הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: קולנוע אמריקאי

1941 – The Maltese Falcon

מומלץ1941 – The Maltese Falcon הנץ ממלטה – John Huston

 

 

 

סרט אפל בכיכובו של המפרי בוגארט נעשה עפ"י הספר של דשיאל האמט מ-1930. למעשה, זהו סרט שהציב סטנדרטים לסרט אפל, וסטנדרט איך חוקר פרטי צריך להיות ולהיראות. ואת הסטנדרט הזה קבע בוגארט – ששיחק את הבלש הפרטי. למעשה זה התפקיד שהקפיץ אותו למעלה, לספירות של סופרסטאר. את הסטנדרט הזה גם קבע ג'ון יוסטון, שזהו לו סרט ראשון ולאחריו יבואו הצלחות רבות. אם כבר מדברים על דברים ראשוניים – הרי בזה זה לא נגמר בסרט הזה – כאן יש לנו הופעה קולנועית ראשונה של סידני גרינסטריט – שחקן במות, שמן ו…בן 61. הוא הולך לשחק ביותר מ-20 סרטים בתשע השנים הבאות – ביניהם קזבלנקה המופתי. אז כן, הסרט הזה מסמל לא מעט התחלות מצליחות.

הנץ ממלטה, העשוי מזהב ומצופה באבנים יקרות היה מתנה של הטמפלרים למלך ספרד, אך הפיראטים תפסו אותו ומאז אבדו עכבותיו. אפשר להתחיל לספר את העלילה של הסרט, אפשר לעקוב אחר העלילה בתוך הסרט, אך אני מציע דרך אחרת לצפות בסרט, מכיוון שהעלילה היא פתלתלה ובכלל לא העיקר כאן. מה שעושה את הסרט זה הסגנון, הצילומים, האווירה המחשמלת ובניית דמויות. דמות הבלש הפרטי למשל היא דמות של איש קשוח, הניגש לדברים ללא רגשות וללא שום רגשנות.  הוא לפעמים מתפוצץ, לפעמים שותה, לפעמים מרביץ ללא סיבה ובעיקר מבסוט מעצמו. אך מתחת לחזית לא-אכפת-לי-מכלום מבצבצת נשמה שרוטה.  לאחר תפקיד זה, בוגארט שיחלל את הדמות הזאת עוד ועוד עד שהיא הייתה בלתי נפרדת ממנו, כמו דמות הנווד וצ'רלי צ'אפלין. גם כשהוא אוהב – וחייבים לזכור שמדובר בסרט אפל, אז הוא לבטח אוהב את הפושעת עצמה – אזי הוא לא מתכוון להתבכיין. הוא אומר לה "כל הסיכויים שתקבלי מאסר עולם. זה אומר שאם תהיי ילדה טובה, תשתחררי בעוד עשרים שנה. אני אחכה לך. אם הם יתלו אותך, אני תמיד אזכור אותך." כן, בייבי. בלי דמעות.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=phUxnXGhEiI

 

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת

2013 – White House Down

שווה2013 – White House Down  וושינגטון על הכוונתRoland Emmerich

האח התאום של סרט זה הוא המטרה הבית הלבן אשר יצא גם כן באותה השנה, שגם הוא נסוב סביב התקפה על הבית הלבן והנשיא. כמו האח התאום, גם כאן הסגנון הוא ברוס וויליסי ממת לחיות. אך אם בהמטרה הבית הלבן מדובר במותחן שיש לו מטרות קצת יותר רציניות, הרי כאן הוא בידור לשמו עם קצת פוליטיקה (שגם היא הפכה לבידור בארה"ב), והוא גם מערב ילדה קטנה של הגיבור הראשי שבאה לראות את הבית הלבן בסיור שנותנים במקום, שקורה בדיוק בזמן שמחבלים חודרים לתוכו. מכאן אפשר לדמיין מה קורה כשגם אביה נמצא בבית הלבן, והוא כמובן מנסה להציל את כולם, כולל הנשיא ולגלות מי עומד מאחורי המתקפה. בידור כיפי.

2013 – The East 

שווה2013 – The East  חיים כפוליםZal Batmanglij

המזרח הוא שם של קבוצה מחתרתית, שעוסקת בפעילות חבלה נגד תאגידים. כאשר הטרוריסטים בד"כ עסוקים נגד מדינות, ונגד תרבויות ורעיונות, המחתרת האקטיביסטית בנושאים אקולוגיים בד"כ בוחרת להתעסק נגד מי שהם מאמינים שמנהלים את העולם בפועל – התאגידים הגדולים. כאן בסרט – נגד תאגידי תרופות. התסריטאים של הסרט (הגיבורה הראשית היא גם תסריטאית) בילו מספר חודשים בקבוצות מתנגדות הצריכה, התקיימו ב-0 כסף כשישנו בחוץ, ניזונו משאריות המזון. הקבוצות הנ"ל הם אידאליסטיות, ועל פי התאגידים ומדינות, הם גם מסוכנות ומהוות קרקע פורייה לטרוריזם סביבתי. הסרט נסוב על סוכנת חשאית של ארגון ביון פרטי, החודרת אל הארגון המזרח, ועל מהפך בהשקפת החיים שהיא עוברת, אחרי שנחשפת לאידאולוגיה ואורך חיים שונה. הנושא שווה לגמרי.

2013 – Parkland

שווה2013 – Parkland  פארקלנדPeter Landesman

 

 

השנה היא 1963. ארה"ב. דאלאס. רצח של ג'ון קנדי. המאורע ההיסטורי הזה לא מפסיק לעניין את הציבור האמריקאי, שיש חלקים ממנו גם כיום המאמינים בקונספירציות שונות ומשונות. כמו אצלנו עם רצח רבין. הסרט הזה, שעשוי על פי ספר של ווינסנט בוגליוטי מ-2008 בשם ארבע ימים בנובמבר: התנקשות בנשיא ג'ון פ. קנדי, מספר לנו חתיכת היסטוריה זו לא מפי מספר אובייקטיבי המעביר לנו מידע על מה שקרה, הוא גם לא מעביר לנו את הסיפור מטעם המשפחה, וגם לא מטעם המקורבים, ולא מפי המכובדים. לא, הוא מעביר לנו אותו מנקודת מבטם של אנשים רגילים, כמוני כמוך, בבית החולים פארקלנד, שאליו הובא הנשיא לאחר ההתנקשות. זה חידוש מרענן איך מראים היסטוריה, וכמו כן הוא נותן לנו זוויות מעניינות על מאורעות מימי עבר.

2013 – Olympus has fallen

שווה2013 – Olympus has fallen המטרה הבית הלבןAntoine Fuqua

ב-2013 היו שני סרטים בהם הייתה התקפת טרור על הבית הלבן. שניהם סרטי פעולה שווים. שווים בגלל הנושא. שווים בגלל המודעות שהם מעלים על טרור. שניהם שווים כי הם סרטי מתח בדיוניים הזהרתיים כיפים. זהו אחד מהצד. הבית הלבן מותקף ע"י קבוצה טרוריסטית צפון קוריאנית שחדרו דרך כל הגנות הבית הלבן. ג'ררד באטלר – שומר הראש לשעבר של הנשיא שהודח מתפקידו כשבזמן משמרתו הגברת הראשונה מצאה את מותה, חוזר לבית הלבן ובמו ידיו מצליח להציל את המצב וגם את הנשיא (אהרון אקהארט). סרט כיפי במסורת של סרטי מת לחיות עם ברוס וויליס.

2013 – Oblivion

שווה2013 – Oblivion אבדוןJoseph Kosinski

טום קרוז בסרט מדע בדיוני. הוא כיכב כבר לא במעט כאלו – כך שאפשר לצפות למשהו מעניין ומשהו מפתיע. כן. כאן האנושות היגרה לטיטן – ירח של צדק, לאחר מלחמה עם גזע אחר. האנרגיה לחיים מסופקת ע"י מתקנים השואבים מים מכדור הארץ. טום קרוז הוא אחד השומרים על המתקנים ומגן עליהם מפני התקפות אפשריות של האוייב, שאמנם הובס, אך עדיין חי. לצורכי בטחון הזכרון של השומר נמחק. עד כאן נשמע כעלילה סטנדרטית. מכאן באופן לא מפתיע ממתינות לנו הפתעות, בזהות, במהות ובמטרות של כל מה שהשומר ידע עד כה. הרעיון להפוך את הקערה על פיה לא חדש, ומשתמשים בו הרבה בסרטי קונספירציה, סרטי מתח וסרטי מדע בדיוני. זהו אחד מהם. כל זה מוגש בויזואליות כיאה לסרט מדע בדיוני – ז"א ויזואליות מרהיבה. סרט מדע בדיוני סטנדרטי עם תהפוכות צפויות והפתעות מיוחלות.

2013 – Now you see me

שווה2013 – Now you see me האשליהLouis Leterrier

זהו סרט כיפי. הוא כיפי, כי מצליח לטמטם אותך עד שאתה בעצם מאמין ועוקב אחר העלילה המופרכת. העלילה המופרכת היא שחבורה של קוסמים (כוונה לאנשים העוסקים בקוסמות לפרנסתם) תוך כדי מופעים שלהם מצליחים להרים סדרה של מעשי שוד נועזים ודמיוניים. כשהמשטרה אחריהם. וזה לא משהו חד פעמי, אלא חוזר על עצמו. לא נשמע מופרך? ובכן, הסרט עשוי היטב ואני מצאתי את עצמי לא מתעסק בשאלה עד כמה העלילה אמינה, אלא עוקב אחר התפתחויות על המסך. כאמור, סרט כיפי עם תהפוכות ופיתולים בעלילה.

2013 – Gravity

שווה2013 – Gravity כח משיכהAlfonso Cuarón

זהו סרט מדע בדיוני. בחלל. עם שני שחקנים בלבד – ג'ורג' קלוני וסנדרה בולוק. זהו סרט הישרדות וניסיון לחזור הביתה, לכדור הארץ. אפשר להגיד שזה לא סרט מדע בדיוני. ויכל היה להיות בקלות בכדור הארץ, בים למשל, או באחד היערות. זה כמובן למי שלא יאה או נאה לו לצפות במשהו המתויג כמדע בדיוני. יש עדיין כאלו. טוב – אז רק עבורם – זהו סרט על הישרדות ומאבק אישה בחלל נגד כל הסיכויים. הסרט מכיל אפקטים קולנועיים מדהימים ותענוג גדול לצפות בו. אחלה סרט.

2012 – Zero Dark Thirty

שווה2012 – Zero Dark Thirty כוננות עם שחרKathryn Bigelow

אוסאמה בין לאדן. האדם שאימפריה מספר אחת של העולם רודפת אחריו כבר הרבה שנים. ללא הצלחה. אדם, אשר הצטרף לפנתאון הידוע לשמצה של נבלות אשר עיצבו את ההיסטוריה אחריהם ע"י הזוועות שביצעו באצטלה אידאולוגית זו או אחרת. אדם אשר סלל את הדרך לעולמינו כאן ועכשיו, שבו אמריקה איבדה את ההרתעה שהייתה לה, עולם בו הטרור תפס מקום ראש בראש עם המדינה כגוף השולט על חיינו, עולם בו סידורי האבטחה בשדות התעופה נעשו היסטריים. אני זוכר שהייתי צריך לטוס לאוסטרליה למחרת נפילת התאומים, ולמזלי הדרך לכיוון מזרח הייתה פתוחה, כאשר נתיבי התעופה מערבה נסגרו עד יעבור הזעם. עולם אשר האיסלם סוף סוף קרא תיגר על ההגמוניה התרבותית המערבית וניסה להרים את הראש מאז גירוש ספרד – להרים אותו מתוך שלולית הדם שהייתה בעקבות התקפה על שלושת הסמלים של ארה"ב – התאומים (בנייני הסחר העולמי, שמסמלים הכסף), הסנט והפנטגון. הסרט הזה הוא לא על אוסאמה בין לאדן. לא, הוא על הדרך בה מצאו אותו וחיסלו אותו. לי זה נראה מוזר שמעצמה עולמית המסמלת את פסגת הנאורות האנושית מקדישה משאבים כה רבים בנקמה באיש אחד, ועוד באיש שלא מהווה עבורה סכנה קיומית, אלא מסמל בהתגלמותו רעיון, רעיון נגדי, רעיון נגד התרבות האמריקאית. אני לתומי חשבתי שעידן המקרתיזם בו רדפו את רעיון הקומוניזם כפי שהשתקף במוחם הקודח של פטריוטים אמריקאים כביכול, אשר בתורו כנראה גלגול של תופעת רדיפות אחר המכשפות בימי הביניים. טוב, אז כנראה אני טועה, והנאורות המערבית היא רק הונאה עצמית, ויש לנו קרב עקוב מדם עם סכינים וגרזנים בין תרבויות ודתות. וכך בעצם ראיתי את הסרט, כמרדף אחר אדם וצמאת דם מעצמתית אחר נקמה. צמאת הדם אשר לא מורגשת ישירות – מדובר במישהי שמנסה לעשות את תפקידה על הצד הטוב ביותר עם כל התככים שמסביבה, על הדרמה והמתח בו היא מצויה על מנת לזהות נכון את מקום המסתור שלו (העולם אז היה בטירוף של ניחושים איפה הוא מסתתר. הדרך האינטליגנטית להסתתר, לדעתי, הייתה להיות במקום שכמעט פתוח לכולם – הרי שם לא יחפשו. אפילו אני עם ורד העלינו ניחוש פרוע שהוא מסתתר באחד מבתים של נווה דניאל שבגוש עציון – הבית ששבה את תשומת ליבנו היה לא מואר, עם מכונית לידו, כשאין נפש חיה מסביב או בפנים הנראית לעין. טוב, הוא לא היה שם לבסוף, אך הוא כן הסתתר במקום הנראה לעין בפקיסטן, ולא באיזה אוהל במדבר סהרה), היא הייתה במתח לא לטעות, לא להביך את הממונים עליה ובעיקר לא את הנשיא אובמה ברק (מעניין איך מוסד הנשיאות ירד אחרי אוסאמה בין לאדן ממעמד של כמעט אל שסוגדים לו למוסד שנוא על האמריקאים הדמוקרטיים, הנאורים כביכול).  וכו'… אך אם לתת ריחוף קטן מעל הרוטינה של הג'וב עצמו, מזהים, כמו בכל סיטואציה של אנחנו רק מילאנו את הפקודות, שוב ושוב את עצמנו ככלים במשחק השחמט של הגורל, בו אנחנו נאלצים להקיז דם ולהצדיק את זה כמעשה צודק (לא מתווכח עם הצדק, מראה איך הצדק הפך להיות כלי משחק גם כן). סתם מחשבות עצובות שעברו בראשי. אגב פירוש השם באנגלית (לא אנגלית, אלא הקודים באנגלית הנהוגים בסי.איי.אי.) הוא חצי שעה אחר חצות. השעה בה אוסאמה בין לאדן חוסל.

2012 – To Rome with Love

שווה2012 – To Rome with Love לרומא באהבהWoody Allen

יש האוהבים את וודי אלן, ויש שתמיד מחפשים את המגרעות שבסרטיו. אני דווקא אוהב. אני אוהב את הנוירוטיות של המשחק שלו, אני אוהב את האמריקאיות היהודית הניו-יורקית שמאחורי תסריטיו, אני אוהב את ההומור המטורף שלו ואני אוהב את הרצינות שלו. הסרט הזה לא רציני אלא קומדיה קלילה. יש כמה קטעי הומור נפלאים – לשיר במקלחת מקבל כאן עיבוד מזהיר ומפתיע, וכמובן – זהו סרט פרסומת לרומא – ואני אוהב את רומא.