הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיון תג: 2005

2005 – Flightplan

שווה 2005 – Flightplan הטיסהRobert Schwentke

נכון שאומרים שבמטוס אין מה לדאוג – אף אחד לא הולך לאיבוד ונעלם? אז זהו, הסרט הזה מערער את הקביעה הזו. כאן ילדה אחת נעלמת, בזמן שאימא שלה נמנמה קצת. ולא סתם נעלמת – אף אחד לא זוכר שראה אותה, אין זכר לתיק שלה ולא לכרטיס עלייה למטוס, היא גם לא רשומה לטיסה זו, ובנוסף לכל יש מברק האומר שהיא בכלל מתה בתאונת דרכים עם אביה. אז מה קורה כאן? האם מדובר באימא שירדה מהפסים? או בקונספירציה מבריקה שכולם הם חלק ממנה? ואיפה לעזאזל הילדה אם זאת קונספירציה? ולמה היא בכלל מתרחשת? וכך יש לנו מותחן מזהיר. אז בפעם הבאה כשיגידו לא לדאוג ואף אחד לא נעלם במטוס – לכו לראות את הסרט.

 

2005 – Kingdom of Heaven

מומלץ 2005 – Kingdom of Heaven ממלכת גן עדןRidley Scott

 

 

לפנינו דרמה היסטורית מרהיבה על שלהי מלכות צלבנית ירושלמית הראשונה, כשסלח א-דין החריב אותה (ואחרי זה יבוא מסע הצלב השלישי עם ריצ'ארד לב הארי ותכונן מלכות צלבנית ירושלמית השנייה). הסרט אמנם לא מתאר את המאורעות ההיסטוריות בדיוק רב – אך מנסה לשרטט את רוח התקופה במשקפיים מודרניים. ויש לשים לב שהמשקפיים המודרניים בהוליווד צבועים באידאולוגיה שמאלנית. יש הרבה אי-דיוקים או המצאות היסטוריות בסרט – כמו למשל שהגיבור הראשי – בליאן מאיבלין היה נפח במקור – אך דברים אלו עוזרים לפתח את הסיפור וכלולים בחופש של היוצר לצייר את הדרמה. לא, אני מדבר על דברים אחרים שמאוד בלטו לי. הסרט מתאר את המוסלמים כמתורבתים והצלבנים כפשוטי העם, בורי ארצות ואכזריים. כמו כן יש בסרט לזמן קצר ברית מוסלמית-נוצרית-יהודית.  מציאות החיים בירושלים דאז צוירה כשנאת הנוצרים את המוסלמים. דברים כאלו. הסרט עורר וויכוחים בין היסטוריונים ולא מעט התנפלו על הסרט על כך שהוא מעוות את ההיסטוריה – אך ההשגות האלו התמקדו במישור העובדתי (מוסלמים לא היו שוחרי שלום והצלבנים לא היו אכזריים יותר מהם, מלך גי דה'לוסיאן שצוייר בסרט כרב-נבל היסטורי לא היה יותר או פחות אכזר ממלכים אחרים, הברית של מוסלמים נוצרים ויהודים לא הייתה קיימת) וגם בבסיס אידאולוגי – הייתה אפילו דעה בין היסטוריונים שהשנאה של הנוצרים את המוסלמים שהוראתה בסרט מזינה את הנרטיב המוסלמי בימינו ומסוכנת, וסתם תוצר של פוביה האמריקאית סביב 9/11 . (ז"א הביקורת הייתה בין חברים באותו המחנה).

זה אכן נושא מרתק לדיון – עד כמה יש חופש לאמן לצבוע את העובדות בצבעים שהוא רוצה. אז לא אפתח אותו כאן – רק אציין שהצבעים בסרט הם אידיאולוגיים בסגנון הפוליטיקלי קורקט. הסרט הוא תמונה מרתקת עשויה היטב, עם סיפור מצוין, עם סוללה של שחקנים טובים (אווה גרין, ג'רומי איירונס, ליאם ניסן ואחרים) ועשוי ביד אומן (רידלי סקוט) על רקע היסטורי המשוחזר בכישרון בולט וסצנות קרב מרהיבות.  אני אוהב סרטים כאלו (אני גם אוהב ספרים כאלו).  אפשר לקחת את התמהיל הזה לכל מיני כיוונים (דן בראון עושה את זה ע"י כך שהוא מקים חידת מתח המבוססת על רקע היסטורי וממקם אותה בימינו – שזה כיוון שונה לגמרי העשוי מאותם החומרים –כמו קוד דה וויצ'י, שדים ומלאכים) אך הכיוון של הסרט – לספר את הסיפור מתוך התקופה ההיסטורית – מדבר אליי. לרידלי סקוט כבר היה ניסיון בסוג זה של סרטים – ראה גלדיאטור הנהדר – והוא משתמש בניסיון שצבר גם בסרט זה, שמדבר גם על מקומות הקרובים לליבי ותיבת הדואר שלי.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=moNH4N44D28

2005 – In her shoes

מומלץ 2005 – In her shoes בנעליה – Curtis Hanson

 

 

קמרון דיאז מופיעה בעיקר  בקומדיות רומנטיות טיפשיות ומפורסמת מהמלאכים של צ'רלי. גם כאן זה מתחיל כקומדיה מטופשת, אז מתברר כטעות בקטלוג עקב דעה קדומה. הסרט עשה מאמץ לרמות אותנו כשכחצי שעה ראשונה אני הייתי בדעה שזו עוד קומדיה מטופשת, אך מאוד חביבה. אני אגב חובב את קמרון דיאז. כאן בסרט זה אני מוכרח לאמר שהופתעתי – זהו סרט יפה, אמוציונלי עם סיפור משפחתי. לצד דיאז ישנה גם שירלי מקליין המקסימה. מדובר בסיפור על שתי אחיות וסבתא. קמרון היא הבת הבעייתית, שמסתבכת ומסבכת, שזקוקה כל הזמן לכסף. אחותה מנסה לדאוג לה, אך לאחר שקמרון שוכבת עם חבר אחותה, אחותה זורקת אותה מהבית, וכך קמרון מוצאת את עצמה בדרך אל הסבתא בפלורידה. זהו סיפור שיקום, סיפור המתרחש בחברת אנשים זקנים, אנשים עם ניסיון, אנשים שראו בחייהם הרבה. השיקום של קמרון מתגמל רגשית ועושה הרגשה טובה עם סיפור אנושי טוב הדומה לטיפול פסיכולוגי, ואכן יש כאן כזה עם פיוס עם העבר והקשרים המשפחתיים הנרפאים מהסתיידות. באופן מפתיע יש כאן גם שירה אמריקאית. בנוסף לשירו של אי.אי. קאמינגס, יש כאן שיר של אליזבת בישופ המסמן התחלה של שינוי שחל בקמרון. הרשיתי לעצמי להביאו כאן.

אמנות אחת מאת אליזבת בישופ (בתרגום רות אלמוג)

האמנות לאבד אינה קשה ללמידה דומה שדברים כה רבים הם חדורי כונה ללכת לאבוד עד שאין כל אסון באבדה

אבדי דבר-מה יום יום. קבלי את הבהלה שבאבוד מפתחות הבית, את השעה שלריק בזבזה. האמנות לאבד אינה קשה ללמידה.

ואחר-כך התאמני לאבד עוד, לאבד חיש מהרה מקומות ושמות ולאן הייתה הכוונה שלך לנסוע. אין כל אסון בשום אבדה

את שעון אמי אבדתי, וגם אחזתי אבדה, אבד האחרון, או כמעט האחרון בשלשת הבתים שלי, ראי נא, האמנות לאבד אינה קשה ללמידה.

שתי ערים אבדתי, נחמדות. ומרחביה, גם כמה שטחים שבבעלותי, שני נהרות, יבשה. אני מתגעגעת עליהם, אבל אין כל אסון באבדה.

ואפילו לאבד אותך (הקול המהתל, מחוה אהובה) לא אכחד. מה נכוחה האמת שהאמנות לאבד אינה קשה מדי ללמידה

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=ws3QUUyoNhU

2005 – El Aura

מומלץ 2005 – El Aura  אאורה  – Fabian Bielinsky

 

 

פביאן ביאלינסקי עזב אותנו מוקדם מדיי.  ב-2000 הוא נתנו לנו מעדן בשם תשע מלכות, ועכשיו הוא מגיש לנו מנת ביניים נהדרת זו. ביאלינסקי לא הספיק להכין לנו לא את המנה העיקרית ולא את הקינוח. הוא עזב אותנו בגיל 47, כאשר יצירות המופת שלו עדיין לא הוגשו לנו – וכל מה שנשאר הוא הבטחה, הבטחה מצוינת בדמות שני הסרטים האלו. הפעם הוא מגיש לנו מותחן, מותחן עם אווירה, מותחן איטי אך מדבק. מדובר במפחלץ הסובל מהתקפי אפילפסיה וחי חיים יבשים ומשעממים ומשתעשע ברעיון של פשע מושלם. וכאשר הפשע מזדמן לו – הוא לא חיפש אותו, הוא לא תיכנן אותו, הוא הגיע אליו כמו פרפר יפה והתיישב על כף ידו – לאחר היסוס מה הוא מחליט להעיז. פשע מושלם הוא פשע לא מפוענח ראשית כל. אך הוא לא מפוענח בזכות דבר אחד – הפושע הוא חכם יותר מהשוטרים ומצליח להערים עליהם. האם קיים פשע מושלם? אם לשפוט על פי ההגדרה שנתתי למעלה, הרי אם הפשע לא מפוענח – הרי אנחנו יכולים לא לדעת על קיומו. ולגבי החכמה – אין ספק שבין השוטרים ישנם גם אנשים חכמים. אך דעתי היא שמרבית האנשים החכמים לא פונים אל שורות המשטרה דווקא. וכך אין לי ספק שישנם פשעים מושלמים. לעומת זאת, הטענה הנגדית אומרת שאין פושע חכם עד כדי כך שלא ישאיר עקבות או לא יעשה טעות – וכך אם הפשע לא מפוענח, הרי זה לא בגלל שהפושע עשה עבודה מושלמת, וכל מה שנשאר לשוטרים זה לעלות על הטעות ולפתור את התעלומה. כמו כן, יש הסוברים שהנסיבות והסביבה לא ניתנים לשליטה מלאה ותמיד, אבל תמיד משהו ישתבש (כן, זיהיתם את מצדדי חוקי מרפי בטענה זו). וכך, נושא מרתק זה זכה ללא מעט וריאציות קולנועיות – ומספיק שניזכר בסרטיו של היצ'קוק כמו אליבי, או החבל (ששם הנושא של הפושע שהוא חכם מהשוטרים מקבל טוויסט נוסף שהפושע חש שהוא נעלה יותר מהאחרים) ורבים אחרים. אאורה הוא סרט מסקרן, מותח ומשרה אווירה מסתורית של סרט אפל מודרני. קסם קטן.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=Rw3lZzTy5QE

2005 – Little Manhattan

שווה 2005 – Little Manhattan מנהטן הקטנהMark Levin

 

 

אהבה ראשונה. ילד בן 11 מגלה לראשונה שהילדה שהוא פגש היא לא עוד דמות, אלא שייכת למין השני. אמנם כל זה קצת מוקדם  – אך אמין לגמרי. סיפור מחמם לב המתרחש במנהטן, באזור יקר של אפר ווסט סייד. אזור זה נוח ורך ורומנטי, וגם די יקר, בניגוד גמור לאזורים כמו טיים סקוויר או דרומיים יותר כמו הווילג' או הסוהו וכדו'. קשה לדמיין חלק אחר של מנהטן שיתאים יותר לרומנטיקה ראשונה. סרט כיפי.

2005 – Kiss Kiss Bang Bang

שווה 2005 – Kiss Kiss Bang Bang קיס קיס בנג בנגShane Black

 

 

הסרט הזה הוא בלגן אחד גדול. יש כאן סיפור בלש, יש כאן אלמנטים של סרט אפל, יש כאן קומדיה, יש כאן סרט פעולה, והכל מסתובב במהירות של רכבת הרים. לא בטוח שאם תראו את הסרט פעם שניה תבינו יותר ממנו. לא נראה לי גם שיש צורך בזה. כמו ברכבת הרים, יש להתמסר לזה ולדהור במורד העלילה ולנסות לא לעוף מהמושב. בסוף, אחרי שזה נגמר, אתה לא מבין על מה כל הרעש והצלצולים… ורוצה עוד הפעם, ולא יודע למה.

2005 – 72 meters

שווה 2005 – 72 metra 72 meters 72 מטריםVladimir Khotinenko

 

 

זהו קולנוע רוסי במיטבו. מדובר בצוללת רוסית אשר ניזוקה בהתפוצצות של פצצה וטובעת. אפשר היה לחשוב שהסרט ילך בעקבות המקרה הטראגי של צוללת קורסק אשר טבעה בנסיבות דומות ליד חופי נורבגיה (תזכורת לקורא שלא מתעניין במה שקורה מתחת לפני הים –מיקרה של צוללת קורסק הוא תאונת עבודה בתוך הצוללת – גרעינית אגב – שגרמה לפיצוץ טורפדו, שבעקבותיו התפוצצו עוד טורפדו רבים כאשר הצוללת טבעה. רוב הצוללת נהרסה ורוב הצוות מצא אז את מותו. שאר הצוות מצא את מותו אחרי שנגמר החמצן. ממשלת רוסיה לא הגיבה במבצע חילוץ ולא הגיבה במהירות. היא גם סירבה להצעת עזרה בחילוץ של האירופים ימים רבים עד שלבסוף ניאותה להסכים וכך שאריות הצוללת חולצו ע"י הנורווגים. הרוסים הרכיבו דו"ח סודי הפורט את כל הליקויים שליוו את האסון שאפשר לסכמו שהרוסים לא היו מוכנים לטיפול באסון כזה – ולמעשה זנחו את הצוללת לנפשה). לא – הסרט אמנם מטפל במקרה דומה, אך לא באופן פוליטי, מחאתי – וגם לא באופן הוליוודי (ששם ללא ספק היינו זוכים למבצע חילוץ הרואי). אפשר היה להסביר את השוני מכיוון שהסרט הוא בעקבות סיפורים של צוללן לשעבר ונכתבו עוד לפני אסון הצוללת קורסק. אך היה אפשר לעשות אינטרפרטציה ולהתכתב עם מיקרה של קורסק – עם זאת הבמאי לא עושה את זה. לדעתי בכוונה. הסרט מספר על צוות הספינה אשר בפירוק בריה"מ בפרסטרויקה סירב להישבע אמונים לצי האוקראיני והועבר לרוסיה לצפון הרחוק ליד האוקיינוס הארקטי. הסרט הוא שיר הילל לרוסי, לנשמה הרוסית – למעשה אפשר לזהות כאן מוטיבים לאומניים רוסיים המנסים לבנות מחדש את הגאווה ברוסיה בתוך הריסות הפרסטרויקה. הסיפור של האנשים שמה שמאחד אותם זה הצוללת, האסון והיותם רוסים. שווה ביותר.

2005 – Derailed

שווה 2005 – Derailed מחיר הבגידה Mikael Håfström

 

 

מחיר הבגידה הוא על מה שהכותרת מכריזה – מחיר הבגידה. למעשה הסיפור היה יכול להיות דומה גם ללא הבגידה – אך כאן זה נסוב על בגידה. בחור אחד חי במשפחה עם בעיות – ביתו סובלת מסוכרת ויש לה בעיות בכליות. יחסיו עם אשתו לא מי יודע מה. בעבודה הוא גם לא הפייבוריט. וכסף הוא צריך לטיפולים רפואיים לביתו. ברכבת הוא פוגש אישה, מסתבר נשואה, מפה לשם מתחילה התעניינות והיחסים עוברים לפסים פיסיים. אך במלון אליו הלכו הם היו קורבן לתקיפה ואונס. הם, בהיותם נשואים, מחליטים לא להתלונן למשטרה. ויותר מאוחר הגבר מוצא את עצמו נסחט ע"י התוקף… לא אפרט יותר רק אזכיר שבזה לא נגמר הסיפור והבחור מוצא את עצמו בעוקץ מהסרטים. והסרט ממשיך בתהפוכות העלילה. עכשיו, אם תרצו לבגוד, תחשבו טוב טוב – אחרת אתם עלולים למצוא את עצמכם בנעליו של הבחור ואני לא מקנא בכם

2005 – Sin City

שווה 2005 – Sin City עיר החטאיםFrank Miller, Robert Rodriguez, Quentin Tarantino

Star 6

כנראה שהסיפור של עשיית הסרט לא פחות מעניין מהסרט. אך כל דבר מסביב לסרט הוא מעניין. כך שלא משנה מה יודגש בסיפור על הסרט – זה יהיה נכון. מבחינתי הסרט הוא לא אנושי, המשטח את הדמויות לדו-מימדיות של ספרי הקומיקס עליהם מבוסס הסרט (הספרים הם של פרנק מילר, שזוכה לקרדיט של במאי. הבמאי האמיתי של הסרט הוא רודריגז, טרנטינו ביים קטע קטן, אך מילר היה הרוח החיה בעת הצילומים – עד כדי כך שרודריגז התעקש להעניק קרדיט של במאי גם לו). הספרים הם ספרי פשע וזוועות שקמו לתחייה בסרט זה. כולו אפל, שחור-לבן, עם כתמים של צבע פה ושם (למשל הדם תמיד אדום). הסיפורים בסרט גם הם מנותקים האחד מהשני – הרי הם מבוססים על ספרים שונים. אני לא נהניתי – אך מאוד מעריך את הסגנון כמו סרט אפל שחור לבן המקים לתחייה את ספרי הקומיקס עם הפשע, הזוועה והעדר כמעט דבר אנושי מהדמויות, כאשר מאחוריהם כן פועמת נשמה אנושית בשני מימדים. סרט פורץ דרך בסגנונו.

2005 – Mrs Henderson Presents

שווה 2005 – Mrs Henderson Presents גברת הנדרסון גאה להציג Stephen Frears

Star 6

ג'ודי דנץ ובוב הוסקינס בקומדיה חמודה, המספרת על תיאטרון ווינדמיל בלונדון תחת הפצצות הנאצים. ג'ודי דנץ היא אלמנה עשירה, משועממת, שמחפשת לעשות משהו. היא קונה תיאטרון, ממנה את בוב הוסקינס למנהלה והם יוצאים לדרך. מאוחר יותר, היא הוגה רעיון של להציג בחורות ערומות. עכשיו – זה לא צרפת וזו לא גרמניה. זאת אנגליה ודבר כזה עוד לא היה. היא אכן מצליחה למרות קשיי הצנזורה, להעלות רעיון זה על הבמה, שהפך להצלחה אדירה תחת ההפצצות חוזרות ונישנות. זהו סרט חביב, שאגב מבוסס על מיקרה אמיתי.