2005 – Sin City

שווה ❻2005 – Sin City עיר החטאים – Frank Miller, Robert Rodriguez, Quentin Tarantino

כנראה שהסיפור של עשיית הסרט לא פחות מעניין מהסרט. אך כל דבר מסביב לסרט הוא מעניין. כך שלא משנה מה יודגש בסיפור על הסרט – זה יהיה נכון. מבחינתי הסרט הוא לא אנושי, המשטח את הדמויות לדו-מימדיות של ספרי הקומיקס עליהם מבוסס הסרט (הספרים הם של פרנק מילר, שזוכה לקרדיט של במאי. הבמאי האמיתי של הסרט הוא רודריגז, טרנטינו ביים קטע קטן, אך מילר היה הרוח החיה בעת הצילומים – עד כדי כך שרודריגז התעקש להעניק קרדיט של במאי גם לו). הספרים הם ספרי פשע וזוועות שקמו לתחייה בסרט זה. כולו אפל, שחור-לבן, עם כתמים של צבע פה ושם (למשל הדם תמיד אדום). הסיפורים בסרט גם הם מנותקים האחד מהשני – הרי הם מבוססים על ספרים שונים. אני לא נהניתי – אך מאוד מעריך את הסגנון כמו סרט אפל שחור לבן המקים לתחייה את ספרי הקומיקס עם הפשע, הזוועה והעדר כמעט דבר אנושי מהדמויות, כאשר מאחוריהם כן פועמת נשמה אנושית בשני מימדים. סרט פורץ דרך בסגנונו.

2005 – Mrs Henderson Presents

שווה ❻2005 – Mrs Henderson Presents גברת הנדרסון גאה להציג – Stephen Frears

ג'ודי דנץ ובוב הוסקינס בקומדיה חמודה, המספרת על תיאטרון ווינדמיל בלונדון תחת הפצצות הנאצים. ג'ודי דנץ היא אלמנה עשירה, משועממת, שמחפשת לעשות משהו. היא קונה תיאטרון, ממנה את בוב הוסקינס למנהלה והם יוצאים לדרך. מאוחר יותר, היא הוגה רעיון של להציג בחורות ערומות. עכשיו – זה לא צרפת וזו לא גרמניה. זאת אנגליה ודבר כזה עוד לא היה. היא אכן מצליחה למרות קשיי הצנזורה, להעלות רעיון זה על הבמה, שהפך להצלחה אדירה תחת ההפצצות חוזרות ונישנות. זהו סרט חביב, שאגב מבוסס על מיקרה אמיתי.

2004 – The Ladykillers

שווה ❻2004 – The Ladykillers לחסל את הליידי – Ethan and Joel Coen

קומדיה חביבה של האחים כהן. אין כאן האלימות והרוע שהאחים מתעסקים בהם לרוב. ז"א – יש כאן נושא של פשע, אבל הוא די מקסים בשלומיאליות שלו ובסביבה בה הוא מתרחש. מדובר בנסיון שוד של קזינו, כאשר הרעיון הוא לחפור מנהרה מבית של גברת זקנה עד לקזינו. הסרט עשוי בסגנון אולד-פשן, אך שופע חן עם חיוך. העלילה מעניינת ובהחלט שווה.

 

2002 – Together with You

שווה ❼ 2002 – He ni zai yi qi Together with You ביחד – Kaige Chen

מסע של אב ובנו אחרי הצלחה ומימוש עצמי בבייג'ין המודרנית. הבן הוא נגן כינור מוכשר בן שלוש עשרה. האב – אדם פשוט, נאיבי וכפרי. האב מחליט שלבן מגיע יותר ומגיע איתו לבייג'ין. שם הוא מצליח לשכור מורה פרטי לבנו וכך אנחנו נתוודה למערכת יחסים הנתוות בין כל הגיבורים, כולל בחורה צעירה ויפהפיה וגם פרופסור נוסף למוסיקה. הסרט הוא מלודרמה מצויינת, ישירה ולא מתחכמת, עם הרבה רגש ואמפטיה. פעם היו צוחקים על סרטים מסוג זה והוליווד הפסיקה לייצר אותם. אך הנה, דווקא מחוץ להוליווד מעריכים מלודרמה טובה. שווה כל דקה.

2001 – The Curse of the Jade Scorpion

שווה ❻2001 – The Curse of the Jade Scorpion קללת האבן הירוקה – Woody Allen

וודי אלן והלן האנט בקומדיה חביבה ולא מזיקה. היא לא ברמה של קומדיות משובחות אחרות של אלן – אך זה לא אומר שהסרט לא שווה. אלן יודע לעשות סרטים טוב יותר מאחרים, כך שגם סרט יחסית חלש שלו שווה בהחלט צפיה. אני נהניתי. מדובר בחוקר מיקרי הונאה בחברת ביטוח ועובדת בכירה נוספת, אשר מהופנטים במופע של קוסם, שמשתמש בהם על מנת לבצע שוד של תכשיטים. וכך גם אלן וגם הנט בלי שיהיו מודעים לכך, גונבים עבור הקוסם, ואחרי הגניבה, לאחר שהתעוררו מהיפנוט, גם חוקרים את מיקרי הגניבה האלו. לא מקסים? בנוסף לכל, הם גם אויבים מושבעים ושונאים זה את זה. אך בעזרת אותו ההיפנוט הגלגל מסתובב והאהבה פתאום פורחת. עדיין לא מקסים?

2001 – Donnie Darko

שווה ❻2001 – Donnie Darko דוני דארקו – Richard Kelly

סרט זה עשוי בתור חידה. יש עלילה כמובן, אך (כנראה בכוונה) היא מכילה כמה אלמנטים מטורפים (כמו למשל ארנב בגודל של אדם המופיע פה ושם ומגלה עתיד לגיבור הסרט). כמו כן, הוא גם סרט על התבגרות. מה שאצלי תמיד מחשיד את הסרט בטיפה הגונה של דביליות. אך כאן לא מדובר, ברוך השם, בשום דבר שכזה. למעשה הסרט די נעים לצפייה ואפילו זורם. אך הוא עדיין סרט חידה. הסרט זוכה לביקורות משבחות של מבקרי הסרטים, ואפילו מהווה סרט פולחן אצל חוגים מסויימים של צופים. הוא עורר גשם שלם של פירושים ופתרונות לדברים שבסרט. עקב כך יצאה גם גירסת הבמאי, היותר ארוכה, שכולם קיוו שתסביר את הסרט. אופס… הוא עדיין חידה לא פתורה . לפחות עבורי. יש סרטים כאלו. אני אישית לא חסיד שלהם. סרט בוודאי צריך לשלח אותך למסלול חשיבה והירהור. אך הסרט שלא מוסבר ונשאר כחידה – זה לא משהו שאני אוהב. אני לא מת על חיים לא מוסברים ובטח לא על יצירות אומנות שנשארות  בתור חידה. אני לא נגד מיסתורין, אני גם אוהב שכבות על גבי שכבות – זה לדעתי מעשיר את היצירה. אך להשאיר אותה סתומה לפתרונות ולנסות להיתלות בהיבטים של "חידה פסיכולוגית" – זה לדעתי סתם התעללות. הסרט שווה בתור היכרות עם סוג כזה של סרטים.

2000 – Unbreakable

שווה ❻ 2000 – Unbreakable  בלתי שביר – M. Night Shyamalan

סרט מעניין ושונה על גיבורי על. בחור בעל חנות חוברות קומיקס הוא בחור די חולני ועצמותיו נוטות להישבר בכל פעם. הוא הוגה רעיון, שאם יש מישהו כמוהו בעולם, אזי צריך להיות מישהו הפוך ממנו – בלתי שביר. וכך הוא מחפש ומוצא את האיש הזה – ברוס וויליס, שיום אחד בחייו לא היה חולה, ויוצא שלם מכל הצרות להן הוא נקלע. ברוס וויליס לא ידע שהוא כזה וכך לאט לאט בעזרת בעל חנות הקומיקס הוא מגלה את עצמו, את כוחותיו ולבסוף גם מיהו אותו בעל חנות הקומיקס. סרט עם משחק לא רע ובניית מתח טובה. לא אהבתי את הסוף – אך אולי זה עניין של טעם.

1999 – Payback

שווה ❻1999 – Payback פייבאק – Brian Helgeland

סרט פעולה מבדר בכיכובו של מל גיבסון. פורטר (מל גיבסון) נורה בגבו אחרי שאישתו ושותפו בגדו בו, לקחו את החלק שלו בשלל (70,000 דולר) וזנחו אותו למות. פורטר לא מת ומתחיל בחיפוש ומרדף אחרי ה-70,000 הדולרים שלו. גם כשבהמשך מציעים לו יותר, הוא מתעקש על השבעים. העלילה מערבת מעבידה לשעבר שלו, גנגסטרים סיניים, גנגסטרים אמריקאיים והרבה טריקים וערמה אשר עושים את הסרט, ביחד עם האקשן והפרצוף של גיבסון, לבידור והנאה.

1999 – Arlington Road

שווה ❻ 1999 – Arlington Road סכנה ברחוב ארלינגטון – Mark Pellington

זהו מותחן קונספירציה. פרופסור לטרוריזם (באמת. לא ידעתי שיש דבר כזה) פתאום מתחיל לחשוד בשכנים החדשים שלו שהם למעשה טרוריסטים. העלילה מתפתחת ועמם החשדות מתחזקים עד לסוף האירוני. מותחן מפתיע, במיוחד אם מתמסרים אליו מבלי לחפש חורים בעלילה.

1998 – Pi

שווה ❼1998 – Pi פי – Darren Aronofsky

זהו סרט הבכורה של ארונופסקי. הוא גם הכי פחות מסחרי (הוא עשה אותו בתקציב של 68,000 דולר), עשוי בשחור לבן ומערב נושא שאיך לאמר? לא רב מכר. מדובר במקס כהן, בחור שמתעסק עם תאוריית המספרים, מתבודד, עובד על המחשב שלו אשר פעם פלט לו מספר בן 216 ספרות. הבחור מתחיל להתעסק עם הבורסה ומראה הצלחה לא מבוטלת בחיזוי ההתנהגות של המניות. וכך הוא נהיה במרכז תשומת לב של חברה המתעסקים עם הבורסה. מצד שני הוא גם נהיה במרכז תשומת הלב של חברה המתעסקים בקבלה ובמתמטיקה של התורה ומנסים לפענח שם לאלוהים. אמנם מקובל ששם מפורש של אלוהים מכיל 72 אותיות, הרי שיש גם גרסאות אחרות, אחת מהן היא שהוא מכיל 216 אותיות (בכלל גימטריה, והדיונים על שם המפורש זהו נושא מרתק בפני עצמו). מקס שלנו אחוז באובססיה שלא מרפה ממנו, סובל מכאבי ראש, מלחץ דם, מחזיונות ומתחיל להשתגע. סרט לא רגיל ומסקרן.