1998 – The legend of 1900

שווה ❻1998 – La leggenda del pianista sull'oceano The Legend of 1900 אגדת הפסנתרן – Giuseppe Tornatore

הסרט נוטף רומנטיקה איטלקית – אפילו שהוא עשוי באנגלית. זה על בחור שגדל על אוניה והיא לו כמו בית, וכך הוא נשאר בים, מבלי לדרוך אפילו פעם אחת על היבשה. הבחור הוא גאון מוזיקלי – ובדיוק זו הסיבה לצפות בסרט – המוזיקה פשוט נהדרת. קטע הדו קרב מול פסנתרן ג'ז ידוע הוא תאווה לאוזניים, וקטע הסערה שאליה נקלעה אוניה, והבחור מנגן על פסנתר שנוסע ללא שליטה באולם האוכל בבטן אוניה המיטלטלת הוא פשוט קסם קולנועי.

1995 – Shanghai triad

שווה ❻1995 – Yimou Zhang – Yao a yao yao dao waipo qiao Shanghai Triad

הסרט מסופר ממבטו של ילד בן 14, המשרת בטריאדה השנחאית. אולי בגלל זה האלימות הרבה של הסרט היא ברקע ולא בקדמת הבמה. כמו כן הסיפור מגיע אלינו בהבנה מאוחרת – הרי ילד בן 14 לא מבין את משמעותו. אך הסיפור עבורי הוא מישני כאו (מה עוד שהסרט די סטרילי מבחינה רגשית – כנראה בגלל נקודת המבט). מה שיפה זה האווירה, הצילומים – כיאה לסרטים של יימו ז'אנג.

1992 – My cousin Vinny

שווה ❻1992 – My Cousin Vinny בן דודי ויני – Jonathan Lynn

קומדיית בית משפט. שני חברה מסתבכים על לא עוול בכפם במשפט רצח, כאשר העורך דין שלהם הוא בן דוד ויני, שלא היה במשפט מעולם. אם זה לא מספיק – אזי הוא לבוש כמו ערס איטלקי מניו-יורק, אך המשפט מתנהל באוקלהומה עם לבוש פורמלי. ואם גם זה לא מספיק – ויני בא למשפט עם חברתו הנראית פריחה מצויה. קומדיה קלה, שעיקר ההנאה היא מהניגודים של הדמויות וההתנהגויות, וגם מההצלה הלא צפויה של הנאשמים, שבאה דווקא מחברתו של ויני.

1986 – Kin-dza-dza

שווה ❼ 1986 – Georgy Danelia  – Kin-dza-dza

זהי סאטירה על החברה הרוסית הסובייטית בלבוש מדע בדיוני. האחים סטרוגצקי כתבו לא מעט ספרי מדע בדיוני עם אותה המטרה. אך כאן זה לא סטרוגצקי והסרט עשוי בצורה קומית. 2 תושבי מוסקווה המודרנית פתאום מוצאים את עצמם על כוכב מדברי שתושביהם נראים ברבריים אך יש להם טכנולוגיות מתקדמות. אוצר המילים שלהם ממש מצומצם (השפה המקומית הומצאה עבור הסרט – והמילים הורכבו עם משמעויות נסתרות) ורוב השיחה ניתן לצמצם לביטויים כמו  "קיו" – קללה מקובלת, ו-"קו" – כל שאר הדברים. ז"א רוב הזמן התושבים אומרים קו קו קו. דוברי הרוסית כמובן יבחינו בדימין למילת קללה עסיסית ברוסית, שבעזרתה הרוסי המצוי מסוגל להגיב על כל נושא בעולם – וכך גם הדמיון בין הברברים עם הקו קו קו שלהם על כל דבר והרוסים עם הקללות שלהם בכל נושא. האוצר המוגבל של הברברים ד"א נובע מכך שהם אומה טלפטית ולא זקוקים לשפה (גם לרוסים יש "נשמה גדולה" והם לא זקוקים להוכחות ע"י דיבור מתורבת). הסרט כמעט סוריאליסטי וחידה רודפת חידה באם רוצים לפרש. על פני השטח זהו סרט מדע בדיוני הרפתקאתי כאמור. רק למביני רוסית (התירגום יחסל 90% מהסרט) ואוהבי חידות

1984 – A sunday in the country

שווה ❼ 1984 – Bertrand Tavernier – Un dimanche à la champagne A Sunday in the Country

יום ראשון בכפר מזכיר מאוד סרטים יפניים, בעיקר של אוזו ונרוסה. אין כאן עלילה במובן של התחלה, אמצע, סוף. הוא נסוב על יחסים בתוך המשפחה, ובעיקר סביב אכזבה מהחיים, מאנשים, מהדרך, מעצמך. המסגרת פשוטה – ביקור של בן עם משפחתו אצל אביו הצייר בכפר, וגם ביקור של ביתו. הסרט כולו סביב הפרטים – אם מישהו המציא את הביטוי  "אלוהים נמצא בפרטים" זהו בוודאי טוורנייר. זהו לא סרט אקשן, גם לא הרפתקאות, אין פה אקדחים, אין סקס או מכות. זהו סרט על החיים. פעם צפיתי בסרט דומה עם אבא שלי, אך הוא וויתר. שאלתי למה? הוא אמר משעמם. לא יורים. לאחר הרבה שנים הופתעתי שדעה דומה מחזיק אחד הבמאים הצרפתיים הנחשבים (אולי זה היה גודאר?) והוא אמר אם בסרט אין אקדח ובחורה זהו לא סרט. ובכן, בסרט הזה לא יורים. ראו הוזהרתם.

1981 – Le professionnel

שווה ❻ 1981 – Le Professionnel המקצוען – Georgers Lautner

ג'אן פול בלמונדו – כל דבר בו מסגיר שהוא "קול" – אפילו יותר מדי.גם בחייו הפרטיים הוא נחשב "קול" – הוא היה תקופה קצרה מתאגרף (ודי הצליח), נהג ב"פורמולה 1"ואבא בפעם הרביעית  בגיל 70. כאן הוא סוכן ביון הנזנח ע"י מנהליו – והוא רוצה נקמה. והוא יקבל אותה.

1977 – The spy who loved me

שווה ❻ 1977 – The Spy Who Loved Me המרגלת שאהבה אותי – Lewis Gilbert

רוג'ר מור בתור ג'יימס בונד. מלתעות עושה הופעה ראשונה. הפתיחה מדהימה עם המרדף על מדרונות מושלגים וקפיצה ובהמשך דהייה של בונד מעל התהום. ובכלל – יש בסרט הרבה סצנות מרדף ומכוניתו של בונד הופכת אף לצוללת. סרט כיפי.

1975 – People and mannequins

שווה ❻ 1975 – Viktor Khramov, Arkady Rajkin  – Lyudi I Manekeny People and Mannequins

 כשראיתי את הסרט – עבורי זה היה הפתעה רבתי. לא ידעתי שהיה סרט עם ארקדי רייקין – ואני אוהב אותו, הוא גדול, קומיקאי יהודי רוסי ענק. הבחור הוא סטנדפיסט מדהים ויש לו מערכונים עוקצים ומאוד חכמים. מה שנקרא – הומור יהודי רוסי. ברוסיה הוא היה אגדה מהלכת. היו לו שורות שהיו חודרות דרך השריון של ההבנה ויוצרות הבנה חדשה (למשל הוא היה נוהג לברך "אני מאחל לכם הצלחה ואושר בחיים המשפחתיים וכמו כן הפרטיים"). הסרט הוא סרט טלוויזיה בעל 4 פרקים וכולל לא מעט מהמערכונים של רייקין. אמנם הסרט הוא ארוך, עם הרבה קטעי קישור שאף אחד לא צריך אותם כיום – זהו בכל זאת סרט סובייטי – אך ארקדי רייקין מפצה על הכל. רק למביני רוסית – נראה לי שההומור הזה הולך לאיבוד בתרגום.

1974 – The Yakuza

שווה ❼ 1974 – The Yakuza יאקוזה – Sydney Pollack

רוברט מיצ'ם והיאקוזה. הקרב על כבוד. קרב עם כבוד. אלימות כבדה, יחסי שנאה וכבוד (עוד פעם כבוד? כמה כבוד כבר יש בסרט?), מחויבות אתית, נאמנות משפחתית, חברות תוך יריבות, הקרבה, יפן לאחר מלחמת העולם השנייה שמאבדת את ערכיה לטובת ערכים מערביים. רוברט מיצ'ם נוסע ליפן לחלץ בתו החטופה של חברו. בדרך לחילוץ המון דם נשפך בארץ השמש העולה. אני אוהב איך שרוברט מיצ'ם משחק עם מבט מצועף, סרקזם דק ואף פעם לא רגשני. מאצ'ו אמיתי.

1974 – Blazing saddles

שווה ❼ 1974 – Blazing Saddles אוכפים לוהטים – Mel Brooks

אני זוכר את אוכפים לוהטים עוד כשראיתי אותו לפני יותר מ-30 שנה. זה היה סרט גדול בזמנו, מדהים, מטורף ומהמם. כשראיתי אותו שוב עכשיו – התדהמה התכהתה והפליאה התמתנה במקצת. אך זה עדיין סרט שווה. הסרט , שעשוי בתור מערבון, בנוי מקטעי הומור מטורפים ומצחיקים עד דמעות – כולל סצנת סימפוניית השעועית האלמותית והוולגרית (אפרופו וולגריות – מל ברוקס הוא רב אמן עולמי בתחום שמשאיר את סרטי הבורקס לחובבים שהחלב עוד לא יבש משפתותיהם). ומדליין קאהן הנהדרת בסטראוטיפ של מרלן דיטריך – כאן היא נקראת לילי פון שטופ (אני צחקתי כמו אידיוט רק למשמע השם). ומל ברוקס עצמו בתפקידים רבים, שבאחד מהם הוא צ'יף אינדיאני אשר עומד בראש הכוח שהקיף מתיישבים חדשים שבמערב, וכאשר רואה ביניהם שחורים, פוצח בפליאה באידיש רהוטה ומכנה אותם שוורצס. ו-.. וגם-.. ואם כבר אז… ועוד לא סיפרתי על… וכמובן… מי שלא ראה – מפסיד.