הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: קוונטין טורנטינו

2012 – Django Unchained

שווה 2012 – Django Unchained ג'אנגו ללא מעצוריםQuentin Tarantino

טרנטינו לא מפספס להגיש לנו אלימות בקטשופ מבעבע – הפעם כהומאג' למערבוני ספגטי, שבהם הכניסו אלימות ודם מתחת לאפו של הצופה, כשעד אז המערבונים היו נקיים מהגרפיקה של האלימות – מבעבע מעבר לגבולות המסך שלפעמים אתה לא בטוח שאתה לא טובע בכל הדם הזה. מערבון, מערבון, אך הנושא הוא נושא שאמריקה ממעטת לעסוק בו – העבדות במדונות הדרום, ובעיקר, האלימות והאכזריות והגזענות כלפי הכושים. כן – כושים, כושים, כושים – המילה כושים לא יורדת מפס הקול של הסרט ושמה את התקינות הפוליטית בפינה עד יעבור הזעם. והכושים כאן נוקמים. נוקמים על חוסר הצדק, נוקמים על היחס המפשיל, נוקמים על האכזריות ועל האלימות ועל הניצול ועל זה שהאדם הלבן ראה בכושים רכוש משלו בלבד שמותר לעשות בו מה שמתחשק. אך כאשר בסרטו ממזרים חסרי כבוד הגאוני הנקמה של היהודים בנאצים הוצגה בהומור שחור מבריק ומבדר, כאן הנקמה באיש הלבן לובשת כבר צורה של אימה מרוב הדם הנשפך על פלקאט המוטו של כל הלבנים חלאות. זה כבר לא סתם אלימות לשם אלימות, יש כאן מסר אחר, כמעט הייתי כבר חושד בטרנטינו שהוא משדר שנקמה זה אקט פסול מרוב האימה שהוא מביא. אך מכיוון שזה טרנטינו ואי אפשר לחשוד בו בחמלה נוצרית מופגנת, אזי המסקנה היא המידתיות – מה שהלבנים עשו לכושים זה זוועה אחת גדולה. אך עם כל הרצינות, ויש רצינות, בנושא, הסרט משופע בבידור והומור שחור – טוב זה טרנטינו. וגם כאן יש לנו כמו ממזרים חסרי כבוד, משחק מזהיר של כריסטוף וולץ. למי שלא מתעלף מאלימות, שווה ביותר.

 

מודעות פרסומת

2004 – Kill Bill: Vol 2

מומלץ 2004 – Kill Bill: Vol 2 להרוג את ביל 2Quentin Tarantino

kill bill 2

הכלה – אומה טורמן – הייתה בתרדמת ארבע שנים בחלק הראשון של הסרט, וזאת בעקבות פציעתה הקשה בחתונתה. מאז היא החליטה להקדיש את המשך חייה לנקמה – להרוג את ביל, ואלו שעזרו לו להרוס את חתונתה – חברים וחברות שלה לשעבר, להרוג את אורחיה וכמעט להרוג אותה. בקווים כלליים זה מזכיר את הכלה לבשה שחור של פרנסואה טריפו – ובאמת, להרוג את ביל 1 נפתח בשחור לבן. אין מה לאמר – קוונטין טרנטינו הוא כשרון גדול. וכך הכלה, חמושה בחרב אגדית שחושלה רק לכבודה, שיכולה גם לאלוהים בכבודו ובעצמו, באם יזדמן במיקרה בדרכה, נוקמת ומחסלת את הורסי חתונתה ביחד עם כנופייתם, עד שהיא מגיעה לחסל גם את ביל עצמו. החלק השני הוא המשך ישיר של נסיעת הפררי בכביש מהיר של החלק הראשון, ולא משאיר אוויר לנשימה וזמן לעכל את מה שאנחנו רואים ושומעים. להרוג את ביל על שני חלקיו זהו סרט כיפי ומהנה, שילוב נדיר של קונג פו, קומדיה, סרטי פעולה, מערבון ספגטי, סרטי סמוראים ובעיקר – המיצג הכשרוני של קוונטין טרנטינו.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=WTt8cCIvGYI

2003 – Kill Bill: Vol 1

מומלץ 2003 – Kill Bill: Vol 1 להרוג את ביל 1Quentin Tarantino

Star 8

 

 

kill bill 1

להרוג את ביל יצא בשני חלקים. זה לא אומר שאלו שני סרטים. זה לא אומר שחלק שני הוא המשך של החלק הראשון. לא –  זהו סרט אחד. הוא יצא בשני חלקים מכיוון שאילו היה יוצא כסרט אחד – הוא היה נמשך יותר מארבע שעות. וזה כנראה היה יותר מדי לסרט אחד. וכך נולדו לנו שני סרטים – חלק 1 וחלק 2. על מה הסרט של ארבע השעות שנחתך לשניים? האם יש עלילה? האם מדובר בדמויות מורכבות? האם זה או האם משהו אחר? ובכן התשובה היא – הסרט בעיקר הוא הצגה הכי טובה בעיר של הסגנון של טרנטינו. כן, הסרט אלים מאוד – אך זהו לא סרט כבד מבחינת אלימות. לא – זהו סרט בסגנון סרטי מיומנויות לחימה מזרחיות – בלשון העם – זהו סרט קונג – פו! אך איזה סרט קונג פו הוא זה! הוא עולה על מיצג מחול הקרבות של מטריקס (יש בלהרוג את ביל קטע בו הכלה – כן, זהו שמה, על כך בהמשך – מחסלת בעצמה כנופיה של 88 אנשים אחד אחד – כמו ניאו הנלחם בצבא של הסוכן אנדרסון המשוכפל. הדמיון לא מיקרי אגב – אותו יועץ מחול הקרבות של מטריקס יעץ גם ללהרוג את ביל), הוא גם הרבה יותר אמריקאי מאשר הסרטים הסיניים וחשוב מהכל – הוא מצחיק. כן, הוא לא קומדיה במובן הקלאסי, הוא גם לא סרט פעולה עם אמירות מצחיקות – הוא פשוט סרט קונג פו הצוחק על עצמו – אי אפשר לפספס את ההומור. המשך הסקירה – בחלק השני.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=7kSuas6mRpk

1992 – Reservoir Dogs

מומלץ 1992 – Reservoir Dogs כלבי האשמורתQuentin Tarantino

Star 8

 

 

Reservoir Dogs

זהו סרט אלים מאוד, ששם את טרנטינו (שזהו לו הסרט הראשון) בקדמת הבמה. הוא מצליח לזעזע גם כיום, לאחר שהוצפנו באלימות על המסך (מבחינה מסויימת, אפשר לראות את כלבי האשמורת חלוץ הגל הזה). אך כמובן לא זו הסיבה לצפות בסרט זה (אלא אם כן את/אתה דפוקים בשכל או מתאכסנים במוסד סגור). הסיבה היא הסגנון – גם באיך הסיפור מסופר (מדובר בשוד יהלומים, כאשר השוד לא נמצא בסרט, ומה שישנו אלו הסצנות לפני ואחרי השוד), ואיך הסיפור נראה – והוא מצולם באופן מזהיר. מאז אני מעריך את טרנטינו כעל במאי מוכשר היודע לעשות סרטים הרבה יותר טוב מאחרים (סרטו הבא למשל – ספרות זולה – הוכיח את זה מעבר לכל ספק) – אך עם זאת לא אוהב את מה שאני רואה על המסך – נהרות הדם שהשפיעו והיוו השראה לקולנוע דרום קוריאני עכשווי. אנקדוטה שקראתי בוויקיפדיה נסובה על השם כלבי האשמורתטרנטינו הוא חובב סרטים מושבע, למעשה משוגע על כל הראש על סרטים. פעם הוא עבד בחנות ווידאו איזה שלוש שנים, ואפילו רצה לקנות את החנות עם חבריו. למזלו ולמזלם של חובבי הקולנוע זה לא הסתייע, אחרת, כפי שהוא מעיד, הוא לא היה במאי קולנוע, אלא בעלים של חנות להשכרת ווידאו. פעם הוא הציע לאחד הלקוחות לראות את להתראות ילדים של לואי מלAu revoir les enfants) והלקוח לא שמע טוב וחשב שמדובר בשם כלבי האשמורת  (Reservoir Dogs) וכך נולד שם לסרט.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=vayksn4Y93A

ראו, הוזהרתם. לא קל.

2005 – Sin City

שווה 2005 – Sin City עיר החטאיםFrank Miller, Robert Rodriguez, Quentin Tarantino

Star 6

כנראה שהסיפור של עשיית הסרט לא פחות מעניין מהסרט. אך כל דבר מסביב לסרט הוא מעניין. כך שלא משנה מה יודגש בסיפור על הסרט – זה יהיה נכון. מבחינתי הסרט הוא לא אנושי, המשטח את הדמויות לדו-מימדיות של ספרי הקומיקס עליהם מבוסס הסרט (הספרים הם של פרנק מילר, שזוכה לקרדיט של במאי. הבמאי האמיתי של הסרט הוא רודריגז, טרנטינו ביים קטע קטן, אך מילר היה הרוח החיה בעת הצילומים – עד כדי כך שרודריגז התעקש להעניק קרדיט של במאי גם לו). הספרים הם ספרי פשע וזוועות שקמו לתחייה בסרט זה. כולו אפל, שחור-לבן, עם כתמים של צבע פה ושם (למשל הדם תמיד אדום). הסיפורים בסרט גם הם מנותקים האחד מהשני – הרי הם מבוססים על ספרים שונים. אני לא נהניתי – אך מאוד מעריך את הסגנון כמו סרט אפל שחור לבן המקים לתחייה את ספרי הקומיקס עם הפשע, הזוועה והעדר כמעט דבר אנושי מהדמויות, כאשר מאחוריהם כן פועמת נשמה אנושית בשני מימדים. סרט פורץ דרך בסגנונו.

1997 – Jackie Brown

שווה 1997 – Jackie Brown   ג'קי בראוןQuentin Tarantino

Star 6

טרנטינו עושה את הסרט הזה לאחר ספרות זולה המהמם. הסרט הוא סרט פשע כמובן ומערב עלילה ודמויות חכמים. מדובר בדיילת בשם ג'קי בראון בחברת תעופה מכסיכנית, אשר מבריחה כספים וסמים עבור המפעיל שלה. כמובן שדברים מסתבכים כשהמשטרה נכנסת לפעולה, וגם המפעיל שלה לא סובל הלשנות ומחסל את השליחים שלו. לבסוף מנצח מי שהערים על כולם. הסרט עשוי היטב ומצולם בצבעים נהדרים – ממש תענוג לצפות בסרט.

2009 – Inglourious Basterds

מומלץ 2009 – Inglourious Basterds  ממזרים חסרי כבודQuentin Tarantino

Star 8

 

Inglourious Basterdsקודם כל זהו סרט טוב. זהו סרט של קוונטין טרנטינו – אני חושב שרוב הסרטים שלו טובים, אך אני מתקשה לאהוב אותם. אולי כי הם מטפלים בנושאים שאני לא מחבב במיוחד – אלימות ופשע. אך כאן הנושא הוא משהו מיוחד – יהודים שמחסלים נאצים. כן – זה באמת משהו שעוד לא ראינו. ומסופר במגע של אמן עם התפתחות דינמית לאורך הסרט, ויכולת לספר את הסיפור כמו שצריך. משחק מצויין של כריסטוף וולץ. וגם של גיבורות הסרט. לטעמי כך סרט טוב צריך להיראות ולהיות מסופר. פשוט מקסים.

לדעתי מה שמנע ממנו להיות סרט ענק זהו המשחק של בראד פיט – טוב, אני משווה עם המשחק שלו ב-סנאץ' – שם הוא שיחק צועני באופן כה משכנע – אך כאן – הוא אמור לשחק אמריקאי יהודי – מרגישים שהוא משחק את האמריקאי, אך לא היהודי. משום מה זה יצר אצלי תחושה של פיספוס חמקמק. עם זאת – זהו סרט מבדר וטוב. הדמויות מפותחות יותר מהחיים. הצילומים והצבעים הנהדרים בו צבוע הסרט משאירים תחושה של אפוס. זהו בידור משובח.