1953 – I Vitelloni

שווה ❼1953 – Federico Fellini-  I Vitelloni

מי שחושב שדור עצלן שלא יודע מה לעשות ורק חולם בהקיץ (ופה ושם מוחה ברוטשילד) וגר אצל ההורים (כי איך אפשר לקנות דירה) – זו תופעה ייחודית לישראל בשנים האחרונות – לפליני יש הפתעה עבורם. עיירה איטלקית קטנה בשנות החמישים, צעירים מגודלים שדוחים את המועד של כניסה לעולם הבוגר, חלומות ומצב ללא מוצא שמשאיר תחושת חנק – תמונה ראליסטית שמוכיחה שלא הכל התחיל אצלנו.

1952 – Mother

שווה ❻1952 – Mikio Naruse – Okaasan Mother

יפן לאחר מלחמת העולם השנייה. אימא הדואגת לשלמות המשפחה כאשר מכות הגורל שוחקות אט אט את התקווה ומשאירות מאבק הישרדות יום יומי והקרבה אימהית. הסרט מסופר ממבט ילדתה המתבגרת. דרמה נוגעת על אימא. אני מתכוון לראות כל סרט של מיקיו נרוסה שאצליח לשים יד עליהם.

1952 – Forbidden Games

שווה ❻1952 – Je  ux interdits Forbidden Games משחקים אסורים – Rene Clement

 מלחמת העולם השניה. צרפת. ילדים תמימים. איך מפגישים את שני העולמות? את התמימות עם הזוועות? כאן רנה קלמנט עושה דבר גדול – הוא לא זורק אותנו לדרמה סוחטת דמעות, ולא להתיבבות סנטימנטלית. הוא פשוט מתאר איך הילדים מוצאים את עצמם משחקים וחיים לאור המלחמה. סרט מעניין, עם התמימות, עם ילדים בתור שחקנים. מרענן לראות סרט בסגנון כזה.

1951 – The Lady of Musashino

שווה ❻ 1951 – Kenji Mizoguchi – Musashino fujin The Lady of Musashino

על פני השטח זהו סיפור על אישה הכלואה בנישואים אומללים ביפן המדרדרת מוסרית לאחר מלחמת עולם השנייה. אך זהו סיפור על מוסר. ניסיון להבין מה הוא הכוח האמתי. (אהבה) אהבה זה חופש וחופש זה כוח.  (מוסר) או אולי לא – מוסר הוא הכוח היחיד. (החובה) ואולי גם זה לא – מילת אדם (חובה) היא הכוח. אפשר לראות את זה כהתנגשות תרבותית כשמערב (אהבה זה חופש – זאת פילוסופיה מערבית מובהקת) מנסה להשחית את יפן (שמייצגת עמדה של – מוסר הוא הכוח) והפתרון לכך (להשחתת המערב) היא – החובה (מילת האדם). וכך השחתת האדם והתרבות היפנית תמנע. ז"א עצם זה שאדם לוקח על עצמו סייגים וחובות הוא זה שמקנה לו את בסיס הכוח (זהו גם באופן לא מפתיע הפתרון של הדתיים בהתנגשות הדת והמדע – על מנת שהדת תנצח, לא נבחן האם עובדות המדע מערערות אותה, אלא נבחר באופציה של – אנחנו לוקחים על עצמנו וכו' וכו' – מה שמקנה כוח בלתי רגיל ). אך אפשר לראות את זה בצורה הפוכה דווקא – כוויכוח פילוסופי פסימי ואבדני – חובה עיוורת היא זו שהרסה את גרמניה ואת יפן במלחמת העולם השנייה. וכך גם בסרט, החובה לכבוד ונאמנות בנישואין מונעת מ"אהבה זה חופש" ומסתיימת בהתאבדות. דרך ללא מוצא. דרך הסמוראי ללא אדון, המשאיר לו אופציית כבוד אחת – חרקירי. כך מלחמות זעזעו אומות שלמות וגם בריטניה, רוסיה, איטליה, גרמניה ויפן נתקלו בהתדרדרות מוסרית אשר הייתה בלתי נמנעת ע"מ לבשר סדר חדש לאחר שהישן הופל. קנג'י מיזוגוצ'י בוחר להציג בצורה עדינה דיון מוסרי בכדי לשקף תהליך זה וממחיז ע"י התפוררות ערכי הנישואין ביפן. הוא עושה זאת בחכמה מבלי להעיק – ואפשר לצפות בסרט בתור דרמה רגילה מבלי להיכנס לדיון פילוסופי. אולי זה קצת מסובך, אך העדינות הזאת בה קנג'י מיזוגוצ'י נותן לנו הצופים את זכות הבחירה – דרמה, דיון פילוסופי או שניהם – בזכותה הסרט שווה צפיה.

1951 – Miracle in Milan

שווה ❻ 1951 – Miracolo a Milano Miracle in Milan נס במילאנו – Vittorio de Sica

יש כאן מסר חברתי, סיפור של תמימות, ראליזם איטלקי לאחר המלחמה (למרות שזהו סרט פנטזיה) – אך כל זה דה סיקה ידע לעשות טוב יותר בסרטיו האחרים. מה שיש כאן – זו סצנה אחת שלא ראיתי שכמותה והיא ממש הפילה אותי מהכיסא – סצנה קטנה של כמה דקות בלבד – בו ה"חשובים" מגיעים אל ההומלסים ונואמים – והנאומים שלהם לצלילי הג'ז נשמעים כנביחות כלבים. צחוק, עצב, אסתטיקה, כיעור וגאונות התערבבו בסצנה הזו שרק עבורה כדאי לצפות.

1950 – Roundabout

שווה ❼1950 – Max Ophuls – La Ronde Roundabout

הסרט שופע מקוריות, רעננות ושובבות. הוא עשוי קטעים קטעים ונסוב על אהבה עפ"י דברי הפתיחה של דמות המלווה את הסרט, אך למעשה, משיכה וסקס. פרוצה מתחילה עם החייל בסצנה ראשונה, אשר מתחיל עם חדרנית בסצנה השנייה, אשר מחוזרת ע"י מעבידה בסצנה הבאה, עד שבסצנה האחרונה אציל מבלה עם הפרוצה מהסצנה הראשונה וכך המעגל נסגר כמו בקרוסלה שמלווה אותנו בין הסצנות. עפ"י השטח זה כל מה שיש בסרט ולא יותר – מקוריות, נושא מפולפל ומלא שחקנים טובים – ביניהם סימון סיניורה האגדית. לא שזה רע – זו כבר סיבה טובה לצפות. אך כמובן מתחת לפני השטח הסרט הרבה יותר מסובך. הוא מציג פן פסיכולוגי מעניין של האנשים – ככל שיש לנו דימוי עצמי והתנהגות ההולמת את האישיות, בכל זאת עם האנשים השונים אנחנו מתנהגים אחרת, במיוחד בסיטואציות של בינו לבינה – ובסרט כל דמות נמצאת בשתי סצנות ביחסים עם אחרים והתנהגות אחרת. דבר שיכול להטריד לפעמים וכך יוצר ניגוד גמור עם השובבות. נושא אחר העובר כחוט מקשר לאורך כל הסרט הוא הכוח המניע של האנשים – התאווה. גם אם האנשים חושבים אחרת. חפירות ארכאולוגיות יגלו שכבות נוספות כמובן. מקס אופולס – יהודי גרמני – עשה בסרט גרסה קולנועית של מחזה השערורייתי בזמנו של ארתור שניצלר.

1949 – Kind hearts and coronets

שווה ❻1949 – Kind Hearts and Coronets דם כחול – Robert Hamer

הסרט הוא על כבשה שחורה של משפחת האצילים שמפלס את עצמו לצמרת המשפחה ע"י מעשי רצח של קרובי משפחתו. הסיפור מעניין וגם הקומדיה קלילה יחסית עם ריח קל של נפטלין שיכולה להעביר את הזמן בצורה לא מזיקה. אך מה ששוה כאן זהו אלכס גינס שמשחק 8 (כן, שמונה!) תפקידים

1947 – Gentelman's agreement

שווה ❼1947 – Gentleman's Agreement הסכם ג'נטלמני – Elia Kazan

מעניין איך אנטישמיות טופלה בסרטים של אז. והסרט הזה הוא על אנטישמיות. שנית – גרגורי פק משחק כאן וזו סיבה מספיק טובה. הרלוונטיות של הטיפול דאז להיום היא בגלל המסקנה של הסרט – שהאנטישמיות היא גם אצל כל האנשים ה"טובים" המתנגדים לאנטישמיות וסולדים מאנטישמיים – אך לא עושים כלום. בזכותם האנטישמיות פורחת. או – בהכללה להביא את זה לימינו – הרוב הדומם ושומר החוק, שלא עושה כלום נגד איוולות – למעשה מחזק את האיוולות. סרט מעניין

1946 – The best years of our lives

שווה ❻1946 – The Best Years of Our Lives השנים הטובות של חיינו – William Wyler

הנושא של חיילים החוזרים לאזרחות ממלחמה וצורת התמודדותם מכוסה בהרבה סרטים – חלקם גרועים חלקם מעייפים ומייגעים, חלקם מספקים בידור מעניין (למשל רמבו) וחלקם אף טובים. השנים הטובות של חיינו משתייך לצד הטובים. אולי בגלל גילו הזקן לא היו סרטים רבים באותו הנושא ועקב כך הוא לא היה תחת ביקורת הבמאי בהשוואה לסרטים אחרים (האם זה מקורי מספיק? האם אני לא חוזר על דמויות שכבר נראו?) – ועקב כך הוא נראה מרענן, עדכני, אותנטי ואמיתי למרות המלודרמטיות המובנת של הנושא. למרות אורכו המוגזם במקצת, בכל זאת שווה.

1946 – Deception

שווה ❻1946 – Irving Rapper – Deception

לבטי דיוויס יש נוכחות חזקה ברוב הסרטים שהיא שיחקה שבהם למעשה זו הצגה של אישה אחת. בסרט הזה יש לה תחרות לא קטנה משחקנים תומכים – ובכל זאת קשה לעמוד בפני קסם נוכחותה. גם התפקיד של אישה שליבה חצוי מאוד מתאים לה. ורגעי הדרמה בה היא צריכה לבחור מועצמים ע"י נוכחותה על סט הצילומים. בטי דיוויס – מה עוד אפשר להוסיף?