2011 – The Sunset Limited

מומלץ ❽ 2011 – The Sunset Limited  סנסט לימיטד – Tommy Lee Jones

 

 

האם אפשר להציל אדם מהתאבדות?

זהו סרט לא סטנדרטי. אין כאן עלילה. אין כאן תפאורה טובה. אין כאן זרימת זמן. הכל דחוס בחדר אחד קטן, שבו יש שני אנשים האחד מול השני. אפשר לחשוב שהתיאור עד כה מתאים אולי לתאטרון. ובכן, הסרט הוא באמת בעקבות מחזה של קורמאק מקארטי מ-2006, שגם כתב את התסריט. אך גם עבור התאטרון החומר שאנו דנים בו לא מי יודע מה מתאים – אין כאן סצנות של משחק, וגם מה שקורה בין 2 השחקנים זה לא לספר את הסיפור. לא – הם מנהלים דיאלוג. שמעתם נכון – אנו רואים סרט שבו כל מה שקורה הוא ששני אנשים מדברים האחד עם השני בחדר אחד. נו, אז על מה הם כבר מדברים? או – זהו העניין כאן! יש כאן דיאלוגים על אמונה, על  החיים, תחרות סייף בפילוסופיית החיים, למעשה בעד ונגד החיים, שחור מול לבן, מאמין מול אתאיסט, פושע לשעבר מול מרצה בקולג', רודף חיים מול מתאבד. נשמע מסקרן עד מאוד – אך למה פשוט לא לקרוא את התסריט וזהו? למה לראות? או-קיי –זה מכיוון שיש לנו כאן הצגה ממדרגה ראשונה של כשרון המשחק של טומי לי ג'ונס וסמואל ג'קסון. מספיק עם השאלות למה ולמה. תשיגו את הסרט ותצפו – ותחווה הצגה מדהימה של כשרון, טקסט ממדרגה ראשונה, ומאבק מילולי בעד ונגד החיים. אגב, סנסט לימיטד זהו שם של רכבת נוסעים מניו אורליאנס ללוס אנג'לס.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=l0MSitTAYyA

2011 – The Adjustment Bureau

מומלץ ❽ 2011 – The Adjustment Bureau נגד כל הסיכויים – George Nolfi

 

 

האהבה תנצח

הנה יש לנו כאן מותחן מדע בדיוני רומנטי. כן, מסתבר שיש דבר כזה. ואם אומרים שהאהבה תנצח את הכל – אזי ברור שהיא יכולה להשלט על ענף תעשייה משגשגת של מתח מד"בי. למעשה ברוב הסרטים מסוג זה ישנו גם פן של רומנטיקה ואהבה. מה שבולט כאן הוא שהיא גם מנצחת.  מדובר בפגישה בין גבר ואישה שלא אמורה הייתה להתרחש. זה דורש קצת הסבר – החיים שלנו נשלטים ע"י תכנית גדולה בה אנחנו סה"כ מבצעים את מה שתוכנן (נשמע מוכר, לא?) וכאשר הדברים משתבשים , אזי החברה מלמעלה שולחים כמה בחורים שמתקנים את המצב תיקונים קלים ע"מ שהכל יזרום עפ" התכנית עוד הפעם. אז זהו – הפגישה בין גבר ואישה אלו היתה שיבוש בתכנית הכללית. ומכאן והילך זהו המרוץ והמאבק של האיש מול מתקני המציאות – אלו רוצים להחזיר את התכנית לפעולה, והוא מתעקש לרדוף אחר הרומנטיקה. וכך המשולש אהבה – דטרמניזם – רצון חופשי מסתובבים במחול קולנועי, וברור בעד מי הצופים והגיבור הראשי – אנחנו בעד לזווג את האהבה עם הרצון החופשי. האם זו החלטה שלנו לבחור את בת או בן הזוג שלנו? או שהחלטה זו עוקבת אחר הנחיות עלומות מילה אחר מילה, אות אחר אות, גן אחר גן והיא רק נראית לנו כהחלטה שלנו? יש לנו כאן הכל צפוי. ויש לנו גם הרשות נתונה. ומכיוון שכך, אז הכל צפוי שולח שליחים שידאגו שהרשות שנתונה תתכנס להכל צפוי. יש שיראו גם צדדים דתיים בשאלה זו – אך השאלה היא פילוסופית עמוקה – שאני מודה, הטרידה את מנוחתי שנים. היא עדיין מטרידה. חבל שהסרט לא הלך עמוק בכיוון הזה, והחליט לפרוט על מיטרי ההורמונים בכדי להפיק בידור טוב. מעניין מה היה קורה אילו הסרט היה לוקח את האהבה אל מחוזות הדטרמיניזם. סרט טוב, בידור פילוסופי, אהבה למרגלות משכנו של האל – בעקבות סיפור קצר של פיליפ דיק (יש הרבה סרטים מעולים על פי הסיפורים שלו אגב)

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=wZJ0TP4nTaE

2011 – Sherlock Holmes: A Game of Shadows

מומלץ ❽ 2011 – Sherlock Holmes: A Game of Shadows  – שרלוק הולמס: משחק הצללים – Guy Ritchie

 

 

בידור ברמה גבוהה

הסרט ממשיך במסורת של הסרט שרלוק הולמס של ריצ'י מ-2009. ז"א שתשכחו את משחקי החשיבה של קונן דויל והאווירה האפופה בערפל וטיפות קטנות מהשמיים על לונדון הוויקטוריאנית. ז"א הכל כמובן ישנו גם בסרט, אך הוא, כקודמו, שם את כל המטען הזה בתיק טיולים, זורק אותו על המושב האחורי של פררי אדומה ויוצא אל המירוץ המהיר. יש בסרט נון-שלנטיות שהייתה גם בספרים, יש גם צדדים אפלים, יש גם הומור – אך מה שישנו בצורה בולטת זה האקשן המסחרר. אפשר כמובן לזהות מאפייני עלילה מתוך כמה מהסיפורים על שרלוק הולמס – אך עצתי היא לאכסן את זכרון הקריאה בסיפורי שרלוק הולמס בצד – כך תוכלו להתמסר להנאה בצורה טובה יותר. הפעם הולמס נכנס לנעליו הגדולות של ג'יימס בונד ומתמודד מול פרופסור מורייטי, אשר מעוניין להצית מלחמה באירופה בסוף המאה התשע עשרה . אם עד כה הולמס התעסק בפרשיות ברמה מקומית, עם הסקוטלנד יארד, ואף ברמה לאומית כאשר היה מעורב בפרשיות של האצולה הבריטית, הרי הפעם הוא יוצא למזימות בינלאומיות, במשחק שחמט מסוכן מול מורייטי, כאשר שלומה של אירופה כולה על כף המאזניים. סצנות אקשן מרהיבות הממוקמות בסביבה קוסמת של אירופה של סוף מאה תשע עשרה. בידור ברמה גבוהה ביותר.

קדימון:  https://www.youtube.com/watch?v=LbHoG5L5syg

2011 – Source Code

מומלץ ❽ 2011 – Source Code  קוד מקור – Duncan Jones

 

 

אתם מכירים את קצה המחר מ-2014, בו טום קרוז חי את אותו היום הלוך וחזור, כשהוא מתחיל אותו מחדש כשהוא נהרג? (סרט נהדר, אגב) ואתם מכירים את הסרט לקום אתמול בבוקר מ-1993 בו ביל מוריי חי את אותו היום כל הזמן כל יום? (גם זה סרט נהדר). ובכן, בקוד מקור גיבורינו – הפעם ג'ק גילנהל – חי 8 דקות ברכבת כל פעם מחדש. ואיך הוא עושה את זה? אני חושב שהוא יכול לעשות את זה כי דור כותבי התסריטים גדל על משחקים בהם יש לך עוד חיים, ז"א אתה מפסיד, נהרג, מתרסק, ואז אתה יכול להתחיל הכל מחדש, כאשר אתה יודע בדיוק ממה להיזהר באותו שלב של המשחק בו נהרגת. טוב, זה אולי הסבר פסיכולוגי ללמה לדור הזה קל לחיות בדו-מציאות ובכאילו ולא לקחת אחריות על מהלך אחד של החיים עצמם. ואיך בכל זאת הוא עושה את זה? טוב – בהמשך ספויילרים, אנסה לצמצמם למינימום. הוא למעשה נשלח אל מוחו של העד שהיה ברכבת הזו שהתפוצצה – ופוצצה את כל שיקגו. ולמה הוא נשלח אל מוחו של העד? על מנת לדלות כמה שיותר פרטים ולנסות לזהות את מטמין הפצצה המלוכלכת. אך כאן יש לנו הרבה פרדוקסי זמן לפתור! ובכן, לא כל כך – מדובר בהיסטוריות חלופיות מקביליות. מה שמוציא מהאפשרות את הפרדוקס של תיקון ההיסטוריה של הזמן שלנו – אלא מעבר ויצירת ענף זמן מקבילי בו מטמין הפצצה נעצר לפני שהצליח לפוצץ את שיקגו. אך כאן נוצר עוד פרדוקס – איך אדם זוכר מה היה בענף זמן אחר כאשר הוא צולל לענף מקבילי? על מנת להוסיף עוד יותר כאב ראש לפותר חידות – הרי שמדובר לא באדם פשוט. מי הוא? האם הוא זה שנכנס למוחו? או האם הוא מישהו אחר? ואם מישהו אחר – האם אפשר לסמוך על זכרונות של העצמי אם כל כך קל למעשה להיכנס לראשו של מישהו אחר? ומי זה העצמי הזה? זה כבר יותק מדי ספויילרים. אפשר רק להגיד שהסרט מפוצץ לכם את המוח וגורם למחשבות להעביר להילוך חמישי ולהדליק את הטורבו. מותחן מעולה עם הרבה מקום למחשבה והתפעלות – רכבת הרים הדוהרת במסילות הזמן במהירות מטורפת.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=t5roJgHV_lA