1974 – The Man with the Golden Gun

שווה ❼1974 – The Man with the Golden Gun האיש בעל אקדח הזהב – Guy Hamilton

ג'יימס בונד – איך אי אפשר שלא להנות? עם השנים הסרטים של ג'יימס בונד נעשים טובים יותר ויותר. נערות בונד, הסקס אפיל של בונד (כאן זה רוג'ר מור), האויב של בונד (כאן זה סקרמנגה), ארסנל הנשק של בונד, המפקדים מלונדון, הנופים והמקומות – הכל תלוש כל כך מהמציאות וגם האקשן הוא כיפי. כאן יש כמה צילומים מהאיים ליד פוקט בתאילנד – והאי שצולמו שם הסצנות נקרא כיום אי ג'יימס בונד והמוני תיירים פוקדים את האי היפה בספינות.

1964 – Marnie

שווה ❻1964 – Marnie מארני – Alfred Hitchcock

מותחן פסיכולוגי של היצ'קוק. קלי גרייס בסופו של דבר סירבה לשחק בו – היא פרשה מהמשחק בעקבות לחץ מהבית – ממונקו (אפשר לראות את זה בסרט גרייס). שון קונורי מסוקרן להבין גנבת כפייתית וסוחט אותה להתחתן איתו מאשר ללכת לכלא, וכך הוא מנסה לגלגל את החוט עד למקור כל הבעיות. אני מוצא את המשל שייתכן שלא היה שם בכוונה על נישואין לא כעל מוסד לשני אנשים אוהבים, או ליחידה כלכלית, אלא מסגרת להבנה אנושית – כמעניין מאוד.

1960 – The grass is greener

שווה ❻1960 – The Grass is Greener – Stanley Donen

קומדיה רומנטית. קרי גראנט, דבורה קר, רוברט מיצ'ם וג'ין סימונס. זוג אנגלי הנקלע לקשיים כספיים נאלץ לאפשר ביקור תיירים בטירה שלהם. טייקון נפט אמריקאי בביקורו בטירה מתחיל לחזר אחר הגברת. הבעל מזמין אותו לארוחת ערב, אך עם זאת מזמין גם חברתו לשעבר מלפני הנישואין. וכך יש לנו משולש – או נכון יותר, מרובע – רומנטי עם דיאלוגים חכמים.

1955 – To Catch a Thief

שווה ❻1955 – To Catch a Thief לתפוס גנב – Alfred Hitchcock

רומנטיקה ומתח – היצ'קוק עשה לא מעט סרטים בתחום זה. גנב תכשיטים שפרש מזמן מהמקצוע, אך חשוד בסדרת גניבות בריביירה הצרפתית. ע"מ להוכיח את חפותו הוא נאלץ לחפש אחר הגנב האמיתי. קרי גראנט וגרייס קלי בסרט אחרון שלה עם היצ'קוק. סוכריה עטופה בצלופן.

1950 – Stage fright

שווה ❼1950 – Stage fright פחד במה – Alfred Hitchcock

סרט מתח כיפי של המאסטרו – ד"א סרט בריטי, למרות שהיצ'קוק מזמן גר בהוליווד. מרלן דיטריך הנפלאה, תהפוכות בעלילה, תעלול קטן שהיצ'קוק עשה לצופים – כל זה מסתכם לסרט לא מחייב ויפה.

1949 – Criss cross

שווה ❼1949 – Criss Cross הבגידה– Robert Siodmak

פילם נואר עם ברט לנדקסטר. סט עם משולש אהבה, פשע ובגידה. אקשן מושהה עם הרבה מתח ועבודת מצלמה נהדרת – פילם נואר מאופיין בצילומים נהדרים של שחור ולבן העוטפים את העלילה שבד"כ עוסקת בפשע זה או אחר באווירה סטייליסטית אפלה ומושכת באותה המידה. מכיוון שהסגנון כבר מזמן קלאסי, רק הצצה בסרט פילם נואר מייד כובשת.

1947 – Black Narcissus

שווה ❻1947 – Black Narcissus הנרקיס השחור – Michael Powell and Emeric Pressburger

נזירות מקימות מנזר בהרי ההימאלאיה בצד ההודי ומתמודדות עם הקשיים עם הסביבה ועם עצמן – הסביבה מפתה עוד ועוד. ולא רק את הנזירות. זהו סרט בצבע – ועוד איזה צבע – הוא כל כך צבעוני, והמראות של ההימאליה מלאי ההוד ועבודת המצלמה המעולה כל כך – כל אלו,  ז"א הוויזואליות, גונבת את ההצגה ומפתה אותנו לא לשים לב יתר על המידה אל העלילה ולהתרכז במראות שלפנינו. אמנם יש גם סיפור (והסרט הוא בעקבות ספר באותו השם) – אך הוא דהה אי שם במחשכי הזכרון ומה שנשאר – זהו הרושם הוויזואלי

1946 – The stranger

שווה ❻1946 – The Stranger הזר – Orson Welles

פילם נואר של אורסון וולס. חוקר פשעי מלחמה מתחקה אחר עקבות פושע נאצי המסתתר בעיירה אמריקאית. הוא נושא משרה מכובדת, חי חיים רגילים ואפילו נשוי – ואף אחד לא חושד. רק מישהו מבחוץ הנחוש לצוד אותו. בסרט היה שימוש בפעם הראשונה בקטעים דוקומנטריים ממחנה השמדה. אורסון וולס ראה קטעים דוקומנטריים ממחנה ריכוז שנה קודם לכן והן השאירו עליו רושם עז – וכך הוא החליט לכלול כמה בסרט זה.

1946 – Decoy

שווה ❻1946 – Decoy – Jack Bernhard

פילם נואר עם אחת הדמויות הנשיות הערמומיות והבזויות ביותר – איך אפשר היה לצייר אישה כך בתור אוכלת גברים ומעריכה רק כסף – אך לנעליה של הדמות נכנסה שחקנית אנגליה צעירה ג'ין גיל בצורה נפלאה. באותו הזמן היא הייתה נשואה לבמאי הסרט. חבל שהיא מתה שנתיים מאוחר יותר מדלקת ראות בגיל 33. אם לשפוט על פי הסרט הזה – היא הייתה יכולה להזניק הרבה סרטי פילם נואר מעלה מעלה.

1945 – Fallen angel

שווה ❼1945 – Fallen Angel – Otto Preminger

פילם נואר שביים אוטו פרמינגר – אותו הבמאי של לאורה המצויין שנה קודם לכן. פרמינגר מוצג כבמאי הוליוודי שמוצאו באימפריה האוסטרו-הונגרית. כל זה נכון כמובן, אך מעניין להביא גם כמה דיוקים – הוא נולד ב-וויז'ניץ – אוקראינה של היום, והיה יהודי למהדרין. בהוליווד עשה קריירה מעניינת כשבשנות הארבעים וגם חמישים עשה לא מעט פילם נואר מעניינים. זהו אחד מהם – הסוקר משולש רומנטי. עבורי ברגע שמדובר ב-פילם נואר עשוי טוב – אין בכלל מחלוקת – אני פשוט שוקע באווירה שהסרט מנסה לייצר ומתענג על כל סצנה.