הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: קומדיה

2012 – Haute Cuisine

שווה 2012 – Les saveurs du Palais Haute Cuisine הטבחית של הנשיא Christian Vincent

זהו סרט המספר סיפור אמיתי של  Danièle Mazet-Delpeuch , שפית שנבחרה להיות השפית האישית של הנשיא מיטראן בארמון אליזה לכמה שנים, שפית שגם לאחר מכן הלכה לבשל לקבוצה של חוקרים בקוטב הצפוני למשך 14 חודשים במנותק מציוויליזציה ומקשר עם העולם החיצון. איך הדברים קשורים, והאם הסרט נותן מענה על כך, תשאלו? אני לא מצאתי קשר חוץ מרצון השפית לקחת על עצמה את 2 האתגרים האלו. אבל למה לחפור עמוק? הסרט הוא מאוד יפה אסתטית, ואם אתם הולכים לצפות בו – אל תבואו על קיבה ריקה כמובן. הוא קומדיה דרמטית קטנה, ארוזה באלגנטיות מינימליסטית כמו מעדן שוקולד קטן שאתה מתענג עליו. בון אפטיט.

מודעות פרסומת

2012 – Hope Springs

שווה 2012 – Hope Springs תקווה בהופ ספרינגסDavid Fran

זוג נשוי. הילדים מזמן כבר עזבו את הבית. היא חושבת שצריך להעיר את היחסים ביניהם. הוא בכלל חושב שהכל בסדר, ולמה שמישהו יחשוב שלא, אפילו אם הם ישנים שנים בחדרים נפרדים. היא משכנעת אותו לבוא לטיפול זוגי. הוא מתייצב בהתנגדות מופגנת. עד כאן זה נשמע כהקדמה לקומדיה קלה. ואכן – זה מה שאנחנו עומדים לקבל – קומדיה לא מזיקה, עם כמה צחוקים, עם דיאלוגים חכמים ומתחכמים, עם נושא שזוגות מבוגרים ימצאו כמסקרן. האם זה שווה צפייה? יש אנשים שיחשבו שכן, אך למי שעדיין לא החליט – אז את הזוג משחקים טומי לי ג'ונס ומריל סטריפ. וזאת סיבה אמיתית לחגיגה.

2011 – The Source

 

שווה 2011 – La Source Des Femmes The Source מים ואהבהRadu Mihaileanu

כפר קטן. אפריקה? המזרח התיכון? בכל אופן איסלמי וערבי לגמרי. המעיין נמצא בקצה השביל ההררי המסוכן במעלה ההר ונשים הן אלו הדואגות להביא מים. רבות מהן הפילו את עוברן בגלל הדרך הקשה. והגברים? במקום לבנות צינור המביא את המים מההר אל הכפר הם יושבים ללא עבודה, שותים תה וקוראים קוראן. ואז קורה משהו מיוחד ומצחיק וטוטאלי – הנשים מכריזות על שביתה. שביתה מסקס. אין סקס, זהו. עד שהגברים יפתרו את בעיית המים. הסרט אמנם על בעיות האסלם וניצול הנשים – אך הוא מביא את הסיפור בצורה קומית עם צילומים נהדרים.

 

2011 – 50/50

שווה2011 – 50/50 – Jonathan Levine

זהו סיפור על סרטן, המסופר בסגנון מריר-מתוק. הסיפור הוא בעקבות סיפורו האמתי של התסריטאי של הסרט. אם לדייק – הסרט הוא לא על הסרטן – מחלה נוראית של המאה העשרים. הוא על התמודדות הקרובים לחולה בסרטן. ויש כמובן עם מה להתמודד. אני חושב שבסרט מוצגים ההתמודדויות יחסית קלות – בחיים ההתמודדות היא קשה הרבה יותר. אולי הסגנון הקומי של הסרט עוזר ליצור אווירה כזו, או אולי התסריטאי לא רצה לדכא אותנו, הצופים – מי יודע. בכל אופן, לכו עליו – יש סיכוי של יותר מ-50% שתאהבו אותו.

2010 – Six Degrees of Celebration

שווה 2010 – Yolki  Six Degrees of Celebration – Timur Bekmambetov, Yaroslav Chevazhevskiy, Ignas Jonynas, Dmitry Kiselyov, Aleksandr Voytinskiy

זהו סרט ראשון בסדרה שלמה של המשכים שבאו אחריו. יולקי – זהו שם של עצים שהרוסים נוהגים לכרות ולקשט לכבוד ראש השנה (נובי גוד) שלהם. עץ האשוח. מסורת מאוד דומה לקישוט חג המולד. זהו סרט במסורת סרטים רוסיים על נובי גוד שבד"כ יוצאים בדצמבר (גם מסורת זאת דומה למסורת סרטי חג המולד בהוליווד לקראת חג המולד) יש כמה סרטי קאלט מסוג זה שהרוסים נוהגים לצפות בהם פעם אחר פעם בנובי גוד (ואם כבר בהשוואות מדובר – אזי יש דבר דומה גם בהוליווד עם כמה סרטים קלאסיים – אך אני מסופק להשוואת עצימות הקאלט כאן – לדעתי ברוסיה הסרטים הגיעו לדרגת הקאלט, כאשר במערב הסרטים הם בגדר המסורת) יולקי לעומת זאת זהו סרט שהרוסים נוהגים לצפות בהמשכים שלו שיוצאים מדי שנה. הסרט משתמש בנוסחה נחמדה של ניהול העלילה במקומות שונים ברוסיה לקראת נובי גוד, עם תאוריית שכל אחד יכול להגיע לכל אחד אחר דרך שרשרת עד שישה אנשים שמכירים האחד את השני. במיקרה שלנו מדובר בבית יתומים שבו ילדה אחת ממציאה סיפור שהיא ביתו של פוטין על מנת שיפסיקו להציק לה. הילדים האחרים מבטיחים להפסיק, אם בנאום המסורתי לקראת נובי גוד הנשיא יזכיר איזה מסר סודי שהם יוכלו לזהות וכך ישתכנעו שהיא באמת ביתו. אז איך עושים את כל זה? מיותר מלציין שהמזימה מצליחה – תוך כדי סיפורים קצרים מכל רחבי רוסיה – שכולם יש לציים אופטימיים כמיטב המסורת על נובי גוד יש שם לא מעט דמויות וחלקם אף משעשעות במידה רבה (אני התענגתי על וויכוח בין שני בחורים די דביליים מי יותר טוב הגולש בסקי או סנואובורד ועושים תחרות בבניין רב קומות בחדר המדרגות). סרט חמוד מאוד. לטעמי הטוב ביותר בסידרה של סירטי יולקי.

2010 – The Kids are All right

שווה2010 – The Kids are All right הילדים בסדרLisa Cholodenko

זאת קומדיה חביבה וחכמה על נישואין ובגידה וגידול ילדים. אך לא קונבנציונלית – מדובר בנישואין לסביים, וגידול ילדים מתורם זרע. והילדים באיזשהו שלב רוצים לפגוש את אביהם, שנכנס לתמונה של הנישואין האלו. משחק נהדר של אנט בנינג וג'וליאן מור.

2009 – A Matter of Size

שווה 2009 – Sippur Gadol A Matter of Size סיפור גדולSharon Maymon

סיפור גדול הוא על גילוי עצמי. הוא על קבלה עצמית. הוא על חיפוש האדם אחרי כבודו. הוא על אנשים שמנים שמצאו את כל זה דרך האבקות הסומו. כאן, בישראל. בחור שמן, לא מצליח, פתאום מגלה שיש בכלל סצנת סומו, כשהוא עובד במסעדה יפנית. הוא מחליט לארגן כמה חברים והם מקימים מועדון האבקות הסומו. זו קומדיה, דרמה, רומנטיקה ומה שתרצו אך בעיקר תהינו מיציק כהן על המסך. אחלה סרט.

2003 – Zatoichi

שווה 2003 – Zatoichi זטואיצ'יTakeshi Kitano

זטואיצ'י מבוסס על אגדות יפניות והרבה סרטים וסדרות שנעשו על הנושא. מדובר באיש חרב מזדקן שהוא גם עיוור, המהלך במחוזות חקלאיים של יפן ועומד לצד האנשים הפשוטים נגד פושעים ורונינים המהלכים אימים על האנשים. כאן זטואיצ'י מתיישב בכפר קטן ועוזר להיפטר מהיאקוזה המקומית. מי שמחכה לסרט קונג-פו קלאסי עם קרבות של עשרות דקות – אז זה לא הסרט הזה. האלימות ישנה – אך מאוד מהירה על גבול האסתטי. טאקשי קיטנו, שהוא גם משחק את זטואיצ'י, עשה כאן עבודה מצוינת בכיוון האחר – הסרט מלא בקטעים מוזיקאליים הומוריסטיים שבן אדם שמצפה לראות אקשן רציני נעמד עם עיניים פקוחות מולם ושואל את עצמו מה זה אמור להיות. אז זהו, אני נשביתי בקסמם של הקטעים האלו והסרט כולו תפס אצלי טוויסט אחר – אני מודע שאני צופה, אני לא חלק ממנו, אין אצלי הזדהות, ואני נהנה מאוד. שווה מאוד על גבול המומלץ.

2003 – Love Actually

שווה 2003 – Love Actually אהבה זה כל הסיפורRichard Curtis

זהו סרט עם תפאורה של חג המולד המתקרב ובא, ומורכב מכמה סצנות המערבים אנשים שונים. אמנם יש ביניהם קשר – אך הקשר הוא די רחוק, והסיפורים עצמם לא קשורים (הדבר הזכיר לי במקצת את סדרת סרטי ה"יולקי" הרוסי שגם הוא עם תפאורה של "נובי גוד" מביא סיפורים וסצנות של אנשים המרוחקים האחד מהשני, אך איכשהו מקושרים). והסיפורים עצמם הם על אהבה. סוללה מכובדת של כוכבים (יו גראנט, ליאם ניסן, אמה טומפסון, קולין פירת', קירה נייטלי, רואן אטקינסון ואחרים) בסרט עשוי היטב שמשאיר אחריו הרגשה טובה. קומדיה רומנטית כמו שצריך.

1951 – People will talk

שווה1951 – People will talk – Joseph L. Mankiewicz

אני אוהב את המשחק של קרי גראנט – ובסרט זה הוא נותן משחק אופייני לו. עבורי זו סיבה מספקת לראות את הסרט.  כאן הוא משחק רופא אשר מתחתן עם סטודנטית בהריון, ונתבע ע"י מתחריו על עיסוק לא תקין במקצוע הרפואה (הוא רופא לא אורתודוקסי, מבחינתו לרפא זה לא רק לתת מרשם) – והוא מספר איך בעברו הוא עסק ברפואה מאחורי החזית של קצביה, כי אנשים לא האמינו ברופאים… קומדיה דרמתית, עם ניחוחות של משפטי רדיפה שהיו באותה התקופה של מק'קרטי. בעקבות מחזהו של קורט גוטץ מ- 1932 בשם Dr. med. Hiob Prätorius