הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: קולנוע אמריקאי

2011 – Moneyball

שווה 2011 – Moneyball מאניבולBennett Miller

הסרט הוא על המשחק המשעמם ביותר שהמציא האדם – הבייסבול. הוא גם מהווה תעלומה לא פתורה – מתברר שהוא  המשחק האהוד ביותר על אמריקאים. אני לא מבין מדוע – אך האמריקאים מסתדרים יפה מאוד בלי הבנה שלי בנעימים שעות רבות בימי הראשון באצטדיונים של בייסבול. כך שאני מודה – הסרט הזה לבטח תפס את אהדתם של האמריקאים יותר משלי.  אך למזלי – הסרט הזה, בסתירה למה שהכרזתי בהתחלה – הוא לא על בייסבול. הוא בעד ניצחון המתמטיקה והסטטיסטיקה על הקנונים האנושיים – דעות, הערכות ומסורת רבת שנים שהשתרשה. הוא ניצחון המדעים המדויקים על מדעי הדשא. הוא זיקוק המונח ניצחון במונחי העסקים. הוא שם על סצנת הזרקורים שיטת ליהוק שחקנים על ביצועיהם במשחקים הקודמים, ולא דווקא על תדמיתם כשחקנים ואהדתם בציבור. שיטה מוזרה, שפיתח חנון שמן שמעולם לא שיחק את המשחק עצמו (מגולם בצורה מזהירה ע"י ג'ונה היל) שמיושמת ע"י מנהל קבוצה כושלת בליגה שמשכנע את ההנהלה לקבל את השיטה לליהוק. והקבוצה מתחילה לטפס במעלה הליגה! אך מה שקנה אותי זה לא המשחק של בראד פיט ששיחק את המנהל, לא המעשייה על ניצחון השכל על הרגש – אלא העובדה שזהו גם סיפור אמתי. אם כך, אז באמת שווה.

2011 – Limitless

שווה 2011 – Limitless ללא גבולות – Neil Burger

זהו מותחן מד"ב בעקבות ספרו של אלן גלין The Dark Fields מ-2001. הרעיון המרכזי שבו הוא שאנחנו לא מנצלים את כל פוטנציאל של המוח שלנו וכאן יש לנו סם – סם חדש – הנותן למי שנוטל אותו אפשרות לנצל יותר ממה שבד"כ מנצלים. הסם ממקד אותך ושם אותך בשליטה. מאוד מזכיר את התרופות הפסיכיאטריות של היום אשר נותנות לאנשים לתפקד בצורה נורמלית בעולם דורש יתר על המידה כמו שלנו. הצורה בה הסם החדש נותן לאנשים להצליח היא בזה שיש לך גישה ישירה לזיכרון שלך – כן, אתה לא תשכח וכך תוכל לנצל את הנתונים שלך טוב יותר. לי אישית יש קצת השגות לרעיון כזה של שיפור תפקוד המוח שלנו – ולדעתי הרעיון הנ"ל הוא תוצאה של החינוך של הדור האחרון – ז"א החינוך הוא להשיג תוצאות וכך אתה לומד לזכור יותר דברים הקשורים לתחום הלמידה על מנת להשתמש בנתונים אלו. (וזה במקום נגיד השכלה רחבה). כיום יש שיטות טובות יותר מאשר הסם המדובר – ד"ר גוגל למשל. וחוץ מזה יש הבדל תהומי בין "נתונים" ל-"מידע". מידע זה המשמעות של הנתונים. ומשמעות לא שוכנת בזיכרון. זו הדעה שלי בנושא. אך הרעיון של שימוש בתרופות פסיכיאטריות להרחיב את השימוש במוח הוא רעיון אדיר. הסרט לא לוקח כמובן את הצד המדעי, וגם לא מנסה להרחיב את היריעה. הרי מדובר בסרט – שאמור להיות בידור אחרי הכל. אז מה עושים? נכון – מפנים את היכולת שמשיגים ע"י התרופה להשיג כסף, הרבה כסף. ז"א הרעיון ממוצה למחנה המשותף הנמוך ביותר של הצופים אשר כולם יבינו. עם זאת, הסרט הוא חכם ואינטליגנטי, רווי ברעיונות וקצב ראוי לשמו, עם הופעה מעניינת של ברדלי קופר ורוברט דה נירו, עשוי היטב וראוי מאוד.

2011 – J. Edgar

שווה 2011 – J. Edgar ג'יי אדגרClint Eastwood

ג'. אדגר הובר. ראש האפ.בי.אי. האגדי והידוע לשמצה – תלוי מאיזה רקע אתם באים. פטריוט ללא פשרות, נוקט בשיטות על גבול ומעבר לגבול של המותר. האיש שהעלה את החקירות לרמה מקצועית גבוהה, האיש שהכניס לחקירות אלמנטים מדעיים כמו טביעות אצבעות, בדיקות דם וכו’ האיש שממנו פחדו כולם. הסרט מספר על עלייתו לגדולה, על חייו אהבותיו נטיותיו בסצנות דחוסות מההיסטוריה של ארה"ב. מי שלא מכיר – כדאי קצת לקרוא עליו לפני הסרט בכדי שיחושו את ההקשרים והעומק. הופעה נהדרת כתמיד של לאונרדו דיקפריו.

2011 – Friends with Benefits

שווה 2011 – Friends with Benefits ידידים פלוסWill Gluck

קומדיה רומנטית חמודה עם ג'סטין טימברלייק ומילה קוניס. הם מייצגים דור של אנשים בשנות העשרים אשר אוהבים כסף, רוצים קריירה, לא אוהבים אחריות ולא רוצים להתחייב. הם גם גדלו על ערכים רומנטיים וזה נמאס להם. מעניין אם הם יוכלו לנהל מערכת מינית ללא מערכת רומנטית. זה בדיוק מה שהם בודקים בסרט זה. התשובה היא כמובן שזה אפשר, וגם בדורות קודמים הדבר היה נפוץ. אך מצד שני אנחנו שגדלנו על ערכים רומנטיים מאוד רוצים שהם יפלו למערכת רומנטית, לא? טוב – הנושא– נדוש, הנוסחאות נשחקו, וראינו דבר או שניים בחיים. אז למה הסרט שווה צפייה? אז זהו – יש קסם באוויר וג'סטין ומילה החתיכיים מצליחים להעיר את הסרט הכביכול מודרני באור רומנטי, הומוריסטי ושובב – הם מצליחים לתת לנו הנאת צפייה גם בסרט רומנטי. למעשה עבדו עלינו בסרט זה – בהתחלה מכרו לנו שרומנטיקה זה פסה, כינורות ונרות זה דקדנס, ויהיה רק קצת מין – ואז, הופ, מלכודת העכברים נסגרה ואנחנו מצאנו את עצמנו בדיוק בסרט שמפניו הזהירו אותנו מהתחלה – ועוד מצאנו את עצמנו נהנים.

2011 – A Dangerous Method

שווה 2011 – A Dangerous Method שיטה מסוכנתDavid Cronenberg

הסרט בא בעקבות מחזה מ-2002, שהוא בתורו בא בעקבות ספר מ-1993 ע"י ג'ון קר בשם "שיטה מסוכנת ביותר: סיפור על יונג, פרויד וסבינה ספירלין". כן – מדובר אכן בסיפור הנסוב על פסיכואנליזה, או ליתר דיוק, לידתה של פסיכואנליזה. כיום זוכרים את פרויד ואת יונג כאבות המייסדים של פסיכואנליזה. אך לסבינה ספירלין היה תפקיד לא קטן, שנקבר בתודעה המודרנית. סבינה בתחילה הייתה פציינטית של יונג, לאחר מכן מאהבת שלו, ולבסוף חוקרת פסיכולוגיה בזכות עצמה. הסרט מספר על התקופה שבה היא הייתה פציינטית עד לפריסת כנפיים לעצמאות. הסיפור שלה הוא מרתק – סבינה נולדה ברוסיה למשפחות יהודיות, עברה לשוויץ ע"מ ללמוד, טופלה ע"י יונג, קיימה קשרים גם עם פרויד (שבאותה תקופה יחסיו עם יונג היו ידידותיים וקולגיאליים, כשפרוייד סימן את יונג כממשיך דרכו. רק מאוחר יותר יחסיהם השתבשו), היא נכנסה למערכת יחסים רומנטית עם יונג, הייתה עוזרת בבי"ח של יונג, למדה באוניברסיטה, פירסמה מאמרים משפיעים ביותר בפסיכולוגיה בשוויץ, ברלין וברה"מ. היא הוצאה להורג ע"י הנאצים ביחד עם בנותיה ב-1942 בהיותה בת 56, ביחד עם שאר יהודי רוסטוב-על-הדון כשנפלה תחת הכיבוש הנאצי. המעבר שלה לברה"מ בעצת פרויד בשנות ה20 ביחד עם מותה המוקדם השכיחו אותה מעל דפי ההיסטוריה. סרט זה בא לכפר במקצת. משחק מצויין של קירה נייטלי ווויגו מורטנסן. ראו קישור לכתבה על סבינה ב-וויינט – http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4952969,00.html

2010 – The way

שווה 2010 – The way המסע האחרוןEmilio Estevez

זהו סרט מסע. מסע לאורך קמינו דה סנטיאגו – דרך של כ-1000 ק"מ מדרום צרפת דרך נופים עוצרי נשימה של פירינאיים אל קתדרלה של סנטיאגו דה קמפוסטלה שבגליציה במערב ספרד ליד האוקיינוס האטלנטי. כמו כל סרט מסע, הוא מדמה את מסענו בחיים, אך משמיט את הפרטים הרבים של החיים אשר מסבכים את המיקוד, מפשיט מכל הסביבה ומשאיר אותנו עם המסע הפנימי של הגיבורים, אשר צועדים כל אחד עם סיבותיו הוא, ומה שמלכד אותם זה המסע עצמו, או אלגורית – החיים עצמם. עקב כך יש כאן זיקה לנגיעות "רוחניות" – מה עוד שמדובר בדרך ששימשה דרך עלייה לרגל בימי הביניים לנוצרים (ביחד עם הדרך לרומא ולירושליים הם היו הדרכים המפורסמות של העולם הנוצרי. הדרך הזו איבדה מהפופולריות שלה לאחר מגפת המוות השחור באירופה וזעזועים רפורמיים בעולם הנוצרי שהתפרק לכמה כיוונים אמוניים) – עפ"י האמונה אחד משניים עשר השליחים של ישוג'יימס הקדוש – קבור בקתדרלה זו. האמת – לאחר שראיתי את הסרט גם בי התעורר הרצון לצעוד בחלקים של דרך זו – ואולי גם אעשה זאת.

העלילה היא פשוטה – בנו של רופא עיניים, שהיה לו חילוקי דעות קשים עם אביו על דרך חיים, כמו לכולנו, יוצא למסע לקמינו דה סנטיאגו, אך נהרג בתאונה בתחילת הדרך. האב טס להביא את הגופה הביתה לארה"ב, אך נשאר ומחליט לעבור את הדרך בעצמו לזכרו של בנו. שם הוא חובר ל-3 חברים למסע של כל אחד יש את הסיבה שלו לעשות את הדרך – האחת שהוא מספר לאחרים ואחת פנימית משלו, בדיוק כמו לרופא העיניים, בדיוק כמו לכל אחד מאיתנו.

נקודה מסקרנת בסרט היא המגע המשפחתי שבו – מרטין שיין משחק את האב, אמיליו אסטבז הבמאי משחק את בנו, והוא גם בנו של מרטין שיין בחיים, והוא גם כתב את התסריט, שקיבל השראה ממסע בדרך דה סנטיאגו שבנו שלו – הנכד של מרטין שיין – עשה. גם אחותו וביתו של מרטין שיין – רנה אסטבז מופיעות בסרט.

2010 – The Next Three Days

שווה 2010 – The Next Three Days  שלושת הימים הבאיםPaul Haggis

מדובר במרצה בקולג', שאשתו נזרקת מאחורי הסורגים בגין רצח. המרצה עובר טרנספורמציה רדיקלית ורוקם תכנית להוציא את אשתו מהכלא, לאחר שכל הפניות והמסגרות המשפטיות לא עזרו. זהו לא סרט על טרנספורמציה מבחור רגיל למכונת אקשן משומנת (טוב, זה כמעט אמין, הרי מדובר בראסל קרואו) – לא, זהו מותחן מהנה ומבדר, עשוי נהדר – מותחן שאפשר להעביר אתו בכיף את הערב.

2010 – The Conspirator

שווה 2010 – The Conspirator הקונספירטור – Robert Redford

זאת דרמה היסטורית רצינית. אני מתכוון שמדובר בתוצר מחקר מעמיק ומוצג כראוי של פיסת היסטוריה אמריקאית, מבלי להיכנס יותר מדי לנושאים אישיים אלא מיקוד תשומת הלב של הסרט בעיקר של הנושא. מדובר בהתנקשות על חייו של הנשיא אברהם לינקולן לאחר ניצחון הצפון על דרום ב-1865. בהתנקשות זו הנשיא מת, ומרי סוראט נמצאה אשמה בקשירת קשר והוצאה להורג בתלייה. הסרט נסוב סביב ניסיון להגן על מרי סוראט בבית משפט צבאי. מאז המקרה, נאסר לשפוט אזרחים ע"י בתי משפט צבאיים וכמו במשפט זה ע"י הליך של משפט שדה. הרדיפה באמוק אחר האשמים, הרצון להעניש מידית את האשמים ושריפת כל מה שחשוד כאשם באש הצדק היוקדת למען יראו ויראו ומניעים נוספים מעוררת בי בחילה פיזית של ממש. אני זוכר בימי רצח יצחק רבין עצרו אפילו ספר שמישהו התלונן שהביע דעות מנוגדות ל"מורשת רבין". גם בימינו אני רואה מיקרים בהם מאבטח מכוון אקדח אל ילדה ערבייה בת 13 עם מספריים העומדת על מדרכה ומנופפת מולו במספריים ולא יודעת אנא לברוח ימינה או שמאלה – והמאבטח יורה בשם הגנה נגד מחבלים (במקום להשתלט עליה, לתת לה סתירה ולקחת ממנה המספריים). והמשטרה בעת פינוי בתים לא חוקיים בישוב בדואי בעישון הליל יורה במורה הנמצא ברכב ואח"כ ממציאה סיפור על כך שהוא ניסה לדרוס (הוא אכן דרס שוטר – אחרי שלא שלט ברכבו והיה פצוע מהירי) והיה למעשה מחבל דע"ש…. כל זה כמובן בצל הגנת החוק, בצל הצדק ש"לצדך", ממניעים "נכונים" כמובן. אך כל זה מריח מזיעה מסריחה של המון משולהב המבצע לינץ' – זה מה שאני מריח במקרים אלו ועקב כך מקבל גועל נפש. מרי סוראט נמצאה אשמה כי סומנה ככזאת, והמכונה המשומנת של משפט צבאי דרסה אותה – כי השלטון רצה לינץ'. סרט חכם וחשוב.

2010 – The Fighter

שווה 2010 – The Fighter  פייטרDavid O. Russell

זהו סיפור אמתי על מתאגרף בשם מיקי וורד ומתאר את הקריירה המוקדמת שלו. מיקי אומן ע"י אחיו למחצה, מתאגרף בזכות עצמו, ונוהל ע"י אימו. המעגל המשפחתי בסרט מסתובב מתפרק ומתלכד שוב. קריסטיאן בייל בתור אחיו של מיקי ומרק וולברג בתור מיקי נותנים הופעה משכנעת. מה שמעניין הוא שמרק וולברג הוא גם חבר של מיקי וורד, והחליט לוותר על כפילים בקרבות, והתכונן 4 שנים עם אימוני כושר ואיגרוף  לסרט זה.

 

2010 – The American

שווה 2010 – The American האמריקאיAnton Corbijn

הסרט במידה מסוימת מעלה נושאים של מערבונים, בעיקר של מערבוני ספגטי, והוא גם כולו מדיף ריח כבד של סרטי סמוראים. וכל זאת בתפאורה מודרנית לגמרי הממוקמת באיטליה באחד הכפרים הציוריים בימינו. ג'ורג' קלוני משחק רוצח שכיר ובונה נשקים מיוחדים אשר מחזיק פרופיל נמוך ומסתתר באחד הכפרים באיטליה. שם הוא טועם את החיים הפשוטים, החיים של אנשים נורמליים, מתאהב בזונה (זה מקסימום של נורמליות שהוא מסוגל להרשות לעצמו) הולך לווידויים אצל הכומר ותוך כדי כך גם בונה רובה על פי הזמנה מיוחדת. קצת מזכיר את In Bruges – וגם כאן אורבת למחסל סכנה. אך אם בברוז' הטיפול הוא עם נגיעות של קומדיה ואבסורד, כאן הטיפול אחר. כאן הכל היה אמור להיות בסדר, אך יש משתנה – משתנה לא צפוי, נורמלי לגמרי, החולשה, האהבה, המפגישה באופן פתאומי את הסמוראי עם המערבון. שווה מאוד.