2012 – Premium Rush

שווה ❻2012 – Premium Rush שליחות עירונית – David Koepp

סרט מרדפים מאוד מרענן בכיכובו של ג'וזף גורדן-לוויט. ניו-יורק. עיר חיה, נושמת ובועטת ובעיקר פקוקה. על מנת להביא חבילה ממקום למקום בזמן קצר קמו חברות משלוחים המשתמשות ברוכבי אופניים. כאן יש לנו סיפור כמובן, יש עלילה, יש בחור ובחורה, יש טובים ויש רעים, יש השגרה ויש הנשגב – אך מה שבאמת מעניין אותי בסרט זה – אלו המרדפים ברחובות ניו-יורק, התמונות העוברות בראש של רוכב האופניים על איך הוא מתכנן ומצייר את המסלול על מנת להרוויח עוד כמה שניות על השעון. זה ריתק אותי אל הכורסה – לא האמנתי שאני אראה סרט מרדפים דווקא על אופניים – אך זה בדיוק מה שעשיתי.

2012 – Ruby Sparks

שווה ❼2012 – Ruby Sparks רובי ספארקס – Jonathan Dayton, Valerie Faris

סופרים מספרים סיפורים, הם מציירים את התפאורה, והם יוצרים את הגיבורים של אותם הסיפורים בתוך אותה התפאורה. על מנת שההקבלה הברורה ליוצר העולם לא תעלם מעינינו הם לפעמים גם אומרים שלגיבורים שהם יצרו יש חיים משלהם. ומה היה קורה, אילו ההצהרה הזו הייתה נכונה מילולית? רובי ספארקס לוקח את הרעיון הזה ומיישם אותו. וכך באותה המציאות מתערבב הסופר, הגיבורה, וכמו כן הסיפור המשנה את הילכות הגיבורה בתוך הסיפור עפ"י גחמות ורצונות של הסופר, החי את הסיפור ביחד עם הגיבורה. מכאן הסרט פתוח לכל מיני פרשנויות, החל ממה זה חשוב, מה שחשוב זה מה הם מרגישים (פרשנות הבאה מתפיסת המציאות כאוסף של חוויות), דרך האם אפשר באמת להגשים את החלומות אפילו אם יש לך שליטה לא מבוטלת עליהם ועד להאם לא כולנו יצירי מקלדת של אנשים אחרים, והאם כל מעשה שלנו לא מעצב את האחר (אפשר להגיע רחוק כאן, עד לאפקט הפרפר). סרט שמושפע מדור שגדל על משחקי המחשב, בהם לאחר שהגיבור מת בשלב המשחק, אפשר להמשיך הלאה עם חיים נוספים לגיבור, אך הפעם לעקוף את המלכודת של השלב הקודם, וכך הלאה. דור השמח לעשות טעויות כי הוא משוכנע שבשלב הבא הוא יוכל לתקן את זה. אולי באמת כך צריך לחיות. סרט מרענן, חמוד, שנון, מלא רעיונות, מגרה ויותר מכל – רומנטי.

2012 – Men in Black 3

שווה ❻2012 – Men in Black 3 גברים בשחור 3 – Barry Sonnenfeld

בראשית היה גברים בשחור – הפתעה מדע בדיונית קומית עם אש וניצוצות בהצגת דואו של וויל סמית וטומי לי ג'ונס – סרט נהדר ששם את הכיף איפה שהוא היה צריך להיות על חוף חול לבן עם מפרץ כחול וקוקטיילים אין סופיים המקפיצים את מצב הרוח. גברים בשחור 2 לא יכל, אולי בהגדרה, לעמוד בסטנדרטים של בעיטת הפתיחה הנהדרת של הסרט הראשון (למרות שגם הוא היה נחמד). וכאן יש לנו את השלישי בחבורה, המנסה לתקן את הרושם הכושל של הסרט השני. אמנם גם סרט זה הוא לא מגיע לקרסוליים של הסרט הראשון – אבל הוא כן מצליח לטפס מעלה ומביא את הכיף לקדמת הבמה. חוץ מזה שיש לנו סוכנות סודית המנהלת ומפקחת על החוצנים בארץ, חוץ מהחייזרים עצמם והכוכבים כגון טומי לי ג'ונס, וויל סמית (ואפילו אמה תומפסון) – יש לנו גם מסע בזמן כשוויל סמית חוזר לשנות השישים ע"מ למנוע מות שותפו. כיף כיף, כיף.

2012 – Le Chef

שווה ❻2012 – Comme un Chef  Le Chef השף – Daniel Cohen

קומדיה צרפתית קלילה וחביבה. המטבח זוכה להיות תפאורה וגם הגיבור הראשי בלא מעט סרטים – וזה אחד מהם. אני מאוד אוהב את המטבח, כך שכל סרט הכולל מטבח ואוכל כנושא ראשי תמיד יעניין אותי. כאן מדובר בקומדיית צחוקים ומצבים כאשר שני שפים – האחד מפורסם אך בצרות (ז'אן רנו) והשני צעיר אך כשרוני חולקים את אותו המטבח. בידור שווה.

2011 – The grey

שווה ❻2011 – The grey שטח פראי – Joe Carnahan

ליאם ניסן הוא בחור אשר תפקידו לירות בזאבים, שלא יפריעו לעובדי חברת הנפט באלסקה. יום אחד, כשהוא על מטוס עם עובדי החברה הנוספים, המטוס מתרסק, ורק 8 שרדו. ואז מתחיל המאבק האמיתי לשרוד – לשרוד את הקור, לשרוד חוסר משאבים, לשרוד את הזמן  המתקתק ללא רחמים, ובעיקר לשרוד זאבים אפורים אשר צדים את האנשים ההולכים ומנסים להימלט מהשטח העוין, שטח הזאבים. זהו סרט הישרדות חזק, שמשאיר אותך מכווץ עד לדקה האחרונה, עוקב בדריכות, חוטף כמעט פיזית את מה שקורה על המסך – האם האנשים או  הזאבים? לנו יש רובים, אך הזאבים סבלניים . וחוץ מזה אנחנו . או  בטריטוריה שלהם. סוף טוב לא יהיה כאן. או שכן?.

2012 – Jump Street 21

שווה ❻2012 – 21 Jump Street רחוב ג'אמפ 21 – Phil Lord, Chris Miller

2 שוטרים, 2 הפכים, בתיכון האחד היה חנון שמן עם ציונים טובים בלי אומץ להזמין בחורה, והשני חתיך הורס אך קצת דביל. באקדמיה לשוטרים הסיפור ממשיך באותה המתכונת. זהו לא תרגיל לשוטרים מתחילים. למעשה זאת קומדיה די חביבה ולא וולגרית. כן, השוטרים שלנו חוזרים לתיכון במסווה של תלמידים על מנת להתחקות אחר ספק סמים בבית הספר. קומדיה רעננה, העושה חומרים של קומדיות וולגריות, מבלי להיכנס לשם בכלל.