הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: ראסל קרואו

2010 – The Next Three Days

שווה 2010 – The Next Three Days  שלושת הימים הבאיםPaul Haggis

מדובר במרצה בקולג', שאשתו נזרקת מאחורי הסורגים בגין רצח. המרצה עובר טרנספורמציה רדיקלית ורוקם תכנית להוציא את אשתו מהכלא, לאחר שכל הפניות והמסגרות המשפטיות לא עזרו. זהו לא סרט על טרנספורמציה מבחור רגיל למכונת אקשן משומנת (טוב, זה כמעט אמין, הרי מדובר בראסל קרואו) – לא, זהו מותחן מהנה ומבדר, עשוי נהדר – מותחן שאפשר להעביר אתו בכיף את הערב.

מודעות פרסומת

2009 – State of Play

מומלץ 2009 – State of Play שם המשחקKevin Macdonald

Star 8

 

 

state-of-play

מותחן פוליטי עיתונאי יעיל. טוב – זה לא כל אנשי הנשיא – אבל בכל זאת מאוד מהנה וחכם. הכל מתחיל – כמובן, איך לא, הרי זהו מותחן הוליוודי – ברצח בחורה ועוד כמה פשעים. קונגרסמן מודה שניהל איתה רומן. אישתו של קונגרסמן עומדת מאחוריו בעת הקשה הזו. נשמע לכם מוכר, נכון? עיתונאי ובלוגרית חוקרים את הדברים – וכמו במציאות, גם העיתון עצמו מייצר לחץ עבורם במה שכן ובמה שלא – כי גם על העיתון יש לחץ. וישנה גם חברה פרטית אשר מתעסקת בביטחון לאומי, אשר בעצמה נמצאת על כוונת החשדות של העיתונאי – היא מגלגלת כמה עשרות מיליארדים בשנה, והרי אם היא יכולה לתחזק רוצחים שכירים מחוץ לארה"ב ע"מ לשמור על אינטרסים ביטחוניים של המדינה, מה יפריע לה לפעול בתוך המדינה עם רוצחים שכירים למען האינטרסים של עצמה? זאת אגב דילמה מובנית בתוך כל מיקור חוץ שמדינה עושה עם שירותיה שהיא מחוייבת להעניק לאזרחיה. הרי האינטרס של חברת מיקור החוץ הם לא האינטרס של המדינה. וכך הבריאות של האזרחים ימדד בכדאיות השקעה בתרופה או ביקור רופא, חינוך ימדד על פי מערכת מוסכמת של הישגים או לפחות חוסר כשלונות, שיטור הפנים ימדד על פי כדאיות מניעת הפשע, וכך הלאה וכך הלאה, כשכאן הכדאיות היא של בטחון המדינה – ומה זה כמה פיסות חיים מול הביטחון. דבר מפחיד. אנחנו חיים בעולם מפחיד. אך דינמי מאוד. וכל הערכים והסיסמאות שהמדינה מנסה לשטוף את מוחם של האזרחים מאבדים את ערכם. וכל אחד יצטרך למצוא את הדרך שלו בין טיפות הגשם. הסרט עצמו לא דכאוני ולא מפתח את הכיוון הזה עד הסוף – מכיוון שהוא אמור להיות בידור חכם, אז בפיקחות הוא לוקח כיוונים אחרים ומביא לנו לקינוח פיתולים של הפתעה ועוד הפתעה ועוד.. עד שהתעלומה נפתרת לשביעות הרצון של הצופים האינטלגנטיים, ומשאירה את הבעיה האמיתית מחוץ לדיון עמוק. הסרט, אגב, הוא עיבוד לקולנוע של סידרה בריטית באותו השם מ-2003.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=6KU0Vu991XE

2010 – Robin Hood

שווה 2010 – Robin Hood רובין הוד – Ridley Scott

Star 7

אינטרפרטציה על אגדות של רובין הוד. ז"א – מי שמחפש את רובין הוד כאן, אזי הוא לא ימצא באינטרפרטציה זאת. יש כאן מספר דמויות ושמות מהאגדות, גם התקופה נראת מתאימה, אך רובין הוד הוא לא שודד עשירים ונותן לעניים. למעשה, גם היותו פושע נמלט נהיה כאן רק בסוף הסרט. אפשר להגיד שזה מראה איך האגדות קמות. אך זה קצת תלוש. האגדות החלו בסוף המאה הארבע עשרה, אח"כ צצו באמצע מאה ה-15 והתפתחו הלאה. האגדות, אגב, על תקופה של המאה ה-12 בכלל. בכל ג'אנר ובכל מאה האגדות התפתחו לכל מיני כיוונים (בהתחלה רובין הוד לא היה טוב לב ששדד מהעשירים ונתן לעניים) ונוספו לו כל מיני דמויות מלוות. אזי לכל היותר, מה אפשר היה להגיד על סירטו של רידלי סקוט, זה לא איך האגדות נולדות, אלא איך הן מתפתחות. וגם זה בערבון מאוד מוגבל. בואו נודה – הסרט לקח דמוויות מהאגדה וליקט אותן בסרט על התקופה ההיא. כך שמי שלא נעלב מריפיון הדמיון לאגדת רובין הוד (וזה כנראה אכן אגדה, אין סימוכין כלשהם שהוא אכן היה, והיה כזה) – יהנה מסרט אפוס היסטורי מרהיב עם ראסל קרואו, קייט בלנשט ואחרים, הנותנים לנו הצגה שווה.

2008 – Body of Lies

שווה 2008 – Body of Lies גוף השקריםRidley Scott

Star 7

 

לאונרדו דה קפריו וראסל קרואו במותחן ריגול משכנע. הסרט מפגיש את המערב (ארה"ב) מול המזרח (הערבים), את הטרוריסטים מול ארגוני ריגול. הקוטביות הזו לבד כבר שווה צפייה. ומה עוד – גם הסיפור עצמו מגרה, מעורר עניין ואמין, והמשחק הטוב.  התחושה שמלווה את הסרט היא שלמערב אין מספיק אנשי שטח טובים והטרוריסטים עובדים מתחת לראדר של הטכנולוגיה