור למנות במקומו. לבסוף, הוא בוחר, בדחף לא מוסבר של רגע, במדריך צופים, על מנת להתחמק מלבחור בנציגים שלוחצים עליו לבחור, וגם כי הוא מאמין שבחור פשוט ונאיבי זה – מר סמית – יהיה קל לשליטה ולתמרון. אך מר סמית מתגלה כאיש שאכן רוצה להביא שינוי ולשרת את העם ביושר – דבר שמקומם את הנפשות המושחתות הפועלות בסנאט. כמה דברים מעניינים על השפעת הסרט. התסריט שנמסר לוועדת הייס (הצנזור ההוליוודי שפעל מתחילת שנות השלושים עד לסוף שנות השישים) זכה לביקורת נוקבת שציינה שהוא עלול להציג את הסנאט ואושיות המשטר באמריקה כאירגון מושחט וכך מביא סיכון של הגברת חוסר אמון במערכת ובשיטה הדמוקרטית . לאחר שהסרט יצא, הוא זכה לביקורות קשות של סנאטורים ועיתונות וושינגטונית, אשר אפילו האשימו את קפרה באנטי אמקריקאיות ובקומוניזם על כך שהוא מציג את הסנאט כחבורת מושחתים הדואגים לכיסם ולא לטובת הציבור. הביקורת לא עזרה והסרט זכה להצלחה. עובדה מעניינת נוספת היא שהסרט הוחרם להקרנות בגרמניה של היטלר, ברוסיה הסטאליניסטית, באיטליה של מוסוליני ובספרד של פרנקו. ב-1942 הוא גם הוחרם בצרפת הכבושה ע"י הנאצית, ורבים מבתי הקולנוע שם בחרו להקרין אותו ממש ערב כניסת החרם לתוקף. (המידע – מוויקיפדיה).  הבחור הפשוט, המייצג את האינדיווידוליזם של אמריקה, המלמד שהיחיד יכול להביא ולהוביל שינוי – ג'יימס סטיוארט, כיכב בעוד סרט מצויין של קפרה על נושא זה של החלום האמריקאי – אלו חיים נפלאים.

1936 – Mr. Deeds Goes to Town

שווה 1936 – Mr. Deeds Goes to Town  מר דידס הולך העירה – Frank Capra

Star 6

זו קומדיה רומנטית שנונה מאוד וחביבה בכיכוכם של ג'ין ארתור וגרי קופר. מר דידס יורש 20 מיליון דולר בזמן המשבר הכלכלי הגדול של ארה"ב. הוא נוסע לניו יורק ושם התקשורת הדביקה לו שם סינדרלה. עיתון אחד שולח אליו כתבת, אשר מתחזה לבחורה מחפשת עבודה, והוא מתאהב בה עפ"י התכנית. כאשר כתבות צבע סנסציוניות עליו מופיעות בעיתונות, הוא לא חושד שהמקור לכתבות אלו זו הבחורה האהובה. מה שמערכת העיתון לא לקחה בחשבון, זה שהכתבת בעצמה תתאהב בבחור. הקומדיה ממשיכה ומסתבכת בנבכי העלילה, שמתפתלת בחכמה דרך בית משפט, עם נצחון האיש הפשוט על תאוות הכסף ותככנות. פרנק קפרה ידע לתת עידוד ותקווה לאיש הפשוט והישר – וכך סרט זה, לא מתחכם, אך שנון, הוא שיר הילל לשכל הישר

 

1946 – It's a wonderful life

מומלץ 1946 – It's a wonderful life אלו חיים נפלאים – Frank Capra

 its a wonderful life זהו סרט על אופטימיות והשראה, זהו סרט על אנשים לאנשים. זהו סרט על חלומות מול מקומנו בחיים וקהילה. זהו סרט על עיירה קטנה הנשלטת על ידי אדם אחד, ועל יוזמה פרטית מול השליטה הזו. זהו סרט על חלומות איש צעיר לעזוב את העיירה ולטייל בעולם מול חובתו למשפחה, לעסק של אביו ולאנשי העיירה. זהו סרט על יאוש גדול מחוסר הצלחה והכרה לבסוף בחיים כהמתנה הגדולה ביותר שמגמדת כל כשלון ויהי הגדול ביותר, זהו סרט על ניצחון האהבה, החיוך, הקהילה על החמדנות ורוע הלב.

הסרט הוא בעקבות סיפור קצר מאת פיליפ וואן דורן סטרן בשם המתנה הגדולה ב-1939. הסיפור לא הצליח למכור ו-וואן דורן סטרן הפיק אותו על 100 גלויות כריסטמס ושלח לחברים ומשפחה. הסרט להפתעתי גם לא הצליח בהתחלה. אך כיום הוא נחשב סרט כריסטמס אולטימטיבי בארה"ב. טוב, בארה"ב הכל צריך להיות אולטימטיבי – תושבי העיירה סנקה פולס שבניו יורק מאמינים שעיירתם שימשה השראה לעיירת בדפורד פולס שבניו יורק שבאלו חיים נפלאים בעקבות ביקור של פרנק קפרה, במאי הסרט. כל שנה בדצמבר מתקיים פסטיבל אלו חיים נפלאים. בעיירה הוקם מלון בשם מלון קלרנס ע"ש אחת הדמויות מהסרט (דמות המלאך השומר על גיבור הסרט) ולאחרונה אף נפתח מוזיאון אלו חיים נפלאים.

דבר מעניין נוסף הוא שהסרט כיכב בדו"ח פנימי של אפ.בי.איי משנת 1947 בו כותבי הדו"ח האשימו את הסרט בהיותו אנטי ערכים אמריקניים, אנטי צרכנות, אנטי קפיטליזם ועושר, אנטי בנקים ובעד רווחת האנשים הפשוטים – בקיצור, קומוניסטי. הדו"ח היה חלק מפרויקט הגילוי של חדירת הקומוניזם לתעשיית הקולנוע האמריקאי שאפ.בי.איי. חקר בזמנו. למרות שהדו"ח היה מוטה והסרט לא ביטה עמדות אנטי קפיטליסטיות, אלא עמדות אנטי קפיטליזם חזירי (כמה רלוונטי – יותר מ-60 שנה אחרי התנועות נגד הקפיטליזם החזירי התחילו לפרוח בעולם המערבי – גם באמריקה). חוץ מזה, פרנק קפרה היה ידוע בסרטיו משנות השלושים כאחד השם את האיש הפשוט במרכז כגיבור הסרט. אך ייתכן שכותבי הדו"ח צדקו שהסרט לא היה ברוח הערכים האמריקניים – ודוגל בקהילה, עזרה הדדית, אהבה חברות ואנטי צרכנות. אמריקה, אם מישהו שכח, היא חברה צרכנית שערכיה נרתמו לצריכת עוד ועוד ע"מ להעשיר אנשים אחרים.

1934 – It happened one night

מומלץ 1934 – It Happened One Night זה קרה לילה אחדFrank Capra

קומדיה שנונה מוקדמת, עם קלארק גייבל וקלודט קולברט. מעניין שלא הוא ולא היא היו הבחירה הראשונה לסרט, אך ביחד הם עשו היסטוריה והסרט זכה בחמשת פרסי אוסקר, It happened one nightבכללם לשחקנית ראשית ולשחקן ראשי. ובצדק.

הקומדיה מספרת על בחורה עשירה ועיתונאי עני. כמו בהרבה סרטים של התקופה ומאז – כאן יש מוטיב של המעמד הגבוה המתחפש למעמד ביניים או נמוך – רק כאן זה לא רק התחפשות אלא בריחה – ז"א הבחורה לא מעוניינת כל כך במעמדה העליון ולא מעוניינת להיות כבולה ע"י המוסכמות הקשיחות המוכתבות ע"י אביה. בקומדיה יש קצב מהיר, רומנטיקה, סיפור בין מעמדי, קסם אישי ויסודות בריאים של שנינות. כאמור, אני מת על קומדיות מסוג זה.