הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: 1956

1956 – Deadlier than the Male

שווה 1956 – Voici le temps des assassins…  Deadlier than the Male – Julien Duvivier

תמצית הסרט הזה, שיש לו אלמנטים של סרט אפל, היא אישה – שטן. האישה מצטיירת כאן כפאם פטאל ביצ'ית שקרנית רמאית שלא תסלוד מכל פשע כולל רצח. כך שפמיניסטיות – ראו הוזהרתן. בחורה יפה מופיעה בפתח מסעדה ומודיעה לבעל המסעדה שהיא ביתו של אשתו לשעבר, שמתה. משום מה בעל המסעדה מקבל אותה ומכניס לביתו. ואז מתחילה העלילה של הבחורה להשתלט על הכל ולסכסך בין כולם – אימה לא מתה כפי שסיפרה, אלא היא פרוצה נרקומנית שגרה באיזה מלון, וביתה מפרנסת אותה בכל דרך אפשרית. הסרט הוא באמת שווה עם כל הצילומים בשחור לבן של פריס והעלילה המתפתלת, אך בעיקר הוא שווה בגלל המשחק של ג'אן גאבן המשחק את בעל המסעדה – תענוג לצפות באיש זה.

1956 – Bob le flambeur

שווה 1956 – Bob le flambeur  – Jean-Pierre Melville

 

בוב המהמר הוא גנגסטר. גנגסטר לשעבר. לפני המלחמה. הוא ישב בכלא. עכשיו הוא מזמן לא עוסק בפשע. הוא אהוד על כולם, וכולם חבים לו חוב – בעלת הבר השכונתי פתחה עסק בהלוואה ממנו, מפקח משטרה חב לו את חייו, הוא דואג לבחור – בנו של חבר, הוא גם מוציא מרחוב נערה שהולכת עם כל אחד כי אין לה איפה לישון. הוא מנץ'. הוא גם מאוד קול בלשון שלנו. אך קצת זקן. עם זאת מכובד מאוד. והנה מזדמן לו עוד שוד אחד – הפעם שוד קזינו. סרט זה היווה השראה לסרט אושן 11 המודרני יותר. סרט אפל צרפתי, שמספרים על הבמאי, מיודענו מלוויל, שלא היה לו כסף לשלם לשחקנים והוא עבד איתם תחת הסכם שכאשר יש לו כסף, הם עוזבים הכל ובאים ליום צילומים. אין בימינו תופעות כאלו. ליתר דיוק – כמעט אין. אני נזכר בסרט אח שגם שם הכל נעשה על בסיס חברי והתנדבותי.

1956 – The Man Who Knew Too Much

שווה 1956 – The Man Who Knew Too Much האיש שידע יותר מידיAlfred Hitchcock

Star 7

מדובר על מזימת חיסול של אישיות בכירה בלונדון, וזוג אנגלים (ג'יימס סטיוארט ודוריס דיי) שנקלע בלי כל כוונה ללב המאורעות. מה שמסקרן הוא שזה רי-מייק של היצ'קוק לסרט שהוא בעצמו עשה כבר ב-1934. כשפרנסואה טריפו אמר לו בראיון שערך עימו שהוא אוהב את הרי-מייק יותר, היצ'קוק ענה לו שאת הראשון עשה חובב כישרוני, ואת השני – מקצוען. ובכן לא ראיתי את זה מ-1934 אז אין לי למה להשוות. ולגבי הגירסה של 1956 – הוא אכן שווה. העלילה מותחת ותופסת תאוצה לקראת סוף הסרט. אחת הסצנות המרתקות הן באולם הקונצרטים ברואיל אלברט הול. הסרט קצת איטי לסטנדרטים של היום, אך המתח שהיצ'קוק יוצר עדיין עובד.

1956 – Flowing

מומלץ 1956 – Nagareru Flowing – Mikio Naruse

flowing 1

 עיבוד לספרה של איה קודו. גם כאן, כמו ב-Bangiku, הסרט נסוב על גיישות. גם כאן, כמו שם, מדובר על קשיים כלכליים שאיתם הנשים נאלצות להתמודד. הסרט נעשה בשנה שבה ביפן נאסרה הזנות.

גיישה וזונה אלו שתי דמויות שונות בתרבות היפנית. אמנם יש להן עבר משותף, ואף התפקידים האלו התקיימו בתלות של אחד השני – ברובעי התענוגות, הלקוחות שהיו ממתינים לזונות צמרת, הגיישות – המארחות – היו מבדרות אותם. אך גיישה כאמור זו לא זונה – וגם אין לה מקבילה בתרבויות אחרות – זוהי כולה התגלמות התרבות היפנית. עולם הגיישות החל מהמאה התשע עשרה הוא כולו על טהרת הנשים (קודם לכן היו גיישות גברים) מנוהל ע"י הנשים, בתי הגיישות מנוהלות ע"י הנשים, המאמנים של הגיישות הן נשים, הן לומדות קליגרפיה, שירה, נגינה וריקוד רק אצל נשים וגם האפנה שלהם נוצרת ע"י הנשים. זהו עולם ללא מגע יד גבר. הן גם מעולם לא נשואות. מותר להן להחזיק מאהב אך אם יתחתנו, הן מפסיקות לעבוד כגיישה.

flowing 10

 יפן אחר מלחמת העולם השנייה הייתה בבעיה כלכלית כבדה וזה פגע גם בגיישות. בסרט אנו רואים בית גיישות המנסה להחזיק מעמד ולשרוד. בכלל בכל הסרטים של מיקיו נרוסה הכסף משחק תפקיד מאוד מרכזי. אולי בגלל שמיקיו נרוסה גדל בעוני מחפיר וידע טוב מאוד את שווי הפרוטה. בית הגיישות משוחק ע"י שחקניות פשוט נפלאות – לי אין מילים מספיק לפאר ולהתלהב מהשחקנים והשחקניות היפניים של שנות החמישים –  הן שחקניות ברמת תאטרון ממדרגה ראשונה בכל הזמנים. כל פעם שאני מתיישב מול סרט יפני ישן אני יודע שעוד מעט אני פשוט אצלול פנימה וארגיש כחלק מהעלילה, כאחד שיושב בחדר ומקשיב ורואה את האנשים האלו וחש את כל ההרגשות שלהם – רק שחקנים מעולים מסוגלים להביא את הסצנות המשוחקות עד אליך כמציאות שאתה חש אותה.

מכיוון שאני לא מורגל בשמות של שחקניות לא מערביות, אני אתן קרדיט לשחקניות הנהדרות האלו:

flowing 3

קינויו טאנאקה – שיחקה אצל  מיקיו נרוסה –Ginzo Cosmetics  Ginza Keshō, Okaasan Mother, Hourou-ki A Wanderer's Notebook, וגם אצל יסוג'ירו אוזו Higanbana Equinox Flower , The Munikata Sisters Munekata Kyōdai וגם אצל אקירה קורוסאווה Red Beard Akahige אך בעיקר אצל קנג'י מיזוגוצ'י לפני שהסתכסכה עימו Waga koi wa moenu Flame of my life, Oyū-sama Miss Oyu, The Lady of Musashino  Musashino-Fujin, The life of Oharu  Saikaku ichidai-onna, UgetsuMonogatari Ugetsu – Tales of Moonlight and Rain, Sanshō-dayū Sansho the Bailif , The Crucified Woman Uwasa no onna

flowing 4

איסוזו יאמאדה – שיחקה בסרטים של אקירה קורוסאווהכס הדמים, יוג'ימבו,Donzoko The Lower Depths , וגם אצל יסוג'ירו אוזו Tōkyō boshoku Tokyo Twilight

  

flowing 5

 הרוקו סוגימורה  -שיחקה בסרטים של מיקיו נרוסהMeshi Repast , Bangiku Late Chrysanthemums  אך בעיקר בסרטים של יסוג'ירו אוזוBanshun Late Spring , Bakushū Early Summer, Tokyo Story  Tōkyō Monogatari , Early Spring Soshun , Tōkyō boshoku Tokyo Twilight, Good Morning Ohayō, Floating Weeds  Ukigusa, The End of Summer Kohayagawa-ke no aki ,  Sanma no aji  An Autmn Afternoon וגם אצל קנג'י מיזוגוצ'י Yokihi Princess Yang Kwei-Fei וגם אצל אקירה קורוסאווהRed Beard  Akahige

  

flowing 6

 הידקו טאקאמינה –שיחקה אצל מיקיו נרוסה ב-Lightning  Inazuma , Floating clouds A Wife’s Heart, Ukigumo Tsuma no kokoro Untamed,  Arakure , When a Woman ascends the stairs Onna ga kaidan o agaru toki  , Hourou-ki A Wanderer's Notebook, Midareru Yerning ,שיחקה אצל יסוג'ירו אוזו The Munikata Sisters   Munekata Kyōdai וגם בסרטTwenty-Four Eyes  Nijū-shi no Hitomi

  

flowing 7

  מריקו אוקדה – שיחקה אצל מיקיו נרוסה ב- Floating clouds  Ukigumo וגם אצל יסוג'ירו אוזוLate Autumn   Akibiyori, Sanma no aji An Autmn Afternoon וגם בסרט טמפופו

flowing 8

צ'יאקו נאקאקיטה – שיחקה המון אצל מיקיו נרוסהMeshi Repast, Okaasan Mother, Lightning  Inazuma, Shiroi yajuu White Beast , Fûfu Husband and Wife, Tsuma Wife, Yama no oto Sound of the Mountain, Floating clouds  Ukigumo, Sudden Rain  Shû u, A Wife’s Heart Tsuma no kokoro, Arakure Untamed ,Anzukko Little Peach Kotan no kuchibue Whistling in Kotan , When a Woman ascends the stairs Onna ga kaidan o agaru toki, Musume tsuma haha Daughters, Wifes and a Mother As Wife, as a Woman Tsuma to shite onna to shite, Horoki A Wanderer's Notebook Midareru Yerning  , The Stranger within a Woman Onna no naka ni iru tanin וגם אצל יסוג'ירו אוזו Early Spring  Soshun  . היא שחקה הרבה גם אצל במאים גדולים אחרים כמו בהרבה סרטים של הירוקי אינאגאקי, וגם בסרטים המוקדמים של אקירה קוראסאווה.

אני רק חושב שאם גם סטסוקו הרה היתה משחקת כאן לצד כל השחקניות הגדולות, אז הוא היה מעולה שבמעולים – אך זה כנראה לא היה אפשרי – יותר מדי אגו על מסך אחד.

זה ברור מאליו שאני מתכוון לצפות בכל הסרטים שמניתי כאן, כמובן.

סרט מעולה.

1956 – Invasion of body snatchers

מומלץ 1956 – Invasion of Body Snatchers פלישת חוטפי הגופותDon Siegel

 invasion f body snatchers 1

    אם לשפוט לפי תקציב הסרט (קצת יותר מ-$350,000) אזי מדובר בסרט סוג ב' או אפילו ג'. מעטים הם סרטים כל כך טובים בתקציב כה זעום. למעשה הוא מצויין לעומת הרבה סרטים עם תקציב גבוהה בהרבה. וגם אין בו שחקנים מהשורה הראשונה. מה שמוכיח שאין צורך בהמון כסף ע"מ לעשות סרט טוב 🙂

זהו סרט מדע בדיוני או אפילו סרט אימה – משהו בכיוון של הנוסע השמיני. אך בלי יותר מדי אפקטים ופירוטכניקה. מדובר על חייזרים הנכנסים לגוף האדם בלילה ומשתלטים עליו. הם נראים כמונו, הולכים כמונו, מדברים כמונו – אך אין בהם רגש או ייחוד אנידיווידואלי – יש להם אותה הבעה שלא מביעה כלום. וככה הם משתלטים עלינו אחד אחד. ואין דרך להוכיח שהם לא אנשים, ואין במי לבטוח – אולי אתה מדבר עם החיזר. ואין מוצא, ואתה הבא בתור.

סרט פרנויה מעולה, עם בניית מתח ופחד לאורך הסרט, עם שימוש בהרבה אלמנטים מסרט אפל עם צילומים מעולים – ככה סרט צריך להיות. הסרט עבר מספר עיבודים מאוחר יותר (האחרון שבהם מ-2007 – הפלישה המאוד מאכזב – ואני עדין כאן)  – אך זוהי הגרסה האולטימטיבית והטובה ביותר. הסרט הוא עיבוד לספר של ג'ק פיני חוטפי הגופות מ-1954.

היו שניסו לפרש את הסרט כאלגוריה אנטי קומוניסטית בתקופת מקארטי – בה הייתה ממש בהלה ופרנויה נגד כל דבר המריח קומוניזם. היו יותר מתוחכמים שניסו לפרש את הסרט כאלגוריה נגד קונפורמיזם. אך כנראה שהמפרשים יודעים יותר מהיוצרים. האלגוריות אמנם רלוונטיות אך קצת מצוצות מהאצבע. זהו בסה"כ סרט עם סיפור מעולה. ממש פנטסטי.

invasion of body snatchers 2

1956 – The seventh seal

שווה ❻ 1956 – Det Sjunde inseglet The seventh seal החותם השביעיIngmar Bergman

הסרט ישיר מאוד, אפילו מידי. שואל שאלות רציניות בפוזה מיוסרת ומהורהרת. הסגנון הזה קצת מביך כיום, החיפוש אחר האמת, אחר התשובות, אחר האלוהים – היום, אם בכלל, אז מוצג באירוניה, סרקזם וחיוך. אך לא ברגמן – כאן הוא עושה את זה עם פטיש חמש קילו. אך למרות זאת – הסצנות הקלסיות, כדוגמת האביר שמשחק שחמט עם המוות – מפצות על הכל. ורק בגלל הקלסיקה של הסצנות הנ"ל שווה לצפות.