2012 – Skyfall

מומלץ ❽2012 – Skyfall סקייפול – Sam Mendes

 

 

דניאל קרייג בתור ג'יימס בונד בסרט הזה משכיח מאיתנו את הגעגועים שחלקנו לשון קונורי. הוא ממציא את ג'יימס בונד מחדש וזורק אותנו ישר לרכבת הרים דוהרת וצווחות ההנאה מכולנו. שלא תטעו – זה לא חזרה לסרטים של שנות השישים ושבעים, ג'יימס בונד נעשה בעשור האחרון עגמומי יותר, רציני יותר, ראליסטי יותר – אז לא מדובר בסרט שופע הומור ובידור נקי. אני מניח שאילו לא היה שינוי כזה בסרטי הג'יימס בונד, הם היו לא רלוונטיים לבידור העכשווי. אני דווקא אוהב את השינויים שחלו בסידרה. קרייג הביא רוח רצינית אליה. קרייג לא היחיד בסרט – ג'ודי דנץ' בתור M היא לא דמות תומכת – היא ובונד דמויות מרכזיות, עמודי התווך המחזיקים ביחד את הסרט ואותנו הצופים בתסבוכת בונדית משובחת. אך גם הנבל כאן הוא דמות מצוינת שקסוויאר בורדם מצייר לנו וכך יש לנו סרט עם עומק מורכב בדמויות – מה שמעלה את הסרט לפחות שתי רמות. טוב – זה סרט ג'יימס בונד – אז יש לנו גם את Q (כאן יש לנו הומור עצמי – הגאדג'טים היחידים שהוא נותן לבונד הם אקדח ומשדר רדיו) ומאניפני (בתפקיד סוכנת שדה הפעם). כמו בכל סרטי בונד גם כאן יש לנו תפאורה משתנה ומעולה מאיסטנבול דרך לונדון שנחאי מקאו, כן יש קזינו, יש מרדפים מסמרי שער, יש בחורות, יש הפתעות –בונד נהרג כבר בהתחלת הסרט עוד לפני הכותרות עוד לפני שיר הנושא של אדל, בתום מרדף עצבני באיסטמבול. אך זה לא סרט סתמי – המוות של בונד בישר שיהיו פה התפתחויות לא רגילות – והן אכן לא אכזבו. הפעם בונד לא נאבק בנבל שרוצה לפוצץ את העולם – אלא בנקמה נגד 6-MI ונגד M באופן אישי – וכך העלילה גם יותר אמינה מבחינתנו. הסרט לא מרחם עלינו וחושף לנו את כל מה שמסמל וטוב בסירטי ג'יימס בונד. אחד הסרטים הבוגרים, המהנים והטובים ביותר במסגרת הסרטים של ג'יימס בונד. לדעתי הטוב ביותר מבין 23 הסרטים עד כה ומתעלה על קזינו רויאל. מצויין.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=6kw1UVovByw

2013 – White House Down

שווה❻2013 – White House Down  וושינגטון על הכוונת – Roland Emmerich

האח התאום של סרט זה הוא המטרה הבית הלבן אשר יצא גם כן באותה השנה, שגם הוא נסוב סביב התקפה על הבית הלבן והנשיא. כמו האח התאום, גם כאן הסגנון הוא ברוס וויליסי ממת לחיות. אך אם בהמטרה הבית הלבן מדובר במותחן שיש לו מטרות קצת יותר רציניות, הרי כאן הוא בידור לשמו עם קצת פוליטיקה (שגם היא הפכה לבידור בארה"ב), והוא גם מערב ילדה קטנה של הגיבור הראשי שבאה לראות את הבית הלבן בסיור שנותנים במקום, שקורה בדיוק בזמן שמחבלים חודרים לתוכו. מכאן אפשר לדמיין מה קורה כשגם אביה נמצא בבית הלבן, והוא כמובן מנסה להציל את כולם, כולל הנשיא ולגלות מי עומד מאחורי המתקפה. בידור כיפי.

2013 – Olympus has fallen

שווה❻2013 – Olympus has fallen המטרה הבית הלבן – Antoine Fuqua

ב-2013 היו שני סרטים בהם הייתה התקפת טרור על הבית הלבן. שניהם סרטי פעולה שווים. שווים בגלל הנושא. שווים בגלל המודעות שהם מעלים על טרור. שניהם שווים כי הם סרטי מתח בדיוניים הזהרתיים כיפים. זהו אחד מהצד. הבית הלבן מותקף ע"י קבוצה טרוריסטית צפון קוריאנית שחדרו דרך כל הגנות הבית הלבן. ג'ררד באטלר – שומר הראש לשעבר של הנשיא שהודח מתפקידו כשבזמן משמרתו הגברת הראשונה מצאה את מותה, חוזר לבית הלבן ובמו ידיו מצליח להציל את המצב וגם את הנשיא (אהרון אקהארט). סרט כיפי במסורת של סרטי מת לחיות עם ברוס וויליס.

2012 – Taken 2

שווה ❻2012 – Taken 2  חטופה 2  – Olivier Megaton

זהו המשך לחטופה מ-2008. גם כאן ליאם ניסאן מסתבך בחטיפה, שהיא נקמה על כך שליאם ניסאן, הסוכן המוכשר של סי. איי. אי. הרג בנו של החוטף האלבני מהסרט הראשון. גם כאן אנחנו נכנסים לאקשן מטורף והרבה גופות בדרך לשחרור החטופה. תענוג צרוף על כוס בירה בערב לא מזיק.

2012 – Django Unchained

שווה ❼2012 – Django Unchained ג'אנגו ללא מעצורים – Quentin Tarantino

טרנטינו לא מפספס להגיש לנו אלימות בקטשופ מבעבע – הפעם כהומאג' למערבוני ספגטי, שבהם הכניסו אלימות ודם מתחת לאפו של הצופה, כשעד אז המערבונים היו נקיים מהגרפיקה של האלימות – מבעבע מעבר לגבולות המסך שלפעמים אתה לא בטוח שאתה לא טובע בכל הדם הזה. מערבון, מערבון, אך הנושא הוא נושא שאמריקה ממעטת לעסוק בו – העבדות במדונות הדרום, ובעיקר, האלימות והאכזריות והגזענות כלפי הכושים. כן – כושים, כושים, כושים – המילה כושים לא יורדת מפס הקול של הסרט ושמה את התקינות הפוליטית בפינה עד יעבור הזעם. והכושים כאן נוקמים. נוקמים על חוסר הצדק, נוקמים על היחס המפשיל, נוקמים על האכזריות ועל האלימות ועל הניצול ועל זה שהאדם הלבן ראה בכושים רכוש משלו בלבד שמותר לעשות בו מה שמתחשק. אך כאשר בסרטו ממזרים חסרי כבוד הגאוני הנקמה של היהודים בנאצים הוצגה בהומור שחור מבריק ומבדר, כאן הנקמה באיש הלבן לובשת כבר צורה של אימה מרוב הדם הנשפך על פלקאט המוטו של כל הלבנים חלאות. זה כבר לא סתם אלימות לשם אלימות, יש כאן מסר אחר, כמעט הייתי כבר חושד בטרנטינו שהוא משדר שנקמה זה אקט פסול מרוב האימה שהוא מביא. אך מכיוון שזה טרנטינו ואי אפשר לחשוד בו בחמלה נוצרית מופגנת, אזי המסקנה היא המידתיות – מה שהלבנים עשו לכושים זה זוועה אחת גדולה. אך עם כל הרצינות, ויש רצינות, בנושא, הסרט משופע בבידור והומור שחור – טוב זה טרנטינו. וגם כאן יש לנו כמו ממזרים חסרי כבוד, משחק מזהיר של כריסטוף וולץ. למי שלא מתעלף מאלימות, שווה ביותר.

 

2011 – Tower Heist

שווה ❻2011 – Tower Heist מיליארד סיבות לשוד – Brett Ratner

יש כמובן הרבה סרטים על שוד, ויש טובים יותר מזה. אז למה הוא שווה? ובכן – יש כמה סיבות – הוא סרט שנותן בידור טוב ועשוי היטב. יש כאן נקמה על כך שהפנסיה שלנו נלקחת מאתנו. יש כאן שוד של טייקון שדופק את כולם. יש כאן מגדל בניו יורק ששודדים אותו. יש כאן בן סטילר (בתפקיד קצת לא אופייני עבורו) ואדי מרפי שחזר להקסים אותנו, ויותר מכל יש כאן פרארי מזהב היורדת מקומה עליונה של גורד שחקים. כיף אבסורדי ולא נורמלי. זה למה.

1971 – Vanishing Point

שווה ❼1971 – Vanishing Point נקודת היעלמות – Richard C. Sarafian

קוולסקי מעביר מכונית ממדינה אחת בארה"ב למדינה אחרת. בנהיגה, כמובן. עכשיו יש לו משימה להעביר מכונית מדנוור לסן פרנסיסקו – והוא מתערב שיעביר אותה לפני יום שני בבוקר. הוא עושה את זה ביום שישי בלילה. וכאן מתחיל המסע שלו. המסע הזה הוא כמו כל המסעות שהוא עושה – רק הוא, כמה גלולות נגד שינה, המכונית הכביש וסירנות מהבהבות מאחוריו. כשאתה רואה מה קורה לו במסלול ההעברה, כמה מרדפים הוא צריך לברוח מהם ולהתחמק, איזה עיקולים הוא עושה – אתה מתחיל לתהות האם זה בכלל סן פרנסיסקו? או האם זה הכסף והג'וב? או שמא מדובר במשהו אחר? בחופש שלך הטוטלי ושאף אחד לא יעצור אותך? בחופש לנהוג, לנהוג עד הסוף? סרט פולחן.

2003 – Oldboy

מומלץ ❾2003 – Oldeuboi Oldboy שבעה צעדים – Chan-wook Park

 

 

שבעה צעדים זהו סרט דרום קוריאני. אם נלך לפי סטראוטיפים, עוד לפני שצפינו בסרט עצמו, אזי מחכה לנו סרט מקורי ומעניין, ומצד שני מחכה לנו סרט אלים עם גרפיקה לא פשוטה שיש לעכל אותה על בטן ריקה. כל זה ארוז בהצגה חזותית איכותית מופלאה. אני מוכרח להגיד, שסרט זה הוא התגלמות הסטראוטיפים על קולנוע דרום קוריאני, כך שמי שסולד מאלימות על המסך יתקשה ליהנות ממנו. אך מצד שני, מי שיכול לעכל את זה – מחכה לו סרט חזק עם חוויה אנושית עמוקה ושורשית המגרדת מתחת לנשמה ומעירה רבדים של התנסות אנושית המכה מתחת לחגורה.

מדובר בסרט השני בטרילוגיה של פארק על נושא של נקמה (סרטו הראשון בנושא – שלום לנוקם מ-2002 – פתח את הסדרה בפורנוגרפיה של אלימות על המסך שזעזע בעוצמתו והעלה את נושא הנקמה על שולחן המנתחים כשאור הזרקורים מדגיש כל חתך של סכין ואנחנו היינו הצופים, וסרטו השלישי בנושא – שלום לנוקמת – יבוא לסכם את הנקמה ב-2005). הנקמה כאן היא אישית. אך לעומת הסרטים ההוליוודיים הרגילים, מלאי האקשן ולהט רגשות נקמה, שלא ברור מאיפה הוא התלקח, המסתובבים סביב מניע פשוט המובן לכולם, ואז מה שנשאר זה לשתות את מעשה הנקמה, להגיד תודה על המשקה, לנגב השפתיים ולשכוח מכל הסיפור – כאן מדובר בסיפור מורכב עד מאוד, כשהנקמה היא לא ברורה בצדקתה בסופו של יום, ויש כאן ערבוביה חכמה של צדק, כך שאין כאן חד צדדיות של הנקמה. ובנוסף כל זה הבמאי הכניס אלמנטים של מחזה יווני קלאסי כשהביא תסביך אדיפוס בצורה ישירה לסרט.

מדובר בבחור, שהיה שתוי ביום הולדת של ביתו, נחטף ונכלא ל-15 שנה בחדר עם טלוויזיה ושירותים ואוכל שמוכנס לו יום יום, ולפעמים גם גז מרדים שאחריו היה מתעורר בדירה שסידרו וניקו אותה והוא עם תספורת חדשה, ומהטלוויזיה הוא לומד שאשתו נרצחה והוא החשוד המרכזי, וביתו הועברה לאימוץ למשפחה בשוודיה. אין לו מושג למה הוא נכלא ומי כלא אותו. אך הנה הגיע הרגע בו הוא שוחרר לחופשי, וכאן הוא מתחיל בחיפוש אחר כולאו על מנת לנקום, לנקום קשה על מה שעוללו לו. בדרך הוא פוגש בשפית של מסעדת סושי – והאהבה ניצתת. אך החיפוש הזה אחר הנקמה מגלה שהסיפור לא נגמר עבורו, והדברים לא פשוטים אלא מתגלגלים ומגלים שכבות, שכבות של מניעים ויוצרים סיטואציות בלתי נתפסות, שהדרך היחידה לעבור אותם זה למחוק זיכרון על עצם קיומם. הכל קשור בהכל.

מה אוכל להפיק מהסיפור? אני מתכוון חוץ מהחוויה וניתוח אדיפוס של הנקמה. זה שכל צעד שלנו יכול להשפיע, כפו אפקט הפרפר, ואנחנו סה"כ חיים תוצאות הצעדים האלו, יהיו מפתיעים ככל שיהיו? שאם נחשוב על המציאות שזה משהו שאלוהים יוצר ובורא עבורנו, אז אנחנו הוא האלוהים? ושאם אנחנו נבחר בנקמה, פעולה בסיסית, כל כך אנושית, כל כך מחייבת, שאנחנו כמעט התמצית שלה – אזי זה יראה כמו שזה נראה בסרט (למעשה בשלושת הסרטים על נקמה של פארק)? האם הנקמה היא חסרת תכלית למעשה, או שהיא המעצבת את מי שאנחנו?  סרט עם הרבה עצמה ומפתיע בעומק חקירת הדמויות ומשחק מדהים של צוות השחקנים – ראו הוזהרתם.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=2HkjrJ6IK5E

2002 – City of God

מומלץ ❽2002 – Cidade de Deus  City of God  עיר האלוהים – Fernando Meirelles

 

 

בעיר האלוהים יש סצנת פתיחה אחת הנהדרות שיש בכלל. פאבלות בריאו דה ז'נירו, אחת הכנופיות עורכת סעודה ותרנגולת אחת נמלטת על נפשה, כשכל הכנופיה רודפת אחריה בפאבלות. הקצב, המוסיקה, הצבעים, המעברים והדינמיקה כל כך סוחפים שאפשר לקבל סחרחורת. סצנה מדהימה, המהווה הקדמה, אך עם זאת גם כל התמצית של הסרט. המציאות של פאבלות נושמת סכנה, אבק שריפה, דם וגם תשוקות. אם יש מציאות בה גורלך נקבע מראש אז זה שם, בפאבלות, הנשלטות ע"י כנופיות שמוסרות את המעשר שלה למשטרה שלא נכנסת לשם. קצב ההריגות שם כל כך גבוה שראשי הכנופיה מתחילים להיות כבר נערים צעירים. זו מציאות מסריחה עם אנושיות כלואה באינטריגות של תחרות על כוח, על כבוד כשהתושבים עצמם הם רק עוד מרכיב של הסביבה כמו המדרכה נגיד או קיר או דלת רעועה שאתה בועט בה אם היא בדרכך. סרט מדהים מבחינה וויזואלית, קצב וזרימת האירועים והאותנטיות הבועטת. מספרים שבמאי השתמש על אמת בתושבי הפאבלות בתור שחקנים לסרט כשהעביר להם סדנת משחק במיוחד עבור הסרט הזה. אגב עיר האלוהים זהו שמה של אחת השכונות בפאבלות. הסרט רווי באלימות אם עוד לא ברור.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=tQYvxJArZwk

2011 – Mission: Impossible – Ghost Protocol

מומלץ ❽2011 – Mission: Impossible – Ghost Protocol משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצללים – Brad Bird

 

 

טוב – מה אפשר כבר לחדש במשימה בלתי אפשרית? והאם בכלל אפשר לסטות מהנוסחה המנצחת? כבר ראינו סרטים בהם הגיבור נכנס לכלא ומבלה שם זמן מה במשימה שלו (גם ברן, גם ג'יימס בונד). כבר ראינו סרטים עם אקשן מסחרר. כבר ראינו סרטים בהם לכל חבר צוות תפקיד מוגדר – אחד גאון במחשבים, השני מוח, השלישי – וכך הלאה. כבר ראינו סצנות אקשן מבוימות בגאוניות בכל מיני סרטים כמו מהיר ועצבני ודומיהם. אז מה, נמאס לנו? לא ולא! אנחנו תמיד פתוחים להצעות, וסרט הזה מביא לנו הצעה שאי אפשר לסרב לה עם אקשן המטפס לגבהים בלתי נתפסים. תרתי משמע. הפעם מדובר בסצנה בה טום קרוז – נכון, הוא עדיין איתן הוק, והוא רודף אחרי פצצה מלוכלכת שעשתה דרכה לניהיליסט הרוצה לפוצץ את העולם במלחמה גרעינית ע"מ שהעולם ייבנה מחדש – הפעם זו סצנה טיפס על הבניין הגבוה ביותר בדובאי – וטום קרוז עושה את זה ללא כפיל! משוגע על כל הראש! אך למה אני מספר את זה בכלל? יש שם סצנות אקשן סהרוריות, יש שם מתח ודברים שלא ראינו קודם (למשל פיצוץ הקרמלין), יש שם… טוב מספיק להדליף – אם אתם אוהבים את ג'יימס בונד, אזי בעולמינו יש 2 סדרות ג'יימס בונד – נכון, משימה בלתי אפשרית היא סדרה מתחרה.

קדימון: https://www.youtube.com/watch?v=EDGYVFZxsXQ