הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: קומדיה

2001 – Amelie

מומלץ 2001 – Le Fabuleux destin d'Amelie Poulain  Amelie אמילי  – Jean-Pierre Jeunet

 

 

אמילי, או בתרגום מצרפתית גורלה המופלא של אמלי פוליין, זהו סרט באמת מופלא המתרחש כולו ככולו בפריז במונמארטר. לכולם יש זיכרונות מפאריז ומונמארטר (ואם אין, אז תתביישו ובלי לבזבז דקה נוספת קדימה לקנות כרטיס) – אך כאן הכל לובש גלימה של קסם ופריז נראית איך שהיינו אולי רצינו לראות אותה (במציאות, ללא המלבושים הרומנטיים שאנו כה הורגלנו להלביש אותה, פריז יכולה להיראות גם כעיר מעיקה, אויינת, מתנכרת, יהירה ואף מאיימת). אמילי, בחורה שגדלה בלי יותר מדי חברה, עכשיו בחורה צעירה ועובדת בתור מל

צרית. בבית מזדמן לה למצוא תיבה ישנה והיא מחליטה להחזיר אותה לבעליה, שהיה בעבר הרחוק גר בדירה שלה. כשהיא לבסוף מוצאת אותו ורואה כמה אושר זה מוסיף לו, היא מחליטה שהיא מצאה את גורלה – לגרום אושר לאנשים. וכך היא, מבלי לבזבז זמן, מפשילה שרוולים ניגשת למלאכה להעניק אושר לאנשים הסובבים אותה. זהו בגדול הכיוון של קומדיה מקסימה, קלילה

, אפילו קלת דעת עם חיוך מטופש וכובש – אך עם זאת כה מכשפת שאתה אפילו לא חושב לזוז מהכורסה, מתענג על כל גחמה, אירוניה, צחוק והצבעים ומשתכר לאט לאט מ…אושר שהסרט הזה מביא אל מפתן עולמך. אין הרבה טעם להכביר במילים – כשאתה נזכר בסרט, חיוך מפגר משתלך על הפנים שלך ולך לא אכפת. הבמאי, שהוא גם ביים את הרביעי בסדרת הנוסע השמיני, כאן עושה עבודה נפלאה עם סגנון כובש

שמפלרטט אתך לאורך כל הסרט. אז אם טרם ראיתם – תתביישו ומיד חפשו אותו. לא תצטערו. ואגב, כשאתם בפאריז, לא לשכוח לקפוץ לקפה  Café des Deux Moulins – קפה אמיתי בו צולם הסרט ובו עבדה אמילי, הנמצא ברחוב Rue Lepic מספר 15 במונמארטר, ולאכול שם קרם ברולה שכיום מכונה בשם אמילי.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=HUECWi5pX7o

1973 – The sting

מומלץ 1973 – The sting העוקץGeorge Roy Hill

 

 

זהו אחד הסרטים המענגים והמבדרים ביותר שנוצרו. אפילו עכשיו, לאחר מרחק של כ-50 שנה, רואים אותו, מרגישים אותו, צוחקים איתו ובעיקר מרגישים שיש לפנינו סטייל. וזה לא פלא –  משחקים כאן רוברט רדפורד ופול ניומן. שמעתם טוב. 2 הסופרסטארים, השחקנים עם כריזמה הורסת – באותו סרט. זה כאילו במקום שמש אחת יש לנו מערכת שמש עם 2 שמשות. משהו יוצא מן הכלל. והקסם הזה עובד אפילו בסרט על פשע הממוקם בשיקגו של שנות השלושים. הקסם הזה לא מופרע ע"י אלימות, יריות, רצח, אונס וכו' – כי הם פשוט לא כאן (זה אגב מאפשר בראש שקט להקרין את הסרט למתבגרים ללא מבוכה). מדובר בזוג נוכלים, צעיר ומבוגר, אשר מרימים מבצע של לגנוב כסף רב מבחור עשיר מאוד. ז"א שוד, אך עם חיוך, עם מוסיקה בלתי נשכחת, עם עלילה מורכבת ובניית מעשה התרמית צעד אחרי צעד, כשאנחנו צופים ועדיין לא מבינים עד הסוף איך זה יהיה, למרות שזה ממש מול עינינו. תענוג אינטליגנטי וכיף מרומם רוח. קשה להבין כיום, בעולם של תקינות פוליטית, איך ייתכן שאנחנו מזדהים כל כך עם גנבים, וזה עוד מול כולם, בפרהסיה, עם כולם ביחד. האם גנב מגנב פטור משחק כאן תפקיד שאנחנו כה איבדנו את דרך הישר? האם האישי (רוברט רדפורד ופול ניומן המדהימים) תמיד ינצח את הכלל (אמות המוסר וחוקים חברתיים)? או שפשוט אפשר להפיק כיף מכל דבר, כל עוד זוכרים שזה בידור? ועוד בידור ברמה כזאת.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=qCQ017S_VrU

 

 

2012 – To Rome with Love

שווה2012 – To Rome with Love לרומא באהבהWoody Allen

יש האוהבים את וודי אלן, ויש שתמיד מחפשים את המגרעות שבסרטיו. אני דווקא אוהב. אני אוהב את הנוירוטיות של המשחק שלו, אני אוהב את האמריקאיות היהודית הניו-יורקית שמאחורי תסריטיו, אני אוהב את ההומור המטורף שלו ואני אוהב את הרצינות שלו. הסרט הזה לא רציני אלא קומדיה קלילה. יש כמה קטעי הומור נפלאים – לשיר במקלחת מקבל כאן עיבוד מזהיר ומפתיע, וכמובן – זהו סרט פרסומת לרומא – ואני אוהב את רומא.

2012 – The Sessions

שווה 2012 – The Sessions  מפגשים  – Ben Lewin

מה ששווה הוא הנושא עצמו – מין ונכים. בחור שחי בתוך מכשיר ריאה ממתכת וחולה במחלת פוליו קשה, רוצה לחוות חווית מין. לצורך כך הוא לוקח סרוגייט. למרות מה שניתן לחשוב, הסרט הוא לא על מין (אף שיש לא מעט סצנות במיטה, וגם ערום מפתיע ומלא של הלן האנט). יש בו אנושיות, שיחות אמתיות – וגם די משעשעות עם הכומר של הבחור. ולמעשה הסרט מבוסס על מקרה אמתי. ולבסוף יש גם סצנה קטנה ומאוד מפתיעה – תפקיד של סרוגייט מושווה לתפקיד הרבנית במקווה.

2012 – Haute Cuisine

שווה 2012 – Les saveurs du Palais Haute Cuisine הטבחית של הנשיא Christian Vincent

זהו סרט המספר סיפור אמיתי של  Danièle Mazet-Delpeuch , שפית שנבחרה להיות השפית האישית של הנשיא מיטראן בארמון אליזה לכמה שנים, שפית שגם לאחר מכן הלכה לבשל לקבוצה של חוקרים בקוטב הצפוני למשך 14 חודשים במנותק מציוויליזציה ומקשר עם העולם החיצון. איך הדברים קשורים, והאם הסרט נותן מענה על כך, תשאלו? אני לא מצאתי קשר חוץ מרצון השפית לקחת על עצמה את 2 האתגרים האלו. אבל למה לחפור עמוק? הסרט הוא מאוד יפה אסתטית, ואם אתם הולכים לצפות בו – אל תבואו על קיבה ריקה כמובן. הוא קומדיה דרמטית קטנה, ארוזה באלגנטיות מינימליסטית כמו מעדן שוקולד קטן שאתה מתענג עליו. בון אפטיט.

2012 – Hope Springs

שווה 2012 – Hope Springs תקווה בהופ ספרינגסDavid Fran

זוג נשוי. הילדים מזמן כבר עזבו את הבית. היא חושבת שצריך להעיר את היחסים ביניהם. הוא בכלל חושב שהכל בסדר, ולמה שמישהו יחשוב שלא, אפילו אם הם ישנים שנים בחדרים נפרדים. היא משכנעת אותו לבוא לטיפול זוגי. הוא מתייצב בהתנגדות מופגנת. עד כאן זה נשמע כהקדמה לקומדיה קלה. ואכן – זה מה שאנחנו עומדים לקבל – קומדיה לא מזיקה, עם כמה צחוקים, עם דיאלוגים חכמים ומתחכמים, עם נושא שזוגות מבוגרים ימצאו כמסקרן. האם זה שווה צפייה? יש אנשים שיחשבו שכן, אך למי שעדיין לא החליט – אז את הזוג משחקים טומי לי ג'ונס ומריל סטריפ. וזאת סיבה אמיתית לחגיגה.

2011 – The Source

 

שווה 2011 – La Source Des Femmes The Source מים ואהבהRadu Mihaileanu

כפר קטן. אפריקה? המזרח התיכון? בכל אופן איסלמי וערבי לגמרי. המעיין נמצא בקצה השביל ההררי המסוכן במעלה ההר ונשים הן אלו הדואגות להביא מים. רבות מהן הפילו את עוברן בגלל הדרך הקשה. והגברים? במקום לבנות צינור המביא את המים מההר אל הכפר הם יושבים ללא עבודה, שותים תה וקוראים קוראן. ואז קורה משהו מיוחד ומצחיק וטוטאלי – הנשים מכריזות על שביתה. שביתה מסקס. אין סקס, זהו. עד שהגברים יפתרו את בעיית המים. הסרט אמנם על בעיות האסלם וניצול הנשים – אך הוא מביא את הסיפור בצורה קומית עם צילומים נהדרים.

 

2011 – 50/50

שווה2011 – 50/50 – Jonathan Levine

זהו סיפור על סרטן, המסופר בסגנון מריר-מתוק. הסיפור הוא בעקבות סיפורו האמתי של התסריטאי של הסרט. אם לדייק – הסרט הוא לא על הסרטן – מחלה נוראית של המאה העשרים. הוא על התמודדות הקרובים לחולה בסרטן. ויש כמובן עם מה להתמודד. אני חושב שבסרט מוצגים ההתמודדויות יחסית קלות – בחיים ההתמודדות היא קשה הרבה יותר. אולי הסגנון הקומי של הסרט עוזר ליצור אווירה כזו, או אולי התסריטאי לא רצה לדכא אותנו, הצופים – מי יודע. בכל אופן, לכו עליו – יש סיכוי של יותר מ-50% שתאהבו אותו.

2010 – Six Degrees of Celebration

שווה 2010 – Yolki  Six Degrees of Celebration – Timur Bekmambetov, Yaroslav Chevazhevskiy, Ignas Jonynas, Dmitry Kiselyov, Aleksandr Voytinskiy

זהו סרט ראשון בסדרה שלמה של המשכים שבאו אחריו. יולקי – זהו שם של עצים שהרוסים נוהגים לכרות ולקשט לכבוד ראש השנה (נובי גוד) שלהם. עץ האשוח. מסורת מאוד דומה לקישוט חג המולד. זהו סרט במסורת סרטים רוסיים על נובי גוד שבד"כ יוצאים בדצמבר (גם מסורת זאת דומה למסורת סרטי חג המולד בהוליווד לקראת חג המולד) יש כמה סרטי קאלט מסוג זה שהרוסים נוהגים לצפות בהם פעם אחר פעם בנובי גוד (ואם כבר בהשוואות מדובר – אזי יש דבר דומה גם בהוליווד עם כמה סרטים קלאסיים – אך אני מסופק להשוואת עצימות הקאלט כאן – לדעתי ברוסיה הסרטים הגיעו לדרגת הקאלט, כאשר במערב הסרטים הם בגדר המסורת) יולקי לעומת זאת זהו סרט שהרוסים נוהגים לצפות בהמשכים שלו שיוצאים מדי שנה. הסרט משתמש בנוסחה נחמדה של ניהול העלילה במקומות שונים ברוסיה לקראת נובי גוד, עם תאוריית שכל אחד יכול להגיע לכל אחד אחר דרך שרשרת עד שישה אנשים שמכירים האחד את השני. במיקרה שלנו מדובר בבית יתומים שבו ילדה אחת ממציאה סיפור שהיא ביתו של פוטין על מנת שיפסיקו להציק לה. הילדים האחרים מבטיחים להפסיק, אם בנאום המסורתי לקראת נובי גוד הנשיא יזכיר איזה מסר סודי שהם יוכלו לזהות וכך ישתכנעו שהיא באמת ביתו. אז איך עושים את כל זה? מיותר מלציין שהמזימה מצליחה – תוך כדי סיפורים קצרים מכל רחבי רוסיה – שכולם יש לציים אופטימיים כמיטב המסורת על נובי גוד יש שם לא מעט דמויות וחלקם אף משעשעות במידה רבה (אני התענגתי על וויכוח בין שני בחורים די דביליים מי יותר טוב הגולש בסקי או סנואובורד ועושים תחרות בבניין רב קומות בחדר המדרגות). סרט חמוד מאוד. לטעמי הטוב ביותר בסידרה של סירטי יולקי.

2010 – The Kids are All right

שווה2010 – The Kids are All right הילדים בסדרLisa Cholodenko

זאת קומדיה חביבה וחכמה על נישואין ובגידה וגידול ילדים. אך לא קונבנציונלית – מדובר בנישואין לסביים, וגידול ילדים מתורם זרע. והילדים באיזשהו שלב רוצים לפגוש את אביהם, שנכנס לתמונה של הנישואין האלו. משחק נהדר של אנט בנינג וג'וליאן מור.