2013 – Blue Jasmin

מומלץ❾2013 – Blue Jasmin יסמין הכחולה–Woody Allen

יסמין נולדה בשם ג'אנט, אך שינתה אותו ליסמין. היא בעלת טעם שנחשב לטוב ואפילו אקסקלוסיבי בעיני נשות החוג בו היא מסתובבת. החיים שלה זה כמו פסטיבל המסכות בוונציה – היא מחליפה מסכה לכל מטרה. היא מעצבת את ביתה. היא מוכרת מסכות של עצמה ומשנה אותם כדי שתראה טוב, בעיצוב עצמי. זה נראה זוהר, מושך ויפה. אפילו אחותה ג'ינג'ר בלי ששמה לב מנסה לחקות את התנהגותה וזונחת את חברה לטובת בחור "מעוצב" יפה יותר כשהיא פוגשת אותו במסיבה ביחד עם יסמין. יסמין כל כך עסוקה במסכות ושקרים שהיא בונה, שהיא לפעמים שוכחת מי היא בעצם וחיה בהכחשה של מה שהיא, מי שהיא ומה שהיא עשתה או עושה. ולאחר שהיא עוברת מעולמה של פסטיבל המסכות אל אשפתות, המסכות, השקרים והכחשה עצמית מתפוצצים לה בפרצוף פעם אחר פעם והיא נשארת לבדה על הספסל ממלמלת לעצמה מנותקת מהעולם ומהמסכות, מבטה מישיר ריקנות ולא רואה.

עופר גולן משוכנע שוודי אלן עשה פה פלגיאט לחשמלית ושמה תשוקה עם וויוויאן לי. אני לא חושב שזה פלגיאט – הרי הסרט עצמו נעשה על פי מחזה באותו שם של טנסי וויליאמס. אך ככל שחשבתי יותר – מצאתי יותר ויותר קווי דמיון בין חשמלית ושמה תשוקה לבין יסמין הכחולה – כל זה היה גלוי ועל השטח עצמו, אך לא שמתי לב לכך קודם. והנה כמה קווי דמיון שמצאתי. לכמה מהשחקנים יש ניסיון משחק בחשמלית ושמה תשוקה (הצגה, לא סרט – אגב מעולה – משנות החמישים), כאן כמו שם אחות שירדה מגדולתה ונכסיה מחפשת מחסה בבית אחותה, כמו שם גם כאן היא מתעמתת עם בעלה (כאן לשעבר) של אחותה, כאן כמו גם שם בלנש – יסמין מאבדת את דעתה מול המציאות הדורסנית, כאן כמו שם העתיד שבלנש – יסמין מחפשת בזוגיות עם גבר חדש שעליו היא בונה כל התקוות לצאת מאשפתות אליהן נכלאה וכל זה מתרסק בגלל עברה שנודע לגבר, בסרט  מ-1951 וויוויאן הייתה מזהירה בתור בלנש השברירית ובסרט זה קייט בלאנשט היא מעבר למילים במשחקה  המעולה. ייתכן שיש עוד. אך פגשתי תאוריה נוספת, ואני מודה היא מפתיעה גם כן – שוודי אלן עיצב את דמות יסמין אחר אישתו לשעבר מיה פארו. גם מיה כמו יסמין הלכה בזעמה לשלטונות על מנת לפגוע בבעלה. גם היא חיה בהכחשה ובניית (עיצוב) סיפור חייה, זה פעם ראשונה שאלן שם את סירטו בקליפרנויה מאז אנני הול וכמו כן הסרט הוא גדול ורענן כמו הסרטים שלו משנות השמונים עם מיה פארו.

הסיפור של הסרט עצמו שונה מסיפור של מיה פארו ומסיפורה של בלאנש – יסמין נשואה לנוכל כספים (התקופה יש לזכור היא אמריקה אחרי פרשת מיינדורף) מצליח שמצליח לשכנע אפילו את בעלה של אחותה ג'ינג'ר להשקיע כספים היחידים שלהם על קרן הצבי עד שהכל ירד לטמיון. בעלה של יסמין הולך לכלא (כאן יגידו שוודי אלן בבירור זועק שאישתי רצתה להרוס ולהרוג אותו) ויסמין, שירדה מנכסיה מגיעה לסן פרנסיסקו ומתמודדת עם מציאות שהיא לא מכירה, מציאות שאין לה כבוד והערצה אליה, מציאות בה אין ליסמין יכולת ואמצעים של שליטה וכך המדרון התלול מאיץ את יסמין לאבדון.

קייט בלאנשט בתצוגת משחק נדירה מצליחה ליצור בלנש מודרנית – אך התחושות ורגשות ותסבוכת ההוויה הקיומית שלה כובשים באותה המידה. אחד המעולים שיש

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=4_f–aY0poI