2012 – End of watch

שווה ❻2012 – End of watch סוף המשמרת – David Ayer

זהו סרט פעולה דרמה משטרתי, על חברות בין 2 שותפים, שוטרים בלוס אנג'לס. הרבה סרטים קיימים עם מאפיינים דומים, אך סרט זה מתעלה מעל קלישאות – הוא עשוי בצורה ראליסטית, המשחק הוא מעולה, והוא לא נופל במלכודת של נוסחאות בדוקות. יש רעננות מסוימת בצפייה בסרט זה, וקשה לשים אצבע על למה זה כך. אולי בגלל שהנושא הוא נטו שוטרים המנסים לשם שינוי לעשות את העבודה שלהם, ולא להתעסק בשחיתויות של עצמם, בפוליטיקה או בלהפריע לאזרחים לחיות. סרט זה מחזיר במקצת את הסימפתיה לשוטרים שמזמן כבר עזבה אותנו.

2011 – Swordsmen

שווה ❻2011 – Wu xia  Swordsmen  איש החרבות – Peter Chan

זהו סרט קונג-פו. הוא מרהיב בקרבות ובצילומים. מה שעושה אותו יותר מזה הוא שזהו גם סרט בלש. ובכן, שרלוק הולמס פוגש את ברוס לי. השנה היא 1917. בלש מגיע לכפר נידח לחקור מיקרה של שוד שבו היו מעורבים 2 שודדים, כאשר אחד מהם נהרג במקרה ע"י מי שרצו לשדוד אותו. אך הבלש מגלה שהמנוח הוא דמות ידועה לשומרי החוק אשר מחפשים אותו בנרות, וזה לגמרי לא פשוט היה להרוג איש בשיעור קומתו, ולבטח שלא "במקרה". וכך הוא מגלה שאת מי שרצו לשדוד הוא למעשה אומן מיומנויות לחימה המסתיר את יכולתו, ובעצם גם הוא מבוקש ע"י משטר. וכך מתחיל משחק חתול ועכבר, המטובל בהרבה אקשן. ליהנות ולא להקדיש מחשבה שנייה.

2012 – Beasts of the southern Wild

שווה ❻2012 – Beasts of the southern Wild  חיות הדרום הפראי  – Benh Zeitlin

בראש ובראשונה סרט זה יכול להתהדר בהישג צילומי – הסרט מהפנט, יפה, פורט על נימי הנשמה הנסתרים ביותר שלא חשדת שקיימים אצלך, משהו בראשיתי. גם העלילה היא קצת מבולגנת, דרמטית ולא מסובכת אך רחוקה ממחוזותינו של הציוויליזציה המערבית – היא שוכנת בשוליים – גם חברתיים וגם תרבותיים. מדובר באב וביתו – האשפאפי בת השש –  המנסים לשרוד בתעלות של לואיזיאנה בהתקרב הסופה התורנית. המושג בית קיים, אך מתפורר. המשפחה היא משפחה מורחבת של הקהילה המתמודדת ביחד מול האיומים, וחיה את חייה בעת רגיעה. והחיים הם לא הישגיים, תרבותיים או בעלי משמעות – לא, הם פשוט חיים ועסוקים בלשרוד. בסרט את הקהילה אכן משחקים אנשי קהילה רגילים ולא שחקנים מקצועיים. הסרט בא בעקבות מופע תאטרון יחיד בשם Juicy and Delicious. אני לא התחברתי למסרים ולעלילה למרות שהן פשוטות מספיק על מנת לשמש אלגוריות לכל מיני כיוונים, הן ברורים (הקהילה שחיה בצידי הציוויליזציה, חיה לא רע ואפילו באושר, ללא כל עזרי הציוויליזציה שאנחנו כה רגילים להסתמך עליהם) והן לא כל כך (מה שחשוב לאדם זה לא הסממנים שהוא מוכן לשרוף אותם, אלא הדבר האמיתי והחיפוש אחריו) – אך הצילומים החזיקו אותי שבוי בדימויים, מוקסם מהתמונות ומהופנט ע"י הילדה הקטנה האשפאפי.

2012 – Chronicle

שווה ❻2012 – Chronicle  כרוניקה בזמן אמת – Josh Trank

סרט זה מתחיל כסרט כיפי אך נגמר כדרמה אפלה. זהו סרט התבגרות בשילוב סרט גיבורי על אם תרצו. שלושה חברים מתיכון זוכים איכשהו לכוחות טלקינטיים (שליטה על חפצים דרך מחשבה). בהתחלה הם משתעשעים, אך אח"כ הדילמה של שימוש בכוחות אלו מעסיקה אותם ולוקחת לכל מיני כיוונים – אישיים, מצפוניים, פילוסופיים. זהו בעיקרון העיבוד לאימרה – הכח משחית. ז"א ייתכן שאתה אדם מוסרי וטוב או סתם אדם רגיל מהישוב. אך אם יהיה לך כוח, בסופו של יום הוא ישחיט אותך. האנושות מתמודדת מול תופעה זו בהכנות ארוכות טווך, חינוך והתנסויות הולכות ונישנות, עד שהאדם כבר מבוגר ועומד על דעתו. וגם אז ע"י חינוך והכשרה מגדלים את האדם להחזיק בתפקיד זה או אחר. ובכל זאת האימרה הכח משחית לא נעלמה – ז"א למרות מאמצי האנושות עדיין הוא משחית. לא לחינם המתלבטים בכוח הם בני טיפש עשרה – האנושות עדיין לא בגרה מספיק ויחסית היא מתנהגת כמו בני טיפש עשרה כשיש לה הכח. סרט זה שם את הדילמה במרכז הבמה, בתחפושת של סרט נעורים.