הפסקה

סרטים ודברים אחרים

ארכיונים חודשיים: ינואר 2017

2011 – Rise of the Planet of the Apes

מומלץ 2011 – Rise of the Planet of the Apes כוכב הקופים: המרדRupert Wyatt

Star 8

 

 

rise-of-the-planet-of-the-apes

יחי קיסר!

סרט זה מתחיל מחדש את הסרטים על כוכב הקופים. הכל התחיל ב-1963 עם הספר של סופר מד"ב צרפתי פייר בולה בשם La Planète des Singes אשר תורגם לאנגלית ככוכב הקופים (בעברית זה נשמע קצת אחרת מאשר באנגלית – אין בעברית מילה לקוף-אדם, כך שהכוונה וההקשרים טיפה שונים בשפת הקודש). אז ב-1967 יצא הסרט כוכב הקופים המקורי והאגדי ולאחריו יצאו 4 סרטי המשך עד 1973. מ-1974 יצאו גם 2 סדרות טלוויזיה על כוכב הקופים. לאחר מנוחת לוחמים, טים ברטון ביים סרט שישי ב-2001. ועכשיו הגיע הזמן להתחיל מחדש. כרונולוגית, נראה שהסרט הזה בא לפני הסרט המקורי. אך לא נתמקד במה בא קודם ומה אח"כ, והאם זהו עיבוד מחדש, המשך, או משהו חדש לגמרי. בואו נסכים שמדובר על סרטים המבוססים על רעיונות של הספר והסרט המקוריים. אז מה אם כן, חדש כאן? קודם כל הסגנן – סגנון עדכני, עם הרבה אפקטים, עם אנימציה מיחשובית כבדה אשר עשתה את הקופים כל כך אמיתיים (לעומת הסרטים הקודמים בהם אנשים היו לבושים ומאופרים כקופים) ואותנטיים (זו לא סתירה? דמויות ממוחשבות עושות דברים אותנטיים? טוב, בהתחשב בחלופות…). סצנת הקרב המרהיבה על גשר הזהב זכורה במיוחד. דבר שני, לאוהבי הסדרה או הז'אנר, הפיתוח של קיסר (זהו השם של הקוף האינטלגנטי שממנו הכל התחיל, למי שזוכר) מגור עד לבוגר במחיצת האדם הן מבחינה רגשית והן אינטלגנטית הוא דבר יפהפה, וגורם לי כצופה לעקוב מקרוב ובעניין רב אחר מה שקורה. ודבר שלישי הוא המוטיב שקיים בכמה סרטים של מד"ב – יצורים לא אנושיים הם הרבה יותר אנושיים מהאנשים עצמם. דוגמאות כמו אי-טי או איש המאתיים בולטים ברעיון זה. גם כאן זה ישנו – קיסר חונך על פי הערכים הטובים של אנשים – וכשהוא פוגש בעולם של בני האדם, אז הוא רואה שאנשים מתנהגים אחרת מהערכים עליהם הוא גדל.  ייתכן שמי שלא מתלהב מהסדרה ומהרעיון בכלל, לא יהנה מהסרט כמוני, אך גם הוא או היא בוודאי ימצאו עניין לא קטן בסרט זה, העשוי בצורה מצויינת.

קדימון:  https://www.youtube.com/watch?v=X616MkD0k7I

מודעות פרסומת

2011 – In Time

מומלץ 2011 – In Time עולם הזמןAndrew Niccol

Star 8

 

 

in-time

יש לך זמן?

זהו עולם אלטרנטיבי, עולם המתנהל בדיוק כמו העולם שלנו – אנשים טובים, אנשים רעים, אנשים עשירים ושכונות עוני, אהבה, הימורים… אך עם שוני אחד קטן, הכלכלה מבוססת לא על מטבע שעובר לסוחר, אלא על זמן. וכך אפשר לקנות זמן, למכור זמן, לשדוד זמן ולהמר על זמן. רק כאן, כאשר אתה מהמר במשחק פוקר על זמן חייך, כשאתה מפסיד, אתה באמת מת. האנשים מהונדסים גנטית באופן כזה שאיפשהו בגיל 25 הם מפסיקים להזדקן ויש להם שנה אחת לחיות. והשעון על היד מתקתק ללא שום רחמים. כאן יש לבן אדם ברירה – או שהוא עובד תמורת זמן שנותנים לו, או שהוא שודד, או שהוא מת. בשכונות העוני גרים אנשים שיש להם בממוצע יום אחד לחיות, והם עושים את הכל להרוויח את היום הבא. ובשכונות היוקרה האנשים מתבוססים במאות ואלפי השנים. הרעיון מדהים – הוא לא חדש, המקוריות שלו היא בהחלפה של משתנה אחד בחיינו במשהו אחר – כאן הזמן מחליף את הכסף. אני מניח שגם זה לא מקורי – הרי כולם יודעים ש- Time is money. כאן בא התסריטאי והבמאי אנדריו ניקול – כן, זה שאחראי גם למה קרה בגטקה? – ובמקום סתם להגיד שזמן זה כסף, למשוך בכתפיים וללכת לעשות משהו סטנדרטי, הוא מחליט ליישם את האימרה למציאות. גאוני. וגם מפחיד. לאחר שרואים את הסרט, ונהנים מהתפתחות העלילה, המתח, המרדפים, עם הזמן J קצת שוכחים את העלילה – אך הרעיון נשאר, הוא כאן ומכריח אותך לחשוב ולחבר אל החיים שלנו. הרי אם לכל העניים יהיה במקום יום או יומיים בשעון שלהם מאות שלמים של חיים – הם יפסיקו לעבוד, בתי החרושת ידומו. אז מה יעשו העשירים? מאיפה ירוויחו כל כך הרבה זמן? וכך השיטה מכריחה את העשירים לנצל את העניים ולתת להם שכר קטן על מנת שיהיה להם מוטיבציה מחוסר ברירה – וכך הם מניעים את הכלכלה. נשמע מוכר, נכון? ומה יקרה אם לכולם יהיה מספיק כסף – האם ימשיכו לעבוד? או שהעשירים פשוט יעשו אינפלציה אדירה וכך הגלגל הכלכלי ימשיך להסתובב? כן… וכך, כשמישהו שואל כאן Do you have time? – הרי יש לזה משמעות אחרת לגמרי. ואתה תופס בפעם המי יודע כמה, שהדבר היקר ביותר שיש – זה לא הזהב, זה לא האדמה, זה לא המעמד או הכח – זהו הזמן.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=fdadZ_KrZVw

2011 – Footnote

מומלץ 2011 – Footnote  הערת שוליים – Joseph Cedar

Star 9

 

 

footnote-1

שני חוקרים, תלמוד, אב ובן – ורק אחד יזכה לפרס.

הערת שוליים זהו סרט ישראלי בין הנהדרים שנעשו. מצד אחד הוא כל כך יהודי שממש קשה למצוא יותר ממנו – גיבורי הסרט הם חוקרי ומלמדי תלמוד. אך מצד שני, הסרט מאוד אוניברסלי – מדובר בחקר היחסים בין אב לבנו – כל כך אוניברסלי, שהסרט זכה בהערכה ופרסים רבים, ועבר את השלבים על מנת לייצג את ישראל באוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר. הוא לא זכה, כי באותה השנה היה סרט אחר בקטגוריה זו עם נושא אוניברסלי לא פחות מהערת שוליים, ומצויין גם כן – פרידה האיראני – שזכה. אך זה לא מוריד מגדולתו של הערת שוליים. מדובר בסיפור על אב (שלמה בר אבא), קפדן, פלגמטי, מעמיק, עסוק בפרטי פרטים, לא אהוב על הבריות, אמנם מוערך מאוד ע"י אנשי מקצוע, אך לא עד כדי הערכה פומבית. הגאווה הגדולה שלו שהוא footnote-2הוזכר בהערת שוליים בספר קנוני של מורו ורבו בתלמוד. ובנו (ליאור אשכנזי), גם הוא חוקר תלמוד, פועל בלהביא את הנושא אל הקהל הרחב, אהוב ואהוד על כולם, משפיע על החשיבה האקדמית והפופולרית, מצליח מאוד, זוכה להכרה ופרסים. והנה, סוף סוף, האב גם הוא זוכה לעדנה וצלצול טלפון המבשר שהוא הולך לזכות בפרס ישראל השנה על תרומתו לחקר התלמוד (אגב, אביו של סידר הבמאי – חיים – הוא חתן פרס ישראל לביולוגיה). אך שמחה וקוץ בה – ההודעה לאב היא טעות ביסודה – הכוונה הייתה לבן… הסרט בוחן את הדמויות בעומק מפתיע, עוטף אותן בדמויות וסיטואציות נוספות, עם משחק נהדר, הומור דק ואירוני ומשאיר אותנו בטרגי-קומדיה המתפתחת מול עיננו וכובשת את ליבנו. הסצנה באוניברסיטה העיברית בחדר קטן שבקושי מתוכנן ל-2 אנשים, ובו מתקיימת ישיבה עם 6 – היא מן הגאוניות ביותר שראיתי. שפו.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=KqAKUm8P1aU

2010 – True Grit

מומלץ 2010 – True Grit אומץ אמיתי – ethan and joel coen

Star 8

 

 

true-grit

ילדה בעקבות רוצח אביה.

אומץ אמיתי הוא סרט על נקמה, על מסע חיפוש, על צייד אחר בני אדם, הוא סרט באמריקה, כשאפשר להביא בן אדם לצדק ולקבל על זה פרס. זהו מערבון. כאשר פושע הורג את אבא שלה, מטי רוס, ילדה בת 14, מחליטה להביא את הפושע לצדק (לתלייה במיקרה זה) ושוכרת את שירותיו של רודף פושעים תמורת שכר (תמיד התפלאתי שיש תפקיד כזה, עוד יותר אני מופתע שתפקיד זה לא נעלם עם הזמן, וקיים גם כיום בארה"ב). רנג'ר נוסף מצטרף אליהם ברדיפת הפושע – כי הוא מסתבר מבוקש גם על רצח סנטור. אני לא הולך לספר את העלילה – מי שלא ראה – שירוץ ויראה, ומי שראה כבר מכיר. זהו עיבוד קולנועי שני לספר של צ'רלס פורטיס מ-1968. הסרט הראשון הוא מ-1969 וכיכב בו נסיך המערבונים ג'ון ויין. הפעם בסרט נכנס לנעליו הגדולות ג'ף ברידג'ס. לא ראיתי עדיין את הסרט הראשון (אולי באמת הגיע הזמן) כך שלא אוכל להשוות – אך כמעט בוודאות אומר ששתי התפקידים היו שונים – כאן ג'ף ברידג'ס עם רטיה על עינו, כובע מאובק, בגדים מרושלים הזקוקים לרענון ולכביסה (בתקווה שלא יתפרקו תוך כדי) ובעצמו נראה כמי שזקוק לשבע ימים של אמבטיה וקירצוף עם ליטר של שנל 5. אני בטוח שג'ון ווין לא שיחק בצורה כזו – הוא תמיד לבוש בצורה קולית, הייתי אומר היפסטר המערבונים, מכובד ותמיד בולט בכל האבק שמסביב. אך עם זאת, מה שאנו רואים קרוב לוודאי דומה יותר למה שהיה במערב הפרוע. קוריוז קטן – את מטי רוס משחקת ילדה בשם היילי סטיינפלד (אביה יהודי) בגיל 13 – משחק רב רושם ואמין (היא המשיכה ושיחקה בעוד סרטים – אך עד כה סרט זה הוא הטוב שלה).  הסרט כולו מצייר בצורה ראליסטית ודקדקנית את המערב הפרוע – האחים כהן מפתיעים ונכנסים לתחום בו לא ביקרו – ומייד יוצרים סרט משובח באיכותו. הכל כאן נוטף איכות, והסרט הוא מערבון נהדר. כמובן שהאחים כהן חייבים להשאיר חותם – בעלילה הם נשארו אמונים על הספר, אך מבחינת הסגנון… הם הורידו את ההילה ההירואית והנון-שרלנטית של המערבונים וציירו את התמונה בצבעים קודרים יותר, נקיים יותר ,אלימים יותר וכואבים יותר – הרבה יותר למציאות כפי שהם תופסים אותה – אך עם זאת, זהו בכלל לא סרט כוהני טיפוסי – הם לא לקחו מערבון כמסגרת ויצרו סרט משלהם – זה יותר כמו שהם נכנסו בעצמם למסגרת המערבון ועשו הכלל לפי הכללים, בסגננון שלהם.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=qo-RDJb4W28

 

2010 – The way back

מומלץ 2010 – The way back  הדרך בחזרה  –  Peter Weir

Star 8

 

 

the-way-back-1

היה או לא היה?

זהו סיפור מופלא של בריחה מאחד הגולאגים בסיביר ב-1942. מדובר בקצין פולני, שנשבה בפלישת רוסיה וגרמניה לפולין ב-1941, וכמו הרבה קצינים פולניים, הורשע בריגול וכך נשלח לסיביר. כאן הוא מתארגן עם עוד כמה אסירים והם מחליטים לברוח. עד כאן זהו סיפור דרמטי. אך מכאן מתחיל המופלא – החברה מצליחים לברוח והולכים – ממש ברגל – אל הטיבט ההודי, דרך ימת בייקל, דרך מונגוליה, דרך מדבר גובי, מעבר להרי ההימאלאיה, בסה"כ 6,400 קילומטרים. כמובן שכמה וכמה לא שרדו את המסע המדהים הזה. הסרט נפלא וויזואלית ומלא בתקווה אנושית לחופש. הסיפור הוא בעקבות ספרו של הקצין הפולני – סלוומיר רוויץ' מ-1956 אשר מספר את הסיפור הזה – סיפור אמיתי שלו. מכיוון שהליכה לאורך  6,400 קילומטרים בתנאים קשים ללא ציוד, אוכל ומים באופן סדיר בשטח עויין זהו באמת סיפור לא ייאמן, היו כאלו שפיקפקו באמינות הסיפור במיוחד לאחר שחפרו ומצאו עדויות במסמכים ובעל פה שהסיפור לא היה כזה, ושהקצין הפולני שוחרר ע"י הרוסים ב-1942. מצד שני, היו עדויות לא מתועדות שהמסע כן התקיים. היה או לא היה – זהו עדיין סרט בריחה נהדר. הוא לא מביא דרמה שבד"כ מעניינת את הצופה אל המסך (כמו למשל אלימות מיותרת, או פיתוח סיפור אהבה או קנאה עם הבחורה שבסרט), הוא גם לא נכנס יותר מידי אל האמינות דרך הפרטים הקטנים (כמו למשל איך היו להם מים בהליכה הארוכה במדבר)  – ואני מניח שהדבר יגרום לכמה מהצופים, הרגילים לריגושים חזקים ומגוונים בשעתיים מול המסך לאבד עניין. לא, כל הסיפור התמקד באפוס הבריחה והמסע המופלא, שיר הילל לנחישות וחופש המוביל דרך נופי טבע מרהיבים ואכזריים. אני אהבתי.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=87kezJTpyMI

the-way-back-2