הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: קולנוע אמריקאי

2012 – Hope Springs

שווה 2012 – Hope Springs תקווה בהופ ספרינגסDavid Fran

זוג נשוי. הילדים מזמן כבר עזבו את הבית. היא חושבת שצריך להעיר את היחסים ביניהם. הוא בכלל חושב שהכל בסדר, ולמה שמישהו יחשוב שלא, אפילו אם הם ישנים שנים בחדרים נפרדים. היא משכנעת אותו לבוא לטיפול זוגי. הוא מתייצב בהתנגדות מופגנת. עד כאן זה נשמע כהקדמה לקומדיה קלה. ואכן – זה מה שאנחנו עומדים לקבל – קומדיה לא מזיקה, עם כמה צחוקים, עם דיאלוגים חכמים ומתחכמים, עם נושא שזוגות מבוגרים ימצאו כמסקרן. האם זה שווה צפייה? יש אנשים שיחשבו שכן, אך למי שעדיין לא החליט – אז את הזוג משחקים טומי לי ג'ונס ומריל סטריפ. וזאת סיבה אמיתית לחגיגה.

מודעות פרסומת

2012 – Flight

שווה 2012 – Flight הטיסהRobert Zemeckis

דנזיל וושינגטון באחד מהתפקידים הטובים ביותר שלו. הוא משחק טייס וותיק, אלכוהוליסט וצורך סמים. באחת הטיסות, במזג אוויר מזופת, כשהוא שיכור, המטוס מתחיל לצלול אל האדמה. אמנם הכבידה קוראת, אך הצלילה נגרמה, כפי שהחקירה העלתה מאוחר יותר, מתקלה מכנית. הטייס השיכור שלנו מתעורר ומול עינינו המעריצות מצליח לייצב את המטוס ולהנחית אותו נחיתת חירום בשדה פתוח. המיומנות המדהימה הזאת מצילה כמעט את כל נוסעי וצוות המטוס, כשרק אחדים נהרגים. זו אחת הסצנות של תעופה הטובות שראיתי. מכאן מתחילה הדרמה כשבהתחלה הטייס הוא גיבור, לאחר מכן חרושת השמועות והאשמות סובבות אותו עד לשימוע שלו לקבוע את גורלו ואת מה שאירע בטיסה. הטייס נזרק ממצבים של שתייה עד לרצון עז להיגמל, שנכנע לדחף הורס של לשתות עוד ועוד עד לאיבוד הכבוד העצמי. המאבק הזה, להשיג בחזרה את הכבוד העצמי, הוא הטרנספורמציה שדנזיל וושינגון הוא כה טוב בו. תענוג של סרט.

2012 – Django Unchained

שווה 2012 – Django Unchained ג'אנגו ללא מעצוריםQuentin Tarantino

טרנטינו לא מפספס להגיש לנו אלימות בקטשופ מבעבע – הפעם כהומאג' למערבוני ספגטי, שבהם הכניסו אלימות ודם מתחת לאפו של הצופה, כשעד אז המערבונים היו נקיים מהגרפיקה של האלימות – מבעבע מעבר לגבולות המסך שלפעמים אתה לא בטוח שאתה לא טובע בכל הדם הזה. מערבון, מערבון, אך הנושא הוא נושא שאמריקה ממעטת לעסוק בו – העבדות במדונות הדרום, ובעיקר, האלימות והאכזריות והגזענות כלפי הכושים. כן – כושים, כושים, כושים – המילה כושים לא יורדת מפס הקול של הסרט ושמה את התקינות הפוליטית בפינה עד יעבור הזעם. והכושים כאן נוקמים. נוקמים על חוסר הצדק, נוקמים על היחס המפשיל, נוקמים על האכזריות ועל האלימות ועל הניצול ועל זה שהאדם הלבן ראה בכושים רכוש משלו בלבד שמותר לעשות בו מה שמתחשק. אך כאשר בסרטו ממזרים חסרי כבוד הגאוני הנקמה של היהודים בנאצים הוצגה בהומור שחור מבריק ומבדר, כאן הנקמה באיש הלבן לובשת כבר צורה של אימה מרוב הדם הנשפך על פלקאט המוטו של כל הלבנים חלאות. זה כבר לא סתם אלימות לשם אלימות, יש כאן מסר אחר, כמעט הייתי כבר חושד בטרנטינו שהוא משדר שנקמה זה אקט פסול מרוב האימה שהוא מביא. אך מכיוון שזה טרנטינו ואי אפשר לחשוד בו בחמלה נוצרית מופגנת, אזי המסקנה היא המידתיות – מה שהלבנים עשו לכושים זה זוועה אחת גדולה. אך עם כל הרצינות, ויש רצינות, בנושא, הסרט משופע בבידור והומור שחור – טוב זה טרנטינו. וגם כאן יש לנו כמו ממזרים חסרי כבוד, משחק מזהיר של כריסטוף וולץ. למי שלא מתעלף מאלימות, שווה ביותר.

 

2012 – Argo

שווה2012 – Argo  ארגו  – Ben Affleck

הפיכת ההיאטולות באיראן. 1979. המון מסתער על שגרירות ארה"ב, לאחר שג'ימי קרטר מעניק מקלט מדיני לשה הפרסי בארה"ב. כל עובדי השגרירות נלקחים כבני ערובה, למעט שישה, שנמלטו ומצאו מחסה בביתו של השגריר הקנדי. זאת הזירה בה מתרחש הסרט. עכשיו למבצע החילוץ – סוכן סי.אי.איי. רוקח במוחו תכנית חילוץ במסווה של צילומי סצנות לסרט מדע בדיוני בשם ארגו על אדמת איראן. הוא מקווה להיכנס לאיראן עם סוכנים אחרים במסווה של אנשי צוות הצילום ולהוציא את המסתתרים אצל השגריר הקנדי בתור צוות הסרט. לצורך כך, בכדי שהתכנית תצליח, הוא יוצר בעזרת חברים בהוליווד את הפירסום עבור הסרט שהולכים לצלם וטס לטהראן להציל את צוות השגרירות. ובכן, לפני שתקטלו את העלילה כמופרחת, כראויה לסדרה סוג ג' וכלא רצינית – דעו לכם שזהו אכן מיקרה אמתי שהיה, והיה חשאי במשך הרבה שנים על מנת לא לחשוף את החלק שהקנדים לקחו בשחרור צוות השגרירות. הסרט הוא בעקבות ספר של טוני מנדס – סוכן הסי.אי.איי. שבסרט שבן אפלק מגלם אותו – בשם The Master of Disguise. אמנם יש בסרט מספר אי דיוקים היסטוריים, אך בגדול כך זה היה, והסרט מביא לנו את המקרה בצורה מותחת ומשכנעת עם חיוך פה ושם לכיוון הוליווד.

2011 – Tower Heist

שווה 2011 – Tower Heist מיליארד סיבות לשודBrett Ratner

יש כמובן הרבה סרטים על שוד, ויש טובים יותר מזה. אז למה הוא שווה? ובכן – יש כמה סיבות – הוא סרט שנותן בידור טוב ועשוי היטב. יש כאן נקמה על כך שהפנסיה שלנו נלקחת מאתנו. יש כאן שוד של טייקון שדופק את כולם. יש כאן מגדל בניו יורק ששודדים אותו. יש כאן בן סטילר (בתפקיד קצת לא אופייני עבורו) ואדי מרפי שחזר להקסים אותנו, ויותר מכל יש כאן פרארי מזהב היורדת מקומה עליונה של גורד שחקים. כיף אבסורדי ולא נורמלי. זה למה.

2011 – 50/50

שווה2011 – 50/50 – Jonathan Levine

זהו סיפור על סרטן, המסופר בסגנון מריר-מתוק. הסיפור הוא בעקבות סיפורו האמתי של התסריטאי של הסרט. אם לדייק – הסרט הוא לא על הסרטן – מחלה נוראית של המאה העשרים. הוא על התמודדות הקרובים לחולה בסרטן. ויש כמובן עם מה להתמודד. אני חושב שבסרט מוצגים ההתמודדויות יחסית קלות – בחיים ההתמודדות היא קשה הרבה יותר. אולי הסגנון הקומי של הסרט עוזר ליצור אווירה כזו, או אולי התסריטאי לא רצה לדכא אותנו, הצופים – מי יודע. בכל אופן, לכו עליו – יש סיכוי של יותר מ-50% שתאהבו אותו.

2010 – Trust

שווה 2010 – Trust  אמוןDavid Schwimmer

זהו סרט על נושא עדכני – ניצול נערות דרך רשתות חברתיות. ובכן, עקרונית זה לא שונה נגיד מניצול לפני הטלפון (אל תלכי בלילה לבד, אל תדברי עם אנשים לא מוכרים), ניצול בעידן הטלפון כשאי אפשר היה לדעת מי מעבר לקו השני, ועכשיו, ניצול ברחבי הרשת. רק שהפעם מדובר על חשיפה הרבה יותר רחבה. נערה מקבלת לפטופ ליום הולדת ה-14, ומנהלת צ'אטים עם נער בגיל 16, שאח"כ מקפיץ את גילו ל-20, ואח"כ ל-25, וכשהוא סוף סוף משכנע אותה להיפגש, הוא כבר בשנות השלושים. והנערה נשבית בקסמיו ונאנסת. אך זה לא כל הסיפור. היא ממשיכה להאמין בקשר ביניהם והמערכה האמתית היא המערכה שמתנהלת מסביב – איך החברה מתמודדת עם זה. והעניין הוא שאין לחברה כלים ומנגנונים איך להתמודד עם המצב. זאת אומרת – יש כמובן. למשל להשיג פיקוח מקסימלי על ערוצי התקשורת של הילדים (ריגול טוטאלי). למשל להזהיר לפני כן – כמו תמיד כמו בעידנים שקדמו. למשל לחנך לחשדנות בריאה וסלקציה של בחירות ברשת. וכו'. ז"א – אין ממש כלים. הרשת פתוחה כל הזמן והילדים ממש גרים ברשת – אז מה כבר המבוגרים שלא מבינים יודעים על החיים שלנו ומה הם כבר יעצו לנו? כאמור – עדכני מאוד.

2010 – The Kids are All right

שווה2010 – The Kids are All right הילדים בסדרLisa Cholodenko

זאת קומדיה חביבה וחכמה על נישואין ובגידה וגידול ילדים. אך לא קונבנציונלית – מדובר בנישואין לסביים, וגידול ילדים מתורם זרע. והילדים באיזשהו שלב רוצים לפגוש את אביהם, שנכנס לתמונה של הנישואין האלו. משחק נהדר של אנט בנינג וג'וליאן מור.

2005 – Flightplan

שווה 2005 – Flightplan הטיסהRobert Schwentke

נכון שאומרים שבמטוס אין מה לדאוג – אף אחד לא הולך לאיבוד ונעלם? אז זהו, הסרט הזה מערער את הקביעה הזו. כאן ילדה אחת נעלמת, בזמן שאימא שלה נמנמה קצת. ולא סתם נעלמת – אף אחד לא זוכר שראה אותה, אין זכר לתיק שלה ולא לכרטיס עלייה למטוס, היא גם לא רשומה לטיסה זו, ובנוסף לכל יש מברק האומר שהיא בכלל מתה בתאונת דרכים עם אביה. אז מה קורה כאן? האם מדובר באימא שירדה מהפסים? או בקונספירציה מבריקה שכולם הם חלק ממנה? ואיפה לעזאזל הילדה אם זאת קונספירציה? ולמה היא בכלל מתרחשת? וכך יש לנו מותחן מזהיר. אז בפעם הבאה כשיגידו לא לדאוג ואף אחד לא נעלם במטוס – לכו לראות את הסרט.

 

2000 – Almost Famous

שווה2000 – Almost Famous כמעט מפורסמיםCameron Crowe

מדובר בסרט התבגרות, אך לא קונבנציונלי. נער בן 15 משכנע עיתון רוק מכובד – "רולינג סטון" – להיות הכתב שלו (העיתון לא מודע לגילו) ויוצא למסע הופעם עם להקה שהוא מנסה לסקר ולהוציא ראיונות עימם. נשמע קצת הזוי – אך הבמאי קמרון קרואו בתור נער היה כתב של הרולינג סטון… הוא יודע מה הוא מביים, והוא עושה את זה אותנטי, כובש ובצורה מחממת את הלב. סרט מקסים.