הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: קולנוע אמריקאי

2011 – 50/50

שווה2011 – 50/50 – Jonathan Levine

זהו סיפור על סרטן, המסופר בסגנון מריר-מתוק. הסיפור הוא בעקבות סיפורו האמתי של התסריטאי של הסרט. אם לדייק – הסרט הוא לא על הסרטן – מחלה נוראית של המאה העשרים. הוא על התמודדות הקרובים לחולה בסרטן. ויש כמובן עם מה להתמודד. אני חושב שבסרט מוצגים ההתמודדויות יחסית קלות – בחיים ההתמודדות היא קשה הרבה יותר. אולי הסגנון הקומי של הסרט עוזר ליצור אווירה כזו, או אולי התסריטאי לא רצה לדכא אותנו, הצופים – מי יודע. בכל אופן, לכו עליו – יש סיכוי של יותר מ-50% שתאהבו אותו.

מודעות פרסומת

2010 – Trust

שווה 2010 – Trust  אמוןDavid Schwimmer

זהו סרט על נושא עדכני – ניצול נערות דרך רשתות חברתיות. ובכן, עקרונית זה לא שונה נגיד מניצול לפני הטלפון (אל תלכי בלילה לבד, אל תדברי עם אנשים לא מוכרים), ניצול בעידן הטלפון כשאי אפשר היה לדעת מי מעבר לקו השני, ועכשיו, ניצול ברחבי הרשת. רק שהפעם מדובר על חשיפה הרבה יותר רחבה. נערה מקבלת לפטופ ליום הולדת ה-14, ומנהלת צ'אטים עם נער בגיל 16, שאח"כ מקפיץ את גילו ל-20, ואח"כ ל-25, וכשהוא סוף סוף משכנע אותה להיפגש, הוא כבר בשנות השלושים. והנערה נשבית בקסמיו ונאנסת. אך זה לא כל הסיפור. היא ממשיכה להאמין בקשר ביניהם והמערכה האמתית היא המערכה שמתנהלת מסביב – איך החברה מתמודדת עם זה. והעניין הוא שאין לחברה כלים ומנגנונים איך להתמודד עם המצב. זאת אומרת – יש כמובן. למשל להשיג פיקוח מקסימלי על ערוצי התקשורת של הילדים (ריגול טוטאלי). למשל להזהיר לפני כן – כמו תמיד כמו בעידנים שקדמו. למשל לחנך לחשדנות בריאה וסלקציה של בחירות ברשת. וכו'. ז"א – אין ממש כלים. הרשת פתוחה כל הזמן והילדים ממש גרים ברשת – אז מה כבר המבוגרים שלא מבינים יודעים על החיים שלנו ומה הם כבר יעצו לנו? כאמור – עדכני מאוד.

2010 – The Kids are All right

שווה2010 – The Kids are All right הילדים בסדרLisa Cholodenko

זאת קומדיה חביבה וחכמה על נישואין ובגידה וגידול ילדים. אך לא קונבנציונלית – מדובר בנישואין לסביים, וגידול ילדים מתורם זרע. והילדים באיזשהו שלב רוצים לפגוש את אביהם, שנכנס לתמונה של הנישואין האלו. משחק נהדר של אנט בנינג וג'וליאן מור.

2005 – Flightplan

שווה 2005 – Flightplan הטיסהRobert Schwentke

נכון שאומרים שבמטוס אין מה לדאוג – אף אחד לא הולך לאיבוד ונעלם? אז זהו, הסרט הזה מערער את הקביעה הזו. כאן ילדה אחת נעלמת, בזמן שאימא שלה נמנמה קצת. ולא סתם נעלמת – אף אחד לא זוכר שראה אותה, אין זכר לתיק שלה ולא לכרטיס עלייה למטוס, היא גם לא רשומה לטיסה זו, ובנוסף לכל יש מברק האומר שהיא בכלל מתה בתאונת דרכים עם אביה. אז מה קורה כאן? האם מדובר באימא שירדה מהפסים? או בקונספירציה מבריקה שכולם הם חלק ממנה? ואיפה לעזאזל הילדה אם זאת קונספירציה? ולמה היא בכלל מתרחשת? וכך יש לנו מותחן מזהיר. אז בפעם הבאה כשיגידו לא לדאוג ואף אחד לא נעלם במטוס – לכו לראות את הסרט.

 

2000 – Almost Famous

שווה2000 – Almost Famous כמעט מפורסמיםCameron Crowe

מדובר בסרט התבגרות, אך לא קונבנציונלי. נער בן 15 משכנע עיתון רוק מכובד – "רולינג סטון" – להיות הכתב שלו (העיתון לא מודע לגילו) ויוצא למסע הופעם עם להקה שהוא מנסה לסקר ולהוציא ראיונות עימם. נשמע קצת הזוי – אך הבמאי קמרון קרואו בתור נער היה כתב של הרולינג סטון… הוא יודע מה הוא מביים, והוא עושה את זה אותנטי, כובש ובצורה מחממת את הלב. סרט מקסים.

1996 – Sleepers

שווה1996 – Sleepers – Barry Levinson

זהו סרט נקמה. בעקבות ספרו של לורנצו קרקטרה מ-1995 באותו השם. מדובר בנערים בניו יורק, אשר גדלים בשכונה מפוקפקת ובעקבות מעשי קונדס על גבול הפלילי, שבמהלכו בטעות נפגע מישהו, מוכנסים למוסד לילדים ועוברים התעללות, גם מינית. הנקמה כאן תופסת מקום מרכזי ומחפשת הצדקה, ואפילו מקבלת אותה, אפילו לאחר הרבה שנים, אפילו כששניים מהנערים שהתבגרו כבר פושעים בעצמם. ז"א אונס הומוסקסואלי גרוע יותר מפשע. אמנם מסר בעייתי כשלעצמו בעולם הפוליקלי קורקט, אך כנראה חזק מספיק בשביל לעבור את המסך האמריקאי. מתוחזק ע"י כוכבים כמו דסטין הופמן, רוברט דה נירו, בראד פיט.

1992 – Sneakers

שווה 1992 – Sneakers סניקרסPhil Alden Robinson

מותחן היי-טק סטנדרטי (רק לזכור שהסרט מלפני הרבה שנים, אז קצת הנחות, בבקשה). האקר עובד עם צוות בפריצת הגנה של בנקים שהם בעצמם מזמינים ע"מ לבדוק את חוסן ההגנה. וכאן הוא גם מתבקש ע"י NSA לגנוב עבורם מכשיר שמפצח כל קוד שבעולם. הדברים הם לא כפי שנראים, והאנשים הם לא מה שהם אומרים, והאקר שלנו נמצא במרוץ נגד העולם ונגד עברו. אמנם ראינו סרטים דומים, אך הוא בכל זאת מצליח לבדר, וזאת כי הוא עובד על פי נוסחאות בדוקות – תרכיב צוות שכל אחד טיפוס בפני עצמו ויודע לעשות דבר אחד (נוסחה עובדת עוד מסרטים על פעולות בעורף האויב במלחמת העולם השנייה), תסבך את העלילה, אך לא יותר מדי, ותאייש תפקידים עם כמה כוכבים – כאן אלו רוברט רדפורד, דן אקרויד ובן קינגסלי.

1976 – Marathon Man

שווה 1976 – Marathon Man איש המרתון – John Schlesinger

סרט מתח מסחרר. לורנס אוליבייה בתפקיד נהדר בתור נאצי לשעבר הנאלץ להיכנס לארה"ב לאחר שאחיו נהרג בתאונת הדרכים. אחיו היה נוהג לנהל את העניינים הכספיים, ועכשיו, כאשר הוא איננו, יש צורך להציל את היהלומים ששימשו להם כהון פיננסי. היהלומים הם יהלומים שנלקחו מיהודים בגרמניה. יש סצנה מצמררת כשאוליבייה הולך ברחוב 42 במנהאטן ואז אישה אחת מזהה אותו בתור המלאך הלבן במחנות ההשמדה. לצידו של אוליבייה משחק גם דאסטין הופמן שנרדף מכל הכיוונים בלי שהוא (ויש להודות גם לפעמים אנחנו) מבין למה. סרט שלא משאיר לך דקה לנשום, מותח ומשאיר אותך דבוק לכורסא בלי שתרגיש כמה היא נוחה. שווה ביותר.

1971 – Vanishing Point

שווה 1971 – Vanishing Point נקודת היעלמותRichard C. Sarafian

קוולסקי מעביר מכונית ממדינה אחת בארה"ב למדינה אחרת. בנהיגה, כמובן. עכשיו יש לו משימה להעביר מכונית מדנוור לסן פרנסיסקו – והוא מתערב שיעביר אותה לפני יום שני בבוקר. הוא עושה את זה ביום שישי בלילה. וכאן מתחיל המסע שלו. המסע הזה הוא כמו כל המסעות שהוא עושה – רק הוא, כמה גלולות נגד שינה, המכונית הכביש וסירנות מהבהבות מאחוריו. כשאתה רואה מה קורה לו במסלול ההעברה, כמה מרדפים הוא צריך לברוח מהם ולהתחמק, איזה עיקולים הוא עושה – אתה מתחיל לתהות האם זה בכלל סן פרנסיסקו? או האם זה הכסף והג'וב? או שמא מדובר במשהו אחר? בחופש שלך הטוטלי ושאף אחד לא יעצור אותך? בחופש לנהוג, לנהוג עד הסוף? סרט פולחן.

1969 – Hello Dolly

שווה1969 – Hello Dolly הלו, דוליGene Kelly

יש כאן סצנת פתיחה נהדרת, יש כאן כוריאוגרפיה זוהרת, יש כאן אפילו סיפור משעשע ואפילו משחק לא רע של וולתר מתיו וברברה סטרייסנד. אך אפשר היה לוותר על כל זה אילולא הייתה בסרט פנינה אחת אמתית – השיר הלו דולי והופעה מדהימה במיטב המחזמריות ההוליוודית עם הזהר הריקודים התלבושות והמפגש המוסיקלי של ברברה סטרייסנד ולואי ארמסטרונג. קטע זוהר .